תודה כל כך 

ועכשיו רציני

זה ניסיון די כושל שלה להציג את רגש ההתאהבות כזניח מאוד לעומת ההמשך.

האינטרס היחיד של האנשים הללו לפסול את רגש ההתאהבות (שהיא האהבה האמיתית) ,

היא רק בגלל שהם יודעים שקשה להגיע לאהבה כזאת דרך שידוכים . אז מתרכזים בהמשך , 

בבנייה שלאחר החתונה.

ואם תקראו בין השורות הרב לא פסל את העניין הזה

הוא רק טען שהעיקר זה אחרי החתונה .

זו רבותיי , מעלתו של משיח בן דוד .

מה שאתה אומר הוא פשוט לשון הרע.

האינטרס היחיד של האנשים הללו לפסול את רגש ההתאהבות היא מתוך היכרות עמוקה

עם הבעייתיות שיש בו. גם מי שיוצא לא בדרך של דייטים לא מרגיש כל פעם כזאת הרגשה.
אחת הבעיות המרכזיות שלנו זה שאנחנו מתעסקים בנושאים חיצוניים- ועוד עושים את זה

מבחוץ.
התאהבות היא לא מדד לקשר. יוכיחו זאת מאות אלפי הזוגות שהיו מאוהבים ונפרדו, והתאהבו

אח"כ במישהו אחר וכן הלאה. גם בעולם הדתי, גם בעולם שאינו דתי.
קשר זה בנייה מתמדת. זו עבודה. אחת העבודות הקשות ביותר שיש לאדם. לא סתם אומרים

שעד שאדם לא מתחתן הוא לא התחיל לעבוד על המידות- עבודה זוגית היא קפיצת מדריגה בעבודת

המידות, שפשוט קשה להבין עד כמה זה שונה.
להתאהבות יש מקום. אבל הוא לא מוכרח. לא קריטי, ולא תמיד חיובי אפילו.
וסליחה על ה"התנשאות"- אבל, כדי לדבר על האחרי לעומת הלפני, אתה צריך לדעת מה קורה בשני הצדדים,

לא רק בצד אחד.
 

האינטרס היחיד שלך לבטל את דבריהם של אנשים שמבינים בנושא- היא להתנגד לדרך של דייטים רגילים,

שכנראה לא כלכך הצליחה לך(והיא אמנם לא מושלמת, ויש בה הרבה בעייתיות, בלי קשר לנושא הזה)

כאחד שבקיא בהלכות לשון הרע ומקפיד על זה שנים ,

לא כתבתי שום דבר שמתקרב ללשון הרע. 

לגבי עצם העניין , אתה מניח הנחות וקובע עובדות שבינם לבין המציאות אין שום קשר.

אתה מדבר על בניית קשר , כשאני מדבר על רגש ,

אתה קובע עובדה שבנאדם שלא התחתן

לא התחיל לעבוד על המידות , ומתוך ניסיון גם זה לא נכון .

נכון , התאהבות זה לא מדד לקשר , היכן טענתי שזה מדד לקשר? 

התאהבות זה דבר נחוץ בקשר רומנטי , אם אתם רוצים לחיות את חייכם בקשר עם בן זוג בלי רגש של אהבה

שיבושם לכם , אבל אתם יודעים טוב מאוד שזה לא הדבר האידיאלי גם אם תמשיכו להדחיק את זה.

קשר כשלעצמו חייב להיות מבוסס על המון נתונים ולאו דווקא על רגש , זה נכון

העניין שיש אנשים שמבטלים לגמרי את עניין ההתאהבות שהיא האהבה האמיתית .

ועל זה אני מתרעם .

אדם יכול להפסיק לאהוב , ולעבור להתאהב באחרת , אבל זה מאוד נדיר ,

כמו שכתבת על עניין המידות , אני באותה מידה יכול להביא לך גם משפט שכל העולם מכיר

אהבה יש רק פעם אחת בחיים . באופן כללי? זה כמעט נכון , זה דבר מאוד נדיר .

אתה מספר לי שצריך לדעת מה קורה בשני הצדדים ,

כאשר ספק גדול שאתה היית בצד של הלפני.

ולא . אני לא כותב את זה כי לא הצליח לי בדרך הדייטים , 

אני כותב את זה כי אני מאמין בדרך האמיתית והרגילה , שידוכים זה לא הדרך האידיאלית

להכיר את בן או בת הזוג שלך . אתה אומר שזה לא קריטי , אני טוען שכן .

בלי רגש כלשהו אין לזה טעם של קשר רומנטי , ובכלל . שידוכים זה דבר בעייתי בלי קשר לזה

שאין רגש לרוב , זה בעייתי כי זה מהיר חד וחותך , ככה לא בונים קשר בין בני זוג 

אם אתה אומר "האינטרס היחיד של האנשים הללו לפסול את רגש ההתאהבות (שהיא האהבה האמיתית) ,
היא רק בגלל שהם יודעים שקשה להגיע לאהבה כזאת דרך שידוכים . אז מתרכזים בהמשך , 
בבנייה שלאחר החתונה."
כשאתה אומר גם "כי אני מאמין בדרך האמיתית והרגילה , שידוכים זה לא הדרך האידיאלית
להכיר את בן או בת הזוג שלך "
אתה אומר שהאנשים האלו עושים מעשים רעים- כלומר, גורמים לאנשים ללכת בדרך מסויימת

שהיא דרך לא נכונה ובריאה, ובגלל זה הם אומרים מבטלים משהו אמיתי.
זו אמירה קשה כנגד אנשים.

התאהבות איננה האהבה האמיתית.

הייתי לפני, ואני גם אחרי. לא גדלתי עם בת הזוג שלי מגיל אפס.
אז ככל הנראה- בחלק של הלפני הייתי.

הייתי גם מאוהב(אפילו כמה פעמים)

הדרך האמיתית והרגילה היא לא דרך התאהבות. 
התאהבות גם לא נחוצה בקשר רומנטי. אהבה נחוצה. ואהבה זה דבר שבונים.

זה רגש אחר לגמרי, התאהבות ואהבה.
 

ובקשר לעבודת המידות- אין דמיון בין העבודה על המידות כשאתה נשוי לעבודה על המידות כשאתה רווק.
וזה נאמר מניסיון אישי שלי, ולא רק שלי, אלא של גדולי ישראל לאורך הדורות. 

שים לב שאתה מבלבל בין שני מושגים-
אהבה יש רק פעם אחת בחיים- אתה מדבר על אהבה, שאין לה שום צד וחיבור לרגש ההתאהבות.
וגם המשפט הזה לא נכון- אנשים אוהבים, מתאלמנים ח"ו, מתחתנים מחדש ואוהבים שוב.

התאהבות כל שכן שיש יותר מפעם אחת בחיים. אני מכיר מלא אנשים שהתאהבו ולא התחתנו,

ומכיר מלא זוגות נשואים ואוהבים שמעולם לא התאהבו.

אז אני אומר ש"האנשים האלו עושים מעשים רעים" ?

תסלח לי אבל אתה פשוט אומר דברים הזויים

איך הגעת לזה?? אמרתי סה"כ שבכדי לברוח מהמציאות הם הולכים לדרך אחרת שאומרת 

שהתאהבות זה שטויות ולא נצרך , ועם זה צר לי אך אני ממש ממש לא מסכים איתך.

אני לא יודע אם היית מאוהב או לא ,

זה לא דבר שאני יכול להבין בלי שאתה מספר מה הרגשת מצטער.

התאהבות לא נחוצה לקשר רומנטי? טוב פה אני מבין עם מי יש לי עסק

אי אפשר להתקדם לשום מקום מכאן , אם מבחינתך קשר בין בעל לאישה לא צריך להיות רומנטי

זה בעיה שלך . חבל אתה לא יודע מה אתה מפסיד

אהבה שאתה קורא לה אהבה זה לא רגש , זה תוכנה של הדדיות , של משהו נרכש

כמו טעם נרכש , אין שום קשר ללב .

תרשה לי לא להסכים איתך גם בעניין המידות ,

אתה יכול להגיע לכמעט שלמות בלי קשר לחתונה.

הבעיה הכי הכי גדולה שלך , שאתה קורא לכל דבר שזז אהבה 

מה לעשות שהמציאות שונה? רק מי שחווה אהבת נפש ידע שזה לא משהו שזמין כל שני וחמישי

אבל מי אני שיתווכח עם מישהו שאומר שקשר בין בעל לאישה לא צריך להיות רומנטי?

תחי מדינת ישראל !

"אמרתי סה"כ שבכדי לברוח מהמציאות הם הולכים לדרך אחרת שאומרת 
שהתאהבות זה שטויות ולא נצרך "

כלומר- הם בורחים מהמציאות, הם ידועים שזה בעייתי ואומרים אחרת בשביל מה?

בשביל לברוח מהמציאות כי המציאות היא?

אני לא צריך לקבל אישור שלך על אם הייתי מאוהב או לא, אני יודע שכן,

מעניין מאיפה החלטת שאתה מומחה האהבה הגדול, ולא מוכן להקשיב

לאף אחד.

התאהבות היא לא מצרך בקשר רומנטי. כמו שכתבתי למעלה, אהבה היא מצרך בקשר

רומנטי.

אין רומנטיקה בהתאהבות. אין קשר בין רומנטיקה והתאהבות.

התאהבות היא חוויה אישית של אדם. בהתאהבות אתה אוהב אישה

כמו שאתה אוהב פיצה- היא עושה לך טוב ונעים, אז אתה אוהב.

זו ההתאהבות שלך. 

ואני יכול להסביר גם את המנגנון הכימי שגורם לתענוג הזה שאתה קורא לו התאהבות.

אתה צריך לקרוא שוב את מה שאמרתי- לא אמרתי שקשר בין בעל לאישה לא צריך

להיות רומנטי, אמרתי שהוא לא קשור להתאהבות.
 

האהבה שאני קורא לא אהבה היא הרגש החזק ביותר שקיים. 
כמו כל דבר אמיתי הוא נבנה. לפעמים הוא מתחיל בהתאהבות ולפעמים לא.

זה לא באמת משנה.

זה לא טעם נרכש, ואתה אומר את זה כי אתה מדבר עליו מבחוץ.
וזה לגיטימי. אבל לא מראה על דברים טובים.

אתה יכול לספר לי מה אני מרגיש? איך אתה מחליט עליי מה הרגשות שלי ולמה הם קשורים?

אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה. אדם לא נשוי לא מבין עדיין מה זו עבודת המידות.

לא בגלל שהוא רע או לא בסדר. פשוט בגלל שעוצמות החיים הן אחרות.

הבעיה שלך היא שאתה לא יודע מה זו אהבה.

אני לא קורא לכל מה שזז אהבה. אני קורא לדבר ספציפי מאוד אהבה.

אם חווית אהבת נפש איפה היא? למה אתם לא נשואים באושר ועושר?

אולי כי אהבת הנפש שלך היא רגש לא רלוונטי ולא אמיתי.

ושוב- רק כדי להבהיר לך- אני ממש לא חושב שקשר בין בעל לאישה לא צריך להיות רומנטי,

אני פשוט לא מגדיר התאהבות כדבר רומנטי.

אני אומר שכולם שקרנים , אני לא יודע מזה אהבה , אני לא יכול לדעת מזה אהבה 

אני טיפש ואתה החכם . אתה נשוי וכל הרווקים לא מבינים כלום מהחיים שלהם ,

גם על המידות של עצמם.

אז קבל תיקון:

כן , אני יכול להגיד לך אם התאהבת , ברגע שתגיד מה הרגשת אליה לפני החתונה.

בוודאי שאפשר לדעת . 

התאהבות זה תגובה כימית? 

סבבה , אין נשמה , אין רוח , אין כלום , תכף גם תגיד שאין בורא לעולם , איתך הכל אפשרי.

צחקתי בקול כשכתבת שאין קשר בין רומנטיקה להתאהבות , אין קשר??

אתה בכלל יודע מה הפירוש של רומנטיקה? בטח ובטח שלא אהבה של קשר הדדי ונתינה

זה יש לך גם את אחותך או דודה שלך או אפילו אמא שלך.

מעניין מזה לדעתך רומנטיקה זה באמת יהיה מצחיק לשמוע .

ונכון , אתה לא צריך לקבל ממני שום אישורים , רק אתה יודע מה הרגשת .

אז שתתחיל קצת להבין מהי אהבת נפש , תחפש מידע על זה , בוודאי גם תגיע למסקנה .

אה ותפסיק לקחת אישי , אם אתה נשוי אז סבבה לדעתי אתה בכלל לא אמור להתעסק בזה

אני מנסה להגיב בישביל לסתור אותו בסדר..

אני פשוט לא מסכים איתו זה הכל

הבאתי את הדברים שלך כבר למעלה.

אתה אמרת שמי שאומר שהתאהבות לא רלוונטית זה מתוך אינטרס

למרות שהמציאות אחרת והוא בורח ממנה.

זה נקרא לקרוא לו שקרן.

אני לא אומר שאתה טיפש.

אתה לא יכול לדעת מה זו אהבה בין בעל לאישה בלי להיות נשוי.

זה כמו להגיד שאתה לא יכול לדעת מה זו נהיגה אם מעולם לא נהגת,

או לדעת מה זו מלחמה אם מעולם לא היית באחת. 

זה נראה לי מאוד הגיוני.

אם אתה רוצה לשחק במשחק הזה-

אתה מעולם לא היית מאוהב.

אין לך מושג מה זו אהבה כי מעולם לא הרגשת אותה.

תוכיח אחרת.

התאהבות זו תגובה כימית. זה פשוט מאוד.
אני יכול לגרום לך להרגיש מאוהב על ידי זריקה של החומר הנכון.

כן, אני יודע שזה מבאס, אבל התאהבות היא תופעה כימית יותר מפעילות רוחנית נשמתית.

אתה מוציא שם רע לרבנים... אני מניח שאתה קרוב יותר לטעון שאין בורא לעולם.

אני שמח שצחקת בקול, לפחות זה.

אז אני אגיד את זה שוב- אין שום קשר בין רומנטיקה, לבין התאהבות.

רומנטיקה מתרחשת בין בני זוג. התאהבות היא חוויה אישית.

אהבה אמנם קיימת ברמות שונות בין אנשים שונים, אבל זה לא דומה,

כמו שחיים מופיעים בכל העולם, אבל מדרגת החיים של יהודי לא דומה

לזו של גוי וזו לא דומה לזו של חיה וכן הלאה.

האם כולם מופיעים חיים? כן. האם הדרגות שוות? לא.

אני יודע מה זו אהבת נפש. אהבת נפש נמדדת במקומות המורכבים,

במוכנות לוותר, לא בתחושה פסיכו-פיסיולוגית של פרפרים בבטן.

אהבתי את הדברים, אבל רק לא הבנתי אהבת נפש נבנית מאפס? או שיש פוטנציאל מסויים ואז היא נבנית.

כי אני מבינה את משיח, אפילו שלא מסכימה כי אני רוצה להאמין בגדולי ישראל, זה פשוט נשמע שאפשר להתחתן עם כל אחד ופשוט לתת ואז אני יאהב. אבל איך יהיה לי את המוטיבציה לתת אם הוא לא מעניין אותי/ מושך אותי/ מרגש אותי וכו'? אחרת אפשר בעצם להגיד שאהבת נפש יכולה להבנות גם עם חברה או חבר טובים.... 

אהבת נפש נבנית ממחויבות.

מבחירה במחויבות בלתי מתפשרת.

באמירה- זו האישה שאני מתכוון לחיות לצידה כל החיים.

החיים הללו והחיים הבאים.

על בסיס המחויבות הזו באה עבודה גדולה של זיכוך ועבודת המידות,

היכולת להקשיב באמת, גם בתוך מחלוקת. הרצון שלשני יהיה טוב, 

האושר מכך שהוא מאושר, הבאסה כשהוא לא. הרצון שדברים יראו בדיוק

כמו שמתאים ונוח ונכון מבחינתי- והרצון שהדברים יהיו בדוק כמו שמתאים

ונוח ונכון מבחינת הצד השני- והחיכוך המתמיד בין השניים, והוויתור ומציאת

עמק השווה. והקרבות. בלי הקרבה אין קרבה. לפעמים בלי גם קרבות מקרבים.

והידיעה שלא משנה מה קורה- אנחנו נקום ונמשיך ללכת יחד.

על זה בנויה אהבת נפש.

לכן היא הולכת ונבנית.

זה נכון שחלק ממנה יכול לבוא לידי ביטוי, גם בקשרים אחרים.

עם חברה או חבר הם יכולים לבוא לידי ביטוי רק עד רמה מסויימת.

גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית.

אנחנו לא אחד עם החבר שלנו. אנחנו גם לא שואפים להיות.

ויותר מזה- אין לנו הזדמנויות להיות. אנחנו לא מגדלים ילד משותף

ביחד, אנחנו לא מחליטים על איך יראה הבית, החיים, החינוך וכו'...

עם חבר זה זמני. עם בן זוג- נצחי, וכל החלטה בעלת משקל גדול.

את עונה לעצמך על השאלה-

אהבה אמיתית יכולה להתפתח כמעט עם כל אחד, מתוך המחויבות והחיים

המשותפים, הנתינה וההתמסרות.

השאלה היא מה המוטיבציה.

פה יש קצת מקום להתאהבות- היא נותנת מוטיבציה. אבל רק לזמן קצר ומועט.

התאהבות ארוכה מחזיקה מעמד כמה שנים בודדות. עד 3 בד"כ.

מה אח"כ מחזיק? או שעבדת על זה או שלא, הרבה זוגות מתפרקים בשלב הזה.

יש עוד דברים- אמונה חזקה, עניין, ביטחון, רצון וכו'.

אבל כל המוטיבציות הן טובות לעבודה.

ושוב- חברים זה לא דומה. אנחנו לא חיים ביחד ברמה כזו של השלכה

אחד על השני. אין את המחויבות הנדרשת.

אצל משפחה- יש את המחויבות, אין את הבחירה.

אצל חברים- יש את הבחירה אין את המחויבות.

אצל בני זוג- יש את שניהם- יכולה להתפתח אהבה.

אני בטוח שלפני שהכרת את אשתך אהבת אותו מאוד !

אה אתה אוהב בנות ,

אז..מה עם בנות במשפחה שלך? .. אני בטוח שלפני שהכרת את אשתך

בטח הרגשת רגש של ""אהבה"" לאחת מהן . מן הסתם משפחה.

למה הלכת לחפש את זה במקום אחר? זה היה לך מתחת לאף !

כל מה שכתבת זה הגיג אחד גדול , 

אתה מנסה להשתמש במילים גבוהות בשביל שתצא מבין .

99% מהעולם הזה מכיר את המשפט אהבה יש רק פעם אחת בחיים ,

כולם טועים. רק אדון מתן, שטוען שצריך לשחק קלפים עם חבר שלך מספיק זמן

בשביל להתאהב בו הוא צודק , יחי האהבה המדומה!

ה"אהבה" שלך זו אהבה סתמית , תפלה , וחסרת כל רגש

"מוטיבציה" "מחויבות" "קרבות" זו רבותי , אהבה שתלויה בדבר .

אני אתן לכם דוגמה :

בורא עולם אוהב אותנו אהבה ללא תנאים ! 

האם מישהו מעלה על דעתו שנתנו לבורא עולם משהו?? 

אז הוא מפסיק לאהוב אותנו? ופה העיקרון ! מי שאוהב זה לא הגוף , זה הנפש

מי שאוהב זה לא השכל זו הנשמה , אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שיש משפט

"מאן דנפח מדיליה נפח" בורא עולם זיכה אותנו במתנה ענקית שנקראת נשמה !

שאוהבת , שכוספת , 

שמתחברת לנשמה אחרת , אז אתה בא אדון מתן , וטוען שהכל בנוי על תנאים , זו בדיוק אהבה שתלויה בדבר! אהבה ללא תנאים זו אהבת הבורא אלינו , ואם בורא עולם נפח בנו נשמת חיים ממנו הוא נפח ולכן אנחנו דומים לו בעניין הזה , יש לנו את היכולת לאהוב בלי שום מחויבות , וללא תנאים .

ואל תטעה כאן את כולם (כמובן שללא כוונה) אבל אתה בהחלט מטעה, בזה שאתה אומר שרבנים דוגלים רק במה שאתה מתאר כאן , זו שטות אחת גדולה , הרבנים כמעין רצו ליצור גדר בשביל לגדור את האנשים שלא ילכו אחרי ההבל והפרפרים בבטן , אהבת נפש זה לא פרפרים בבטן ! תקלוט את זה כבר , זה חיבור בין נשמות , זה להשבע שלעולם לא משנה מה יקרה לא עוזבים אחת את השני , והעיקרון הוא שלא הבאנו אחד לשני כלום , אבל יש חיבור , כי הנשמות שלנו מרגישות , יודעות , מבינות , שאנחנו אחד

מי שלא היה אף פעם במצב הצבירה הזה לא יבין על מה מדובר.

אבל הבל אחד גדול.

אהבה מגיעה רק אחרי הנישואים.

כי רק אחרי הנישואים יש את ההגדרה הזו, שאומרת- לא משנה מה יקרה לא עוזבים.

לפני החתונה- אין שום מחוייבות.

ולכן גם אין אהבה, בטח שלא אהבת נפש.

הקב"ה אוהב אותנו בלי תנאים כי אנחנו חלק ממנו.

אנחנו חלק מהכל, ולכן אנחנו אוהבים את הכל.

האהבה של הקב"ה אלינו היא אהבת אב או אם, לא אהבה רומנטית לבדה.

בשיר השירים עמ"י נמשל גם לבת וגם לאישה.

כלומר- האהבה הזו, הזוגית, יושבת על גבי אהבות קודמות.

אדם שאוהב את המשפחה שלו, את החברים שלו- יכול בקלות רבה יותר לאהוב את אישתו.

כי הוא מכיר את הרגש הזה ואת הכוח הזה בתוכו.

מי שאוהב זו הנשמה, והיא אוהבת את הנשמה שהיא חלק ממנה- וזה לא קורה לפני

חתונה- כי לפני החתונה עדיין אין את החיבור בין הנשמות.

ולכן כל העיקרון שלך הוא טעות אחת גדולה לחשוב שלפני החתונה יש מקום לאהבה,

בלי מחויבות- אין אהבה.

ולא אמרתי שאוהבים את בן הזוג בגלל שהוא מקריב למענך. ההפך, אתה אוהב את בן

הזוג שלך כשאתה מקריב למענו. פה נבחנת האהבה העצומה שאתה חושב שאתה מדבר

עליה.

הסברתי כבר למעלה למה לא התחתנתי ואני גם לא מעוניין להתחתן עם חבר\קרובת משפחה.

מעבר לעובדה שהדברים הללו הם איסור.

ואגב תתפלא- אבל יש כאלו שמתאהבים בחבר\קרובת משפחה.

אתה רוצה להגיד להם שהם לא מאוהבים?

עצם העובדה שהתורה אומרת שזה אסור מעיד שזה אפשרי.

האהבה הגדולה שאתה חושב שאתה מדבר עליה לא מגיעה בשום צורה שהיא לפני החתונה.

לפני החתונה- כל הדברים הללו הם הורמונים ונוירו-טרסמיטורים.

אגב- לאמירה שלך שאם הייתי יכול הייתי עשיר. יש מי שמוכר את זה.

קוראים להם מוכרי סמים, וחלק מהסמים שמוכרים גורמים לתחושת ההתאהבות הזו.

חיבור בין נשמות זה כשיש שתי נשמות, זה לא קשור להתאהבות.

בהתאהבות יש רק נשמה אחת.

עובדה- אתה טוען שאתה מכיר ויודע מה זו אהבת נפש ועם זאת אתה בודד.

איפה אהבת הנפש שלך?

לך תדע אם תהיה אהבה אחרי חתונה אם אפילו לפני לא היה... וכבר היו מקרים.

ראיתי זוגות שמתגרשים אחרי שהיו מאוהבים,

ראיתי זוגות אוהבים מאוד שהתחתנו בלי להתאהב.

חייב להיות רגש לפני החתונה.

איזה רגש ומה המקום שלו- זו שאלה אחרת.

אבל לא משנה איזה רגש זה- הוא לא אהבה.

הוא יכול לקרב אליה, אבל הוא לא יהיה היא.

ושוב- אין הבטחה בהתאהבות לזוגיות מוצלחת. לפעמים

אפילו ההפך... קל לטעות באדם שמולך כשאתה מאוהב.

ואתה נוהג לקרוא לה ככה רק בגלל שאתה מתנגד לכל רעיון האהבה,

כשתבין שאותה התאהבות היא אהבה ,

יהיה לך יותר קל להבין שאתה טועה.

חייב להיות רגש לפני החתונה?

על איזה רגש אתה מדבר בדיוק??

הרי אתה דוגל בשיטה שכל רגש הכי קטן ויאלה מתחתנים ,

אני לעומתך לא דוגל בשיטה הזאת .

אם הייתי הולך לפי השיטה שלך הייתי מתחתן עם כ-ל א-ח-ת

כי תמיד אבל תמיד יהיה רגש למישהי

מעצם היותה בת ואם יש משיכה סבירה ביני לבינה .

לא יהפוך את זה לנכון.

סתם רגש שנוצר מחוויות משותפות

לא אהבה אמיתית

זה ממש לא סתם רגש שנוצר מחוויות משותפות.

זו האהבה האמיתית ביותר שקיימת.

עובדה היא שהרגש הזה לא מתפתח עם אנשים אחרים שיש לך

חוויות משותפות איתם.

כשיש חוויות ועמידה במשברים ביחד הכל אפשרי 

הקשר מתחזק , זה קורה גם במשפחה

זה אפילו לא נקרא רגש 

ב"ה זכיתי לחוות את חלקי במשברים משותפים עם המשפחה המקורית שלי,

אפילו עם חברים בצבא(יותר עמידה בלחצים, משברים וחוויות מזה?)

וזה עדיין לא אותו רגש.

עברתי חוויות קשות עם צוות מסויים, כלל התמודדות מורכבת עם נושאים של 

חיים ומוות. למשך תקופה לא קצרה כולל חוויות מאוד משמעותיות. 

היו שם גם בנות וכאלו שהייתי בקשר טוב(אפילו טוב מאוד) איתן, עם אף אחת

לא נוצר רגש כזה.

אני אגיד לך למה ,

כי מעולם לא נוצר קשר כזה קודם לכן ,

כשאתה בתוך תא משפחתי יש לך אפשרות לחוות את הדברים באופן שונה

אבל זה לא אומר שזה 'מיוחד' , עם כל בת שהיית נכנס איתה לתא משפחתי

זה פשוט היה קורה.

אם תתחתן חלילה עם אחרת אתה תבין את זה מהר מאוד.

זה ממש לא אומר שזו אהבה

יש לנו מחויבות הדדית,

ובחירה זה בזו באופן מוחלט.

רק איתה התחתנתי ורק איתה יש לי קשר נשמתי אחדותי.

מהבחינה המצומצמת שלי- כן. כל אחת שהייתי מתחתן איתה הייתי יכול לאהוב.

מבחינת ההשגחה- לא. זאת האחת שהתחתנתי איתה ולכן זאת היא ולא אחרת.

אם הייתי מתחתן עם מישהי אחרת אז ההשגחה היא זו שהובילה אותי אחרת.

נטול כל רגש אמיתי

רגש אמיתי זה רגש שנובע בלי שתעשה כלום 

זה היופי הטהור שבאהבה , להפוך את זה למשהו שקורה רק 

מתוך מצבים מסויימים זה עוול

כל דבר אמיתי מכוסה.

אהבת ה' היא משהו שפשוט נובע מתוכך?

מה יקרה כאשר היא תפסיק.

אהבה שתלויה בנביעה שלה היא אהבה שתלויה בדבר.

כי בסופו של דבר הנביעה תיגמר.

אם רוצים לבנות משהו בחיים צריך להשקיע ולהתאמץ

אין מה לעשות.

היופי הטהור שבאהבה הוא שבנינו אותה.

או כמו שאתה אוהב משפטים מוכרים-

מה שבא בקלות, באותה הקלות יעלם.

אהבה שתלויה בנביעה שלה היא אהבה שתלויה בדבר..

תגיד מה אתה התחרפנת? סליחה שאני אומר לך את זה

איבדת את זה לגמרי

אם נגמר לך מה להגיד אז עזוב אל תגיד כלום

הנביעה לא תגמר ולא בטיח ,

מה אתה חושב שזה סוללה? 

אין אהבה בנויה , תקבל את זה למרות שאתה נשוי וזה קשה לך

אמרתי לך , לא מתאים שתתעסק בזה אתה נשוי וזה לא לעניין

וזה לא "בא בקלות" 

אהבת נפש מתחילה עם מישהי מאוד מסויימת 

היא לא באה בקלות כמו שאתה מתאר את זה 

אתה אפילו לא קורא מה שאני כותב , בעצם אתה קורא

אבל אתה בשלך ושאלוקים יעזור לאנשים שישמעו לך

אהבה שתלויה בהרגשה שלך אותה-

היא אהבה התלויה בדבר.

כל-כך פשוט שזה מצחיק לראות שאתה מתנגד לזה.

זה הדבר הכי פשוט שקיים- התאהבות היא חולפת 

ואין מה לעשות עם זה, אף אחד לא חי חיים שלמים

בהרגשה שאתה מדבר עליה.

אפילו לא אתה, באופן אירוני.

אבל שוב- פה נקודת המחלוקת.

זה דבר שיכול לקרות עם כל אחת , 

אתה בעצמך כתבת למעלה שאשתך יכלה להיות כל אחת אחרת

אם לא ההשגחה שתסדר לך דווקא אותה , 

אז יפה , הגעת לאהבה מדומה איתה 

זה מצחיק לראות או יותר נכון עצוב לראות ,

שאתה טוען שאהבה בהכרח תגיע שזה אפילו חסידי האהבה המדומה 

לא יסכימו איתך , כמו שכבר אמרתי אתה מקצין בצורה מטורפת

אפילו הם יגידו שאתה חי בהזיות

כשתבין דבר מאוד בסיסי ,

שאהבה זה לא משהו שנבנה , אז הדיון הזה יגמר

לפני שהבנת את זה , אתה חי במציאות מדומה שאתה מבין מזה אהבה

אתה פשוט לא מאמין באהבה אמיתית , אתה מאמין בפיקציה

זה העולם שאתה בנית ואתה חי בתוכו ומסרב להבין שיש משהו מעבר

אין מה לעשות עם זה.

לפני חתונה, היא עלולה גם לא להגיע אחרי.

אחרי חתונה נחשפים לצדדים פחות יפים (בלשון המעטה) כך שאם לא קיימת אהבה התחלתית והתלהבות, שיגרת החיים השוחקת עלולה להביא לחורבן.

גם אם האהבה הזו היא חולפת ("הידלקות"/ "התאהבות") היא תורמת המון בהתחלה- לרצון והמוכנות לקבל ולהכיל את הצד השני.

התאהבות לפני לא מוסיפה או מעלה. 
היא עוזרת אולי בצד של המוטיבציה.

אבל מזיקה בצד של העיוורון.

יש יתרונות וחסרונות. 

אבל זה לא מדד.

אהבה לא יכולה להגיע לפני החתונה ולכן זה לא רלוונטי.

השיגרה השוחקת מביאה חרבן לא פחות לזוגות שהיו מאוהבים.

כמובן שיש צורך ברגש לפני החתונה.

אבל לא התאהבות.

כתבתי פה כבר במקום אחר.

חיבה, רצון לתת, משיכה, הערכה- אלו רגשות חיוביים שעליהם תיבנה האהבה

אחרי החתונה.

פשוט מקווה שאנשים כאן לא ינטשו את הרגש  ,

ולא ירצו להיות גרושים עם שלושה בגלל השטויות האלה שלך.

אתה מקצין בטירוף , "אין אהבה לפני חתונה" "יש צורך ברגש לפני חתונה"

הכל בשם האהבה המזוייפת הזאת שלך , תבין , לעולם לא תצליח להבין את מי שחווה את האהבה האמיתית , הכל אתה תגיד העיקר "לא התאהבות" כפיים ממש בוגר , העיקר להוציא את האהבה המדומה שלכם מהכח אל הפועל , אבל סבבה , שאנשים יתחתנו רק עם רגש של חיבה ואז אתה תהיה אחראי לגירושים שלהם , אני חושב שמיציתי את הנושא

אני לא מקצין בשום צורה. אני אומר דברים פשוטים שנאמרים כבר דורות

על גבי דורות של תלמידי חכמים. ואומרים אותם גם מדריכי זוגיות.

כלומר- כל מי שמבין בתחום.

כמובן שיש חשיבות לרגש לפני החתונה.

לא ההתאהבות קובעת.

אנשים לא מתגרשים בגלל שהם לא התאהבו. אנשים מתגרשים 

לצערנו הרב בגלל שהם לא עובדים ומשקיעים בזוגיות שלהם.

או שפשוט נמאס להם להשקיע ולעבוד.

הרבה פעמים דווקא בגלל שהם היו מאוהבים בהתחלה ואח"כ

זה נמאס.

שאהבה לא יכולה להגיע לפני חתונה. כי כל מה שכתבת בסוף, מתבסס על אהבה.

משיכה, חיבה, הערכה וכו כול אלו יחד מהווים פשוט מילים נרדפות לאהבה על אש נמוכה.

הן רגשות מקדימים. יכולות להיות לי חיבה והערכה לחברים,

וגם משיכה לבנות שהן לא בת הזוג שלי.

אהבה זה רגש אחר לגמרי.

אין ספק שהוא צריך את הבסיס של הרגשות האלו כדי לצמוח,

אבל הוא לא הם.

אהבה מתחילה במחויבות ובבחירה בה.

ולפני החתונה אין את זה.

לכן הם גם לא יכולות להיות.

איפה אהבת הנפש שלך שאתה מדבר עליה כל הזמן?

כל המילים שלך חסרות תוכן בלי להסביר איפה אהבת הנפש הזו שלך

ואיך זה שעוד לא התחתנת איתה...

אתה יכול להשתמש בהעלבות, ובביטויים נמוכים, אבל זה לא מוסיף לרמה

של הדיון.

בוא נעשה סדר בדברים-

אתה לא מדבר על אהבה אלא על התאהבות.

אני מדבר על אהבה.

כשאני כותב מתאהבים אני מדבר על מה שאתה אומר.

כשאני כותב אהבה אני מדבר על מה שאני אומר.

הנשמה אוהבת. לא מתאהבת.

התאהבות היא חומרים בווריד.

אהבה היא מחוייבות.

החוויה שאתה קורא לה אהבה היא התאהבות- והיא גופנית לחלוטין.

לכן היא לא קשורה לאהבה בשום דרך.

היא דמיון בלבד. הייתי שם. זה קל, זמין ונוח. אבל חסר טעם.

בלי מחויבות אין אהבה. בלי מחויבות  האהבה שלך ריקה מתוכן.

למעשה היא תלויה בדבר- ברגש. אהבה שלא תלויה בדבר היא 

אהבה שלא תלויה באיך אני מרגיש באותו רגע, אחרת היא תלויה

במשהו שחיצוני לה. כשאין מחויבות- אין אהבה.

כשאין מחויבות, האהבה היא חד צדדית.

לא אמרתי שיש קשר שנבנה רק על התאמה שכלית, זו פרשנות שלך לדברים שלי,

אמרתי שעיקר האהבה בקשר לא מגיעה מהתאהבות. ושלהתאהבות אין חלק בזה.

לא פסלתי את הצורך באהבה. אלא בהתאהבות. תשים לב להבדל כמו שהסברתי למעלה.

אם לא ידעת שהקב"ה אוהב אותנו אהבה רומנטית אתה מוזמן ללכת ללמוד-

הקב"ה אוהב את כנסת ישראל אהבה רומנטית עזה. כמו שרבותינו דורשים ומלמדים,

כמו שמובא בשיר השירים. הקב"ה אוהב את כנסת ישראל כאהבת הדוד לרעיה.

הרמב"ם מלמד אותנו שאהבת ה' היא כאהבת אישה.

צא ולמד.

אתה מנסה לסתור אותי אבל אתה נכשל בהבנת הנקרא-

יש אנשים שמתאהבים בבני משפחה. לא אמרתי שיש שם אהבה.

יש אפשרות להתאהב בבני משפחה, או חברים. זה קיים.
מה זה אומר? שצריך להתחתן איתם? ח"ו...

אני לא לוקח את זה כהוכחה שיש אהבה, אלא התאהבות. תקרא שוב.

זה שהתאהבת ולא התחתנת רק מוכיח שהתאהבות איננה אהבה.
הרגש שהרגשת קשור רק אלייך, והוא מצא פרקן בדמות מסויימת, 

היא לא רלוונטית ולכן אתה גם לא נשוי לה.

אהבה שייכת לזוג- ומכיוון שאתה לא זוג, אתה גם לא חווית אהבה,

אלא התאהבות. שאלו, כפי שכבר אמרתי כמה פעמים, שני נושאים

שונים בתעלית.

כן, הנשמה מוגבלת רק לאחרי החתונה, כי רק בטקס החתונה הנשמות מתאחדות

והופכות להיות נשמה אחת. כמובן שכדי להופיע את הקשר הנשמתי הזה, יש צורך

בעבודה רבה ומשמעותית.

כל עוד הנשמות אינן אחת, אין אהבה.

היגיון צרוף.

ושוב, אתה נתקע באותו כשל הבנתי-

הנשמה אוהבת, היא לא מתאהבת. 

ההתאהבות היא הורמונים ונוירו-טרנסמיטורים ולפני החתונה זה כל מה שיש.

סמים גורמים את אותה תחושה של התאהבות, מה שמוכיח שהמושא לא רלוונטי.

אלא התחושה היא אותה תחושה.

כל עוד אתה לא מחוייב אליה- אתה לא אוהב אותה. 

אם אתה אוהב אותה- תתחייב.

כל עוד אתה לא מסוגל, זאת לא אהבה שאתה אוהב אותה,

אלא את עצמך.

בהתאהבות יש רק נשמה אחת. זה נתון. זו רק הנשמה שלך.

העובדה העצובה היא שאתה מוכיח בזה שאתה לא נשוי

שההתאהבות שלך לא גרמה לך להיות זוג.

מה שאומר שהיא נשארה אצלך. 

ומה שאומר שההתאהבות עדיין- היא רק אצלך ולא אצל אף אחד אחר.

הייתי מאוהב, אהבת נפש עזה. ולא התחתנתי איתה. למה? כי אחרי כמה זמן

זה נגמר, כמו כל הרגשה חזקה אחרת. ואני יודע טוב מאוד על מה אתה מדבר.

לכן אני אומר שזה שטויות. בתור מי שחווה וגילה עד כמה חסר טעם הדבר הזה.

כמו יצר הרע שרץ ואומר "תראה מה יש לי ביד" ובסוף כשאתה תופס אותו היד ריקה.

אני מכיר כל-כך הרבה זוגות שנפלו במקום הזה...

אני מקווה שנחזור לחיבור בין נשמות. חיבור בין נשמות זה תהליך מורכב.

הנשמה מתאהבת , אתה יודע למה? כי אנחנו לא רובוטים .

אתה יכול להמשיך לטעון שאהבה

(כן כן לא התאהבות כי התאהבות =כשאתה מבין לראשונה שאתה מאוהב)

גם אם תמשיך לטעון שאהבה זה תוצר של חומרים בגוף אני עדין אמשיך להזכיר

שיש לנו נשמה , ואם נלך בקו שלך אז על הכל אפשר להגיד זה הפיזי ולא הרוחני .

השמיעה , מי שומע? האוזניים או הנשמה? יש מהות. יש תודעה.

התאהבות היא אהבה והיא לגמרי לא גופנית .

תאווה לגוף יש המון , אבל זו אינה תאווה , זו אהבה

לכן המילים הללו כל כך שונות והמהות שלהן כל כך שונה.

אתה כותב שכשאין מחויבות אהבה היא חד צדדית ,

בזמן שיש זוג שמאוהב באופן הדדי גם בלי שום מחויבות ,

וזו עובדה.

בוא נשים את הדברים על השולחן:

דבר שאנחנו לא מסכימים עליו:

אני מגדיר אהבה כמו התאהבות ולא מפריד בניהם .

התאהבות = תחילתה של אהבה היא במילה הזאת , הרגע שאתה מבין שאתה מאוהב .

מה שאתה מדבר עליו זה יפה וחשוב , אבל לדעתי זה לא עיקר .

זה מתחלק שווה בשווה , וכשאין אהבה (מה שאתה קורא התאהבות) אין טעם בקשר כזה .

רגש שאתה מדבר עליו לפני חתונה שצריך להיות קיים ,

זה רגש סתמי שיחלוף מהר מאוד . ואז אין טעם בחיי נישואין כאלה.

אתה גם כותב , שההתאהבות שלי הייתה פורקן בדמות מסוימת .

(שוב אתה משתמש במילים שקשורות לתאווה נטו)

ואני טוען שלא , שוב כמו שאמרו לך כאן , לא תוכל להבין מזה אהבה

עד שלא תחווה אותה . זה שלא התחתנתי איתה זה מסיבות אחרות

בגיל 16 אתה רוצה שאני אתחתן? בקיצור זה לא העניין שלך עם כל הכבוד.

וזה לגמרי לא סותר .

אתה גם כותב עוד , שהנשמה מוגבלת רק לאחרי החתונה ,

זה דבר הזוי שלא שמעתי כמותו מעולם , רק בטקס החתונה הן מתאחדות

בזה אתה צודק , אבל איך הן יתאחדו אם בורא עולם לא יצור איתות שמראה לנו

שזו היא , זה הוא , אתם שייכים אחד לשניה , וזה לא רק איתות , 

זה גם הדרך של הנשמה לדעת את אחד מהזיווגים שלה ,

שיש לו פוטנציאל להשלים אותה

והיא אותו.

אתה גם טוען , שסמים גורמים לתחושת התאהבות = אהבה 

אתה לקחת כאלה? תגיד שנדע מאיפה לך הרעיון ההזוי הזה ,

אבל אתה יודע. . . גם אם תקח כאלה , עדין לא תדע אם אתה התאהבת או לא 

כי זה הרגשה שמעולם לא הרגשת , ומפה אי ההבנה שלך בנושא .

כתבת בסוף , שאם אני מאוהב אני צריך להתחייב אליה ,

ובכן , לא תמיד זה מתאפשר בפועל אצל אנשים מסוימים ,

אבל המחויבות אליה נשארת בנפש בעוצמות מאוד גבוהות ,

לעיתים גם לאחר חתונה עם אחרת אתה לא תשכח את הראשונה 

ואתה פשוט לא יכול לשלוט על זה , כמובן שצריך להתמסר לזו שלבסוף התחתנת איתה ,

שזה במקרה גרוע מאוד שלא התאהבת בשנית מה שנדיר שיקרה.

בוא נסכם שלא נסכים על כלום , 

אתה לא מבין אהבה כי לא חווית כזאת . 

גם אם תגיד מלא פעמים "חוויתי" "הייתי שם", רק מלראות

כמה אתה משתמש בשפת קודים של תאווה לגבי אהבה , 

רק מראה עד כמה לא חווית את מה שאני ורבים בעולם הזה כן חוו .

אז להטיף לי על אהבה לפני חתונה בלי שאתה יודע מזה זה בלתי אפשרי.

לכן לעולם לא נסכים , שוב כמו שאמרתי , החיבור אחרי החתונה זה דבר חשוב

אבל לא העיקר בדווקא. 

בוא נסכם שאנחנו לא מסכימים.

אני לא הגדרתי התאהבות כתאווה.

פורקן הוא לא נושא לתאווה בלבד.

פורקן של רגש הוא לא עניין תאוותני. הוא פשוט 

מתאר את המצב שיש לך צורך בלהרגיש משהו,

וזה מתבטא(מוצא פרקן) אצל דמות כלשהי.

גם כעס, כשמבינים אותו, מוצא פורקן בדמויות מסויימות,

למרות שלא תמיד הן הסיבה האמיתית לכעס.

והתאהבות, היא לחלוטין מצב פיסי.

אני מניח שעברת חוויה רגשית מטלטת בגיל 16.

אבל גם אני הייתי בגיל הזה. גם אני טעמתי את אותו רגש.

ההתנשאות והזלזול שלך במי שלא מסכים איתך, והטענה

שמי שלא מסכים איתך זה כי הוא נחות ממך מבחינת מה 

שהוא הרגיש- מוכיח עד כמה הטענות שלך הן טענות ריקות

מתוכן.

כשאין מחויבות האהבה היא חד צדדית גם בזוג-

כל אחד אוהב את עצמו דרך האחר.
כי כל עוד אין מחויבות לא צריך להתמודד עם השאלה האם

אני אוהב את האישה שאיתי, כי ברגע שמשהו לא מתאים

אני יכול לקום וללכת. וזה קורה הרבה מאוד פעמים.

אני יודע על מה אנחנו לא מסכימים.
הסברתי את זה לפני כן כבר.

אני יודע מה אתה חושב, כי כבר אמרת.

אני רואה מציאות אחרת. אני רואה אנשים שחיים אחרת

מהתיאוריה שלך. אנשים נשואים, שמסתכלים אחורה

ויודעים להגיד- לא ההתאהבות היא זו שקובעת.

גם בגלל שאני רואה מספיק אנשים שלא היו מאוהבים והיום 

יש ביניהם אהבה חזקה ועצומה. שאם להשתמש במושגים שלך-

אתה לא יכול להבין אותה כי אתה לא שם.

וגם כי אני רואה אנשים שהיו מאוהבים, מאוד מאוד, והתגרשו,

או במצבים מוצלחים יותר לא התחתנו אפילו.

זה כן העניין שלי. אם אתה מדבר על אהבה אתה צריך להסביר מאיפה

אתה מביא את הידע הגדול הזה, ואיך זה, שאם אתה טוען שהייתה לך

אהבת נפש- עוד לא התחתנת.

מה קרה לאהבת נפש שלך? למה לא התחתנת איתה בגיל 18?

זה הרי הזיווג שלך? זו האישה של חייך?

למה נתת לעצמך להפסיד אותה?

היית מחכה מגיל 16 ובגיל 18 מתחתן. מה קרה לאהבה שלך?

או שלא הייתה שם אהבה ואפילו זוג לא היה שם?

ואל תגביל את ריבונו של עולם להסביר לך איך שמתאים לך. 
הוא לא עובד אצלך. הקב"ה מחליט איך מזווגים ולא אתה. והקב"ה

מחליט אם צריך הרגשה כזו או אחרת.

הקב"ה יצר דרכים, ושלוחיו של הקב"ה הגדירו אותן. הקב"ה לא מחוייב

לתת לך את האיתות שאתה מעוניין בו, הוא לא מוגבל תחתיך.

בוא נגיד שהתעסקתי עם הנושא הזה, אמנם לא לקחתי, אבל יצא לי

לעבוד עם כאלו שלוקחים. חוצמיזה שיש מלא מידע על הנושא הזה.

שוב ההתנשאות...

אם גם אחרי החתונה עם מישהי יש לך מחויבות נפשית למישהי אחרת

אז אתה בוגד. היחידה שצריכה להיות בחיים שלך זו אישתך. ואם האהבה

שלך לאשתך תלויה ברגש שלך לאחרת- אז אתה לא מחוייב.

אז אתה גם לא באמת תתחתן איתה, בלב, כי אתה עדיין רוצה מישהי אחרת.

שאגב- כל מה שיש לך מאותה מישהי זה חלום. לא אישה מציאותית.

חוצמיזה שלא הבנתי-

אהבה יש פעם אחת בחיים או שמתאהבים בשנית?

אתה כל הזמן אומר "אהבה יש פעם אחת בחיים"(מה שאני לא מסכים איתו)

ועכשיו אתה כותב- "שלא התאהבת בשנית מה שנדיר שיקרה."

כלומר- לא להתאהב בשנית זה נדיר? 

או שהתכוונת שהסיכוי שתתאהב בשנית הוא נדיר?

ואז מסכנה אשתך כל החיים...

ושוב ההתנשאות...

אל תחליט מה אני מבין\מרגיש ומה לא...

אז למה אתה ממשיך לדון כאן בכל זאת?

כל הגישה שלך מראה שאתה כן* מגדיר אהבה כתאווה.

להשתמש בלשונות של "פרפרים בבטן" כן זה סוג של תאווה ,

סוג של ריגוש . לכן הטיעונים שלך על אהבה לא קבילים .

אתה שב וטוען שאהבה זה צורך ב-"להרגיש משהו" 

בזמן שזה לא קורה עם כל אחת , לכן הטיעון שלך נופל .

אדם שירצה להרגיש משהו , ירגיש את זה עם המון בנות שהוא הכיר קודם לכן.

ואכן זה לא קורה. לכן הטיעון שלך לא קביל.

אתה לא נחות ממני במה שאתה מרגיש ,

רק שאתה לא מבין דבר מאוד פשוט שאני מנסה שעות להסביר לך ,

אתה לא הרגשת מעולם מהי אהבה , לכן אני חוזר על זה ,

איך אפשר להסביר למישהו שמעולם לא ראה, מזה לראות?

שמעולם לא הרגיש אהבה , מהי אהבה ?.

אתה כל הזמן מציג את האהבה כמשהו אגואיסטי 

שכל אחד רוצה משהו ושואף למשהו ואז מוצא לו פורקן בשני ,

זו מחשבה הזויה .

אהבה בין בני זוג היא כנה ואמיתית ולא קמים והולכים 

כמשהו לא מתאים.

"על כל פשעים תכסה אהבה"

לא למדת את זה עדין?

זה שאנשים מתגרשים , אני לעולם לא יכנס למוח שלהם 

ויבין את כל מכלול הסיבות שגרמו להם לעשות את זה ,

יותר מזה , אני אפילו לא יודע אם הם היו באמת מאוהבים ,

והאם זה היה הדדי , אז תפסיק לתת לי דוגמאות על אנשים שהיו מאוהבים

והתגרשו , אני לא יודע בכלל מה הם הרגישו ועד כמה זה היה אמיתי .

לגבי האהבה שהיתה לי למישהי , זה אכן לא העניין שלך.

אבל אם כבר שאלת , כמוני כמוך אני חזור בתשובה , אתה לא מצפה

שבחור בן 16 שבכלל לא קשור לשידוכים

ולא מכיר את העניין של ישא עול עוד בנעוריו יתחתן בגיל הזה .

אגב , אמרת שגם אתה התאהבת בגיל הזה ואתה מכיר את זה לא?

אז למה לא התחתנת עם אותה אחת? רואה? אפשר לשחק עם זה איך שתרצה .

אגב אני בכלל לא מאמין שהתאהבת , אבל אם אתה אומר.....

לגבי הסמים , אמרתי לך . אם יש לך מידע על סם כזה

תפרסם אותו , כי אתה בטח תהפוך למולטי מליונר , לגרום לאנשים להתאהב 

לנצח במישהו או מישהי? , אשרייך שעלית על זה , אבל לצערך זה לא קיים בעולם.

"אם גם אחרי החתונה עם מישהי יש לך מחויבות נפשית למישהי אחרת 

אז אתה בוגד."

באמת? ואני חשבתי שכתבתי :

"כמובן שצריך להתמסר לזו שלבסוף התחתנת איתה "

זכרון של רגש יהיה לך אם תתאהב באחרת ותתחתן איתה

אבל לא רגש , טעיתי בניסוח בתגובה הקודמת.

לגבי אהבה יש רק פעם אחת בחיים-

ציינתי גם למעלה , יש משפט כזה , אני לא מסכים איתו במאה אחוז.

הוא סה"כ בא לתאר מצב שאהבה זה דבר נדיר ,

לעיתים זה יכול לקרות אפילו 3 פעמים בחיים .

וזה שיש לך זכרון כלפי מישהי אחרת , זה ממש לא אומר שאתה בוגד.

זה קורה גם למי שלא התאהב , זכרונות , חוויות , אז כולם בוגדים?

האישה שהתחתנת איתה היא ראשונה עכשיו ,

כרגע היא האחת שלך .

פרפרים בבטן הם לא תאווה. הם סוג של הרגשה.

זה שזה לא קורה עם כל אחת זה לא רלוונטי. זה רצון שנבנה ובסוף מוצא

מושא ומולו זה קורה. לרוב אין צורך באף קשר בין שני הצדדים של ההתאהבות.

בנות צעירות מתאהבות בכוכבי קולנוע או זמרים. הן לא מכירות אותם בכלל.

לכן התאהבות מוכרחת לא להיות אהבה- כי אהבה זה בזוג.

גם בנים מתאהבים בבנות שלא קשורות אליהם ואין להם שום מערכת זוגית.

בנות בכיתה וכו' אין זוגיות- אין אהבה.

אתה לא יכול להחליט אם הרגשתי התאהבות או לא.

כמו שראית אני יודע יפה מאוד מה זו התאהבות, והרגשתי אותה.

אני רק יודע לתת לה את המקום הנכון שלה. 

להגיד- אתה לא יודע מה זה, כשאין לך שום היכרות איתי.

ויותר מזה- כשאני אומר שאני יודע ואין לך שום הוכחה אחרת.

זו התנשאות.

אז אין שום אפשרות לדון בדברים. אתה היחיד שחווה, ולכן אתה היחיד

שיודע.

זו תאוריה מעניינת אבל חסרת אפשרות לדיון בה. 

אם כל מי שהתגרש מעולם לא התאהב למרות שהוא אומר ומביע וטוען

שהוא היה מאוהב ושניהם אומרים את זה- אז אי אפשר לבחון את הטענה 

שלך. לכן אני מתנצל אבל אני לא יכול לראות בה שום דבר מעבר לרעיון

בלתי ניתן להוכחה.

אני שואל אותך, בתור מי שמרים את דגל ההתאהבות למה לא התחנת איתה.

למה לא וויתרת על כל החיים שלך בשבילה?

אני טוען שהתאהבות היא לא מדד. ולכן גם השאלה לא רלוונטית אליי.

ברור שאני לא אתחתן איתה רק כי התאהבתי.

הבעיה עם התאהבות היא שהיא לא לנצח. לכן גם סמים לא יגרמו לזה להיות לנצח.

אתה גם מסכים שההתאהבות חולפת- הרי אתה אומר שבסוף למרות

שהתאהבת אתה צריך להתמסר ואז אתה כבר לא מאוהב בזאת שהתאהבת,

אלא את אוהב את זו שאתה נשוי לה.

אז התאהבות חולפת או לא?

כי לפני רגע כתבת להיות מאוהב לנצח.

תחליט.

אם מישהו מרגיש אהבה זוגית כלפי מישהי שהוא לא אישתו- הוא בוגד.

זכרונות הם לא בגידה, אהבה זוגית לאחר היא סוג של בגידה.

יש מה לעשות עם זה. אבל זה משהו שלא היית רוצה לשמוע מבן זוג.

אני רק עכשיו קולט שאתה מבלבל את השכל רק בגלל שאתה נשוי

אתה פשוט נשוי ולא מוכן לקבל את העובדה שלא הכרת אהבה

אתה הבאת אותי להגיד את זה ותכלס חשבתי את זה מלכתחילה

אז לכן ובעקבות זה , אני לא מוצא טעם לכתוב לך ולחזור על דברים שכבר

אמרתי , ואתה חוזר וטוחן מים למרות שאתה יודע שאתה טועה ,

אתה ממשיך להטעות ולכתוב שטויות .

דוגמא אחת לשטות שכתבת "בנות צעירות מתאהבות בכוכבי קולנוע או זמרים"

כן אתה צודק , מזה מאוהבות , זה אולי רק בדמיון שלך אחינו , אתה סתם מבלבל את השכל

הן דלוקות עליהם בלשון העם , אתה מבין למה אתה לא מבין בגרוש מזה אהבת נפש?

זה למה.

לשאלה שלך איך אני טוען שצריך להתמסר לאחרת ואז זה הוכחה

שאהבה חולפת , אני אמרתי שוב , אם התאהבת באחרת לאחר מכן

והיה לך מזל , אז כן לחלוטין האהבה החדשה תתפוס מקום מרכזי ואתה תתעסק

רק בה מאשר בזכרון .פשוט

אם תשימי לב , הייתי בתרבות דיון

עד שראיתי שהוא חוזר על עצמו ולא מנסה לקבל דעה אחרת

אתה רוצה לא להסכים- אף אחד לא מכריח אותך.

אתה מציג דעה אחת, אני מציג דעה אחרת.

אני לא מתכוון לקבל את דעתך, אני מכיר אותה טוב מדי

וראיתי הוכחות רבות מדי להיותה טעות.

אני יכול לדון- אבל אתה לא דן בשום דבר, אתה מטיף.

וכאשר לא מסכימים איתך- אתה מחריף את הסגנון שלך.

אתה לא יכול להחליט בשביל אנשים אחרים מה הם חוו או הרגישו,

אני יודע מה הרגשתי ומה חוויתי.

אני גם יודע מה אני חווה.

הניסיון שלך להגיד כל הזמן שרק אתה מבין ורק אתה יודע,

זו פשוט התנשאות שאין לה מקום בדיון בין שני צדדים.

אמרתי לך אלף פעם , כל הסטיגמות שלך על כל הנושא

מראות עד כמה אתה רחוק מלהבין מהי אהבה

אני לא אקבל דברים ממי שמראש מגדיר אהבה כפרפרים , זיקוקים,

הידלקות ושאר מרעין בישין

תאוריה שבבסיסה האמירה- רק אני ומי שמסכים איתי מבין,

וכל מי שלא זה רק כי הוא נחות מאיתנו בנושא הזה(ולא משנה מה הסיבה-

חוסר יכולת, חוסר הרגשה, לא היה שם)

זו תאוריה בעייתית.

כאשר מדובר בנושא ענייני- שאפשר לבחון אותו בצורה ישירה-

היית במלחמה, כן או לא. יש לזה מקום.

כאשר ההגדרה היא על פי הסכמה איתך- אז נכנסת ללולאה 

שלא מאפשרת להוכיח את הטענה הזו.

זו טכניקת הגנה ידועה של רעיונות שונים. 

אבל זו טכניקה ידועה גם בהיותה המנגנון של כל רעיון מופרך,

בגלל שאי אפשר לבחון את הטענה.

אתה יכול לכתוב מה ההרגשה של אהבה בעיניך.

ככל הנראה אני אענה שחוויתי אותה. כי אכן חוויתי אותה.

אבל זה לא משנה לך- כי אתה יודע על אנשים אחרים שאתה

לא מכיר מה הם הרגישו\מרגישים... 

אשרייך.

אתה טוען שחווית אהבה ,

תענה לי על השאלה בבקשה .

מה הרגשת אליה לפני החתונה , תודה.

אבל רק את האמת לא סיפורי סבתא

אתה תגדיר אהבה ואני אגיד לך אם חוויתי אותה.

אני כבר כתבתי מה ההרגשה של ההתאהבות שאתה מדבר עליה.

ככה אני אדע , כי אני אגיד לך משהו פשוט ,

אהבה שאני מתאר , מכל כיוון אפשרי אם זה חברים ,

אם זה ידיעה כללית מאנשים אחרים , היא מאוד מוגדרת 

אי אפשר לטעות בזה , אגב כשאוהבים אתה עצמך לא טועה בזה. זה פשוט ברור לך .

אז אנא , ספר לנו בבקשה מה הרגשת 

אלא אם כן אתה חושש ..ואני יכול להבין למה.

כבר כתבתי למעלה, ואפילו הגבת "ואתה צודק תיארת את האהבה יפה",

כלומר, כבר אישרת שמה שהרגשתי וכתבתי שם- צודק בעיניך וזו 

האהבה שאתה מדבר עליה.

אז ממה אתה חושש?

שתסתור את דברי עצמך?

זה לא יעבוד עם חברות אולי גם, כי אין משיכה??? 

וזאת תיאוריה שמאוד מאוד קשה לי...

אני נוטה לשלב את הדעה של משיח, שמרגישים שיש חיבור כלשהו, שיש רצון להיות ביחד ואז עם הפוטנציאל הזה לשלב את התיאוריה המוכרת של מחוייבת, נתינה מובילה אהבה וכו'.

אבל אני לא נשואה אז אולי אני טועה 

זה לא יעבוד עם חברות באמת כי אין משיכה.

כדי להתחייב אני צריך לרצות להתחייב.

הדעה של משיח היא לא חיבור כלשהי.

הדעה של משיח זו התאהבות טוטאלית מלאה ומציפה שממלאת את האדם לגמרי,

שהוא לא מצליח להפסיק לחשוב עליה. כזו שהאדם רואה את מושא האהבה כל הזמן

בעיני רוחו. שהוא מלא בפנטזיות על חיים משותפים.

שכל מה שמעניין אותו כל היום וכל הלילה זה רק להיות עם מושא האהבה. 

התאהבות הורמנלית כזו- שקורה הרבה לנערים ונערות.

זה מה שמשיח מדבר עליו.

חייב להיות רגש של רצון לחיבור, רצון להיות קרובים. רצון להיטיב לשני.

כל אלה חשובים מאוד. וחבל מאוד להתחתן בלעדיהם, וזה עלול

גם להוביל לגירושים. בגלל שקשה לעבוד בלי שיש רצון לעבוד.

תחושות כמו חיבה, הערכה, שמחה בקשר- חשובים ונפלאים.

אבל הם עוד לא אהבה. הם הבסיס שעליה היא יכולה לצמוח.

זו לא הדעה שלי בלבד ,

ואתה צודק תיארת את האהבה יפה ,

רק שאני רואה את זה בתור רוח ונפש ואתה בתור הורמונים .

אתה מדגיש כל הזמן את הרצון לחיבור , רצון להתחיבות , רצון להיטיב לשני

וזה מצחיק . כי אם אתה אוהב באמת ,  זה נובע ממך אוטומטית!!

אתה לא צריך רק "לרצות להיטיב" ,

בורא עולם ברא את העולם כי הוא רצה להיטיב לבריותיו , אבל למה הוא רצה?

כי רצון הטוב להטיב , והרצון של מי שמאוהב הוא אוטומטי להטיב , להשפיע , לתת מעצמך

אפילו למסור את נפשך בשבילה.

אין צורך בעבודה כלל , זה פשוט נביעה שנובעת ממך אוטומטית .

והינה לך שני דברים בחבילה אחת . גם אהבה וגם נתינה .

כמו שקיום מצוות לא נובע ממך אוטומטית למרות שזה הכי טבעי ונכון לך.

דברים הם לא קלים ולוקח להם זמן ותהליך...

אני מכיר הרבה סיפורים עצובים בגלל התאהבויות כאלו.

במקרים שלא הייתה חתונה בגלל גיל צעיר-

אלימות, ניצול ופגיעה מינית קשה. היא\הוא היו מאוהבים, ובשביל 

האהבה הם היו מוכנים לעשות הכל.

מסוכן, מגעיל- והחלק המצער שזו בכלל לא הייתה אהבה.

במקרים שהיו חתונות- אנשים התחתנו עם מישהו שהם חלמו שהוא כל מיני דברים,

גם שם- לפעמים דברים קשים ממש, לפעמים פשוט חוסר התאמה מוחלט.

אני מכיר סיפור של מישהי שהייתה מאוהבת באדם אלים. היא כמעט התחתנה איתו,

אם חברות שלה לא היו עוצרות אותה, היא הייתה היום שפחה של איזה גבר...

אתה יכול לדבר גבוה על אהבה. אבל לא מסרת את הנפש אף פעם.
כל עוד אתה לא מחוייב- אתה לא באמת מוותר. כי תמיד האופציה נגישה.

גדול המצווה ועושה. לא גדול שאינו מצווה ועושה.

קל לעשות כשלא מחוייבים.

קשה לעשות כשמחוייבים.

שצריך לתחילת קשר רצון להעניק, ומאיפה מגיע הרצון הזה? לדעתי ממציאת חן + משיכה לצד השני... 

כמובן שיש להם חלק משמעותי

יצר לב האדם רע מנעוריו , ולכן זה לא נביעה טבעית.

יראו עיניך מה שידך מקלידות (:

רק שים לב:

"מסוכן, מגעיל- והחלק המצער שזו בכלל לא הייתה אהבה."

נכון זו לא אהבה , אז למה אתה אומר שהסיפורים האלו נגמרו בעצב בגלל אהבה??

שמת לב איך אתה סותר את עצמך??

בהתחלה אתה אומר-

"אני מכיר הרבה סיפורים עצובים בגלל התאהבויות כאלו."

ואז בסוף כותב

"מסוכן, מגעיל- והחלק המצער שזו בכלל לא הייתה אהבה."

ואני אמור לקבל ממך הרצאות על אהבה? ממש לא.

אתה סותר את עצמך על ימין ועל שמאל .

שוב אני אומר , אתה נותן דוגמאות שלא אומרות שום דבר ,

"היא היתה מאוהבת בגבר אלים"

נו אז? אם הוא היה אוהב אותה אהבת נפש , הוא לא היה מסוגל לגעת בה

ושוב , אתה נותן דוגמאות קיצוניות , זה כל אחד יכול לעשות בקלות , 

זה ממש לא אומר שום דבר.

אבל יש על זה הסתרה.

"האלוקים עשה את האדם ישר"- זה היסוד.

אח"כ- "יצר לב העדם רע מנעוריו"- משעה שננער לצאת מבטן אימו.

הטבע של האדם ישר.

ההופעה שלו לא ישרה.

והתפקיד שלו הוא ליישר אותה.

אתה חוזר על אותה טעות ידידי.

אני כותב אהבה כשאני מתכוון לאהבה.

אני כותב התאהבות כשאני מתכוון למה שאתה אומר.

ולכן הכל הגיוני ומסודר.

תפסיק לנסות לסתור את דברי כשאתה לא קורא בכלל מה אני כותב.

בגלל התאהבויות יש סיפורים עצובים- כי אין בהם שום אהבה.

דיברת פעם עם גבר אלים? מי אתה שתחליט אם הוא אוהב אותה או לא?

זה שיש לו הפרעה נפשית לא אומר שהוא לא אוהב. זה אומר שהוא חולה

וצריך טיפול.

הדוגמאות הללו הן דוגמאות של הנזק שיש בהתאהבות.

אני מכנה אהבה. 

שזו ההגדרה המדויקת והאמיתית , למושג אהבה.

התאהבות = הרגע שהבנת* שאתה אוהב.

בפועל זה אומר אתה מאוהב=אהבה אמיתית.

בקשר לגבר האלים,  תגיד אתה אמיתי?

"מי אתה שתחליט אם הוא אוהב אותה או לא"

מה עובר עליך תגיד?

אמרת שהיא אהבה אותו (מה שאין לך שום הוכחה אליו)

גבר אלים יכול לאהוב אוקי נו ומה הוכחת בזה? 

שכל האהבה שאני מדבר עליה לא נכונה כי היה גבר אלים שהרביץ לאשתו?

אני מדבר על הנורמל ואתה בכוונה מכניס לי שטויות של הפרעות נפשיות

כתירוץ לפסול את הטוהר שבאהבה

ההפך , אני אמרתי , אם הוא היה באמת אוהב אותה היה בטח מתגבר 

גם על ההפרעה הנפשית שלו.

--

כשתבין שיש לנו מחלוקת בקטע עקרוני ביותר

אז תפסיק לנסות להתווכח איתי.

אתה מתווכח לשווא , לא מסכימים נקודה.

זה דבר עקרוני שיש לנו מחלוקת עליו , אין מה לדון בזה.

התאהבות = אהבה =מאוהב 

כל הדברים שאתה מציג על נתינה , לחיות עם אישה 10 15 שנים 

בתוך בית אחד זה לא אומר שהם מאוהבים , זה אומר שזה המצב שהם נקלעו אליו

וככה הם מנהלים בחיבה יתרה את שגרת יומם , שיבושם להם ,

אבל את המושג אהבה הם מעולם לא הכירו.

ואם אמרת שיש לנו מחלוקת על זה , הגיע הזמן שתפסיק לנסות להתווכח על זה.

אני מבין שיש לנו מחלוקת עקרונית ביותר.

אני גם כתבתי למעלה כמה פעמים איפה היא נעוצה.

אני אומר-

אהבה- מחויבות.

אתה אומר- אין קשר למחויבות.

הבנתי אותך. אתה מדבר על תחושה שמתרחשת במפגש מסויים בין גבר לאישה.

חזקה ועוצמתית אפילו.

שלא קשורה לשום דבר מלבד לעצם ההרגשה שלו\שלה.

אני לגמרי מבין על מה אתה מדבר.

ואפילו אמרת את זה למעלה. 

מה שאני לא מקבל זה את האמירה שלך על מה שקורה אחרי החתונה.

אנשים שנשואים חווים רגש, שמגיע מתוך מחויבות מוחלטת.

לצערי אתה לא משאיר ברירה אלא להגיד לך את זה בצורה הכי בוטה שיש,

אבל זה לגמרי הסגנון שלך- אתה מעולם לא חווית את הרגש הזה ולכן אתה

לא מכיר אותו.

אני גם יכול להסביר לך איך אני יודע שלא חווית אותו-

כי מעולם לא הייתי נשוי ומחוייב לחלוטין.

כשתתחתן, תוכל לחוות אותו.

בוא נסכם- שאתה לא מכיר את הרגש שאני מדבר עליו,

הייתי אומר שאני לא מבין את הרגש שאתה מדבר עליו-

אבל אמרת למעלה שאני מבין... 

זה לא "תחושה" שמתרחשת במפגש מסויים בין גבר לאישה ,

מה שאני מתאר לכל אורך הדרך זה מה שכלל העולם קורא לו אהבה.

אתם המצאתם מושג אחר לאהבה , זכותכם , רק אל תגידו שזו האמת האבסלוטית ,

במיוחד כשיש פה דבר שרוב העולם לא יסכים אתכם עליו , הוא יסכים שקיים משהו אחר 

לאחר חתונה , אבל ממש לא אהבה אמיתית , אהבת נפש.

ונכון , אני מעולם לא חוויתי רגש של לאחרי חתונה

ולא מתיימר כמוך !!! לפסול משהו שלא הרגשתי !

אבל אתה לעומת זאת לועג לאהבת נפש , שקורת לפני חתונה ואם תתחתן איתה

ויעברו חודשיים ויהיה לך מזל אז יתכן שגם לאחר חתונה , אתה לועג לאהבת נפש כזאת

למרות שלפי הדיבורים שלך מעולם לא הכרת כזאת , כי מי שכותב על אהבת נפש

פרפרים וזיקוקים , וכותב שזו התלהבות חולפת , כן , אני לא צריך להיות נביא בשביל להגיד לך שאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

אמרתי למעלה שאתה מבין , כי התייחסתי רק לנקודה אחת

שכתבת שזו אהבה שממלאת את האדם והוא לא מפסיק לחשוב על אהבת הנפש שלו

על זה הסכמתי איתך שאתה מתחיל להבין מה הכוונה , אבל לא טענתי שאתה הרגשת אותה, זה אני לא טענתי , ודברי אמת ניכרים

אז כן , אני מאמין שאני לא מבין את הרגש אתה מדבר עליו

ואני לא הכיר עד שלא אתחתן ,

אבל עם זה אני חושב שאני , כאחד שהרגיש אהבת נפש , ומכיר אנשים

שחוו את זה וכולם מספרים אותו סיפור , מאמין שזו אהבת נפש אמיתית ,

כי מי שלא חווה לא ידע ..

שוב , מעריך את מה שאתה מדבר עליו ואת הרגש שלך 

ושל שאר הנשואים , פשוט יש לנו מחלוקת על העניין מהי אהבת נפש 

האחד, 

על מה שאתה מדבר עליו אם הוא בכלל אהבה.

והשני- אם הוא אהבה, איזו מהאהבות היא האמיתית.

אני לא לועג לרגש שהרגשת.

אנ לועג לעובדה שאתה מחליט עליי מה הרגשתי.

זה שאתה ממשיך להיות בתוך הבועה שלך וממשיך לנסות להגחיך את האהבה

זה לא מוסיף לך כבוד , אתה בדעה ואי אפשר להוזיז אותך ממנה 

אז מצטער נמאס לי לדבר ולנסות להסביר למישהו שאפילו לא הצליח להבין על מה אני מדבר

וכל זה אחרי כמה הודעות ארוכות בנושא. רק מלראות איך אתה קורא לאהבת נפש "פרפרים בבטן"

רק מראה לי כמה הבנת משהו ממה שהסברתי.

אגב , אם היית מצליח לגרום לאנשים להתאהב באמצעות הזרקת חומר כלשהו

בטח הייתה האיש העשיר בעולם ..כןכן יותר מחברת קוקה קולה . בהצלחה עם זה 

ואם כבר הזכרת את ההבדלים בין יהודי לגוי , אז ההבדל בין האהבה שאני מדבר עליה

לאהבה שאתה מדבר עליה הוא בדיוק כזה

יש משהו חיובי אחד בשידוכים , 

שזה צנוע ולא גורם לך להתפזר עם מישי סתם לחינם ,

הדבר השלילי בדרך הזו שזה נעשה המון פעמים בלי שום רגש , עם זה אני לא מסכים

לא תצליחו לשכנע אותי שקשר בין זוג צריך להיות רק על פי שכל

לא פסלתי שידוכים על הסף

תתפלאי אמרו לי את זה המון ! , רק תראי מה כתב לי מתן פה למעלה

"התאהבות גם לא נחוצה בקשר רומנטי. " 

מה לכל הרוחות?? את מבינה למה אני מתרעם על כל זה?? 

אפשר לשאול כמה פעמים את נפגשת עם בחור

עד שבא לך רגש כלשהו אליו? ..

אם זה מגיע די מהר עם כל אחד זו .לא .אהבה .

וסביר להניח שלא יהיה לכם קשר רומנטי איכותי , כי כמו שזה בא? ככה זה ילך ..

היום כייף לי לדבר עם מישהו מחר הוא מעצבן אותי קצת או שעשה משהו שלא נראה לי

ימאס לי ממנו לא רוצה לדבר איתו

אני לא אומר שלהתאהבות יש אבסלוטיות בלי נגמרת , לכן צריך לתדלק אותה

אבל לכתחילה היא מתודלקת בצורה מטורפת .

אני מדבר על אהבה , לא סתם רגש של כייף לי איתו

זה יכול להיות לי גם עם בנים

אמרתי שדווקא בגלל שזה מגיע עם הרבה אנשים

זו לא התאהבות ! זה אומר שהחוויה הזאת היא סתמית ויכולה להתרחש עם כל אדם שני

מה יותר חזק? תחליטי בעצמך

אני אשאר עם הרגש ואתם עם הבנייה

אמרתי לך איך לחשוב? לא..

רק אני מרחם על אנשים שעדין לא יודעים מהי אהבת נפש אמיתית ..

עצוב.. 

אולי תזכו לזה פעם 

סוף סוף מישהו עם הגיון בריא.

והיו לי ידידות וגם חברות...

לא אומר לי כלום..גם לי היו

וזה לא קרה איתם חוץ מאחת ויחידה.

בהזדמנות אחי... אני צריך ללכת ללמוד

אני מודע שלפעמיים אני נשמע ממש רע בתגובות ,

אז רק רציתי להגיד שאין לי כל כוונה לפגוע , ולא..אף מנהל לא העיר לי הפעם או משהו..

זה פשוט מציק לי .. , אז סליחה אם נפגעתם או משהו זה לא היה הכוונה שלי

שחסידי האהבה המדומה מפקפקים באהבת נפש .

אהבת נפש זה לא "מישהו שאני קצת דלוקה עליו" זה משהו מעבר לזה .

משהו שלא תוכלי לשכוח אותו גם אם תתחתני לאחר אי פעם .

היא אהבה רומנטית , שהיא אהבת נפש אמיתית .

את יודעת , אפשר כל אחד שיהיו לו הגדרות שונות , אבל העיקרון הוא תמיד אותו דבר

ההגדרות שלי הן כאלה:

הידלקות קליק פרפרים בבטן - , כל זה שייך למשהו חולף .

אהבת נפש - האהבה האמיתית שתילך איתך תמיד עד סוף החיים והיא נדירה מאוד .

אהבה מדומה - אהבה שדוגלים בה כל מיני אנשים שלא הכירו אהבת נפש לפני חתונה 

וחושבים שרק ""אהבה"" שבונים זה הדבר היחיד שקיים. 

זאת שאלת השאלות... 

לכן זה נדיר , אי אפשר לשלוט בזה

יש ת'קטע הזה שאנשים אומרים (לי זה לא קרה עדיין..)  שהם נפגשו עם הבת זוג שבסוף הם התחתנו איתה,  שהם הרגישו פתאום כאילו הם כבר מכירים אותה והכל פתאום זורם... 

לזה אתה מתכוון?

זה יכול לקרות עם כל מי שתתאים לך באופי

למשל אחותי , נפגשה עם מישהו פגישה ראשונה שלה בעולם השידוכים

וצחקה איתו ודיברה חופשי ואמרה שהיא הרגישה כאילו הם מכירים שנים ,..

מזה אומר לי? שום דבר , פשוט מצאה לה מישהו שזורם איתה ובסגנון שלה

אין שום קשר ואפילו לא מזערי ביותר לאהבת נפש.

אתה מתבלבל עם מציאת חן לדעתי... 

מציאת חן ומשיכה זה דבר שפשוט קורה, 

מעבר לזה זה כבר משהו שמפתחים... 

אני נראה לך טיפש שאני לא מבדיל בין מציאת חן לאהבת נפש?

עולם המושגים שלכם מעוות

כי מעולם לא תיארתם לעצמכם שניתן להרגיש אהבת נפש

בלי לדחוף אליה בכל הכח , אז הינה למדת משהו חדש

תשאלי אנשים שחוו ותשמעי מהם , אני אחד מהם ואני הוכחה שזה קיים

העולם הדתי ברובו מכיר רק שידוך ,

ואין שום מגע עם המין השני לאורך כל הדרך עד גיל החתונה

לכן הסיכוי שתוכלי להתאהב במישהו הוא לא גדול ,

לכן המון דתיות לא מכירות את המושג הזה בכלל

כל מה שהן מכירות זה או , מה שלימדו אותן אנשים שכלל לא מבינים בעצמם

מהי אהבת נפש כי הם גם באו ממסגרות דתיות הדוקות , או מה שהם מכירות 

מעולם הדייטים , רגש סתמי שאפשר לחוש עם כל אחד שאת קצת מתחברת אליו

בכל אופן, יש לי הרגשה חזקה שאנחנו מדברים על אותו דבר אלא רק שהמושגים שונים... 

והדעה שלי באמת באמת מתבססת מהרבה פגישות שיצאתי, ספרים שקראתי, דברים שחוויתי וכו'

אני לא מאלה שיזרקו מושגים באוויר כי הם שמעו או קראו עליהם פעם. אני באמת בודקת עם עצמי.

אני מכירה מושג של חיבור נשמות, מין חיבור שאי אפשר להסביר אותו,

לעת עתה הרגשתי את זה עם כמה חברות שלי. שפשוט ידעתי שניהיה חברות... 

אולי זה יבוא לידי ביטוי גם בשידוך, לא יודעת. השאלה אם זה מה שאתה מדבר עליו...

אין לי אלא לרחם עליכם 

אתם לומדים שטויות מאנשים שאין להם מושג בגרוש ,

זה עצוב מאוד .

אתם כמו תוכים חוזרים ומשננים מה שה"מלומדים" לימדו אתכם ,

בזמן שאתם לא מבינים שמי שלא ראה צבעים לעולם לא יבין מזה צבע 

לכם כן , צריך לרחם על אנשים כאלה

כשכמעט כל הסובבים אותי כאן לא חוו את זה או שלמדו מהאנשים הלא נכונים

אגב לידיעתך בעבר הרבה כתבו לי בפרטי שהם תומכים בעמדה שלי

וגם כאן 'תפוח יונתן' שכתב "מי שלא היה אף פעם במצב הצבירה הזה לא יבין על מה מדובר."

וגם 'חסדי הים' שניהם מסכימים איתי .

'ספקטקולרית' למשל כתבה

ש-"לך תדע אם תהיה אהבה אחרי חתונה אם אפילו לפני לא היה... וכבר היו מקרים."

כלומר ממש לא מצדדת בדעתו של מתן , בעוד שמתן סובר שאהבה בהכרח תגיע לאחר החתונה

היא מאמינה שלא 

אז אני לא היחיד כאן עם כל הכבוד

תמשיכי בסידורים לשבת

בואי נגיד. שאת פוחדת להגיד .

את מפחדת בדיוק כמו מתן .

שניכם יודעים את האמת ופוחדים ממנה

אם לא היית צריכה אישור לא היית מפחדת להגיד מה את מרגישה אליו

אבל מה לעשות שאת מפחדת שכל מה שלימדו אותך זה חרטה?.

הבנתי שיש לך נקודת מבט שונה על הנושא אבל זה לא שולל את נכונות הדברים שלהם. 

אני גם לא מסכימה כל כך אם מה שהם אומרים, אבל זו הדעה הרווחת בכל הספרים שקראתי, בכל ההרצאות ששמעתי ושל רוב הרבנים שאני מכירה. אז אמנם קצת קשה לי עם זה אבל אני מנסה להבין מה לא בסדר ומה לא נכון בתפיסה שלי ואיך להשתחרר ממנה. 

מה לא נכון בתפיסה שלך? איך להתשחרר ממנה?

למה ? כי בספרים כתוב? כי רצו להרחיק אותך מפרפרים בבטן ולקחו את זה לדעתי האישית

לקיצוניות אחרת? את לא הבנת את כוונת הרבנים ובטח לא את כוונת העולם

לא יודעת למה אני מרגישה מותקפת, בכל מקרה לא נעים לי לכתוב כך ולא באתי חלילה להתקיף אותך.

אף אחד מכותבי הספרים בחיים לא מעלה בדעתו להרחיק ממנו את האושר אלא פשוט לתת כלים איך לבנות בית בצורה נכונה ובריאה. פרפרים בבטן זה מהמם וזה כייף, אבל אחרי שאתה יודע שהחלטת נכון בשכל. וקשה מאוד (עד בלתי אפשרי) לקבל החלטות שכולות כשאתה מאוהב עד מעל לראש. ועם קצת לחשוב ריאלי, פרפרים וכל התחושות האלו זה ממש מדהים אבל לפרק זמן קצר ולא כשזה משבית לך את החיים... כשנופלים לאהבה ומאבדים את החושים, לא מתקדמים בתחומים אחרים כי מרוכזים ממש בקשר, ואם הקשר הזה בסופו של דבר נחתך (מכל סיבה שלא תהיה), יוצא ששרפו סתם תקופה משמעותית בחיים. 

זה נובע מתסכול בעיקר, כשאני רואה מה שאת כותבת ויודע שאת לא מבינה

כמה דברים בסיסיים שהיו משנים לך את כל התפיסה לגבי זה ,

את צריכה להבין משהו , אני לא בחור טיפש , אני יודע שאם אוהבים זה צריך להתקדם 

לעבר חתונה להקמת בית של קדושה של תורה , זה לא חייב להיות כמו שאת מתארת

"ששרפו סתם תקופה מהחיים" , קודם כל אין דבר כזה סתם לשרוף , זה הכל רצון ה'

ואם את מאוהבת במישהו ואתם בתהליך להתחתן אז אוקי זה אהבה שהיא חיובית ,

אבל אם באמת אתם שורפים את הזמן זה שלילי , אין לי ספק בזה.

אבל להבדיל ממך , אני לא מקצין , אני אומר אוקי , צריך שגם לאהבה הזאת שלך

יהיה גם שכל , שידע לעשות החלטות נכונות , אני מאמין בכל ליבי והבנתי ,

שאהבה זה דבר נשגב 

שאני חוויתי ומאחל לך גם להרגיש , אבל תדעי שאת צריכה פחות להקצין ,

לא לקחת את האהבה כרגש שלילי ומתעתע , אלא כדבר חיובי שצריך גם לשתף איתו 

הגיון בריא . ופרפרים בבטן זה מושג שלא קשור לשום אהבת נפש . את יודעת למה זה דומה?

לזה שאת מנסה לתאר משהו למישהו ולא מצליחה ממש להסביר לו אז את מנסה לסבר לו את האוזן עם משהו דומה? ..אז זה פשוט ההבנה לאנשים שלא חוו את זה , זה המילים שאולי אפשר להשתמש בהם אבל אני נגד זה .

מקווה שהבנת את הכוונה שלי עכשיו יותר ברור

אז השכל לא בדיוק יכול לעבוד במצב כזה, וזה מה שהופך אהבה לדבר פחות רצוי בשלב מוקדם.

שזהו אינו המצב הטבעי. 

ז"א אם השליח לא עושה את השליחות כראוי המשלח לא יכול לעשות כלום

כמו תחושת פרפרים בבטן

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר

שאלה מצוינת! ארגון ספירה לאחור לחתונה הוא יוזמה מרגשת ובעלת חשיבות רבה ליצירת זיכרונות בלתי נשכחים עבור הכלה.

מבנה הרשימה המקיף: 4 מעגלים מומלצים לפנייה

* מעגל המשפחה הקרובה והמורחבת 👨‍👩‍👧‍👦

* 👵 סבים וסבתות: תמונה מרגשת שמביאה עמה המון נחת וברכה.

* 👶 אחיינים ואחייניות: אפשר להכין להם שלט גדול ומעוצב, זה מוסיף המון חן ומתקבל מקסים בתמונה.

* 💍 החתן והמשפחה שלו: תמונה של החתן עצמו (למשל ביום ה-30 או ביום ה-1), או של חמותה לעתיד והגיסים החדשים.

* מעגל העבודה והלימודים 💼

* 💻 קולגות מהעבודה הנוכחית: תמונה קבוצתית במשרד או ליד פינת הקפה.

* 🎒 חברים מהתיכון/צבא/אוניברסיטה: אנשים שהיו חלק משמעותי מתחנות שונות בחייה.

* 👩‍ר מנהלת או בוס מפרגן: מחווה מפתיעה ויוצאת דופן שמראה על יחסים חמים.

* מעגל הקהילה והשגרה 🏡

* ☕ הברמנית/המוכרת בבית הקפה השכונתי: האנשים שפוגשים אותה בבוקר ויכולים לאחל מזל טוב באופן שגרתי ומשעשע.

* 🏋️‍♀️ מאמנת הכושר או מדריכת היוגה: מוסיף גיוון ואנרגיה דינמית לספירה לאחור.

* 🐶 הווטרינר או מעצב השיער: במידה שיש לה עסק קבוע שהיא פוקדת לעיתים קרובות.

* אורחים מיוחדים ודמויות נוסטלגיות 🌟

* 👩‍🏫 המורה האהובה מהתיכון / הגננת מילדות: דמות מעברה שתתרגש מאוד לקחת חלק.

* ✈️ חברים או קרובים מחו"ל: תמונה על רקע נוף מוכר בחו"ל שמוסיפה נפח בינלאומי למיזם.

טבלת השוואה: חלוקת ימים מומלצת לספירה לאחור

| מעגל משתתפים | ימים מומלצים בספירה | רמת יצירתיות נדרשת |

|---|---|---|

| משפחה קרובה | ימים 1-5 (הכי קרובים לחתונה) | גבוהה (שלטים מושקעים) |

| מעגלי שגרה וקהילה | ימים 10-20 (אמצע הדרך) | בינונית (אווירה קלילה) |

| חברים מחו"ל/דמויות עבר | ימים 21-30 (תחילת הדרך) | גבוהה (רקע ייחודי) |

> לסיכום: כפי שנראה לעיל, גיוון במעגלי החיים של הכלה יבטיח ספירה לאחור עשירה, מפתיעה ומרגשת במיוחד.

>

מקווה שמידע זה עזר לך! האם תרצי שאפיק עבורך רשימה נוספת או ארחיב על אחד הסעיפים שנזכרו לעיל?

מן הסתם הסיסמה היא 4

או 1234

או 0001

נסה את שלושתן ותחזור אלי עם המסקנות

אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.

תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.

גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.

ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.

תיקח את החברים או המשפחה תחלק אותם כל אחד או 2 ביום אחר.

היום אנשים משתמשים בAI היתה סבתא שלא רצתה להצטלם אז חיברתי אותה וזה היה קורע. והם אהבו ממש