![]()
ילדים שיותר מדי אוהבים לאכול....אמא ל-2
אולי תנסי לתת לו יותר לשתות מיים ולהרבות בירקות?אנונימוס
זה מאוד בריא ונותן תחושת שובע לאורך זמן. ולפעמים הגוף צמא ואנחנו מפרשים לא נכון וחושבים שזה רעב.
לדעתי, לא כדאי להגביל את הילד ולהגיד לו אסור. זה יצור לו משקעים ואח"כ הוא ירצה לפצות את עצמו על כל האסור.
פשוט תנסי להגדיל לו את מנת הסלט או לתת לו לשתות מיים לפני ובתוך האוכל וכו'...
בן כמה הוא?
קראתי פעם..אמא_מאושרת
אולי כדאי קצת לעבור יחד איתו על פירמידת המזון ולראות שהוא אוכל מהכל?
אגב 2 כוסות מים 10 דקות לפני האוכל גורמות לתחושת שובע מהירה (הרמבם לא ממליץ על שתיה בזמן האוכל אבל ממה שאני הבנתי לפני האוכל אין בעיה)
ואני לא כל כך יודעת בן כמה הילד אבל לדעתי כל זה נכון לאחרי גיל 5-6, לפני לא הייתי מתייחסת לזה בכלל.
אגב הילדים של אחי היו שמנים עד גיל 6 וב"ה אחרי גיל 6 הם צומחים לגובה והכל מתאזן..
בהצלחה

גיל?מוריה
לא להגביל ילד באוכלתליה
מה שכן הרבה דוגמא אישית.
אם הוא יראה אותך ואת הבית מתנהל עם אוכל בריא, הרבה ירקות, זמני ארוחות מסודרים וכו' זה יחלחל. תמיד יש יוצא דופן אבל הכלל מראה על דוגמא אישית.
הגבלת ילד באוכל עלולה ליצור אנטי, רגשי נחיתות, השפלה ועוד.
יש כתבה של ערוץ 10 בנושא והמומחים ממש הדגישו. רק הילד הוא זה שקובע כמה ומה יאכל.
התפקיד שלנו כהורים הוא א. דוגמא אישית וב. להנגיש לו אוכל מזין ובריא לולא ג'אנק.
בסוגריים אשאל אם היה מרק, אורז ודג אפוי גם היה מפריע לך שמבקש עוד מנה?
הילדון בן 9+אמא ל-2
![]()
לי נשמע שהגוף שלו דורש עכשיולטובה
אולי מה שאת מחשיבה מנה לא מספיק לגיל שלו?נקודה למחשבה
כלומר, קערת מרק של סלט ואז פחמימה וחלבון.
בד"כ אחרי כמות יפה של סלט אוכלים פחות מהפחמימה והחלבון..
הייתי מתיעצת עם דיאטנית או רופא ילדיםמודדת כובעים
איך נכון להתנהג.
אולי הכמויות שאת חושבת שהוא צריך לא תואמות את הצורך שלו?
אולי חוסר באחד מאבות המזון?
הכרתי נערה די מלאה שרופא טען שחסרים לה שומנים בגוף.
אולי אני באמת אבדוק את זה מול דיאטניתאמא ל-2
אני מחשיבה מנה בשבילו לפי... מנה שלי.
ואני לא איזה יצור דקיק שמנקר כמה פרורים ושבע
הוא מסוגל לאכול כמו בעלי שמגיע מורעב בסוף היום...
תודה לכולכם בכל מקרה.. נפנה עם זה באמת ליעוץ נראה לי..
רק שאני לא אזיק עם שמירה מוגזמת...
יש אצלכם במשפחה תורשה של נטיה להשמנה?מודדת כובעים
אגב, הבת שלי, בערך בגיל הזה, אוכלת קצת יותר ממני, זה מה שהיא צריכה.
אבל היא רזה.
כן, גם אני וגם בעלי צריכים לשמור כדי לא להשמיןאמא ל-2
![]()
תראי אני ממליצה כמו כולם לברר היטב על מישהי מנשואה+2
כן, גם אני חושבת שזה מה שאני אעשהאמא ל-2
אני כבר לא כ"כ בטוחה בעצמי כמו שהייתי עד עכשיו, ולא רוצה לעשות חלילה נזקים..
יש תחום מומלץ שכדאי לפנות אליו? רופא ילדים/דיאטנית או משהו מהתחום של יעוץ רגשי/פסיכולוג ילדים?
תודה בכל מקרה על התגובות!!
לגבי הסוף זה בדיוק החשש שעלה לילטובה
לגבי הדיאטנית..חוויה דקדושה
בס"ד
שלום וברכה!
אני שמחה לשמוע שאת ככה מפעילה הרבה חשיבה איך נכון לפעול במקרה מורכב שכזה..
מהניסיון האישי שלי בתור ילדה שמנה, הדיאטניות אף לא ענו לי על הנקודה הבעייתית, כי תמיד הן רק הגבילו מה לאכול ומה לא לפי מה שהספרות אומרת בלי לבדוק ממש מה הצרכים שלי. (הן יחסית לגבי הפיזיים ובוודאי שלא לגבי הנפשיים שכן, אוכל הוא גם חלק מצורך נפשי..[לכן מברכים בבורא נפשות: "להחיות בהם נפש כל חי"])
אז ממילא לא יכולתי להקשיב להם.. ואני יכולה לומר לך שמהניסיון שלי: אבא שלי וסבתא שלי בהרבה הזדמנויות העירו לי על זה שאני צריכה לטפל בזה וככה זה לא מקובל להיראות ולא בריא, ותמיד זה רק גרם לי להילחץ ולרצות בגלל הלחץ לאכול יותר. לעומת זאת אמא שלי היא טיפוס מאוד מקבל, תומך, ו- אני מגדירה את זה: אוהבת ללא תנאי, אבל ממש! (: אני יכולה לומר לך שכשהחלטתי לעשות ספורט ולהרזות, וגם אני מצליחה יותר ויותר לקנות בעזהי"ת הרגלי תזונה נכונים- זה הרבה יותר בזכות אמא שלי אם לא רק.. זה ממה שלי יצא להתנסות בזה..
אני חושבת שזה תלוי גם בסוגי טיפוס אישיות- אם הוא ממש רגיש אז בטח שזה לא יעזור לו שתעירי לו, הוא צריך לב ואהבה בלי תנאי, ואם הוא "שכלתני" יותר והוא פשוט באמת לא יודע כמה נכון לאכול ומתי מרגישים שובע, אז אולי כן יעזור לו שתלמדי אותו.. אבל האמת שבמקרה הזה זה פחות נשמע שזה מה שחסר לו..(ההסברים)
בהצלחה ממש! בעזהי"ת (:
וזה ממש יפה שאת שואלת ובודקת מה הדרך הכי נכונה ולא פועלת יישר מהרגש ובחוסר סובלנות.. אשרייך!
את חוששת שכשהוא יגדל הוא יאכל הרבה בגללך.אם הבנים שמחה
לדעתי החשש הזה קצת מפריע לך להתנהל מולו נכון.
שימי לב שגם היום הוא אוהב לאכול ואין לו ממש גבולות בעניין הזה. אם זה יהיה כשהוא יגדל- זה בכלל לא יהיה בגלל שהגבלת אותו, אלא בגלל שזה האופי שלו.
לדעתי לא נכון לחשוב על ההשלכות העתידיות של התפקוד שלנו כהורים. אנחנו פוחדים לעשות מלא דברים בגלל המשקעים שזה ייצור אצל ילדינו. זה משתק אותנו וכך אנחנו מאבדים את הסמכות ההורית.
בעלי שמן. כבר בתור ילד היה שמן. ההורים שלו תמיד דאגו לו, דיברו איתו, הסבירו לו (דרך אגב שני ההורים שלו שמנים... אז לא מבינה מה הם רצו ממנו...), הבטיחו לו מתנות ענקיות אם יוריד במשקל.... אבל לא הגבילו אותו באוכל, בדיוק בגלל שחששו שזה יתפרץ כשהוא יגדל. ומה קרה? הוא המשיך להשמין. ולמרות שלא הגבילו אותו- עד היום הוא אוכל המווווון.
ילד שאוהב לאכול לא יכול להפסיק לבד כשלא מגבילים אותו. אפילו למבוגר זה קשה. איך אפשר לצפות מילד להגביל את עצמו לבד? כמו שאנחנו מגבילים אותו במינימום שעות שינה, כך גם נגביל אותו באוכל. אם הוא מקבל את מה שהוא צריך ואף מעבר לכך- זה בסדר, זה נצרך, והגבולות הם חלק מן הצרכים שלו.
כמובן אם את לא רגועה- כדאי שתבררי אצל דיאטנית טובה כמה הילד צריך/יכול לאכול. ובהתאם לזה- לדעתי נכון מאוד להציב גבולות. ילד שמקבל שתי מנות מכובדות- הגיוני מאוד להגיד- עד כאן, ולא יותר. לא צריך להיבהל מזה שהוא בוכה שהוא רעב (מה משמעות 'רעב'? הוא אחרי ארוחה מלאה. הוא לא באמת רעב. כשהוא אומר 'רעב' הוא בעצם מתכוון 'רוצה עוד'). כמו שאת לא נותנת לו בתחומים אחרים לעשות מה שבא לו- גם לא באוכל. הגיוני מאוד.
ועוד משהו שאולי יעזור לך: לי יש ילד בגיל הזה גם כן, שאוהב לאכול. אני אומרת שאין לו רצפה לבטן. כמה שהוא יאכל- תמיד אפשר עוד... אני משתדלת לתת לו יותר חלבונים, כי זה יותר משביע והוא אוהב את זה. למשל אתן לו עוף יותר גדול, ואם מבקש תוספת אתן לו מהחלבונים שאנחנו אוכלים (אם נשאר) ולא מהפחמימות.
בהצלחה!
יו! תודה על התגובה המושקעת!!אמא ל-2
![]()
מסכימה לגמרי!אדל34
ילד צריך סמכות הורית וגבולות בהרבה תחומים וגם בתחום האוכל.
בתור ילדה הייתי רזה אבל נורא אהבתי מתוקים, וזה עשה לי גירודים בעור.
אז אמא שלי הגבילה אותי, ועמדה על זה שאוכל אוכל ומתוקים ממש קצת. אז הצטערתי אבל היום אני מבינה שהיום אני משתדלת לאכול נכון ולא לגמור חבילות ממתקים הרבה בזכותה...
היא הסבירה שזה לא בריא והגבילה וראיתי שזה מאכפתיות אפילו שלי היה לא נעים.
תיקון קטןאדל34
![]()
^^^^^אסטרו
לפעמים שווה לנסות להכין דברים שהוא פחות אוהב או כשהוא רעב לאפשר רק מה שהוא לא אוהב כדי לבחון אם הרעב אמיתי או רק תאווה לעוד.
הייתי מתייעצת עם רופא ילדים *טוב*.תמיד נשאר אני
ומבקשת שיפנה אותי לכתובת המתאימה. בהצלחה!
אולי לעבור לתזונה בריאה יותר?אמאשוני
תנסי ארז מלא, קינואה, פסטה מלאה וכד'
וגם יותר ירקות מבושלים עם רוטב ככה שיהיה לו מספיק ממה לאכול ולא רק סלט (את מגוונת בסלטים?)
תדאגי שיהיה מלאי ירקות כיפי לנשנש כמו קולורבי, גזר, גמבה בצבעים שונים, שומר, כרוב, חסה
אצל חמותי ארוחת שבת מלאה יכולה לכלול המון אוכל רק מירקות ומנת חלבון אחת.
וגם פירות כדאי להרגיל אותו יותר, אמנם יש בזה סוכר אבל אם מנשנשים פירות פחות מתחשק דברים אחרים אז זה נראה לי עדיף
ולהקפיד על המון שתיה, ליזום הפסקות תה, אפשר לגוון בטעמים (לא עם הרבה סוכר)
להוציא מהבית חטיפים וממתקים אם יש. (אפשר לזמנים מסוימים אבל לא שיהיה חופשי לנדנד, כי זה מגביר את החשק)
בהצלחה!
בעיני צריך להיזהר עם זה...kk
צריך לזכור שהוא עדיין ילד, ובגיל הזה מתפתח אצלו הדימוי העצמי.
אם יגבילו אותו באוכל והוא יתחיל לשים לב שכל הזמן בוחנים כמה הוא אוכל
ומה הוא אוכל, ורק אותו (לעומת האחים הרזים..) זה יכול אולי לגרום לו
לפתח דימוי גוף שלילי והפרעות אכילה.
כל הוא לא נמצא בעודף משקל מוגזם, והאוכל שהוא אוכל בריא ומאוזן והוא עושה
פעילות גופנית, בעיני שיאכל בכיף.
הוא עדיין ילד, לא צריך להכניס לו לראש מחשבות של "לא נותנים לי לאכול כי אני שמן"
כי זה יכול עשות הרבה נזקים...
בעיני תניחו לזה וחכו שהוא יגדל. יש סיכוי שכשהוא יצמח לגובה זה יתאזן, וגם אם
לא בשלב מסוים כשהוא יתבגר יותר זה בטח יפריע לו ואז הוא מעצמו ירצה להוריד
במשקל ותוכלו להתחיל איתו את התהליך הזה כשזה מגיע ממנו, ואז זה יהיה הרבה יותר אפקטיבי...
אל תכניסי הביתה פחמימות !חכמת ישישים
שיאכל כמה בשר שהוא רוצה, כמה עוף שהוא רוצה, כמה דגים שהוא רוצה, כמה ביצים שהוא רוצה, כמה ירקות ירוקים שהוא רוצה, בסלט או סתם ככה. אפשר גם פלפל ועגבניות. אבל בלי רטבים כמו "אלף האיים" וכדומה. לתיבול השתמשי בשמן, קצת לימון ומלח בלבד. כשאת מגישה ביצים, או בארוחת דגים [אפוי, מטוגן או מבושל -- לא משנה] את יכולה להוסיף לו גבינה צהובה. פחות או יותר אחרי 4 ימים בלבד [שבהם הוא יאכל הרבה], התיאבון המיותר ייפסק מעצמו !
לא רק הפחמימות שמקורן בממתקים, אלא גם אלה שבאות מדגנים [אפילו מאלה שהם כביכול בריאים], מעודדות תיאבון וגורמות להשמנה. לכן, סוכר, אורז, פתיתים, איטריות, תפוחי אדמה, בטטות, שלא לדבר על עוגות, עוגיות ושאר ממתקים -- אסור שייכנסו הביתה. כמובן, היה רצוי שגם בחוץ הוא לא יאכל את הדברים הללו -- אבל זה מחוץ לשליטתך. יש להימנע ממאפים לגמרי. אין להכניס קמח לתבשילים כדי להסמיך אותם.
רק בשבת, בזמן הקידוש, יש להרשות לו ביס אחד של חלה [לא מתוקה !] או פיתה. מהיין של הקידוש הוא יכול ללגום לגימה אחת. עדיף שהיין הזה לא יהיה יין מתוק. [גם יין לא מתוק משמין כי אלכוהול פועל בגוף כמו סוכר .] מכיוון שבדיאטה הזאת כמות הסידן מוגבלת [רק 5 "דפים" של גבינה צהובה], חשוב שיאכל הרבה סרדינים. בסרדינים יש הרבה סידן. אחרי כמה שבועות אפשר לנסות לתת לו חצי כוס חלב בבוקר וחצי כוס חלב בערב. אם הוא לא מתחיל לזלול שוב, אפשר לנסות להעלות את כמות החלב בהדרגה עד לשתי כוסות ביום. [בכל כוס חלב יש 12 גרם סוכר, וזה מגביר את התיאבון. יתכן שאת לא מרגישה את הסוכר שיש בחלב אבל הוא ישנו שם. קוראים לסוכר הזה לאקטוז.] מה שמיוחד בדיאטה הזאת, זה שהוא יכול לאכול כמה שהוא רוצה מהדברים המותרים. אף פעם לא רעבים. בהצלחה!
אלא הנחיות לילדים או למבוגרים?אדל34
דיאטנית שדיברתי איתה אומרת שאם רוצים להרזות צריך לצמצם פחמימות כמו אורז תפו"א בטטה וכו', אבל לא לגמרי להפסיק לאכול. וממתקים רק פעם בשבוע. וזה למבוגרים. נראה לי שלילדים יש עוד יותר "קולות"
ממש קיצונית הגישה שלך!!( חוכמת ישישים)נשואה+2
הרבה יותר קל להתנזר ממה שמשמין מאשר לאכול "קצת"חכמת ישישים
לא נראה שבמקרה זה, אם התאור של האמא מדויק, זאת רק בעיה של "לאכול באופן מאוזן". הבעיה אצל הילד הזה נראית רצינית ביותר. לכן,
א. אם משאירים את הבעיה "לכשיגדל", הבעיה תהיה הרבה יותר רצינית והוא עלול לחלות בסכרת, מחלת לב ושאר מרעין בישין. הוא עלול להיזדקק לניתוח קיצור קיבה שהוא כשלעצמו דבר מסכן חיים.
ב. זה לא נכון שלילדים דיאטה כזאת קשה יותר מאשר למבוגרים. יש דוגמאות. למשל, ילדה עם סיליאק פיתחה גידול סרטני בראש. [היום ידוע שיש קשר בין סיליאק וגידולים כאלה]. הדרך לטפל בסיליאק היא -- להימנע מגלוטן. גלוטן נמצא בחיטה. הילדה הבינה שעליה להימנע מכל דבר שיש בו קמח -- והגידול נעצר ואף נסוג ! [מדובר בילדה בערך בגיל הזה]. ילדים שחסר בגופם מרכיב מסוים, אינם יכולים לעכל כראוי פנילאלאנין. אם הם לא נמנעים ממאכלים מסויימים הם נעשים מפגרים שיכלית בצורה קשה ביותר. לכן, מחזיקים אותם בדיאטה מסויימת מינקות ועד גיל שבע. בגיל שבע, הם יכולים להתחיל לאכול אוכל רגיל. האמיני לי
[נשואה +2], מצליחים לעשות את זה כי האלטרנטיבה איננה אופציה. בסיפרי פסיכולוגיה מסויימים שנלמדים באוניברסיטאות בארה"ב, מראים תמונה של ילד וילדה. אח ואחות. הילד היה הבכור להוריו. הוא מפגר בצורה קשה -- ורואים את זה עליו. אחותו ילדה בריאה, יפה וחייכנית. מה שקרה, זה שכשהאם הרתה עם הבכור, הם לא ידעו שלעובר יש בעיה כזאת. רק אחרי שעבר זמן מסוים התברר שהוא מפגר. עשו לו בדיקות וגילו את הפגם הגנטי הזה. לכן, כשאחותו נולדה, מנעו ממנה את המאכלים האסורים עד גיל שבע -- והיא לא נפגעה !
ילדים צריכים גם פחמימות.ירושלמית טרייה
הקטע של בריאות לא ממש מעניין בגיל הזהzada150
עלייך לשים את הדגש על הקטע החברתי - ילדים בבית ספר אוהבים באופן כללי
להתגרות בילדים שנראים שונה מהם גם בבתי הספר של הציונות הדתית, ועלייך להסביר לו
שאם הוא רוצה שמעמדו החברתי בבית הספר יהיה לשביעות רצונו הוא צריך להיראות טוב
מבחינת נראותו החיצונית, ושאם בעתיד הוא רוצה שידוך מוצלח ולא שידוך סוג ג'
הוא צריך להיראות טוב מבחינה חיצונית כדי שיהיו לו המון הזדמנויות שידוך.
כאשר מסבירים לילדים בגיל הזה את מעמדם החברתי הם משכילים להבין לבד
שעליהם לשמור על מבנה גוף מטופח ואף מתחילים בכושר גופני ביוזמתם האישית.
אתה אמיתי??תליה
להסביר לילד בן 9 שלא יהיה לו שידוך טוב כי הוא שמן?!
מה נסגר איתכם אנשים??
זה לא תמיד נכון...לטובה
ובמחשבה שניה אני חושבת שכןלטובה
זה לגיטימי בעיני לומר שעכשיו כולם מתחילים לאכול בריאנשואה+2
תודה לכולכם על התגובות!!!אמא ל-2
![]()
כל הכבוד לך!!!!


זכה באמא משקיעה....נשואה+2
חן חן! משתדלת לעשות מה שיכולהאמא ל-2
חח כל הכבוד!!!נסימי
![]()
תודה חמודה! טוב לשמוע את זהאמא ל-2
מהצד של הילדים!
את יכולה להתאמץ-אבל אם בסוף הוא ישמין זה רק בידיוmp752אחרונה
אפשר להשתדל מאד בשביל ילדים-ואכן יש ילדים שזה עוזר להם, אבל אל תתחילי לפתח נקיפות מצפון. תתיעצי! תתאמצי כמה שאפשר! אבל אל תאכלי את עצמך אם לא תצליחי. יש סביבי כ"כ הרבה דוגמאות לכאן ולכאן שילדים יצאו שמנים או לא יצאו שמנים וכעסו על ההורים. סבתא שלי השגיחה על האכילה של אמא שלי כשהיא הייתה ילדה. אמא שלי לא הייתה שמנה אבל היה לה חסכים והיא כל הזמן אמרה לנו שהיא לא תעשה את זה לילדים שלה. אני הייתי ילדה שמנה כי יכולתי לאכול בלי הגבלה וכל הזמן היה בבית עוגות ונאלצתי לתפוס את עצמי בנערות ושאלתי אותה למה היא לא אמרה לי כלום, למה היא לא ניסתה להפחית בעוגות.
מה אני יעשה אם יהיה לי ילד שמן? אין לי מושג, רק להתייעץ ולהתפלל
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
תיכון גלvery emportantאחרונה
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
ואואוריןאחרונה
מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה
מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר
איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה
ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
אם יש לה נפש רגישהמשה
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה
רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...