וזה לא סותר בכלום שצריך להגיע לנישואין מתוך החלטה ברורה וודאות עד כמה שאפשר (להיות שלמים לגמרי עם ההחלטה) ולא מתוך אילוצים

כי מי שלא מגיע מתוך שלמות עם ההחלטה לרוב גם לא יפתח משהו אחרי

צריך בסיס בשביל להתקדם איתו, ומי שמגיע מתוך הרגשה של אילוצים כמעט תמיד יחשוב מה היה קורה אילו..

צריך אמונה מאד חזקה להבין שאם התחתנתם בכל זאת כנראה ה' שידך ביניכם ולא סתם, אלא עם מטרה, ולכן זה הזיווג ואיתו אפשר להתקדם, ולא תמיד קל להאמין בזה (אגב, לא רק בנושא הזה, זה רלוונטי להרבה החלטות משמעותיות, רק שרוב ההחלטות פחות קריטיות מזיווג)

לא סותר שבדיעבד אפשר לנסות להתקדם כמעט עם כל אחד, הרי אם הם היו האנשים היחידים בעולם (או ששניהם היו יחד באי בודד, בלי עוד אנשים) ולא היתה לו אפשרות לחשוב שאולי היה יכול להיות יותר טוב, סביר להניח שאם היא אישה טובה בסך הכל הוא היה מעדיף להתחתן איתה מאשר להישאר לבד וגם היה מצליח להגיע לזוגיות טובה (אלא אם כן הם ממש לא מסתדרים, בצורה קיצונית, או שיש להם מידות רעות או סותרות בלי רצון או יכולת לעבוד עליהן, אבל לא נשמע שזה הסיפור)

זו הברכה בשבע ברכות- כגן עדן מקדם, שכל אחד ירגיש שבן\בת זוגו היחידים בעולם, כמו שהיה בגן עדן, וככה הרבה רגשות ומחשבות לא נעימות מהסוג הזה יחלפו להן ללא אחיזה

אבל לא אהבה אמיתית כמו שיש בנישואין עצמם

ונכון, להתחתן מתוך אילוץ זו בעיה גדולה שלא עושים אותה מלכתחילה, כי היא גורמת להרבה נזקים (לפעמים בזוגות שאם הם היו מחכים קצת הם היו מחליטים בלב שלם, ורק הלחץ עשה להם לא טוב וגרם להחליט ככה)

ועדין בדיעבד כמעט כל דבר אפשר להציל, אם מבינים שהכל מה' ולא סתם, ואם מרגישים שזה האדם האחרון בעולם וזה או הוא או להיות בודד (שזה בכללי הרגשה נכונה לחיות איתה בזוגיות)

מה' אישה לאיש. תשמח בטוב שה' מביא עליך. ותודה לו!! היית יכול להיות רווק ולא למצוא שום זיווג עד 120. עכשיו התחתנת וזו בחירה שלך האם להתבאס או לשמוח. בכל דבר בחיים אם תחשוב "היה יכול להיות יותר מושלם" אז לא יהיה לך טוב, הרי תמיד יכול להיות טוב יותר... 

אתה יכול לצאת מזה- זה בחירה שלך.

במקום להשקיע במחשבות שליליות תשקיע בקשר, ואני בטוח שתוך לא הרבה זמן יהיה לכם קשר מיוחד שלא היית מגיע אליו בחיים ללא העבודה הזאת.

אפשר בו זמנית להאמין שזאת ההתמודדות שבורא עולם נתן לי וגם לנסות לשפר את המצב  

זה נכון שיש לך את ההרגשה שאתה יכול לשנות את המצב ולהחליט האם לעשות צעד או לא אבל השם יודע מראש מה הצעד שתעשה והוא יודע שזה הצעד שיהיה הטוב ביותר בשבילך. לשם התיקון האישי שלך

התועלת היא שזה נותן שקט נפשי , אתה חוסך מעצמך את כל החורים בקיר שאתה עלול לעשות מתסכול על החלטותייך אתה חי את השם בכל רגע ובכל מחשבה. זה שווה המון

אתה חושב שהכל קבוע מראש, וזו רק אשליה שלנו שיש לנו בחירה חופשית. 

בחיי שאני לא מבין מה פשר המושגים 'טוב' או 'רע' בתפיסת עולם כזו, וממילא איך זה שמשליכים את הכל על ה' הופך את זה לכך שה' בחר את ה'טוב ביותר בשבילי'. 

אני יכול לבחור אם לפנות ימינה בכביש ולהיכנס במשאית שעמדה בצד הדרך ולסיים את חיי או לפנות שמאלה כי בדיוק נזכרתי שעליי לאסוף משהו מהחנות. להשם לא היה שיקול בהחלטה, הוא לא ידע שתבחר בימין .

איפה עובר הקו מבחינתך בין בחירות חופשיות לבחירות קבועות מראש

להמחשה מחיי הנישואים , "40 יום קודם ליצירת הוולד יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני"

אתה תחשוב שאתה בחרת דווקא את הבחורה שעמדה מצד ימין ולא את חברתה שדווקא נראתה טוב יותר, היהדות אומרת שלפי מעשייך הטובים (מסכת סוטה) השם נתן לך את הזיווג הראשון שנקבע לך עוד לפני לידתך שהוא המתאים לך ביותר . לשורש נשמתך.

השלמה כזאת מסירה הרבה מאוד מהמסכים שעלולים להיפרש בינך ובין זוגתך בחיי נישואים , זה מפחית את רמת ועוצמת המתח למינימום .

כמו שלא תחתוך לעצמך את יד ימין ככה לא תפגע באשתך.

אם תרצה אפשר להמשיך את הדיון בפרטי

פספסתי את הי' .

ואני מוסיפה:

קצת קשה לי לדמיין מצב של 'אילוץ' אמיתי.. כולנו פה מספיק בוגרים בשביל להבין מה זה חתונה. לא מאמינה שיש מישהו שעשה את זה נטו מ'אילוץ' טהור. אלא אם כן הוא ממש לא מתחשב בעצמו ואוהב להקריב.

לכן אני חושבת שתנסה להיזכר מה גרם לכם להתחתן. בטוח היה שם משהו שהייה שווה בגללו להתחתן.

דבר אחרון- אני לא יודעת אם אתה אדם מאמין או לא. אבל ה' הוא זה שמזווג זיווגים.. רק אנחנו בטעות חושבים שאשכרה יש לנו השפעה על זה. ואם זה מה שקרה- שהתחתנתם.. כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות.

עכשיו צריך להבין למה

הרי תמיד תוכל למצוא נקודות שוני וחסרון, גם לאדם המושלם והמתאים ביותר!

אז לפי מה שאתה אומר המסקנה היא לא להתחתן..

אין מה לעשות פערים וקשיים יתגלו תמיד. גם בין הזוג הכי אוהב בעולם, הכי מתאים בעולם הכי מושלם בעולם... אין תחליף לעבודת המידות, לדון לכף זכות ולהאמין שה' הוא זה שמזווג זיווגים! ולקבל את זה באמונה שלמה...

וכמובן שאני לא בא בביקורת לאף אחד באופן אישי, אלא על ההדרכה והאמירה באופן כללי.

 אני חושבת שמן הראוי תנסה כן לאהוב אותה באמת,

כמו שכתבו פה- אהבה היא תולדת הנתינה.

אז תיקח לך פרק זמן מסויים(כמה חודשים לדוג') שאתה רק משקיע בלגרום לה להינות-

באיך לגרום לה לשמוח, להפתיע אותה.

בנוסף תנסה לחשוב מה מפריע לך והיית רוצה שיהיה אחרת ותחשוב מאיפה זה מגיע-

האם זה משהו ריאלי שהיא יכולה אולי לשנות או שזה סתם פנטזיה ואז זו עבודה שלך עם עצמך.

אתם לא צריכים לחיות בדיעבד. ולא מגיע לה שתחכה לגלגול הבא ובינתיים "תסבול" איתה.

צריך  שינוי.

לפעמים המחשבה שמגיע לי יותר טוב, הייתי מוצא יותר טוב היא דמיון.

תחשוב שהיא חווה ואתה אדם ואין עוד אחרים  בעולם- אז תעבוד על איך הכי להינות עם האישה שלך , היחידה והמיוחדת.

בהצלחה רבה!!

זה אולי יבאס מה שאני כותבת, אבל אם עדיין לא היית נשוי, יכול להיות שהיית מוצא משהי טובה ממנה, זיווג שני זה כבר הרבה יותר מורכב. כל אחד מגיע עם השק שלו, קשה יותר להתחבר - כמובן לא בלתי אפשרי -אבל צריך הרבה יותר עבודה, וגם אם באופן תיאורטי תמצא משהי שאם הייתם נפגשים בתור רווקים היא אכן הייתה יותר מוצלחת מאשתך-לשניכם זה לא יהיה אותו הדבר בזיווג שני.

עצתי-תשקיע מאמצים במה שיש לך. ייתכן שאני נאיבית, אבל נתינה והשקעה יכולים לשנות את זה. אם אתה חושב שהיא לא מספיק טובה בתחומים מסויימים-תדרבן אותה להשתפר בזה. אם אתם לא מתאימים-תנסה לקבל את זה שלא כל דבר חייבים להיות אותו הדבר ולפעמים הפכים משלימים.

אצלי היו דברים מסויימים שבעלי ציפה ממני ליותר, הוא דרבן אותי-בצורה יפה כמובן, השתפרתי ואני מודה לו על זה כל הזמן. נכון שהוא רצה את זה, אבל גם אני הרווחתי. אל תתייאש אם היא לא מספיק טובה-היא יכולה תמיד להיות יותר-רק תן לה מוטיבציה. חיבור נוצר כשנותנים. גם הילדים לא נולדים כולם כמוך ועדיין מרגישים מחוברים אליהם כי משקיעים בהם.

הוא תלוי בהתחשבות של כל אחד, בכל מילה שאומרים אחד לשני.. לפחות כך אני מרגישה.

ונראה לי שאתה תקוע עם המחשבות השליליות במקום לחשוב מה לשפר.

המחשבות השליליות האלה לבדן יכולות להרוס כל אושר אפשרי.

תן צ'אנס לנישואין האלה.

מה שאתה כותב נשמע לי לגמרי אגואיסטי. מכירה מישהו כזה. שאשתו לא היתה מספיק בשבילו. היה איתי בעבודה מזמן.בסוף קלטתי שהוא בעיקר רוצה לנסות עוד כמה נשים, קצת יותר צעירות ויפות. אולי יותר משכילות.

לא יודעת מה לומר לך אבל ככ מרחמת עליה שנתקעה איתך.

תכתוב לך-

לו אישתיהייתה אהבת חיי וכל רגע ורגע הייתי מחבר אליה מה הייתי רוצה לעשות איתה?

תעשה רשימה

ועכשיו כל שבוע תבחר שני דברים מהרשימה ותתחיל להגשים אותם עם אשתך הנוכחית והלא מושלמת...

יש סיכוי שישפיע ותרגישו טוב יותר

בכל מצב של סבל יש רק שלושה דרכי התמודדות:

1. להמשיך לסבול.

2. לעשות שינוי חיצוני. (להחליף אישה)

3. לעשות שינוי פנימי.

אז הבחירה היא כזאת:

1.לסבול- את זה כבר ניסית אני מבינה... ולא בא לך עוד.

2.אתה יכול ללכת לעבור אימון ריגשי- להציב יעד כמו לחזק את הקשר שלך לאישתך. וכדו'.

      וזה יחולל אצלך שינוי פנימי שיצור אהבה,שלווה ושלמות עם ההחלטה שקיבלת. אני ממליצה על אימון בשיטת         התדר. הוא יכול לחולל ניסים בזמן לא ארוך.

   או לשיעורי תורה על בניין הבית, השגחה- כל דבר שיעזור לך להתחזק בהחלטה שלך ולקבל את אישתך.

   או כל דבר אחר שהוא תהליך פנימי שלך עם עצמך, להבין מה חסר לך, למה ואיך ניתן להתמלא במצב הנתון.

3. אתה יכול להחליט להתגרש.

אישית הייתי מציעה לך לבדוק את האופציה של שינוי פנימי לפני האופציה של להתגרש כי זה עניין מאוד רציני להתגרש. ועושים את זה רק אחרי מיצוי כל שאר האופציות.

אבל חלאס קשקשת בראש- תתחיל לעבוד!

התחתנתי מאוהבת מעל הראש. 

אבל תמיד ברגעי משבר עולה השאלה "מה לעזאל עשיתי לעצמי? למה התחתנתי איתו? אנחנו בכלל לא מתאימים"

וזה ככה אצל כולם.

אין זוג מתאים!

אף אחד לא מתאים!!! זו עבודה קשה לחבר גבר ואישה.

ההבדל היחידי הוא שלי היתה אשליה שאנחנו מתאימים כשהתחתנתי מאוהבת ולך לא היתה אשליה. במובן הזה היה לך פור עלינו- ידעתם מראש שאתם צריכים לעבוד קשה כדי לבנות את הזוגיות,

האם באמת עשיתם את זה?

או שחשבתם שזה יקרה לבד אחרי החתונה?

זה לא יקרה.

לא אצלך ולא אצלי. להפיך הכל מתדרדר, עם שטף החיים.

קדימה, כולנו לעבודה!

תשמע כל זו שהתחתן זה עובר עליו, משברים מכל סוג שהוא לכל זו יש את המשברים שלו אחד חושב כל פעם על גרושים אחד חושב שלא מתאימים וכו וכו' 

לכן צריך לזכור דבר ראשון את זמנים הטובים שלכם ביחד וחובה עליך לשכוח את כל העניין של הבדיעבד כי די אי אפשר לחיות כל החיים זה מתסכל פשוט תעיף את זה מהראש שלך, אתה הולך לחיות איתה עד 120 בע"ה חיים יפים ומאושרים אז אל תיתן לזמני המשבר להרוס לך...

כדאי לך ולכל הגברים הנשואים שכאן לקרוא את הספר 'בן השלום' של הרב ארוש, הוא מסביר שם שזה לא יעזור שתתגרש ולא יעזור שום דבר אחר אתה תצטער על כל דבר כזה כל החיים שלך, אתה צריך להבין שאתה הכי מתאים לה והיא הכי מתאימה לך ואין במימד של הקב"ה בדיעבד, אין בכלל אולי אצלך בראש שלך יש אך בשכל של הקב"ה הכול לכתחילה ואם נפגשתם והתחתנתם אז זה לכתחילה!! (אמנם ברור לכל שיש גם אפשרות של גרושים במצבים קיצוניים, אך אל לנו לרוץ שם מהר מידי כמו הדור הזה שפשוט הגירושים עולים בקצב לא נורמאלי וזה רק בגלל ש'אין זוג לא מוצלח יש זוג לא מודרך!!)

שיהיה מלא בהצלחה אנחנו צריכים אותך שתהיה לך משפחה חזקה לכתחילאית הקב"ה צריך אותך אתה נותן לו כוח כאשר יש לך משפחה טובה כי אם בגרושים המזבח (שזה ביטיו לנוכח ה') מוריד דמעות אז מה קורה שם כאשר יש משפחה שמחה ומאושרת?!! בוודאי שיש שם דמעות של שמחה!!

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.