אז לבוא או לא לבוא היום?שוגי~
יש היסטוריה. ואזרחות.
וכל השאר לא חשוב.
אוף והנוכחות שלי בהיסטוריה על הפנים
אבל יש לי מלא מה לעשות
ורק טיפה כוח
ואני מבטיחה לעשות שיעורי בית במתמטיקה
אז להישאר?
אוף.
אבלאבלאבל
ההורים יכעסו קצת אם אבריז
לבוא להיסטוריה ולעשות שב בזמן של שאר המקצועות אואחיתופל
לישון או לחזוא הביתה
בחרתי לישוןשוגי~
ולעזאזל עם היסטוריה
סתם.
היו לי דברים דחופים לעשות
כמו לצרוח
ולמרוח את הזמן
אפשר לישון ולצרוח?אחיתופל
בחלומות אפשר לצרוחשוגי~
במציאות משתיקים אותי כשאני קצת צועקת
אז לצרוח זה בכלל אסור
כי יחשבו שאני משוגעת
לי לא אכפת
אבל לכמה אנשים מסביבי אכפת.
ואני מעמיסה על עצמי דברים בצורה מוגזמת
עבודה עבודה ועוד עבודה
די שוגי
שחררי כבר מהכל
אז אל להעמיסאחיתופל
עכשיו טובשוגי~
שמח לשמועאחיתופלאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך