מה זה??
וכו וכדו

cookie_monster
דמייני נקודת קיצון
והרי לנו נתון מפתיע בנקודת קיצון הפונ' משנה כיוון!
אם לפני הקיצון הפונ' ירדה אחריה היא עולה
ואם לפני הקיצון הפונ' עלתה אחריה היא יורדת
ובנקודת קיצון, מה קורה? הפונ' עולה? יורדת?
נכון!!! היא לא עולה לא יורדת!
אז מה השיפוע בנקודה הנל? אפס
פוסעת
תודה!פוסעתבס"ד
@יהיה בסדר.... תהנה.
אופס. כבר הגבת כאן.
פעם הבאה תגיב מהר יותר
מה זה להגיב אחרי יום?! ואם היה מבחן בין תשע אתמול לאחת היום?

(@סביון ראה כאילו הודעה זאת נכתבה גם אליך
)
בס"ד
ידע 0 מתמטיקה, חרש כל חופשת פסח בשביל זה.
סביון
LightStar
סביון
סתםםםםםםםםםםם צוחק
|פיטוש עצמי|

נגרינסקי
(אחותי הצדקת שתח' לימדה אותי פעם...)ואתה רוצה לעבוד?
בסוף ירצו שתשתמש בהם
נגריסקי יעבוד?
אפשר גם בפרטי?
חלק מהמנהלים פה הם צמ"עים אז הייתי אולי ממניך את הלהבות
זה מצחיקפוסעת
את אמרת שאת אוהבת את המטבח ולכן הוא יכול לחיות כמו שייח סעודי אבל רק אישה אחת לא בגלל חרם דרבנו גרשום שחל רק על יהודי אשכנז אלא בגלל החוק הישראלי
והוא מתעקש לעבוד


פוסעתפשוט קצת שמן מחכים שיתחמם ואז זורקים את הביצה למחבת קצת מערבבים כדי שיהיה אפשר להוסיף מלחופלפל וזהו מחכים שיעלה עשן כדי לדעת שזה מוכן
אביגיל~!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)