רכב נתקע בו מאחורה... הוא קיבל מכה מההגה איבד את ההכרה וזהוא... ב"ה עכשיו הוא בסדר גמור הוא רק צריך לנוח...

והשם שלו זה "אהרון יצחק בן שרה"

(ד"א- זה שיר מהכינוי של אחותו...)

שיתפללו עליו...

אחרי הכל זה אמור לעזור לו..

כן עכשיו הוא בבית חולים לניאדו.

תפילות תפילות.

טוב, לא יודעת.

מה איתו? הוא בהכרה?

הוא ביקש לרכז את התפילות על החיילים הפצועים ולא עליו...

הוא טוען שישנם הרבה חולים שזקוקים כרגע לרחמי שמים הרבה יותר ממנו...

הוא מודה לכולם.

בעזר ד'!

טלפוית! לא אישית(וורטואלית)
מתברר שמצבו לר נורא כמו כאפשר בקלות להסיק כאן.
ושאין כל צורך בשרשור הזה עוד!

אך המתיחל במצווה אומרים לו גמור!
ועל-כן, ספר התהילים נמשך לשלומם של כל עמ"י!

בציפיה לבנין אריאל ובשורות טובות!
ובבקשה! בלי הקצנות.
ענת-מנהלת הפורום.

תודה תודה לכל אלו שאמרו תהילים! אשרכם ישראל!

אני יכנס לעדכן בקרוב.

המצב טוב ב"ה.

היינו בשדרות במשך שבועים וחצי. התנדבנו עם 'לב אחד'.

ביום ראשון היינו צרכים קצת להשתחרר (היינו גם שבת שם..) לקחת אוויר, אז החלטנו לקפוץ לאשקלון, ללכת לים ולאכול משו...

יצאנו. הלכנו לים, היה נחמד, (היינו ארבע חבר'ה) שחינו, השתוללנו, והלכנו לאכול שווארמה. הכל היה מושלם.

אני נהגתי ברכב. יצאנו מהחניה שליד השווארמה, ותכננו ליסוע לירושלים.

רכב שהיה לפני, נעצר לפני מעבר חציה בכדי לאפשר לאנשים לחצות את הכביש.

נעצרתי אחריו. אחרי בערך 7 שניות, פתאום, בום! מישהוא נכנס בנו מאחורה, והעיף את הרכב שלנו על הרכב שלפנינו.

(שעתיים מאוחר יותר, יגיד הנהג הפוגע, שהוא מצטער, ושהוא הסתכל הצידה, ולא הסתכל על הכביש)

עפתי על ההגה, איבדתי הכרה.

ב"ה, היינו חגורים, אם לא, הנזק היה גדול יותר.

התעוררתי אחרי חצי דקה - דקה. עזרו לי לצאת מהרכב, יצאתי החוצה. פתאום, סירנה עולה ויורדת, גראד בדרך.

כולם התחילו לרוץ, לא כ"כ הבנתי מה קורה, אני זוכר שאמרתי בלב, 'לא כ'פת לי שיפול עלי טיל, רק שזה לא יכאב יותר מהתאונה'.

אנשים שם רצו להתקשר לאמבולנס, אז ביקשתי מהם שלא יעשות את זה, כי עכשיו נופלים טילים, ויש אנשים שזקוקים דחוף יותר לאמבולנס.

חברים שלי החליפו פרטים עם הנהגים האחרים, ופינו אותי לחדר מיון עם האוטו של ההנא"ר (הבאגז' התרסק, אבל האוטו יכל ליסוע)

בביה"ח קבעו שהיה זעזוע מח קל, ושלחו אותי לעשות CT (צילום) ראש, חזה, וגב.

ב"ה, לא היה שבר או משהו, רק מכות יבשות.

הרופא אמר שאני צריך לשכב שלוש ימים, עם צאוורון (מעצבן!) מסביב לצאוור.

שוחררתי אחרי שעתיים מביה"ח.

חברים שלי לקחו אותי הבייתה לנוח.

אתמול והיום הייתי בקופ"ח ובבי"ח פה בנתניה לבדיקות וצילומים וביקורת.

מחר יש לי תור לאורטופד. אני מת מכאבים, בגולגולת בצלעות ובגב.

ואם זה לא מספיק, אני גם צריך לשתות אופטלגין נוזלי, שזה אחד הדברים הכי דוחים שהמציאו.

תודה לכל מי שהתפלל, ברוך ה' זה מאד עזר.

פינת ה 'חוק חיוך חובה':

(1) בבית החולים באשקלון שהרופאים רצו עם המיטה שלי בדרך לצילומים, הם והחברים שלי דיברו איתי כדי לוודא שאני לא מאבד הכרה.

בין היתר הם שאלו, מה עשיתי היום כדי שיראו שאני מפוקס.

אז אמרתי להם בחיוך: "היינו בים, אכלנו שווארמה, היה פאנן. פתאום הייתה התאונה, ועל זה נאמר, "גם יום חלום יכול להסתיים באסון"

חחח... כל הרופאים נקרעו מצחוק...

(2) כל הדרך חזור הסטלבתי על עצמי, (כן זה משהו שאני עושה שמשעמם לי..) איך זה הגיוני שהיה לי זעזוע מח, אם אין לי בכלל מוצר כזה...

(3) קיבלתי טלפונים מכמה אנשים שאמרו לי, שבפורום כבר הכריזו על מותי, אז הייתי חייב לבדוק מה העניינים...

אני חוזר לשכב במיטה.

שוב, תודה לכל המתוקים והמקסימים שהתגייסו לתמוך ולעזור.

היה כיף לדעת שיש משפחה גדולה שאוהבת ותומכת.

(היו פשוט פוווול אנשים מהתנועה ומ'לב אחד' שהתקשרו לשאול מה העניינים, ולברר עם צריך משהו...)

תודדדדה!!!

אהרל'ה.

בע"ה

תהיה בריא! ותרגיש טוב! צריכים אותך בתנועה

בכל מצב, באמת מגניב איך מפיצים ומנפחים את השמועות... ;)

ואהבתי את הקטע של: פינת חיוך חובה... אני מתה על זה שגם בסיטואציות הכי מעצבנות מוצאים דברים קורעים!!!

בס"ד

המשך רפו"ש!

העיקר שאתה בחיים..(בניגוד למה שכתבו פה בפורום...)ב"ה!

כל הכבוד שהיית בשדרות!אני הייתי שם השבת וב"ה היה שם די שקט..(2 פצמ"רים..)נראה לך שאפשר להוציא הסעה של חב"ב לדרום?הייתי בבאר שבע עם השכבה שלי והם ממש התחננו שנבוא אליהם עוד פעם.-אני לא יודעת אם הם לומדים שם עכשו אבל אם הם לא לומדים אז הם ממש משועממים ומתים שיבואו אליהם..

רפואה שלמה!

עכשיו אחרי שבארוכשם הכל עבר בשלום, אחרי דם יזע ודמעות, הגיע זמנו של "בר כוכבא" להזדהות.
מי אתה? שעשית לנו התקף לב?
ומה קורה פה שכולם אמרו שהוא איבד ת'הכרה, וכל זה..
יואווו.. חופרים :]

בארווכשם שיצאת מזה סבבה..
אהבתי ת'גם יום חלום יכול להסתיים באסון..

חח רק טוב ובריאות, תשוב אלינו במהרה עם כוחות מחודשים..
אנחנו צריכים מישו שיצרח עלינו כשאנחנו עושים שטויות..

בבוקר...

אני יעדכן בהמשך...

חחח...זה גדול...

אז מה קרה לך לפני התאונה?

יא' חתיכת מוכשר...אשכרה-"גם יום חלום יכול להגמר באסון"-אהבתי!זה היה ממש במקום!ב"ה שיש לך חוש הומור גם ישר אחרי תאונה...

רפואה שלמה!

ותמיד אמרתי שמודעות עצמית חשובה!!

וב"ה שזה נגמר ככה ולא אחרת אין משמים נס!!(זה יכל להיגמר בטרגדיה לא עלינו!)

ואתה רואה מה קורה שהולכים להשתחרר ?? לים ועניניים??

חחח.. הרגע שכולם חיכו לו...חחח...

טוב אז ככה, באותו בוקר, אני וחבר שלי יצאנו להעמיס דברים על האוטו, וחבר שלי שם את המפתחות בצד של הבאגז'.

והתחלנו להכניס את הדברים לתוך האוטו. -פתאום- 'צבע אדום', חבר שלי מרוב לחץ, סגר את הדלת של הבגז' ורץ.

בעעע!!! האוטו נעול, והמפתחות בתוך הבגאז'!!!!!!!!

מה עושים?! מתקשרים לשירה. היא בדיוק הייתה ליד יוסי, וההצעה הכי טובה שלהם הייתה להגיע לירושלים לקחת את המפתח ספאר.

בעעע!!! מה ירושלים עכשיו?! איך ירושלים?! אני בשדרות!!!

אבל לא באנדם כמוני ירים ידיים והתיאש. הבנתי מה עלי לעשות, אזרתי אומץ וגבורה.
הלכתי לחבר שלי, והרבצתי לו. ואז, התחלתי.... לבכות...! (גם כי כאב לי על המתפתחות, וגם כי הוא יותר חזק ממני במכות...)

סתם, לא באמת. אבל הייתי ממש אובד עצות. ולא ידעתי מה לעשות..

פתאום, מהשמים! עבר שם באנדם, שראה ת'מצב, התקשר לחבר שלו, ההוא הגיע, עם ארבעה מברגים, שלוש חוטי ברזל, שניי
פלאיירים ואחד אלוקינו, הוא פתח את האוטו.

נשמתי לרווחה.

אבל אמרתי לעצמי, ב"ה, היום התחיל גרוע, יותר גרוע מזה, כבר לא יכול להיות.

בעעע אם הייתי יודע מה הולך לקרות...

שאני חושב על זה, אולי זה לא ממש היה 'יום חלום'...

שתהיה לכולם שבת הכי מתוקה בעולם!!!!

אוהב אותכם, אהרל'ה.

נראלי שאתה צריך לכתוב ספר...רק לך זה יכול לקרות..!

בכל מקרה,ב"ה שאתה חי (?) ונושם ונמצא כאן איתנו!

אופס... גם אני אחד מהם... |נזכר| |מגלה שהאמרה עדיין נכונה| |נרגע|

גודייע'ס שביעעס חיבריל'ך!

אני כותב עכשיו מהמחשב הנייד שלי, אגף א', פנימית ג', בית החולים 'לניאדו', פעהק"ה, נתניה.

אין סיבה לדאגה, בדיקות.

שבוע מקסים.

למה כולם רוסים או ערבים?!?!?!?!?!?!?!?!

בעעע...!

אבל ממתי יש בלניאדו רופאים ערבים???!

רפו"ש..

ואז יהיה לפחות אחד יהודי (לא אמרתי נורמאלי )

הכל זה גישה של 'איך מסתכלים על זה'.. חחח.. אני לא מאמין שאני עומד להגיד את זה....א-ב-ל
אם למשל, אתה אוהב לקבל קצת דקירות, ו/או יריות שאתה יושב במסעדה ונהנה, אז נתניה היא ממש עיר חלומותיך.

שוב, הכל זה גישה של הסתכלות. נכון?

של שכנה של אברג'יל [או אבוטבול עוד לא קלטתי..]

נתניה נראית לי אחרת..

אם מתוקים אצלך הם גנסים פושעים ורוצחים אז כם נתניה היא עם אנשים מתוקים אני מסכים עם אהרלה בגישת של מבט ..(אהרלה אהמ...|עובי מרקרק|!!!!!!)

אתם סתם מקנאים שאצלינו לא משעמם..

לא היית ולא ראית, מה אתה שופט סתם?

וזה היה מ-א-ד מעליב אותך יוסף...

יש'ך מזל שאני אוהב אותך..כפרעליך

ועזוב זה סתם ניצלו"ש.

אבל אני יכול להמציא סיבות למה אם תרצה.

אני סתם נכנס לפורומים נטושים וכותב בהם משהו.

אגב מסתבר שהפורום הזה אפילו מופיע בתפריט הפורומים אז כנראה הוא דווקא פעיל כביכול...

מתקשרים לתנועה יש בטוח מספר בגוגל

😜

מחפשים מבנה שלא אכפת לו שיצבעו עליו (אנחנו צבענו על איזה מחסן של בית כנסת ששימש לנו גם כחדר ציוד של הסניף....), הכי טוב לדוגמא מבנה שטרם צבעו אותו והוא עוד בבנייה ואז יש סיכוי גבוה שייתנו לצבוע. אפשר לנסות לדבר עם העירייה/מועצה ולצבוע ארונות חשמל או קירות בעיר (יש קירות בעיר שלנו שאיזה ארגון של נוער צבע אותם).

בהצלחה רבה

מאוד

ישיבה קטנה? ישיבה גבוהה? מה זה "מקום כמו ישיבה"? 

בהנחה שהתכוונת למסגרת לימודית כלשהי, אז מה חשוב לך שיהיה שם?

מבחינת סגנון  דתי/חרדי, מה חשוב לך?

איפה אתה מרגיש שאתה עומד מבחינת הרצינות שלך? כלומר - בהנחה שאתה מתכוון למסגרת לימודית, יש מסגרות שמיועדות לאנשים שלא כל כך יש להם כח ללמוד, ורוצים יותר מקום עם אווירה טובה אבל מחובר לקדושה, ויש מסגרות שמיועדות לאנשים שרוצים ללמוד בכל הכח...