שיתקיים בך הפסוק "אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן".

המון הצלחה!!!

כי "צקון לחש" זה ממש לא אנונימי... כולם יודעים מי אתה... ולפחות אני לא משקר לאנשים ומנסה לדפוק להם את החיים בגלל שאני ממורמר על הבחירות שעשיתי... 

מחזק שוב את האיחול הנ"ל, בהצלחה רבה!

ואני מציע לך לפתור את המרמורים שלך עם פרוזק - אבל את זה תצטרך לקבל מפסיכיאטר... 

שלח לי מסר אישי אתן לך את פרטי הpaypal שלי, שלם ונתחיל סשן של שעה.

אני מוכן גם לעשות לך הנחה, כי אתה צריך את זה כל-כך נואשות.

ערב טוב!

נ.ב, בתור אחד "מסכיל", נראה לי שאתה לא מעודכן.

Prozac  מזל שלא אמרת lobotomy

זה משעשע. 

וכן, פרוזק עדיין נמצאת בשימוש נרחב בשימוש פסיכאטרי במצבים כמו שלך - מרמור עמוק ודיכאון. 

זה כיף לראות אותכם רבים מכות פיזי

לא ווירטואלי

זה לא גברי בכלל

שעל פניו, לא נראה כמו משהו איכותי במיוחד... 

אם זה לא היה המצב, לא הייתי טורח ללמוד באקדמיה. 

אם אין לך כוונה לעבוד בתחום שמצריך תואר - אז זה בזבוז זמן וכסף לדעתי. 

אצלי השילוב של אהבה ללמוד ברמה גבוהה ורצון לעבוד במקצוע שמצריך תואר הכריע את הכף.

אבל טוב שאת שואלת את השאלה הזו לפני ולא אחרי. תעשי טוב טוב חושבים.

אני לומדת לתואר במקצוע שאפשר להתעסק בו גם בלי תואר

ולמה? כדי לרכוש את הידע הזה

עשיתי תואר שני מאוד מאוד קשה (נחשב לאחד הקשים באקדמיה) - והבעיה בפקולטות הללו היא שלרוב המרצים הם ממש ממש גרועים. (לא כולם, אבל רובם). 

את רוב הידע שלי בשלושה קורסים שונים, למדתי מהרצאות של מרצה מעולה של סטנפורט שעלו ליוטיוב.

אם בתחום העיסוק שלי, תואר שני לא היה פותח דלתות לתפקידים יותר מעניינים ומשדרג את השכר משמעותית, לא הייתי לומד את זה באוניברסיטה, כיוון שאת רובו המוחלט של החומר, הייתי יכול ללמוד מאותן הרצאות.

מעבר לזה, כדי לעבוד במה שאני עובד, הייתי צריך עוד ידע מסוים - אבל התואר שלי הספיק כדי לפתוח לי דלתות, אז פשוט עשיתי קורס של סטנפורט דרך coursera בלי להוציא שקל.  

אבל אני לא יגיד ואם יהיה לי מרצים גרועים?

טוב אז נלמד מהיאנטרנט

כי צריך בשביל זה הרבה התמדה וכח רצון וזה גם משעמם, יותר נחמד ללמוד בקבוצה

הבאתי את הדוגמא הזאת כדי להבהיר שאם רוצים היום לרכוש ידע ולא ממש צריכים את התעודה - אז אפשר למצוא את כל הידע שרוצים ברשת. (ואפילו לקבל תעודת סיום של קורסים מאוניברסיטאות יוקרתיות). 

אם ההתמדה וההימנעות משעמום שווים לך מאות אלפי שקלים שתפסידי מכך שבחרת ללמוד באוניברסיטה (אובדן שעות עבודה, שכר לימוד, שכירות(?)) - אז לכי על זה. 
באופן אישי, אני הייתי מעדיף להתחיל את החיים עם כמה מאות אלפי שקלים בכיס. 

אם הייתי רוצה לעסוק בתחום שבו תואר לא היה פותח אופציות, אז לא הייתי טורח. 

עיקרון גדול בבחירת המקצוע... אתה צריך לאהוב את זה!

זה לא משנה אם זה עם תואר, בלי תואר, עם עניבה ומשרד, או עם כפכפים וחולצה זרוקה - העיקר שתאהב את מה שאתה עושה ואז תתמקצע ותגיע לפסגות בע"ה.

אני די בטוח שאם נחבר את זה יחד עם הספר על ה10,000 שעות של Malcolm Gladwell, נגלה למה המדענים שניסו לדחות את התאוריה שלו טועים.

שזה לא פשוט עד בלתי אפשרי כיום להגיע לפסגות ללא תואר כלשהוא. ואני חושבת שאתה צריך לעשות הפרדה בין תחביב לבין מקצוע

שיכנע אותי.

עברתי מעט הכשרות שנתנו לי טעימה קטנה ממה שיהיה לי ברגע שאגמור את התואר.

אבל זה כללום לעומת הדבר האמיתי.

אם אתה מתחבר למקצוע או תחום עבודה שלא דורש תואר - בהצלחה!

למה  לקרוע את עצמך סתם בשביל ה"תואר"? זה קשה ודורש המון עבודה (לא פיזית אבל מנטלית), השקעה ורצון.

הסגל באוניברסיטה הם לא בעדך,  לפעמים (הרבה פעמים) להפך.

מצאת מקום עבודה שטוב לך שם והמשכורת טובה - אל תחפש דברים אחרים.

אני אישית נמשכת למקצוע שמחייב תעודת הכשרה/הסמכה מטעם גוף ממשלתי. כך שאין לי הרבה ברירה.

אבל...

(וזה 'אבל' גדול)

באם אתה כן מעונין לרכוש מקצוע מסוים שדורש לימודים אקדמאיים, אבל העבודה הזמנית והריווחית יותר קלה ונעימה - תחשוב פעמיים.

כי יש דברים שתוכלל לעשות עכשיו, בעודך צעיר, כשבעוד 5/10 שנים יהיה מאוד קשה עד בלתי אפשרי.

בהצלחה!

מבחינתי זו סוג של רשת ביטחון. כמובן תלוי בתואר. 

(חחח וכן, אני יודעת שגישת הרבה אנשים כאן שזה לא באמת שווה את ההשקעה של הזמן, הכסף והכוחות אבל קטונתי ) 

לגבי תחביב- אם יש איזה כישרון מובהק -אז כן. כדאי להשקיע את הכסף בללמוד אותו טוב ולהתפרנס ממנו (רק לחשוב על זה שאולי זה יגרום לכם שלא לחבב אותו יותר ) 

מעבר לזה -לא חושבת 

אבל זה היה רק התירוץ.

האמת שלא התאים לי והלכתי ללמוד תעודה מקצועית.

נהניתי מקורס ספציפי והרגשתי שהתואר שאני עושה פחות יועיל לי לחיים כמקצוע.

פירוט נרחב יותר באישי, לא רוצה לעשות אאוטינג.

אבל תואר שלישי עזבתי 3 פעמים (וגם במה שבחרתי החלפתי מנחה ונושא וכו תוך כדי נסיעה).

הסיבות לעזוב היו בעיקר עיסוקים שלא אפשרו לי את הלימודים. בדיעבד אני מבין שצריך הרבה ידע ותשוקה לחקור משהו מסוים ("להיות לא פחות ממאוהב בנושא המחקר שלך", כלשון חבר טוב שלי שסיים phd קצת לפני שהתחלתי). ועד אז זה סתם דמיונות שאני רוצה שיקראו לי ד"ר וכדו, אבל לא באמת מסוגל לבצע את זה (וזה אכן הרבה יותר מורכב ממה שזה נראה).

הדברים שכתבתי יותר רלוונטיים לתארים מתקדמים. לגבי תואר ראשון, לדעתי מאוד חשוב לבחור את הנושא הכי ליבתי שמעניין אותך. לדוגמה, אם מעניינת היסטוריה, אז יש סיכוי שאת יכולה ללמוס פילוסופיה ואחר כך לעשות תואר שני בהיסטוריה, אבל סביר שאת הבסעס של האירועים ההיסטוריים הבסיסיים לומדים בתואר ראשון ואז תהיי עם תואר לא רלוונטי מספיק ועם חור לא קטן בהשכלה שדי יהיה קשה להשלים אותו (תואר ראשון הוא ארוך ויקר ולא מאוד יוקרתי, כך שרוב מי שיש לו תואר ראשון לא יחזור לעשות תואר ראשון נוסף).

לכן הייתי הולך על התחום שבבסיס שלו הוא הכי מעניין אותי. תואר שני ושלישי זה הרבה יותר מורכב והרבה פעמים כמעט לא רלוונטי הטייטל של התואר, בפרט אם לומדים תואר שני מחקרי.

בהצלחה גדולה!!

אבל ככלל, לדעתי כדאי להתפתח בתחום שלא חוזר על עצמו מצד אחד, ומצד שני לא שונה מדי וגם כן מרחיב אופקים.

לדוגמה, הרבה אומרים לא לעשות 2 תארים במנהל עסקים (דוגרי, לא מבין מי בכלל עושה תואר ראשון במנהל עסקים, אבל שיהיה...). כי זה כמעט אותו חומר וללא אפיק להתקדם. מאידך, מאוד נפוץ אצל מורים דתיים, שלומדים תואר ראשון בתחום שמעניין (אנגלית, מתמטיקה וכדו), ותואר שני בניהול בחינוך, שזה פותח יותר שערים לריכוז תחום, ניהול בית ספר או ניהול ברשות או בארגונים שונים.

מצד שני, ללמוד משהו מתחום אחר זה גם בעייתי. כי אז הדרישות לא נגמרות... (אם באמת רוצים להחליף תחום זה שווה, אבל לא תמיד יש אפשרות כזו). לדוגמה אם אני זוכר נכון, די בעייתי להתקדם במחקר על משפטים או עבודה סוציאלית בלי תואר ראשון בתחום (אני מדגיש מחקר כי להיות עוד או עוס בכל מקרה צריך תואר ראשון בתחום), ואין קיצורים או שהקיצורים הם לא ממש קיצורים 😉

אישית, אני למדתי תואר ראשון שמאוד בסגנון מדעי החברה, ואת התואר השני עשיתי באותו תחום אבל בסגנון יותר של מדעי הרוח. זה גם העשיר אותי והרחיב לי את ההסתכלות, וגם כשהתקדמתי פחות פחדתי משיטת המחקר וסגנון הכתיבה של העבודות.

התהליך הוא מנסיוני:

1. תבחר תת תחום שהדליק אותך בתואר הראשון 

2. תבדוק מי מחברי הסגל חוקרים בנושא הזה

3. תקבע פגישה אישית אצל הרלוונטים ותשאל אותם על תחומי המחקר שלהם. בד"כ אחת משאלות המחקר תעניין אותך יותר.

יש לי נסיון בנושא, מוזמנ\ת באישי.

הבנתי שהתואר ידרוש ממני המון אנרגיות, זמן וכסף, הרבה יותר ממה שחשבתי. וגם הבנתי שאני בכלל לא בטוחה שהכיוון שחשבתי עליו להמשך החיים המקצועיים, אז החלטתי לפרוש.

עכשיו מתכננת להתחיל לימודים במסלול אחר לגמרי.

לבדוק תארים שהלמידה יותר מתאימה לך

מבחינת כמה קורסים מתמטיים

או מדו חוגי לחד חוגי..

אם שילמת הרבה כסף ויש לך עוד קצת כוח יכול להיות שזה כדאי.

כי הבנתי שאני לא רוצה לעסוק בו אחרי שאסיים..

מאז עשיתי כבר 2 תארים בתחומים שחשבתי שכן יתאימו לי ובאף אחד בינתיים אני לא עובדת חחח (עובדת בתחום אחר)

אחרי כמעט שנה וסמסטר, ועברתי תחום בסוף אותה שנה. אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי.

נכון, זרקתי שנתיים לפח. אבל מתואר שהיה לי בו רע, עברתי למקום שטוב לי בו ממש.

כשסטודנטים מתייעצים איתי אם לעזוב או לא, לפעמים ההמלצה שלי היא כן לעזוב. כמובן תלוי בסטודנט ובסיבה.

אבל לא לפחד לעזוב תואר אם לא מתאים. זה כולה תואר!

וואו.

לא חייבת כמובן

אני עברתי, לפני בערך 8 שנים.

מה שעזר לי זה לשים את הלימודים בעדיפות שניהף כלומר לא להיות רק עליהם. זה עזר לי לקחת הכל בפרופורציה, ולעבור אותם שלב אחרי שלב, פשוט בהתמדה כמו בתיכון- באולפנה.

דבר נוסף היה שהמקום שלמדתי בו מאד ניסה להקל את הדרישות ולתת תמיכה כמה שאפשר לסטודנטיות..

מה קורה, מה אפשר לעזור לך?

שני דברים קוראים במקביל…

א. ב"ה בהריון ראשון עכשיו, מה שקצת מוציא אותי מריכוז..

ב. אני בניגוד אליך לצערי, לומדת במקום סופר קשוחחח עם דרישות מעל לממוצע🥴

שמחה בשבילך על הסעיף הראשון, וקצת פחות על הסעיף השני..

פשוט להמשיך. להמשיך כמה שאת יכולה. ללמוד למבחנים, להשקיע בעבודות, לעבור על החומר מדי פעם.

ולקחת את כךל ההקלות שמגיעות לך, שאני לא יודעת בדיוק מהן אבל בטוחה שיש.

יכול להיות שזה כרגע בעדיפות נמוכה יותר מההריון, אבל זה יעזור לך להניח את שלב הלימודים מאחורה ולהתקדם קדימה בהמשך.

שמסיימות עכשיו תואר בסיעוד

אחת מהן גם ילדה באמצע

והצליחה בכל זאת לשמור על ציונים גבוהים

לא קל בכלל

אבל אפשרי

שרדתי כדי לספר...

כמו שכתבו לפני- לזכור שזה לא הכל בחיים.

לי עזר לשאוף ל'עובר'. ואכן כך בערך היה..

ולעבוד כסטודנט לסיעוד בבי''ח, זה מכניס ממש לאווירה, ומביא את התיאוריה לשטח.

ממליצה מכל הלב! אחלה בחירה!!

היתה אווירה טובה.

לא ממש קשה

רוב המרצים היו טובים ומובנים

הפסיכומטרי של המדינה.

קורס מקוון חינמי שנמצא באתר קמפוס IL.

הקורס בנוי בצורה מעולה ואיכותית, לומדים את הדברים לפי הסדר, עם שיעורים מוסברים היטב, הרבה תרגול וסימולציות.

אבל צריך לדעת לשבת ללמוד מול המחשב לבד. יש להם גם מסגרות בתשלום של ליווי בכמה מסלולים ואז את יותר מחוייבת לקצב של קבוצה, יש שיעורי זום וגם הדרכות פרטניות.

אבל מפנה אותך להתרשם מזה הפסיכומטרי של המדינה - קורס פסיכומטרי מקיף בחינם | קמפוס IL 

אמנם יקר יחסית אבל שווה כל שקל (אם נכנסים לזה ולוקחים את הדברים ברצינות)

אם את צריכה ציון גבוה, צאי מנקודת הנחה שתצטרכי לעשות כמה.

אני עשיתי עם הפסיכו של המדינה ואחכ שיפרתי עם הקורס של מד ג'ניוס שהוא מומלץ מאד בשביל שיפור בציונים גבוהים (650+)

בהצלחה רבה!

שתדע שזה סתם לא נעים

קיבלת מתנה מטורפת מה' זה לא שלך בכלל

תהיה בענווה 

למדתי אולי אלפיים שעות בשביל זה

ראוי מאוד להגיד על זה כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה

אם השקעת ככ הרבה שעות זה רק אומר שקיבלת חוץ משכל גם כוח רצון התמדה ומשמעת עצמית

ולעשות רק מבחן אחד, מאשר לנסות להשקיע אחרי ולעשות כמה

אגב, מי שרוצה אני יכול לעזור לעבור על הפעם הראשונה

כל אחד צריך ציון אחר. כתלות במה רוצה ללמוד ובממוצע הבגרויות.

יש מקצועות שמספיק 550-600

מנגד, לרפואה למשל, גם 720 מומלץ מאוד לשפר כמה שאפשר (גם אם הבגרויות מעל 115)

ולפותחת - כמה את צריכה בערך? כמה זמן וכסף יש לך להשקיע? האם יש לך משמעת עצמית?

בגדול חושבת שמי שיש לו משמעת לגמרי יכול לבד בעזרת הפסיכו של המדינה, ולהשיג ספרים (מסירה/יד2)

אני צריכה באזור ה600 [עוד לא סגורה סופית על המקום לימודים שארצה... אבל 600 אמור להספיק]

האמת שתכננתי להשקיע את השנה הזו בעיקר בפסיכומטרי כי אין לי זמן לעשות כמה... מקווה בעז"ה להצליח בראשון ולכן רציתי לקחת קורס טוב...

והאמת הופתעתי מהמחירים היקרים... ולכן מתלבטת על הפסיכו של המדינה כי הוא בחינם - וגם אם אקנה את התוספות למיניהם הוא יוצא זול משמעותית ממש לעומת קורסים אחרים...

אבל מתלבטת גם לגבי המשמעת העצמית שלי 😉

רוב האנשים צריכים לעשות כמה ומשתפרים לאט לאט

האמת היא שהתלבטתי אם לעשות את הפסיכומטרי במרץ או ביולי...

מצד אחד אם אעשה במרץ אוכל לעשות גם את של יולי במידה ולא אגיע לציון הרצוי...

מצד שני ליולי יהיה לי יותר זמן ללמוד...

לכל הממליצים לעשות בקמפוס IL - עברתם בפעם הראשונה? לכמה הגעתם?

תודה גדולה לכולם!!

הגעתי ל600+. הספיק למה שרציתי

(האנגלית שלי היתה מזעזעת וזה ממש הוריד לי את הציון)

אבל אני לא בטוח אם יש את התואר הזה שם

ותתחיל להקשיב ביוטיוב להרצאות באנגלית של מה שמעניין אותך וכן פודקאסטים בספוטיפיי.

מניסיוני אל תיקח קורסים ואל תשתמש באפליקציות ללימודי שפות, לא מכיר קורס או אפליקציה טובים כמו ספר, וזה גם לא טוב וגם לרוב מאוד יקר.

אם יש לך גם אופציה ליסוע לתקופה למדינה דוברת אנגלית זה הכי טוב כי תהיה חייב להתמודד באנגלית ותספוג אנגלית מכל מקום.

מספרים עם הסטייג'ם הכי נמוכים ותתקדם. יש הרבה לתלמידים והם מעניינים. וגם לעשות אנסינים של בגרות זה טוב.

האם מטרת העבודה היא כסף או ניסיון בתחום?

בהנחה שיש לי לימודים + עבודת סטודנט,

ואני מחפשת עוד עבודה קטנה מהצד, השלמת הכנסות..

יכולה להקדיש לזה 5-10 שעות שבועיות

מה לגבי מלגת פרח?

עבודה בחנות כמוכרת?

או אריזה למשלוחים

ולא משמרת שחייבת להיות כמה שעות ברצף.

פרח זה אולי רעיון טוב, תודה

יש אמהות שמחפשות. תפרסמי באזור שלך.

להוציא מהגן\לעזור בבוקר בפיזור לגן. להיות עם הילדים בבית ולסייע בעבודות בית קלות.

מחפשים חונכים וחונכים לילדים של נכי צה"ל

הבנתי שזה בדיוק אותו רעיון של פרח

ראיתי אתמול הצעה לעבודה בנקיון בנק (כפר גנים,פתח תקווה). שעתיים ביום 2800 ש"ח.
אם מתאים לך - זה הטלפון 0505305916

וגם אם לא פטור לגמרי, כמה שפחות קורסים יותר טוב