בואו נעשה שרשור שירים יפים עם מיליםהנסיך הקטן.
נובלס/אריק סיניהנסיך הקטן.
הרבה לפני שהאבק סביבי שקע
הרבה לפני תפילת הדרך השחוקה
הבטחתי לא לתת לזה לקרות
הבטחתי לא לתת לזה לקרות.
תראי הלילה מקלף את קליפותי
וחושף את כל מה שעבר עלי
הבטחתי לא לתת לזה לקרות
הבטחתי לא לתת לזה לקרות.
אבל האמת אחרי שנגמר
התעוררתי זרוק על ספה בבגדי אתמול
הסרחתי מנובלס, ולא למדתי שיעור של ממש
אולי לעולם לא נוכל להיות שום דבר
פרט לזוג צבוטי לב, לגומי יין מר
וברוס ספרינגסטין ברקע
וצמד מילים משומש.
רגע לפני שעוד מסך עלי יורד
חיזרי אלי רק כדי שוב להיפרד
הבטחתי לא לתת לזה לקרות
נשבעתי לא לתת לזה לקרות.
אפשר להקדיש לך את אמא אדמה?נחל
יאא כן
הנסיך הקטן.
אני לא יודעת להעלות פה סרטונים וזהנחל
בעיקרון לא מסובך. פשוט מעתיקים את הקישור מיוטיובהנסיך הקטן.
שמש שמש/אריאל זילברהנסיך הקטן.
שמש, שמש באה בימים
יש חלום אחד שלא חולמים
יש מקום אליו גם לא הולכים לבד
אחד אחד.
יש רוחות רעות על פני הים, ובהרים
עוד רבה הדרך, והאנשים
הו, קשים.
בוא ונעבור על השנים
בוא ונדלג על הימים
בוא ונכנס למערות קרות
שלא לראות.
בוא נביט בשמש, היא יודעת מה קורה
איך אפשר לזרוח כשהים מלא,
ים חולה.
נעצום עיניים רק ליום שלא נראה
איך גואים המים
איך חכם טועה
הו, הו.
בוא ונחפש את האבות
בוא ונתעטף באהבות
בוא ונצטרף לשמש העולה
כל כך גדולה.
נעצום עיניים רק ליום שלא נראה
איך גואים המים, איך חכם טועה,
נצטרף לשמש העולה כל כך גדולה
יש, עוד יש, שמיים
יש שלי, שלה
או כולה...
מוקדש לך אביגיל. נחל
היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
היא תגיד - "אתה עייף מן המסע
אל תפחד אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה
היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.
(לא יודעת להעלות קישור. דמייני ת'שיר)
נשל הנחש/ מאיר אריאלהנסיך הקטן.
שוב אני מוצץ גבעול
תחת גשר מט ליפול
כשמעלי העגלות בתנועה מתמדת
שוב אני מתחיל לשאול
מה לרצות מה לאכול
כשהנמלה העניינית אותי מודדת.
אחת לאיזה זמן מוגבל
אני נשמט אביון ודל
ממירוץ הכרכרה המשתקשקת
נפלט משצף מעגל
וכמו שוקע תחת גל
כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת.
ואבא תמיד אומר
תעזבנו יום יעזבך יומיים
העגלה נוסעת אין עצור.
קפצת ממנה היום
חלפו שנתיים
והנה נשארת מאחור.
צולל חופשי ללא מצנח,
לכל הכיוונים נפתח,
והתשוקה לכל כיוון אותי הורסת,
כך שבינתיים אני נח,
כך כמו שאני מונח
כשהתאוצה שמעלי שוב ושוב דורסת.
עני ורש ומרושרש,
מביט בנשל הנחש.
לו רק יכולתי גם אני כך להגיח.
בהשילי בלי כל חשש,
תרבות של עור אשר יבש,
וכמו חדש למחוז חפצי אגיע.
אך אבא בשם אומרו
"תעזבנו יום יעזבך יומיים" -
העגלה נוסעת אין עצור
לא קפצת עליה היום
חלפו חודשיים
והנה נשארת מאחור.
וגם היתה לי בחורה
קצת פראית קצת לא ברורה.
אך לא הגיע לה שאשתגע -
אז במכונית שכורה
הרסתי לה את הצורה
ועכשיו אני מתגעגע.
ולך תצא מזה עכשיו,
איך תצא מזה עכשיו,
מוצץ גבעול מתחת איזה גשר
מי צריך אותך עכשיו?
מי בכלל זוכר אותך עכשיו?
לך תתחיל למצוא שוב את הקשר.
ואבא חוזר ואומר:
"תעזבנו יום יעזבך יומיים"
העגלה נוסעת אין עצור
קפצת ממנה היום
חלפו שעתיים
והנה נשארת מאחור.
אחרי עשרים שנההנסיך הקטן.
אחרי עשרים שנה
את עוד מנגנת
גיטרה ישנה
את עוד מתכוונת
מבין המיתרים
לטוב שבשירים
עוד לא נכתב.
אחרי עשרים שנה
שוב אינני ילד
תמו נעורי
שיבה זרקה במלך
רק את עודך עימי
איתך שוב אל עצמי
אני חוזר.
עוד אותו הצליל
עוד אותו הטעם
שמור כמו יין, יין טוב
מתנגנת בי
מנגינה בוקעת
מבין אצבעותי
לכי לך אל הרחוב.
ושוב עולה השיר
ושוב עד כלות הנפש
פרי געגועי
ימי רימון וגפן
ורוח בי עוד שר
רועד אותו מיתר
עשרים שנה.
עוד אותו הצליל...
אחרי עשרים שנה
היה היה לי רע
את שיר המעלות
האם אתה שומע
אשיר עד יום מותי
נושאת את תפילתי
המנגינה.
יום רודף יוםהנסיך הקטן.
לפעמים נשבר הלב
וכמו רעם ביום בהיר
החיים מכים אותך כואב
ואין לך איך להחזיר
מישהו היה בעולם
מישהו איננו עוד
אם נחיה או נמות, בן אדם
העולם לא יעמוד
ויום רודף יום
יום בא והולך לו
מעשה יום ביומו
ורק אתה יודע
שום דבר לא ישוב
שום דבר
שום דבר לא ישוב עוד למקומו
ואין למי לחכות
נשברו כל הכלים
וכל המילים ריקות
וכל המעשים תפלים
והשמש הולך ובא
והרוח בך לא קמה
אם אינך מצפה לתשובה
אז למה תשאל למה?
ויום רודף יום...
יום, יום רודף יום
והזמן עושה את שלו
הוא פשוט חולף, עובר
פעם הוא כמו לאיטו
ופעם כאילו ממהר
ואפשר לשאול שאלות
ואפשר לתת הסברים
אפשר נסתרות לגלות
ואפשר לכתוב שירים
ויום רודף יום...
יום, יום רודף יום
לפעמים נשבר הלב
וכמו רעם ביום בהיר
החיים מכים אותך כואב
ואין לך איך להחזיר
ברחוב הנשמות הטהורותהנסיך הקטן.
הקבצנים פושטים עורות
גורפים כספים
פורטים שטרות
חושפים מומים לעשרות
ומנגנים על כינורות
ברחוב הנשמות הטהורות
הפנסים ללא אורות
אזוב וטחב בקירות
הגנבים בחצרות
אוספים בשקט אוצרות
לכל רחוב
יש שם פרטי
אשר מעיד על טיב יושביו
בכל רחוב
תלויים שלטים
על צדיקים ללא רבב
ברחוב הנשמות הטהורות
הנערים עושים צרות
ונטפלים לנערות
פותחים תיקים וחקירות
מלכלכים את הקירות
לכל רחוב
יש שם פרטי
אשר מעיד על טיב יושביו
בכל רחוב
תלויים שלטים
על צדיקים ללא רבב
ברחוב הנשמות הטהורות
שלחו שלשה למאסר
מפני שלא ידעו מוסר
ועל השלט שהוסר
שינו את שם הרחוב הצר
שינו לדרך כל בשר
דברים שרציתי לומרהנסיך הקטן.
יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי
המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן
עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי
שאולי לא אבין, לא אבין לעולם
לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי
בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת
ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי
כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד
חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין
שבריהם בעיני נשטפים מפני בדמעה
ולילות יסורים לא ספורים שהטבעתי ביין
כאובד בדרכי, בדרכי הרעה
אך בכל הדרכים מעולם לא אבדה לי דרכנו
וגם אם לפעמים סערו מסביב הרוחות
ואהבתי אותך והיה לנו טוב, טוב עד גדותינו
והיה לנו רע ואהבתי אותך לא פחות
ושוב, נובלסהנסיך הקטן.
מישהוהנסיך הקטן.
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה.
בא והדליק כמה כוכבים
והם נופלים אחד אחד.
אנו סובבים בשתי דרכים שונות
יום ולילה לאורכן
עייפים ורעבים ומחכים לאות
בנתיבי אבק וזמן
אנו נפגש בסוף דרכים ושאלות
נפגש בתום ימים רבים,
בתום הרבה לילות
אני יודעת שאתה קרב עכשיו
אביב חלף, קיץ נאסף
והגשם שב.
מישהו, מישהו דואג
דואג לי שם למעלה
בא ואסף כמה כוכבים
השיב אותם אחד אחד.
נמנע ממך/מיכה שטריתהנסיך הקטן.
בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף
לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם
הוֹלֵךְ כָּבֵד, לוֹחֵץ עַל הַחוֹל.
יוֹרֵק מוּל הָרוּחַ וְחוֹטֵף בַּפָּנִים
כְּמוֹ בְּכָל פַּעַם שֶׁאֲנִי מוֹצִיא מִבִּפְנִים
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ, אֲנִי נִמְנָע מִמּךְ
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.
אֲנִי נִמְנָע מִמֵּךְ וְהוֹלֵךְ אֶל הַיָּם
בַּשֶׁפֶל גַּאֲוָתִי, רֵיק כְּמוֹ צֶדֶף
לֹא נִשְׁבָּר עַל סֶלַע, לֹא נִתָּז כְּמוֹ מַיִם
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.
הוֹלֵךְ כָּבֵד, עוֹזֵב אֶת הַכֹּל.
אהבה אסורה/אריק סיניהנסיך הקטן.
כשאצעק לך את שמך בחדר מדרגות שראה ושמע וחיפה
כשאקריא לך שיריי בשדרה ציבורית בפיתחו של הסתיו שאחר
מה תלבשי ביום שאני כבר לא אהיה האחר
מי את תהיי ביום שאני אהיה בבקרו כבר מותר
ובלי יסורים ובלי חיסורים ובלי גהנום מאושר
כשנחצה אל הצד השני של החטא ואמת אז תמצא מקומה
מי את תהיי ביום שתהיי
שתהיי לי כבר לא אסורה
עוד דקה את נעלמת/זוהר ארגובהנסיך הקטן.
עוד דקה את נעלמת
סביב דמותך עולה עשן
עוד שתיקה שמלטפת
פעימות הלב החם.
את שותקת, מתבוננת
כשאת פה, הו, כמה טוב
ולפתע את לוחשת
בוא, אותי לא תעזוב.
אני שלך
את לא יונה שבודדה
אני איתך
האהבה עוד לא כבתה
את שהיית לי
היחידה האהובה
אותך שוב לא אשכח
עוד מבט שוב מעינייך
זה אתמול היה חלום
והלילה שפתותייך
מנשקות אותי בחום.
אם את פה אז תאמיני
אני שלך ואת שלי
שמעי צליל אהבה, הביני
אם אלך, תלכי איתי.
שדות גולדברג/מאיר אריאלהנסיך הקטן.
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
הוא ימכור לך מרחב
השדה המוזהב
הוא יקסום לך אלף גוון
בחידת מרחקיו
אך בכל מקום ליבו אוון
הוא לעינייך זב כזב
זב אכזב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
הוא ימכור אם ואב
השדה המוזהב
הוא יתן לך רעננה
הוא יביא לך מטר רץ
פרדס חנה כרכור צל עלי בננה
רק ליבך הנמרץ נמרט נשרט
ונמחץ
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
לא אינני הולך
בשדה המוזהב
בחיים עובר שבוע
עוד מעט נרדם
לב נודד אל מבוע
אל שלחייך פרדס רימונים
כפרים עם נרדים
ילדתי שלי
אל תלכי לבדך
אל תלכי לבדך
בשדה המוזהב
ילדתי שלי
רק בשביל לקבל חיבוקהנסיך הקטן.אחרונה
היא עומדת ובוהה בגשם האטלנטי
מקיש בחלון שלנו בלי הפסקה
כל הדרך מפורטוגל עכשיו ברחוב שלנו
מצמידה את האף לשמשה ולא מפסיקה לבכות
אתה לא אוהב אותי יותר
היא אומרת יותר
היא אומרת ומפנה אלי את הגב
רק בשביל לקבל חיבוק
רק בשביל לקבל חיבוק
אל תהיה אדיש אלי תפסיק להיות כל כך חכם
זקוקה לך עכשיו אוהבת אותך
הגשם ממשיך ולא אכפת לו מכלום
הוא לא מפה והוא מכה כמו משוגע
אני אוהב אותך יותר
את יודעת יותר
את יודעת
תתקרבי אלי עכשיו
רק בשביל לקבל חיבוק
..זית שמן ודבש
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
עוד יש פה חיים???יאיר_
לא כ"כזית שמן ודבשאחרונה
פעם היו מסקנות. אתם לא זוכרים אני זוכרת.שִׁירָה
היום יש תהיות.
תהיותשִׁירָה
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
תהיות נוספותשִׁירָה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין אם יגיעו אנשים מעניינים בקיץשִׁירָה
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
תהיות נוספות נוספותשִׁירָה
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
שתדעי שאני ממש זוכרת אותך.אונמר
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
היי גם אני זוכרת אותך. את הניק כאילושִׁירָה
עוד תהיות? דברים על החייםשִׁירָה
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
עקיבא בחור שנוןשִׁירָה
אי אפשר לקחת ללב את מה שעובר על אנשים אחריםשִׁירָה
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משה
קוראים לזה מובחנות
ייתכן... טרם עברתי הכשרה כלשהי בענייןשִׁירָה
אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית
אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית
לא צריך "הכשרה"משה
צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.
מובחנות פירושה-שִׁירָה
מובחנותמשה
מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.
אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.
אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.
אהה לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונתי על עצמי.שִׁירָה
לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.
כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?
אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.
ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה
אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה
להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר
כי לחשוב עליה בלי יכולת לעזור זה קשה
ולעזור זה לא אפשרי
אז מה נותר?
להתפלל
ואולי אולי. אולי גם יש בי את יצר הסקרנותשִׁירָה
והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין
ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם
ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.
ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.
אולי, אני לא יודעת.
בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח
איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.
הנה אמרת לעצמך את האמתמשה
זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.
(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")
כן כנראה זאת האמת האמיתיתשִׁירָה
לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.
בסדר
להבנתי את המציאותמשהאחרונה
אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.
גם מול אחותך או אנשים קרובים אחריםמשה
אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.
הדבר הכי חשוב.
אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.
צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.
לגבי חדשות לא מסכימה...שִׁירָה
תסבירי?משה
אתמול הגיע בחור חדששִׁירָה
לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.
והוא אמר לי תודה רבה.
יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.
כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה
ואשריכם לגמרי כמו שנאמר
אבל
לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי
ואם האדם הזה הוא אישה אז כן
צריך לומר תודה גם אם זו אישה
עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה
(למעט שבועות? אולי)
אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו
וואו
אשריך לגמרי
והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ
אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא
להבדיל בין החיים, כן.
את עובדת במקום של גברים דוסים?משה
(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)
לא עבודה, התנדבות קטנה פעם ב....שִׁירָה
הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?
נדמה לי שהוא היה כזה שיותר מאומר תודהמשה
אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.
ברור לי...שִׁירָה
..זית שמן ודבש
זה חרא
יש מתאםזית שמן ודבשאחרונה
הגנהיצחק מזרחי
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
מעניין אם יש פה אנשים שעוד זוכרים אותידי"מ
קודם תתחיל - מעניין אם יש פה אנשיםל המשוגע היחידי
אח"כ אם זוכרים אותך
חחחדי"מ
כןסביון
כןזית שמן ודבשאחרונה
קישור לשטיסל עונה 3 מישהו?הרהמורניקית
חחח מת פה, תנסי בפורומים אחריםל המשוגע היחידיאחרונה
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
..זית שמן ודבש
הייתי איתה ביחד