יש לי שלושה ספרי שירה חדשים, אחד של אלתרמן - חלום!!!
כמעט סיימתי לארגן את התרמיל, שזו עבודה מתישה, שתדעו.
אתמול היה אחד הימים הטובים שלי בחיים. זה מוזר, סך הכל תל אביב עם חברה, מה הביג דיל? אבל באמת שהיה לי טוב. נהניתי מכל רגע, וזה לא קורה הרבה.
ומחר אילת לארבעה ימים!!!!!!!!! ושבוע הבא סוסיא, גם ארבעה ימים!!!!! ווהו
הראיון אתמול היה אחד המצחיקים.
"מה את עושה בזמנך הפנוי?"
"מציירת, מנגנת..."(וכו וכו)
"יש לך ציור להראות לי?"
"כן" |מופתע|
"מעניין, את יכולה להסביר לי אותו?"
איך למען השם אני אסביר את הציורים שלי? זה אחד הבלתי אפשריים. וניסיתי לומר לו את זה אבל הוא אמר שמדריכת טיולים חייבת לדעת להסביר את עצמה. אז התאמצתי. איכשהו זה עבר, לא יודעת אם בשלום.
שמעו, זה קשה ששואלים אותי כל יומיים איפה אני לומדת. זה קשה להסביר למה אני לומדת שם, איך אני מנצלת את הזמן ה"פנוי" שיש לי, להראות שאני *לא* נוער בסיכון וזה סתם כי לא היה לי איפה להיות.
וכל ההרצאה הזו בשביל השאלה הכי פשוטה שכל אחד עונה עליה במילה אחת, גג שתיים: "איפה את לומדת?"
זה מחרפן אותי.
ורד אמרה שכשאני אחזור מאילת היא תחגוג לי. אני חולה על האישה הזו.

היום הבוסית שלי שפכה אצלי את הלב. ואחר כך המדריכה/מורה. זה היה מוזר ממש
כאילו, מה כבר אני יכולה לומר כשמספרים לי על צרות כלכליות או על בעיות עם הילדים?? אני כולה ילדונת. עכשיו מתחילה את החיים. לא מבינה כלום בכסף ובגידול ילדים.
אז הקשבתי וזהו, ואני עדיין מרגישה מוזר.

טוב, רק רציתי שתדעו שהיה לי שבוע מעולה.