ואז סופסוף הוא מגיע--
ושהוא נגמר מרגישים חלל, מן ריקנות כזו.
זה מה שאני מרגישה. אופ.
וגם ממש חיכיתי לה והיא לא באה 
ובכלל ממש בא לי לבכות,
על הכל.
אולי אני קצת כפויית טובה,
אבל מספיק כבר להתכחש לרגשות.
הלב שלי עומד להתפוצץ,
מלחץ, מכאב, מהכל.
ואני ממשיכה לחייך לכולם,
ולצחוק כאילו הכל בסדר..
נמאס לי לשחק אותה החזקה,
שאף פעם לא בוכה, ותמיד טוב לה.
אני בכלל לא חזקה.
נמאס לי.
תבינו הלב שלי הולך להתפוצץ.
תבינו, בבקשה.
