אתן לך מתנה - תפילה

אֵלִי, תֵּן בִּי אֵת הַשַּלְוָוה - לְקָבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנוֹתָם,

אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלתִּי,

וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

טוב תקשיבו קטע הזוי. אני לא יודעת למה אבל חלמתי בלילה שאני הולכת למערת המכפלה ולא יודעת אם יש שם פיצריה, אז שאלתי את אמא שלי והיא אמרה שאין אז שאלתי אותה איפה כן יש אז היא אמרה לי שבקריה ליד דקל ושהם עושים משלוחים.

מפה לשם אני קמה בבוקר טרודה ביותר, פותחת את העיניים ושואלת "תגיד, יש פיצה בגוטניק?" 

והוא כזה- "את ערה??"

אז יש את המסעדה ואפשר לקנות שם פיצה בין השאר, והם לא עושים משלוחים. דהיינו- יש פיצה אין פיצריה.

(ואין לי מושג באיזה קטע התת מודע שלי החליט שזה קשור לחיים להיזכר בזה)

הסבר למי שלא זוכר או לא נולד:

אין פיצה בחברון, נשמה. - צעירים מעל עשרים 

תיוגים למי שמוזמנים לפיצה בדשא של המערה על חשבוני (כולם מוזמנים להצטרף בהשתתפות) :

@כמעין הנובע

@שוברת גלים

@יוני

זה לא חלום שיתקיים

מוצאי שבת האחרונה אני ואחי נשארנו ערים

אחרי כמה זמן אמרתי לו יאלה אני הולך לישון

סגרתי את הדלת ונעלתי , אחי ישב בסלון עם הפלא שלו

אחרי איזה חצי דקה אני בא לשכב במיטה פתאום דפיקות על הדלת אבל לא חלשות

אני עומד מול הדלת ומישהו דופק יחסית חזק ולא קצר ממש , קיצור אני מתקרב לדלת ושניה לפני שאני פותח

אני שומע צעד וחצי כזה כאילו מישהו בורח ! , אני כזה ישר איך שיצאתי הסתכלתי לחדר של אחותי הקטנה

לראות אם זו היא דפקה אני רואה אותה רדומה עם כל הסמיכות עליה , שתבינו יצאתי בערך שניה אחרי שדפקו,

אני רואה אותה ישנה והולך לסלון שואל את אחי "מזה קראת לי ?" "דפקת בדלת?" הוא כזה "לא..מה לא לא קראתי"

אני כזה "מה לא ? דפקת לי בדלת לא?" הוא "לא לא דפקתי " אני כזה אומר לו "תקשיב , אם אתה עובד עלי תדע שאני חוזר לחדר וישן עם פחד , אתה בטוח שאתה לא רוצה להגיד לי שזה היית אתה?" כאן הוא נראלי אם אני זוכר נכון נשבע שזה לא הוא ואני יודע תכלס מתי הוא עובד עלי ומתי לא , אגב הוא גם נשאר איתי ער והתחלנו לסרוק את כל הבית , אחרי רבע שעה הוא הלך לישון אחרי שאמרתי לו אלף פעם "תקשיב אם זה מתיחה שיצאה לך מכלל שליטה אני לא יכעס רק תגיד שזה אתה היית" והוא ממשיך להגיד שזה לא הוא ואין לו מושג מזה היה ,

הערנו את אחותי לשאול אותה אולי היא קמה לשירותים ודפקה , והיא אמרה שלא , שתבינו אני עומד מטר מהדלת דפיקות חזקות! ואני בא לפתוח ושומע צעדים של מישהו נס כאילו בורח , עד היום שמעתי צעדים בבית אבל זה היה שילוב של דפיקות וצעדים של מישהו בורח .. וזה הזכיר לי גם וידאו שפעם ראיתי על צעדים במסדרון של איזה בית ואז שמו מצלמה וראו דמות של רוח עוברת והמעלה של הוידאו אמר שזו אולי אמא שלו שנפטרה

בכל אופן , זה לא הדבר המוזר הראשון שקורה כאן , 

אני מניח שכולכם גם מכירים את פתיחת האור המוזרה שלפעמיים אחרי שאתם מכבים זה נדלק?

אז גם לי קרה , אבל דבר כזה? לא חשבתי שיקרה לי בחיים , מטר מהדלת דפיקות מישהו בורח אני פותח , אחי לא בסביבה בסלון , כל השאר ישנים 

שהייתי בצבא אני ועוד חייל היינו באמצע הלילה בטירונות ליד

המבנה של החדרים והוא רצה לקחת משהו מבפנים והדלתות נעולות

אז אני כזה עם הנשק מחכה לו ומתחיל לכוון למלא כיוונים בזמן שהוא נכנס דרך החלון 

טוב שלא חשבו שאנחנו מחבלים !! יכול היה להסתיים לא טוב , שלא לדבר על המשחק בנשק 

צריך שלושה תנאים שחלום יתגשם

לרוב אומרים חלום טוב חלום שלום וזהו אין צורך להתעמק יותר מדי

אבל בכל זאת

אם רוצים או שואלים לגבי חלום 

צריך חלום של שחרית - שהתעוררנו מיד שהוא הסתיים ונזכור אותו

חלום שחלמו עליי חבריי- שנספר אותו למישהו והוא יאמר גם אני חלמתי כזה

וחלום שנשנה- לפחות 3 פעמים

כל שאר החלומות בדויים 

היו אנשים בכל מיני מקומות בעולם שחלמו דברים דומים

וזה אפילו גרם לטאליבנים לדאוג שיגלו אותם

למרות שפעם קרה לי דבר הזוי לחלוטין שזה כבר לא חלום זה כבר סוג של נבואה !

לילה אחד אני שוכב במיטה ..

(חחח אני נזכר את אחותי אומרת יום אחד "תמיד יש לו סיפורים לילד הזה"

כי היא פחדה ממשהו שסיפרתי)

קיצור מישהו מהמשפחה שלי עשה שידוך הזמינו אותנו לחתונה ואחרי כמה ימים אני 

שוכב במיטה ואז מתחיל כזה לדמיין איך קוראים לאשתו (האמא שלו לא סיפרה באותה השיחה עם אמא שלי)

ואני כזה יענו שואל אותו "איך קוראים לאשתך לעתיד?" והוא עונה "קרן.."

(כמובן שכשאני אומר 'הוא עונה' אני מתכוון אני עניתי לעצמי רק בדמיון כאילו זה הוא)

אחרי כמה זמן אני מגלה שלאשתו קוראים קרן !! 

(היום היא אשתו שאני גליתי את זה הוא היה לפני החתונה ואחרי מה שדמיינתי באותו לילה)

בטח היית מגלה עלי דברים נסתרים 

פגישה ראשונה:

אז..מה עשית היום?

"מזה משנה מה אני עשיתי?

אתה אכלת המבורגר במוז'ס רבת עם אמא שלך עד שעה 2 וחמש דקות הלכת לישון בארבע לפנות בוקר

ובגלל זה איחרת לפגישה איתי"

"אה...אממ..סליחה..שניה אני אזמין לנו לשתות"

"אין צורך . ידעתי שתציע אז הזמנתי מראש."

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

שלך באופן שוטף 

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים