כרגע אני באמת לא יודע מה לחשוב על הרב ברלנד, מצד אחד אהבתי אותו ממש לפני שקרה כל הסיפור הייתי לומד חוברות שלו והייתי מלא בישיבה שלהם.
אבל רבי הרב שמואל אליהו יצא נגדו בחרפות גדולה מאוד
אז אני כרגע נמנע מלהרעיף עליו שבחים ונמנע מלבזות אותו.
אבל לבוא אליהם שבת נשמע לי מגניב ממש, השבת יש שבת ישיבה אז שבת הבאה בעז"ה
פוסעתיהדות=דרך חייםעם בחורה עם רעלה ממאה שערים
נפש חיה.אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
