בפורים אני נתקל בתחפושות שונות.

זה מתחפש לליצן, למפלצת, זה לחיה

זה לסתם משהו לא ברור...

אבל לא יעלה על הדעת לכעוס או לרגוז,

הרי זה סתם תחפושת...

גם בחיים אני פוגש הרבה אנשים 'מחופשים',

זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לעצלן,

זה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר.

למה לכעוס?

הרי זו אינה אלא תחפושת.

עמוק בתוך הלב כל אלה

הם יהודים חמים, מלאי תואר ויופי.

לא צריך לכעוס או לרגוז,

צריך רק לגשת בעדינות,

להסיר את ה'תחפושת' ולחשוף את היהלום שבליבם.

את הנשמה הטהורה שבפנימיותם.

זוהי המשמעות האמתית של אהבת ישראל!

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.