מנוחה ושמחה ברסלב- לשמיעה בלבד.asx
אולי נדבר עליו בפעם הבאה.....
מנוחה ושמחה ברסלב- לשמיעה בלבד.asx
אולי נדבר עליו בפעם הבאה.....
אז ירנן / ר' יוסף חיים (הבן איש חי)
אָז יְרַנֵּן עֵץ הַיְעָרִים/ לִפְנֵי אֵל אַדִּיר אַדִּירִים/ יָעִיר זְמִירוֹת וְשִׁירִים/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
בָּרוּךְ אֵל שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת/ הַבּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת/ וּבָרָא אִילָנוֹת טוֹבוֹת/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
רָם אֵל בִּשְׁמֵי מְעוֹנִים/ בָּרוּךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים/ מַצְמִיחַ עִנְּבֵי גְפָנִים/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
כַּבְּדוּ אֵל בָּאוּרִים/ הִגְדִּיל עֲנָפִים וּזְמִירִים/ וּבָרָא זֵיתִים וּתְמָרִים/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
יִתְבָּרַךְ חַי דָּר מְעוֹנָה/ מַצְמִיחַ פְּרִי תְּאֵנָה/ נוֹדֶה לוֹ בְּשִׁיר וּרְנָנָה/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
הַלְּלוּ אֵל חַי בִּזְמִירוֹת/ הַמַּגְדִּיל עַל מֵי נְהָרוֹת/ רִמּוֹנִים וּמִינֵי פֵרוֹת/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
חִזְקוּ לְבָבוֹת שׁוֹבֵבוֹת/ שִׂמְחוּ בָּנִים עִם הָאָבוֹת/ כֹּה נִזְכֶּה לְשָׁנִים רַבּוֹת/ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ יִתְפָּאַר אֵל חַי צוּרֵנוּ וּשְׁמוֹ יִתְקַדָּשׁ
פשוטה, וכל כך יפה..
בגללי, המנגינות של ברסלב לשירי שבת הם משהו משהו..
(כי אשמרה שבת, יונה מצאה ..)
הכל עניין של טעם..
נראה לי יש לי אותו....
לא משהו בכלל,
יש בהם משהו קצת חזק מדי, לא עדין.
אבל הכל עניין של טעם כמובן
כשמדובר בחוות דעת על יצירות חרדיות.....
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)