|משועשע ועצוב|
ומי כעמך ישראל עכו"ם אחד בארץ.
(ח"ו).
תחי הצנזורה!
שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור.
וזהו זה.
"הופיע מהר פארן", הפקיר ממונן של גוים.
|משועשע ועצוב|
ומי כעמך ישראל עכו"ם אחד בארץ.
(ח"ו).
תחי הצנזורה!
שור של ישראל שנגח שור של גוי פטור.
וזהו זה.
"הופיע מהר פארן", הפקיר ממונן של גוים.
פרק ז' בסוף יופי של דיון על זה...כלומר על שור של ישראל שנגח שור של גוי..
מן הסתם לא תפתח את זה ואני בספק אם אי פעם פתחת אבל אם יום יבוא וב120 ישאלו האם למדת את הספר המנומנטאלי הזה או שמעת עליו תוכל להגיד שהוא מתעסק בשור של ישראל שנגח שור של עובד כוכבים ולהפך
(<רק בקצת פחות צוחק ממש)שִׁירָהלמה מזה הספר הזה?
אם לא באלך סבבה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)