שרשור על שטויות של רופאים - פריקהאנונימי (פותח)

כל כמה זמן, מישהי כותבת על שטות גמורה שנאמרה לה על ידי רופא\ה ברצינות גמורה.

כמו שיש שרשורים על כל מיני דברים, למשל - טמטמת הריון, אני מציעה שרשור על שטויות של רופאים\ות.

 

סליחה שאני כותבת מאנונימי, אבל הכתיבה היא לצורך פריקה ושפיות ולא לפגיעה חלילה.

וסליחה מכל הרופאים והרופאות הידענים והידעניות, הבקיאים והבקיאות, שלעולם, אבל לעולם, לא יאמרו דברי הבל ושטות.

 

דוגמא -

רופא ילדים שאומר שתינוק יונק בן שלושה חודשים, שכל התזונה שלו היא חלב אם, צריך דיאטה, כי הוא עלה הרבה מדי במשקל (שקל אז כשמונה ק"ג), ואני חייבת לרווח את הארוחות שלו לארבע שעות.  אסור! ממש אסור להאכיל אותו אלא אם כן עברו כבר ארבע שעות!!!

מילא הבורות של רופא ילדים בתחום ההנקה, פשע ראשון. אבל לומר לי שאסור לי להניק את התינוק?!?  ומה אם הוא רוצה להרגע או "שלוק" של חלב כי הגרון שלו יבש?  כנראה שאני אמורה להסביר לו שהרופא אומר שהוא שמן, ושהוא בדיאטה עכשיו!!!!!!!!!!

חחח אוייי... יש לי סיפור...אנונימי (3)
לי קרה בתחילת ההריון שהיו לי קצת קשיי נשימה.
הייתי בשבוע 5 משהו כזה..
זה היה מוצאי חג אז הלכתי לרופא באיזה מוקד תורן, והוא הסביר לי ברצינות שהעובר לוחץ על הסרעפת...
זה היה הסטנדאפ של חיי...
הסברתי לו איפה נמצא העובר כרגע ובאיזה גודל הוא...
הייתי מזועזעת מרמת הידע וההגיון...
ואווווו😷 איזה סתוםםםש א
חחח...התורנים הכי סנדלרים!פרת משה


הנהאנונימי (4)

אמרתי לרופאה שבדיקת ביוץ ביתית לא עובדת עלי, אחרי שניסיתי בשלושה מחזורים לבדוק מהיום התשיעי ועד היום ה18 ולא יצא חיובי אף יום.

אז היא הודיעה לי שאין כזה דבר ולא יכול להיות, ושבמחזור הקרוב אבדוק שוב מהיום החמישי ועד שאקבל תשובה חיובית.

בדקתי 40 יום רצופים, שזה אומר עד היום ה15 של המחזור הבא ולא היה חיובי אף יום!!

סיפרתי את זה לחברה קרובה, שהיא אישה בת 41 עם שמונה ילדים, והיא סיפרה לי, שאחרי החתונה היא היתה אצל רופא לבדיקה אחרי הפלה בשלב מאוד מוקדם, והוא הודיע לה שלא יכול שהיה לה הפלה, כי לפי הנתונים שלה היא לא יכולה להרות!! ואז הוא הודיע לה לבדוק ביוץ לפי חום שחר עד שתגלה מתי הביוץ שלה.

חום הגוף לא השתנה אף יום!! וכשהגיעה לרופא הוא הודיע לה שאין לה סיכוי להרות, והיא היתה כבר בתחילת הריון

(כלומר נקלטה בימים האלו שלא ראו שום הוכחה לביוץ!!).

טוב שהרופאים טועים לפעמים,חדשה ישנה
ככה זה מזכיר לנו מי מנהל את העולם,, ושהם בסה"כ בני אדם ולא אלוהים..
רופאת נשים שמתעצבנת מהתאריך ווסת אחרונהרחל 86

שאני אומרת לה 

וממשיכה להתווכח גם אחרי שרואה תוצאות אולטרא סאונד 

ואפילו מקשקשת על הדף שכתוב עליו מה גיל ההריון

בעעעע...

רופאת נשיםאנונימי (5)

שלא מסתכלת על הורידים-אם בכלל זה ורידים

ורושמת ישר מרשם לגרביים

מלחיצה על סכרת הריון ולא בודקת את הברזל שנפל...

רק הרופאת משפחה הצילה 

רופא נשים במיון בבי"ח שבודק מהתחלה פתיחה וא.ס

ומציע סטריפיניג בשיא הרוגע כשבחוץ מחכות מלא נשים-שעות

ורופאי נשים חטטנים בהריון עודף  שרק רוצים לבדוק את הנרתיק ולעשות א.ס-

נס שלא הסכמתי כי זה מיותר והיה נראה בבירור שזה מסקרנות גרידא אם לא...

רופא ילדיםאנונימי (6)
הילדה שלי קיבלה אבעבועות, אז מייד חיסנתי את השאר. אבל התינוקת היתה בת 3 חודשים, אז היה אסור לחסן. היא גם נדבקה. באתי לרופא:
הרופא: היא יונקת?
אני: כן.
הרופא: היה לך אבעבועות רוח בחיים?
אני: כן.
הרופא: אז איך זה יכול להיות שהיא נדבקה? ???
אני: אתה הרופא, לא אני. ...
רופא בבי"חאנונימי (7)

שאמר לחברים שלנו- דוסים דוסים דוסים 

שחייב להיות שהם קיימו יחסים לפני החתונה....

 

אחות בטיפת חלבאנונימי (7)

-התינוקת ישנה בלילה?

- כן

-כמה שעות?

- 6 שעות רצוף

-ממתי עד מתי?

- מ1 עד 7

- לא טוב. היא צריכה לישון מ12 עד6

 

 

חחחחח הצחיק אותימטילדה
אם כבר אחיות טיפת חלב..אנונימי (8)
הגעתי עם ילדה בת שנתיים וחצי, מרכיבה משקפיים, לביצוע חיסון.
בתום החיסון האחות אומרת ״בא נקבע תור לגיל שלוש לבדיקת ראיה״......
בהמתנה לרופא ילדים בקבלה ללידהאנונימי (6)
ירדו לי המים.
נכנסתי לרופא, עשה א"ס, בדק פתיחה. ואז אמרתי שנראה לי שירדו לי המים. הוא אמר: לא, זה בגלל שהשתמשתי בהרבה ג׳ל אז את מרגישה קצת רטיבות. ..
יצאתי, הלכתי למיילדת ואמרתי לה, היא בדקה ואישרה שאכן ירדו המים. ..
הייתי רמה ימים עם ציריםשישלה
בבית הרפואה הייתי יותר מ24 שעות עד ללידה כל המיילדות היו חמודות סבלניות ומכילות חוץ מאחת שכל הזמן ניסתה להזיז עניינים.. שידעה אותי.. בקיצור.. הסכמתי לעשות סטריפינג כי גם ככה הפקק הרירי יצא כבר לפני יומיים ואנחנו גם ככה אסורים כבר.. בכל אופן כנראה שכשעשתה את הסטריפינג היא פקעה את המים. (או שבדיוק אז בהשגחה פרטית היה לי ירידת מים..;)) אני אומרת לה שנהיה רטוב ונראה לי שיורדים לי המים. אסביר אומרת לי זה רק הפרשות הפקק הרירי.. נו טוב.. המשכתי משם לקבל גז צחוק.. ואז היא קולטת שהחלוק רטוב אז היא כולה מופתעת "מה יש לך ירידת מים?" מתברר שגם זהנהיה ירידת מים והיא לא תודה שהיא עשתה את זה..
בגללה כל הלידה היו כמה גרסאות למתי ירדו המים..
מזל שכל שאר המיילדות היו חמודות אחרת מאמינה שלא היה לי כזה כיף ללדת.
לוקחת דמיםש א
בהריון הראשון-
חשדתי שאני בהריון בגלל איחור במחזור. הלכתי לעשות בדיקת דם לגילוי הריון. כשאני מתיישבת, הלוקחת דמים צריכה למלא כמה פרטים.
-"את בהריון?"
-"אני לא יודעת. זה בדיוק מה שבאתי לבדוק."
-מה זאת אומרת? אני צריכה לדעת אם את כן בהריון או לא בהריון"
וממש התעצבנה עליי.
חח הזויה!!


כל כך בער לי לשתף אחר כך את חברותיי הטובות בסיפור, אבל נאלצתי להתאפק כמה חודשים...
רופאת עור באמת סתומה.וזה סיפור חשוב בכללי.אנונימי (9)

יש לי קלואיד באוזן,זה צלקת של אינפקציה שהתפתחה למין בליטה כזאתי מכוערת ומגרדת.

קיצער הלכתי לרופאת עור,היא אמרה שצריך או זריקה או ניתוח,שאני אברר ואחזיר לה תשובה.

החלטנו לעשות זריקות אחרי ששאלתי אותה אם זה בסדר בהריון.

אמרה שכן.

הגעתי אליה לזריקות,אמרה שבסוף חייב ניתוח וזריקות.

הפנתה אותי לכירוג, הוא לא הבין מה אני רוצה ממנו זה בכלל קשור לפלסטיקאי!!!

בנס הפלסטיקאי היה.

מתברר שניתוח רק יחמיר את המצב,אז רק זריקה.

הלכתי במיוחד לקנות את הזריקה וזה, באתי עליו אחרי כל הטרטור הזה ושנייה לפני שהוא מזריק שאלתי:

"תגיד זה בעייתי בהריון?" כי אם הרופאה ההיא הייתה כזאת סתומה עדיף לשאול אותו.

ואזזזזזז הוא התחיל להחליף צבעים ואמר שזה מסוכן ממש ויכול לפגוע בעובר כי זה סטרואידים חודרי שיליה

ובנס שאלתי אותו!!!

הולכת להתלונן על הרופאה הזאת,היא חתיכת נזק.

הוא החליף צבעים כי...אנונימי (פותח)
הוא שכח לשאול שאלה שכל ילד בכתה א' היה שואל - גבירתי, את בהריון?
עוד סיפור לשרשור, למרות שהוא בעצם הרופא היותר מוצלח בסיפור..
חחח... גדול!החיים שוים


איזה קטע, קרה לי אותו דבר!אנונימי (14)


מרכז טרטולוגי - בדיקת התאמת תרופות להריון והנקהפיגא *
בחלק מבתי החולים בארץ יש מרכז טרטולוגי. יושב/ת שם אדם הבקי לחלוטין בתרופות, חומרי הרדמה, חומרי ניגוד, זריקות, בקיצור - כל הכימיה הרפואית, ואומר מתוך ידיעה ברורה אם כן או לא (או שלא ידוע) ניתן להשתמש בחומר לגבי הריון ולידה.

הרבה פעמים יאמרו ש-א' לא טוב, תשתמשו ב-ב' במקום.

בנוסף - כל פעם כשקונים תרופה, לשאול את הרוקח. רוקחים לומדים תרופות, להבדיל מרופאים שעיקר לימודם הוא מחלות.
רבים הרוקחים שהצילו מטופלים מטעויות הרופאים.
המשפט האחרון נכון אצלירק אמונה

הלכתי לעירוי ברזל  והרופא רשם בטעות 6איקס פעמים ונופר ביום במקום בשבוע

אחד אמר לקרובה שלי שסבלה מצמרמורותאנונימי (5)

וגלי קור 

גם לי קר

והרופא נשים בלידה שלי

מה את צועקת?

ובעלי אמר לו-אתה ואני לא ילדנו

לא סתם לדבר

להגיד ליולדת "מה את צועקת?" ?? הזויש א
גם לי רופא אמר ככה. תענוג אמיתי... אני הרי צועקת סתם, נכון??אישה ואמא


הזוי ההזוייםאנונימי (5)


זה מזכיר לי שבשבוע שילדתי (לידה ראשונה)אם ל2

3 ימים לפני הלידה היה לי כאב ראש מטורף מטורף!

בעלי התקשר למוקד, ומה הרופא אומר??

כן, היה יום חם, גם לי כואב הראש, שתיקח אקמול ויעבור....מטורלל

היה לי לחץ דם בשמים... שבגללו ילדתי עם זירוז...

זה ממש מחדל.אפשר לתבוע לא?רק אמונה


עברו כבר כ20 שנים...אם ל2


אה.לא מצמצם את הקושירק אמונהאחרונה


הבן שלי היה מאושפז בגיל 3 חודשיםסדר נשים

ואמרתילאחות שאני חושבת שקשה לו להיותמחוץ לבית

אז היא אמרה שבגיל כזה הם לא מרגישים איפה הם נמצאיםמטורללעצבני

הזויה לגמריהחיים שוים


רופא בטיפת חלבmp752

בעלי הלך עם הילד לטיפת חלב, בד"כ אחיות בודקות אותו, אבל מסתבר שבאיזשהו גיל רופא של טיפת חלב צריך לבדוק.

בכל אופן-הוא בודק אותו ואומר לו שהוא חושב שיש לו איזה בעיה בכבד, שילך לבדוק אותו בקופת חולים.

בעלי:"אתה רופא, תבדוק אותו תגיד אם יש בעיה או לא"

רופא:"לא, לך לקופת חולים, וכמה שיותר מהר"

בעלי:"אתה לא יכול לבדוק אותו בעצמך?"

רופא:"לך לקופת חולים"

בעלי מבזבז שעתיים בטלפונים, משגע את המרכז הטלפוני שיתנו לו תור עכשיו, מתקשר למרפאה, מדבר עם שר הבריאות...משיג תור מיידי. רץ לקופת חולים, נכנס לחדר, אותו רופא מטיפת חלב!!! הרופא בודק אותו:"הכל בסדר, הילד בריא ושלם"

זה הסיפור המנצח! ! נותנת לך מקום ראשון אמא ל6 מקסימים
מסכימה איתך!! ספור מהסרטים שתופס מקום ראשון+ מדלייהאישה ואמא


אותי מעניין איך הגיב בעלך?! ;)אנונימי (10)


כשהוא נכנס לחדר שניהם היו המומים, אבל אחרי זה הרופאmp752

בדק אותו. לפחות הוא לא שאל את בעלי למה הוא בא...

ב"ה שבריא ושלם ,במקרה פה זה נשמע הזוי אבלגלית

פעם היא הסבירה לי בטיפת חלב שאם יש חשש שולחים לרופא בקופת חולים שיבדוק יותר רציני מהסיבה שלהם יש יותר זמן  ,ובטיפת חלב הזמן יותר קצוב..

למשל אצלינו יש שעתים בשבוע  רופא בטיפת חלב.

הרגת אותי! צחקתי בקולסנורקה


אני אוהבתתתת את השרשור הזה חחחחחאנונימי (3)
לא מזמן היתי אצל הרופא נשים ואגב הוא רופא מעולה..מיקי 84

ואמרתי לו שאני עייפה כל הזמן חלשה אין לי כח לכלום...

אז הוא אמר לי... טוב כנראה יש לך בת בת בדרכ מעייפת את האמא...

אבל הוא אמר בקטע של צחוק...

זה הזוי, הקשבנה!אנונימי (11)
אחותי ממש פחדנית מזריקות וכל מיני התערבויות רפואיות.
לפני שאחותי ילדה, האחות באה לפתוח לה וריד אבל אחותי רעדה מפחד.
מה האחות אומרת לה? מצביעה על התיקרה ואומרת לה כמו לילדה קטנה:" הנה הנה ציפור 'סתכלי לשם".



שרשור מצחיק...גם לי יש אחדכותבת

כמה ימים אחרי שהבת שלי נולדה היו לה הפרשות מטורפות בעיניים, שהיה נראה שהן מעידות על דלקת. הלכתי לרופאה שאמרה שזה כלום, שזה שק דמעות סגור. ושאנקה לה את זה ושלא כדאי לתת טיפוות. מפה לשם כמה ימים זה הולך ומחמיר ולתינוקת הקטנטנה שלי כבר נהיה אדום מסביב לעיניים מרוב שניקתי לה.

 

חוזרת לרופאה.

אני:"כבר ממש אדום לה בעיניים וההפרשות לא מפסיקות. אשמח למרשם לטיפות עיניים.

היא" *בכעס* "זה לא דלקת! מה יעזרו טיפות? לא העיקר לדחוף תרופות"

אני: "בבקשה תתני לי מרשם הילדה שלי ממש סובלת"

היא: *ממש כועסת* לכי לרופא עיניים שהוא ייתן לך!

אני: *מתחנן* בבקשה.. עד שאקבל תור

היא: ממלמלת כמה אני סתומה ונותנת לי מרשם כדי להיפטר ממני

 

אחרי פעמיים של טיפות, הכל עבר...ה' יעזור..

הגעתי לאופא כי האגשתי לחציםאנונימי (12)
הגעתי לרופא בגלל לחצים והרופא רןאה בכלל האטה בדופק העובראנונימי (12)
למרות שהסברתי שזה תמיד קורה ליכשאני משנה תנוחה ,רק שהפעם האחות מיון שכחה לציין בנקודה שהתהפכתי על דף המוניטור ששיניתי תנוחה .
הרופא בדחיפות לכי למיון בביהח נתן הפנייה ,וזהו .לא בדק את הסיבה שבאתי .ביצע אולטרסאנ קל ,ואמר שהכ ל נראה תקין .אז למה לעזאזל אתה שולח אותי למיון!!!???
במיון ניסו להבין למה באתי ( המום) ??
אני אומרת סיבה אחרת והרופא מפנה אותי בטענה ,שהיא אגב נשללה תוך. 15ד'
הרופא יצא קצת הרבה מצחיק.
פחות מצחיק יותר מעצבן...אנונימי (13)

שילדתי הרופאה שתפרה אותי ראתה אותי בוכה בכי תמרורים(הורמונים, שוק, עייפות, התרגשות... וכו' וכו')

ואומרת לי דברים כמו "זהו מתוקה מעכשיו רק  בוכים, את כבר לא ילדה, מכאן זה רק הולך ונהיה גרוע יותר"

זה לא הדבר היחיד שהיא אמרה כמובן אבל די הדחקתי....

 

שהיא באה לבדוק אותי אחר כך במחלקה שאלתי אותה מתי התפרים יהיו פחות מורגשים, ויהיה אמרה "אל תדאגי הם תמיד יהיו שם ותמיד תרגישי אותם"

חושב

המשפט האחרון לא ייאמןש א
הרופאה נשמעת בן אדם שרע לו ומוציא את הרוע שלו על מי שנקרה בדרכו
לא חושבת שזה בקטע כזהאמא יפה
זה דומה לקטע שהיה לי בקורס הכנה ללידה.
דיברנו על תופעות בהריון וכו ואז אחת שאלה ומה לגבי הכאב גב מתי הוא יעבור.
אז המנחה אמרה זהו בנות מעכשיו ועד עולם יש כאב גב תתרגלו.
אוי ואבוי. איזה משפטיםאנונימי (15)

והמשפט האחרון לגמרי לא נכון.

אני מקווה שגם את כבר לא מרגישה אותם, כמה זמן את אחרי לידה?

על אותו משקלפלא ההורות
פעם אחת כשהגעתי לטיפת חלב עם התאומים שלי שהיו בני כמה חודשים, האחות בלי להתבלבל אומרת לי ״תאומים זה עונש״
הזויה! אני ב״ה הסתדרתי טוב עם התאומים.. אבל אם היה לי באמת קשה????? (מה שלגמרי סביר בשלב הזה)
אם אפשר להיות קצת מליצת יושראנונימי (16)

סיפור לפרסום הנס...

 

יש לנו מרפאה מתחת לבית.

אחת הילדות (בת שנה וחצי בערך) חולה כבר כמה ימים, חום עולה ויורד.

בעלי שמר על הילדים ואני הייתי חייבת ללכת למקום דחוף.

אני מקבלת טלפון מבעלי איפה יש אקמול.. ואני בטוחה שהכל מסתדר.

 

רק כשחזרתי הביתה הבנתי את גודל הנס.

לילדה היה זינוק בעליית החום, היא היתה על הספה ותוך כדי עלית החום היא נפלה מהספא,

איבדה הכרה והתחילה לבלוע את הלשון.

בעלי היה בהלם!!

הנס שלנו שהמרפאה מתחת לבית.

 

הוא רץ איתה למרפאה כשאת הילדים הוא פשוט השאיר לאחת השכנות שבדיוק עלתה במדרגות.

נכנס למרפאה ואיך שראו אותו מיד נשלח לרופאה.

הרופאה היתה בהלם גם ומיד פעלה (אומנם היה לה טעות בפעולה אבל הצילה לנו את הילדה!)

ודחפה את האצבעות שלה לפה של הילדה בשביל לשלוף את הלשון החוצה (למעשה צריך להטות את הראש אחורנית).

 

יש לציין שהרופאה קיבלה חתך רציני משיני הילדה שנסגרו עליה

אבל הילדה חזרה להכרה..

 

אנחנו אסירי תודה לנס שה' עשה איתנו ולרופאה שפעלה בזריזות על חשבון עצמה. 

איזה פחד ונס גדולאנונימי (5)


אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך