לפני שנים לא רבות באחו לא רחוק בארץ קרובה חיו להם ג' שוורים
(ואין בכוונת המשורר הלא הוא אני בבחינת שוד ושבא אלא בחינת שור וכבש רק בלי כבש ברבים)
הם חיו באהבה אחווה שלום ריעות וידידות והיו עוזרים זה לזה בשעת צורך
האחד ציבעו שחור השני ציבעו כתום ואילו השלישי ציבעו היה כחול
כך חיו בהרמוניה והגנו זה על זה מפני טורפים
הכל היה טוב ויפה עד שהוא הגיע
הוא הספיק לחצות ערבות עצומות בלכתו לחפש טרף
אך השנה בגד בו מזלו הארי נותר הוא התהלך בדרכו כושל ברעב
ולפתע הוא ראה אחו אדיר ממש חלקת אלוקים ובמרכזה ראה את אותם ג' השוורים
מיד עלתה בו רוח הגבורה והוא רץ לעברם בניסיון לצודם
אך להפתעתו במקום לראות את השוורים בורחים והוא נועץ בהם את טלפיו הפעם הוא זה שנפגש קרוב מדי עם הקרנים
שבור רצוץ בעוט ונגוח חזר הארי
רעב עצבני אבל בעיקר חש עלבון צורב נוכח כישלונו
הוא נשבע לנקום בכל מאודו רצה בה בנקמתו המתוקה והחל רוקם את תוכניתו
הוא ידע שאין כוחו יפה אל מול שלושתם ואף לא כנגד שנים
אך כאשר יפרדו יקל הדבר
ביום שלמחרת בעוד שהיה השור השחור ישן
ושני חבריו רעו ושמרו במשמרתם על העדר
זכרונות יום האתמול עוד צורבים בהם
בא אליהם במירמא הארי ולהם אמר במתק שפתיים
פני לשלום ראיתי את עוזכם וגבורתכם וארצה לקשור עמכם קשרים
אך רעה אחת אני רואה השור השחור המכונס הוא אינו שומר כמותכם הוא שונה הוא אינו חלק מאיתנו!
ועלינו ללמדו לקח ...
השוורים תחילה לא אהבו את העסקה
אך אחר שהבינו שהם עלולים לאבד בן ברית חשוב
נתנו לארי לשבוע מחברם ובליבם חשבו
מעתה הארי הוא בן בריתנו הוא חזק והוא גדול ולבטח יביא תועלת
והיות שהוא שבע ולחברים הפכנו בנו הוא כבר לא יפגע באו להם ימי השלווה והשקט
אך לא לזמן ארוך היהפוך קושי עורו ונמר חברבורותיו?!
והארי נעשה רעב מיום ליום, תחילה חשב לתקוף כבימים עברו אך זכרונות עבר מנעו ממנו זאת
קם הוא בבוקר והחל מדבר דברי חולין עם השור הכחול
מה נשמע איך הולך וכו ולפתע הסב את צומת ליבו של השור אל הכתום שרעה לא הרחק
והחל בדבריו חברך הכתום והמתנשא לא יאה לו לדבר כאחד השוורים כל חייו רובו וראשו בשטויות של שטחים למה לא נותן לחיות בשקט?!
גם ככה כל השכנים חמים עליו הוא אסון הוא צרה הוא הורס את האיזון של השקט והשלום ועוד מעט כל העולם יבוא עלינו בגללו
גם לי זה קשה אך עלינו להתנער ממנו פן הרעה תבוא גם עלינו
ראה הכחול התישב במוחו
לא עברה שעה מסיום השיחה וגם הכתום נאכל
אך נפשו של האריה לא ידעה שובע
ומיד הוא בא אל השור הנותר ואמר לא בטון רגיש אך נחוש -עכשיו זה כבר תורך
הביט בו השור בעיינים עצובות ואמר
לא, תורי הגיע כשמכרנו את השחור ...
(ואין בכוונת המשורר הלא הוא אני בבחינת שוד ושבא אלא בחינת שור וכבש רק בלי כבש ברבים)
הם חיו באהבה אחווה שלום ריעות וידידות והיו עוזרים זה לזה בשעת צורך
האחד ציבעו שחור השני ציבעו כתום ואילו השלישי ציבעו היה כחול
כך חיו בהרמוניה והגנו זה על זה מפני טורפים
הכל היה טוב ויפה עד שהוא הגיע
הוא הספיק לחצות ערבות עצומות בלכתו לחפש טרף
אך השנה בגד בו מזלו הארי נותר הוא התהלך בדרכו כושל ברעב
ולפתע הוא ראה אחו אדיר ממש חלקת אלוקים ובמרכזה ראה את אותם ג' השוורים
מיד עלתה בו רוח הגבורה והוא רץ לעברם בניסיון לצודם
אך להפתעתו במקום לראות את השוורים בורחים והוא נועץ בהם את טלפיו הפעם הוא זה שנפגש קרוב מדי עם הקרנים
שבור רצוץ בעוט ונגוח חזר הארי
רעב עצבני אבל בעיקר חש עלבון צורב נוכח כישלונו
הוא נשבע לנקום בכל מאודו רצה בה בנקמתו המתוקה והחל רוקם את תוכניתו
הוא ידע שאין כוחו יפה אל מול שלושתם ואף לא כנגד שנים
אך כאשר יפרדו יקל הדבר
ביום שלמחרת בעוד שהיה השור השחור ישן
ושני חבריו רעו ושמרו במשמרתם על העדר
זכרונות יום האתמול עוד צורבים בהם
בא אליהם במירמא הארי ולהם אמר במתק שפתיים
פני לשלום ראיתי את עוזכם וגבורתכם וארצה לקשור עמכם קשרים
אך רעה אחת אני רואה השור השחור המכונס הוא אינו שומר כמותכם הוא שונה הוא אינו חלק מאיתנו!
ועלינו ללמדו לקח ...
השוורים תחילה לא אהבו את העסקה
אך אחר שהבינו שהם עלולים לאבד בן ברית חשוב
נתנו לארי לשבוע מחברם ובליבם חשבו
מעתה הארי הוא בן בריתנו הוא חזק והוא גדול ולבטח יביא תועלת
והיות שהוא שבע ולחברים הפכנו בנו הוא כבר לא יפגע באו להם ימי השלווה והשקט
אך לא לזמן ארוך היהפוך קושי עורו ונמר חברבורותיו?!
והארי נעשה רעב מיום ליום, תחילה חשב לתקוף כבימים עברו אך זכרונות עבר מנעו ממנו זאת
קם הוא בבוקר והחל מדבר דברי חולין עם השור הכחול
מה נשמע איך הולך וכו ולפתע הסב את צומת ליבו של השור אל הכתום שרעה לא הרחק
והחל בדבריו חברך הכתום והמתנשא לא יאה לו לדבר כאחד השוורים כל חייו רובו וראשו בשטויות של שטחים למה לא נותן לחיות בשקט?!
גם ככה כל השכנים חמים עליו הוא אסון הוא צרה הוא הורס את האיזון של השקט והשלום ועוד מעט כל העולם יבוא עלינו בגללו
גם לי זה קשה אך עלינו להתנער ממנו פן הרעה תבוא גם עלינו
ראה הכחול התישב במוחו
לא עברה שעה מסיום השיחה וגם הכתום נאכל
אך נפשו של האריה לא ידעה שובע
ומיד הוא בא אל השור הנותר ואמר לא בטון רגיש אך נחוש -עכשיו זה כבר תורך
הביט בו השור בעיינים עצובות ואמר
לא, תורי הגיע כשמכרנו את השחור ...
:




