סתרי המדרגהסתרי המדרגה אז הכל טוב לי בתור שמיניסטית ישלנו עומס מסוג אחרר סתרי המדרגה
הלוואי שהיא לא תיגמר וואי. 
שיח סוד
חלילית אלט
חלילית אלטועם כל הלחץ הזה צריך עוד לדעת מה לעשות שנה הבאה...
וגם צריך לנצל את השנה האחרונה בבצפר,
ויש ערב הורים שבוע הבא,
ושבוע אחכ מחנה חורף,
שבוע אחכ יריד פורים שאנחנו מארגנות
שבוע אחכ חופשת פסח
וואו איך שהזמן עף.
למה את הכל תוקעים דווקא עכשיו?
אין זמן לנשום.
ואנחנו 17 כל אחת עם אלף תפקידים!! אז תגידו תודה!
אבל גם מזה כיפלנו.. אז תקאנו!! כיתה חמודית ומגובשת רצחחח
חלילית אלטסתרי המדרגהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
