לפנטז כבר על מים חמים..ו...לגלות שהם נגמרו...אה? מושלם? אחלה תזמון...
בנתיים אני יחכה להם שיתחממו...אבל שיזדרזו אה? אינלי סבלנות..מחוקה מעיפות...
לפנטז כבר על מים חמים..ו...לגלות שהם נגמרו...אה? מושלם? אחלה תזמון...
בנתיים אני יחכה להם שיתחממו...אבל שיזדרזו אה? אינלי סבלנות..מחוקה מעיפות...
הללי~אני גמורה מעייפות ומחכה שהמים יתחממו
לא אכלתי כלום משתיים בצוהוריים..מה אומרת על זה?
איך את יכולה???
מה אני יאכל עכשיו?
אבל תמיד יש זנן לאכול.. ואם לא אוכלים אין כח לכלום.
אממ.. כדאי לך לאכול משו קליל אבל משביע
לא משביע..
קורנפלקס עם חלב?
התכוונתי איך את שורדת?
תפוח..מלפפון...סוכרייה על מקל ומסטיק...אבל אוכל אוכל-לא..אין זמן אין זמןןןןן
וכן..החזרות למחנה
הולך להיות פצצה!!!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)