http://www.inn.co.il/News/News.aspx/339289

שתי האוכלוסיות לא נורמליות.

האוכלוסייה המגרשת- לא. זה לא נורמאלי להוציא יהודי מהבית שלו. זה לא נורמלי לראות את הכאב הזה בעיניים ולהמשיך. זה לא נורמאלי לעשות אחר כך מדורה ופקל בתוך הבתים ההרוסים. זה לא נורמלי לעצור מישהו כי הוא ניסה להילחם על הבית של עצמו!!! זה לא נורמלי לא לסרב פקודה. זה לא נורמלי להמשיך בחיים כרגיל.

האוכלוסיה הלא נורמלית מהצד השני- נכון. זה לא נורמלי לתפקד אחרי חוסר שינה של ימים. זה לא נורמאלי שבאים אלפים להילחם על יישובון. זה לא נורמלי לכאוב כל כך פיזית ונפשית בשביל עמונה. זה לא נורמלי להבית את החיים למשך כמה ימים בשביל פיסת אדמה, זה לא נורמלי שנלחמים ככה על בתים של אנשים שאנחנו בכלל לא מכירים. זה לא נורמלי האחדות באוכלוסייה שלנו, זה לא קיים בשום מקום אחר.

עם ישראל הוא עם לא נורמאלי. תבינו את זה. עם נורמאלי לא נשאר עם אחרי אלפיים שנות גלות ורדיפות. עם נורמאלי לא חוזר לארץ מסויימת אחרי אלפיים שנה כשיש הרבה יותר טוב במקום אחר,

אנחנו לא עם נורמאלי. לטוב ולרע.

חייב דחוף.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול