יש לי שפעת..ההיתי אצל הרופאה והיא אמרה לי להשאר בבית
וואי וואי הלך עליי
יש לי שפעת..ההיתי אצל הרופאה והיא אמרה לי להשאר בבית
וואי וואי הלך עליי
את רצינית??
יש מצב שתרגישי טוב?
חצי-חצי...
היא אחת הקורעות...
פסדר..עכשיו אני עם כוס תה כמו זקנה..בבונג..טעים..נו שיהיה
תעשי לך חופש עד רביעי.. את חייבת!
היום הלכת?
עד רביעי??????? אי סיכוי...המורה אמרה שאם מחר יעשו הסרטות לתוכנית פתיחה-ואני דיי מככבת שם..אז הם יתקשרו אליי להקפיץ אותי..
אמרתי לך...א"א בלעדי!!! |עף על עצמו| |מרים אף למעלה|
הללי~יא מצחיקהה
מילא היו משלמים לי משכורת על זה..מילא...
אבל סבבה..
נהנת מזה..
אבל בסה"כ זה כיף!
עכשיו תתקעי פה עם יושבי הפורום....
ורפו"ש
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)