אופ.נחל



|אוכל את עצמו בשקט|

אני חייתי בינכם כמו צמח בר.
צמח בר. פשוט.
עדיין?געגוע..
עדיין מה?נחל
נחל? הכל בסדר?פנים אחרות.


כןכןנחל
רק שתדעיחלילית אלט
לצמחי בר יש תכונות שצמחים אחרים היו מתים לקבל
(איך שהפכת אתזה למשהו טוב.נחל
צמחי בר אדירים והכל
אבל עדיין
צמחים)
(צמחים הם אורגניזמים, כמונוחלילית אלט
והם אדירים. הם עושים פוטוסינתזה!)
(צמחים הם כמונו, אבל מה לעשותנחל
שבני אדם הם משו אחד מעל)
(רגע רגעחלילית אלט
את *לא* צמח.
אולי את קצת דומה לצמח במשהו מסוים. ברור שאת מעל. אבל! אם את כבר משווה את עצמך לצמח, ועוד צמח בר, אז קחי את התכונות הטובות שלו! (לדוגמה הישרדות. צמחי בר, ובמיוחד צמחי מדבר, שורדים בכל מצב של מצוקה.)
(שכחת את הסוגר של הסוגריים)פסידונית

|בורח|

(נו באמת)חלילית אלט
|רודף| (סתםסתם)חלילית אלט
(פיווו)פסידונית

ועכשיו די נצלשת.

|סותם תפה. אל תגיבי.|חלילית אלט
(אני צמח בר.נחל
נו, האלה במדבר, שלבד להם קצת.
אז אולי לכן כתבתי צמח בר.
אבל הישרדות זו אחלה תכונה.
אני גם צריכה אותה כרגע.)
(אז לבד להם קצת.חלילית אלט
אבל זה רק מה שנראה לעין. באמת לא משעמם להם בכלל. בעלי חיים קטנטנים באים אליהם, כאלה שאולי צריכים תשומת לב, שיבש להם או חם להם. וצמחי הבר יכולים לעזור להם.
אולי גם את כזאת?
אם את צמח בר אז את יכולה לשרוד.
|מנסה למצוא נקודות אור| )
(את אלופה. תודה רבה.)נחל
(אלופה בעצמך.חלילית אלט
ואני רוצה לפגוש אותך כבר בכלל)
(גם אני גם אני.נחל
את הרבה בירושלים, לא?
אני צריכה להיות שם בעתיד הקרוב. בואי נפגש.)
(אני שם בחמישי בבוקר.חלילית אלט
אחר כך השם יודע מתי כי השירות לאומי של שנה הבאה עושה אותי אישה עסוקה נורא. זה רק הכנה למה שיהיה בשנתיים של השירות...)
(אופ אני בבוקר בתיכוונחל
אי אפשר להפסיד ימים שווים שכאלה

נצטרך למצוא לנו זמן להפגש)
(נעשה את זה. מתישהו בטוח.חלילית אלט
עוד חןדש בערך הכל נרגע אז יהיה לי יותר זמן..)
(ואז לי יתחילו המתכונות )נחלאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך