ללדת בבית בכל זאת לא פיתרון..

לניתוח, אז התעקשות ה"נציגים" עלולה לעלות ביוקר (אם בכלל ישמעו להם...)

מדובר בהוצאה הכי בסיסית לתינוק ועם זאת יקרה- אולי יוכלו לתת תמיכה כלשהי,

לא רואה אפשרות אחרת- לא ללידה בית, ולא ללידה ללא שיקול דעת מקצועי אובייקטיבי

שיהיה לך בהצלחה רבה!

 רק כדי לקבל חוות דעת כתובה?

מפגש אחד (שאמנם עולה הרבה כסף, אבל ממש לא בהשוואה ללידה פרטית), שבו את מפרטת את העבר המילדותי שלך, ואז שומעת ממנו אם הוא "מתיר" לך ללדת רגיל.

תבקשי ממנו שיכתוב את דעתו זו (אם הוא מתיר, כמובן), ותבואי עם הדף הזה לבית החולים שבו את מתכוונת ללדת...

צריך להבין שלבית החולים יש לחץ בגלל האחריות שלהם. שלא יתבעו אותם אחר כך על רשלנות. לכן הם חייבים להזהר ולא להסתכן במצבים מלחיצים.

ודווקא לניאדו נראה לי "לארג'ים" לא לנתח מדי מהר. מקוה שאני לא מטעה ברושם הזה שלי.

מאחלת סיעתא דשמיא גדולה ולידה קלה ובריאה!

בתור אחת שמכירה את בית חולים לניאדו מבפנים, אני יכולה להגיד שהם מאוד לארג'ים בלתת ניתוחים

ואני מכירה מקרים קשים שבשום בית חולים אחר בארך לא הסכימו לאפשר לידה רגילה והם כן.

(בבחלק מהמקרים דרשו מיילדת מאוד מומחית פרטית).

אם הם לא מסכימים בלי רופא פרטי - הם יודעים על מה הם מדברים.

שילדה בקיסרי אח"כ רגיל אי"כ קיסרי אח"כ רצתה רגיל והלכה להדסה הר הצופים - הם זרמו איתה, עקבו כל הזמן על מצב הצלקת וכו' וילדה אכן רגיל.

בלידה שאחרי הלכה שוב להדסה, שוב זרמו איתה, עקבו אחרי הצלקת וכו' אבל הלידה לא הצקדמה מספיק מהר והם ראו שהמצב לא מאפשר לחכות עוד וניתחו אותה.

בניתוח התברר שהיה לה נס גדול כי ממש כפסע היה בינה להין קרע ברחם.

אז זה לא כל כך פשוט וצריך לשקול טוב את הסיכונים

למי ששאלה לידה פרטי בבית חולים נעה בין 8000 ל15000 בפעמים הקודמות שילמתי 15000 אז תעריכו ותגידו תודה לה'  למי שלא זקוקה לזה

לגבי לניאדו גם אני התאכזבתי מהתגובה הם עוד לא ראו דוחות של הניתוחים או משהו או הערכת שקל גבוהה או סיכון כלשהו.. הם שללו מראש פגישה ואמרו שאם אני באה ורוצה ללדת ככה זה לבוא לקבוע רופא פרטי בלבד

אז התקשרתי לביקור חולים התגובה היתה קצת יותר נורמלית לבואו עם מעקב הריון ודוחות ניתוח ויחליטו מה עושים הלחץ שלי שלירושלים זה כמעט שעה וחצי נסיעה אפשר לעמוד בזה? בהנחה "שיסכימו"?

לקחת שוב פרטי קשה לי מאד לעמוד בזה...

הנקודה היא למשוך הרבה בבית ולבוא בפתיחה גבוהה ולהלחם על הזכות ללדת.. לגבי משקל תינוק קטן בנתיים 2.600

בתנאי שהמצב הספציפי של האישה מאפשר זאת,

חברה אחת שלי, שללו לה מכל וכל את האפשרות ללדת אחרי שני ניתוחים (לא רצופים)

כי מצב הרחם שלה היה קשה מאד..

ואילו חברה אחרת נתנו לה לבחור האם היא מעדיפה לנסות לידה טבעית ספונטנית(בלי זירוז ועם כל התנאים שכתבתה האנונימית מעלי)

או ללדת בניתוח יזום, כי המצב של הרחם שלה היה מצב טוב יחסית ולא היה בכך סיכון גדול מדי (תמיד יש סיכון מסוים...כמובן)

אני מציעה לך לקבוע תור במעייני הישועה במרפאה הטרום ניתוחית שלהם, ושם יתנו לך אינפורמציה מדויקת יותר.

בהצלחה רבה והעיקר בבריאות ובידים מלאות בע"ה!

שאסור לה.. אמרו לה שהם לא מאפשרים כללית וזה דבר שונה לחלוטין

אם לא כתוב דבר על זה, המצב כנראה תקין אצל חברתי לדוג' היה כתוב שהרחם במצב  גרוע.. דופן הרחם דקיקה מאד ולא תעמוד בצירי לידה

במרפאה הטרום ניתוחית הם בודקים את המסמכי שלך בצורה אישית, שומעים את ההיסטוריה הרפואית והאישית בין השאר של הסיבות שהביאו לניתוחים ואז מחליטים האם הם מוכנים לקחת את הסיכון ולנסות לידה טבעית.

וכמובן בפרטי אצל דר' אילן הלוי.

פשוט סירבה לחתום הסכמה על ניתוח - ובסוף ילדה רגיל.

היו שתי ניתוחים רצופים ולכן יותר נלחצים " לקחת סיכון" השתיים האחרונים שלי לידות רגילות שתי לידות רגילות רצופות אבל זה לא מעניין אותם  הם שומעים ניתוחים הם לא מעוניינים ישר בלי לראות ולקרוא דוחות.

מישהי מכירה בתי חולים בירושלים איך שם יותר פתוחים? יש המלצה למקום מסוים שיותר בשיטה טבעית?

התקשרתי לביקור חולים ואמרו לקוע פגישת ייעוץ העניין שהייתי שם לפני חמש שנים אז אני לא יודעת איך שם עכשיו. יש למישהי נסיון?

מראש במעייני הישועה! חברתי נותחה בשני ניתוחים רצופים ולא היתה לה לידה טבעית לאחר מכן, אבל במעייני הישועה נתנו לה להחליט אם היא רוצה לנסות בלידה השלישית לידה רגילה או ניתוח אלקטיבי.

שוב, אני מציעה לך לקבוע תור במרפאה הטרום ניתוחית שלהם.

אלא אם כן את מסתירה חלק מהמידע הספציפי לגבייך שבעקבותיו אמרו מה שאמרו.

חולצה ועליה אוברול- אם קר אז פוטר ואם חם אז קייצי

לא מלבישים יותר מדי כי זה עלול להיות מסוכן

כמובן לכסות עם שמיכה. זו באמת עונה משוגעת וקשה לדעת אבל לדעתי את מלבישה אותו מדי הרבה ואם מזיע אז לא טוב

לק"י

2 שכבות דקות אמורות להיות בסדר בימים הפחות חמים.

אם הוא מזיע, תורידי לו שכבה.

ושלי מצונן גם מגיל פיצי, ויש הטבות מידי פעם...

תודה לך ❤️

מקווה שלא נדבק ממני כי הייתי ממש מקוררת בשבועיים האחרונים

הייתי דואגת להגיד לו בנועם שפחות לשתף דיונים פנימיים.

גם אצלינו זה קורה לפעמיןם ולא תמיד מתאים לי לתת דין וחשבון על השיקולים שלי

לק"י

מסויימים ליד אנשים מסויימים.

חוץ מזה, שלחזור עכשיו זה לא כזה רעיון מצויין, כי קשה למצוא סידור לתינוק בכמעט סוף שנה.

הלוואי ואני הייתי יכולה לחזור רק בשנה הבאה לעבודה. 

הייתי מדברת איתו על זה שאת לא אוהבת שפותחים דיונים אישיים מול כולם.

נשמע שיש מצב שהוא בכלל לא חשב על מה שהוא עונה

הייתי מתחרפנת

ממש לא לפתוח כאלה דברים ליד אנשים כל עוד לא החלטנו

ובטח לא ליד המשפחה שלו

איך יודעים איזה מידה להזמין?

לא צריך ללכת למדוד?

קודם כל חיבוק זה קשה ממש.

דבר שני- מה שלי הכי עזר:

1. הייתי ממש רזה וחטובה כי בלי פחמימות זה מרזה ממש.

2. להוריד פחמימות כמה שרק אפשר.

לקנות ירקות שווים, עלים, נבטים.

חלבונים שאוהבת.

להכין לעצמך סלטים שווים עם אגוזים וכו.

3. לפנק את עצמך באוכל פחמימתי שאת אוהבת בגרסה קיטוגנית.

לי יש חולשה לפיצות- הכנצי לי פיצה מבצק כריבית, מקמח חומוס, יש מלא ברשת.

לכל אירוע תגיעי עם משהו מתוק שווה בתיק- עוגה מקמח שקדים בלי סוכר- יש מתכונים ברשת.

במקום סוכר אני שמתי בננה.

וממש להקפיד ולהתמיד כי זה ממש ממש חשוב.

תבדקי עם דיאטנית שנותנים מהקופה איפה את כן יכולה להתפנק- במבה, לי היה מותר מידי פעם גלידה עם אחוזי שומן גבוהים.

ושוב חיבוק. מי שעברה מבינה. 

מה שעזר לי זה ההבנה שתכלס אם אני לא אקפיד אני אשכרה מסכנת את התינוק שלי.

וגם להפך- כשאני מקפידה אני שומרת על התינוק שלי!!! אין יותר מספק ומחזק מזה.

לא יכולתי לשאת את המחשבה שהתינוק שלי יסבול בגלל שלא הצלחתי להתגבר על שוקולד או כל חשק אחר.

זה פשוט לא פייר עבורו..... מגיע לו לקבל הזדמנות לחיים בריאים וטובים- כמו שגם אני קיבלתי כשהייתי תינוקת.

בונוס נוסף ולא פחות שווה

סיימתי את ההריון יפה חתיכה ורזה.

הייתי נראת מליון דולר ביום שילדתי. וכמובן גם אחרי. (למרות שאני משמינה הרבה בהנקה- אגב רק הורמונלי לדעתי, לא משנה מה אןכלת- הפעם זה לא היה ככ נורא כמו תמיד).

והאמת זה היה כיף ברמות.

בהצלחה רבה וחיבוק.

בכיתי את חיי כשאמרו לי שצריכה להקפיד על תזונת סכרת ולא לאכול שוקולד.... וכל כך רציתיייי וזה היה רגע לפני פורים... פשוט בכיתי בלי סוף.

דווקא חשוב גם לאכול פחמימות. כבר לא זוכרת למה אבל הדיאטנית ככה הסבירה לי.

ממליצה ללכת לדיאטנית שתבנה לך תפריט.

ובעיקר להתכונן יום מראש- מה אני אוכל מחר.

לי זה ממש עזר.

חוץ מזה- שפע של ירקות מכל הסוגים והמינים. לא להתקמצן בכלל.

יש פחמימות כמו פירות וכדומה.

אז באמת שכדאי ללכת לתזונאית. לי היתה מהקופה מישהי ממש נחמדה, וישבנו ביחד ועשינו תפריט שמתאים לסדר יום הספיציפי שלי.

אבל טיפ הזהב שלי- לקנות לעצמי את הירקות המיוחדים והשווים והחלבונים האהובים שליי בלי להתקמצן על עצמי. 

לך תפריט מותאם לצרכים שלך ולהעדפות שלך.

ממש חשוב שתהיה קשובה אליך- זה עולם שלם שיכול להקל (נניח לשלב בתפריט דברים שאת יותר אוהבת, לשים לב שיהיה מותאם לזמנים שלך..) ראיתי הבדל שמים לארץ כאשר התפריט הוא לא איזשהו משהו כללי לסוכרת שמונחת אלא מותאם לי אישית.

בנוסף, חשוב לדעת שבסוכרת *הריון* כן צריך לשלב פחמימה נכונה הארוחות. חשוב להתפתחות של העובר. מאמינה שהתזונאית תסביר את זה.

עוד משהו- כל אחת מגיבה שונה למאכלים שונים. אצלי נניח אורז מקפיץ סוכר ברמה מטורפת ותפוחי אדמה לא. אצל מישהי שאני מכירה זה הפוך. לכן כדאי לנסות לעשות בדיקות סוכר אחרי כל מיני סוגים של פחמימות כדי לזהות את אלו שהגוף שלך מגיב אליהן טוב יחסית..

דבר נוסף- להקל על עצמך בהכנת אוכל מותאם כדי שיהיה לך קל ופשוט להעמיד לך ארוחה בדקות ובלי להתייאש מראש. למשל- להחזיק בפריזר שקיות של ירקות של ספנרוסט (שעועית/ כרובית/ ברוקולי/ לקט ירקות) וגם חתיכות דג (אמנון/ מנות סלמון) שזה להכניס לתנור, מלח ושמן זית ויש לך תוספת חמימה וטעימה.. כנ''ל להכניס ירקות לסלייסר, להוסיף כרוב חתוך, ביצה קשה, כמה שקדים/ קופסת טונה וכבר יש לך סלט עשיר..

כדאי לדעת: חלב נחשב לסוכר. חלב סויה זה תחליף שלא מעלה את הסוכר ככה.. (ועדיין לבדוק איך זה משפיע עליך)

ובגזרת הפינוקים- זה לא בריא (כי תחליפי סוכר הם לא דבר בריא) אבל לעת הצורך שתדעי שאפשר כשצריך להנות משוקולד בלי סוכר. זה נותן את המענה של הצורך המתוק..

בהצלחה ושיעבור בשלום ובטוב ובידיים מלאות בע"ה!

אחרי שבהריון שביעי צצה לה סכרת שאוזנה עם אינסולין

שבהריון הבא אצטרך גם להיכנס למשטר סכרת

אמהלה איזה מבאס

איך אתן שורדות?????

זה באחוזים גבוהים יחזור

באמת מבאס ברמות

בכל זאת, לדעתי חבל להיות מבואסת מראש...

אבל כן לדעת שיש סיכוי גבוה שזה יחזור

דבר ראשון לשתי אחיות שלי הייתה סכרת גם אז הן עזרו לי עם מתכונים ורעיונות, לחפש אנשים שמבינים ותומכים זה עוזר

מעבר לזה, כמו שכמה כתבו זה פשוט עוזר לא להעלות הרבה, עליתי די הרבה בתחילת ההריון ובמהלך הסכרת ירדתי בהריון 5 ק"ג, ועליתי רק עוד 1 עד הלידה, נראתי מהמם וקיבלתי מלא מחמאות, זה עוזר

דבר נוסף, ממש להקפיד על התעמלות בערב, אני יצאתי כל יום להליכה, לא משנה מה, לפחות רבע שעה של הליכה, כולל בלילה לפני הלידה שכבר לא היה לי כוח, זה עזר לי מאוד עם התוצאות בסוכר בצום בבוקר.

עוד משהו למצוא אוכל שאת אוהבת שלא מעלה סוכר, אצל כל אחת זה אינדווידואלי. אצלי זה היה אבטיח ובמבה. קניתי לעצמי ארגזים של במבה ולאף אחד היה אסור לגעת לי בבמבה.

בהצלחה רבה, תזכרי שזה הבריאות שלך ושל העובר, זה מחזק.

ואם צריך עוד משהו, מוזמנת בשמחה

יש לך קישורים לדברים ספציפיים?

כדי להביש מעל הטיטול.

או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).

אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...

גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.

לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.

השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.

לי זכור שזה היה איכותי.

בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...

אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.

אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.

וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה

בת 4.5 עם תחתונים מידה 2-4

בן 6.5 עם תחתונים מידה 4-6

בת 8.5 עם תחתונים מידה 6-8

כולם יחסית קטנים בגודל, אבל לא פיציים.

אולי זה תלוי חברה, או תלוי במבנה גוף ספציפי.

ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל

ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.

קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.

עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...

אולי בחורף אני אלביש לו חולצה דקה מתחת לעבה.

בדרך כלל אני מלבישה לבנים גופיה גם בקיץ, מתחת לציצית. נצטרך למצוא גם לזה פיתרון.

הוא יהיה בן שלוש רק בכסלו, אבל יתחיל ללכת עם ציצית כשהוא יתחיל את הגן.

גם הציות גדולות עליו. בינתיים אני מלבישה לו רק כשהוא מתפלל בבית, בימים של חופש.

תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,

ותבדקי מה הכי מתאים.

מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט

שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.

אולי בבזאר שטראוס?

הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.

תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות. 

זה נתפס עם המכנסיים.

יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.

תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.

לא הייתי קונה את של הבנות.

ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.

אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.

אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).

גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.

בהצלחה 

נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.

@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.

ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.

אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.

התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.

הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).

אבל זה של בנות.

באמת מחברות שונות הגודל ממש שונה, אבל נראה לי שגם הקטנים אצלנו יהיו קצת גדולים עליו. החברות הקטנות שיש לנו זה שרייבר ורדבק (עוד חצי שנה לדעתי הם כבר יהיו קטנים מדי לבן שנתיים וחצי שלנו)

הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.

לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.

ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה. 

שאני אזמין מנקסט מידה 1.5-2.

וכשאני אגיע לחנות, אני אנסה לחפש תחתונים של שרייבר/ רדבק, או בגרביים עד הבית.

מקסימום, מה שיהיה גדול אני אשמור להמשך.

יש מידה 2

שני ב50%

חמישיה מחיר מלא 55

היה נראה טוב

הנקה במנשא

הנקה בשכיבה בחדר חשוך

מלא מלא הנקות קצרות (ממש להציע כל רגע שעה)

כל הכבוד שאת  "על זה", זה עובר אוטוטו בעזרת השם...

שלי בן כמעט חצי שנה, וכשמענין מסביב, קשה לו לינוק.