גילוי נאות: אין לי רשיון להילוכים. לא הצלחתי.

@11111

עוד שיעור, שניים, שלוש, וביטלתי מגבלה מציקה להמשך החיים.

לקחת הכול באיזי  ובקלות . בסוף תצאי רישיון . לא משנה כמה שעורים ....

העיקר שבסוף היה לך רישיון. לא להילחץ מזה . אולי בגלל זה את לחוצה ?

תנסי להירגע , חמודה .

גם אני עשתי המון שעורים , אמנם על אוטומט.(אני ידעתי מראש שיקח לי המון זמן ....)

ואני כמעט שנה וקצת לומדת ורחוקה מהטס , אז מה?

בסוף היה לי רישיון ,לא? ברור שכן.

ועוד המלצה לא כדי לספור את השיעורים , סתם חבל. ואפילו מלחיץ.

למה לספור ? כדי לספר לחברה .... אני בשיעור כך וכך.

מקסימום תגיד לא זוכר . או זה לא מעניין אותי ...

אצלי באמת עשיתי הרבה שעורים - כי אני עושה פעם בשבוע , בלי כפולים.

ולפעמים גם מתבטל (אני לא יכלה /המורה לא יכלה ....)

הכל טוב לא נורא!!!!!!!

תנסי עוד פעם ותצליחי

חלק הועילו וחלק לא הבנתי מה הם רצו כשהגיבו

מורה אני לא אעבור כי המורה שלי מקצועית מאד והיא מעולה. 

לגבי ההילוכים אם הייתי בשיעור מתקדם פחות הייתי אכן עוברת לאוטומט. אבל כמו שמישהו כבר ציין עכשיו אני כבר שולטת פחות או יותר בתפעול של הרכב והקושי הוא בהשתלבות בתנועה. 

אין לי בעיות קשב וריכוז! ב"ה. ולא נראה לי שזו הסיבה לקושי.

יש פה כמה עצות, בעיקר לגבי הריכוז, שאנסה ליישם.

ובעזרת ה' הכל יתהפך לטובה!

פורים שמח ומבדח

כנראה שזאת היתה ירידה לצורך עליה.. התקדמתי והשתפרתי ממש משמעותית

כרגע אני אחרי טסט פנימי, לקראת הטסטטט המפחיד והמרגש.

מקווה מאד לעבור אותו בהצלחה

מוזמנים לתת לי טיפים לדבר הבלתי הגיוני הזה...

בסוף שכנעו אותי לעבור לאוטומטי ואז התחלתי טסטים ממש ועברתי בטסט 3 (עם הפסקה באמצע כי נגמר אפילו כבר התיאוריה ונאלצתי לעשות שוב..)

שמחה  שיש לי רישיון !!  

אולי תעברי וזהו נראה לי כדאי... 

לדעתי עדיין כדאי לך לעבור כי אז ירד לך מתח ודברים לעשות, ולחשוב עליהם ותוכלי להפנות יותר ריכוז וקשב לתנועה בכביש...

גם אני התבאסתי שנאלצתי לעבוד לאוטמטי ואז היה לנו הילוכים אבל כיום שחושבת על זה  אולי כך לא היה לי בכלל רשיון וסתם הייתי מבזבזת אנרגיה, כסף וזמן. האמת גם עברתי למורה שהיתה לו שיטה אחרת בהילוכים שלא כ"כ הבנתי. 

רוב המכוניות בימינו הם אוטומטיים. 

ב"הצלחה רבה וחג שמח! 

למדתי על הילוכים, עשיתי מעל חמישים שיעורים לפני שהגעתי לטסט ראשון, נכשלתי. טסט שני נכשלתי. אחרי טסט שני נאלצתי להחליף מורה, כי היא לא יכלה יותר ללמד אותי. המורה השנייה עשתה לי עוד שיעור ועוד שיעור, אחרי עוד איזה חמישה עשר שיעורים היא אמרה לי שאגש לטסט. שאלתי אותה אם אני מוכנה, היא אמרה לי שההחלפת הילוכים שלי גרועה, כל השאר סביר. שאלתי אותה למה היא מגישה אותי אם אני לא טובה, היא אמרה שאני פשוט לא משתפרת. הגעתי לטסט בייאוש עמוק וסיכמנו שאחרי הטסט אני עוברת לאוטומט. עברתי את הטסט. ב"ה יש לי רישיון על ידני.

אז אפשר לקנא בי שעברתי את זה, אבל הדרך הייתה מתישה. נראה לי שבגלל שלמדתי על ידני אני נוהגת עכשיו יותר טוב מאשר אם הייתי לומדת על אוטומט. פתאום זה נראה כמו משחק ילדים. התרגלתי לאחוז ראש בכל כך הרבה דברים שעכשיו רק להתרכז בכביש זה ממש קל.

לא למדתי עדיין..

פסיכיים ומאד שונים בין מקומות שונים

בית שאן

אופקים

שם עברתי טסט לפני שנים רבות, למרות שאת רוב השיעורים (ואת הטסט הפנימי) עשיתי בירושלים.

תפילה להצליח להיות ברוגע ובתפקוד נכון על הכביש,

דימיון מודרך של הצלחה, לנסות לדמיין את איך שאת רוצה להיות במהלך הנהיגה, לערב את כל החושים בדימיון הזה. 

בנוסף לזהות את גורמי הלחץ במהלך הנהיגה (מה הפחד שלך שם?) ולעשות איתם עבודה, אם צריך עם מאמנת. 

בהצלחה! 

לקחת קלונקס או כדור הרגעה כזה או אחר. שמעתי שזה עוזר בהקשר הזה

כשממליצים למישהו על תרופות פסיכיאטריות שדורשות מרשם רופא (בדר"כ נוירוחוג או פסיכיאטר). זה לא צחוק, ולא פיתרון קסם.

על אחת כמה וכמה שאינך מכיר את השואלת, ושבעתיים ברגע שאינך איש טיפול.

ולשואלת - אם לא תצליחי להתגבר על זה, אז יש כמה אפשרויות:

1. להמתין. אני לא יודע בת כמה את, וייתכן שזה גיל קצת צעיר בשבילך. אני התחלתי ללמוד בגיל 17 ואח"כ עשיתי הפסקה והוצאתי רישיון רק בגיל 22. זה קצת באסה, בטח חברתית, אבל לא נורא.

2. אימון טכני. כמו שהציעו כאן, אולי להסתובב קצת עם אבא שלך (אם הוא יסכים לזה) בסביבות מקום המגורים שלך (חניון ציבורי, אזור שקט ודל תנועה וכדומה) בשעות הלילה.

3. אימון רגשי. אולי אימון קצר יכול לסייע לך. סי-בי-טי או משהו בסגנון הממוקד הזה.

4. אם יש לך קשיים כאלה בתחומים נוספים, אולי לשקול איש טיפול מעמיק יותר כתרפיסט/ית או פסיכולוג/ית או עו"ס/ית קליני/ת. אבל זו הצעה שנכתבת רק כדי "לצאת ידי חובה". ממש אין צורך להתחיל מהמחשבה הזו או מהכיוון הזה. לחץ ומתח ואתגרים זה דבר לגיטימי וטבעי, בדר"כ פתרונות בסגנון סעיף 1 ו2 שכתבתי הם הדרך הרגילה בחיים.

כתבת יפה וברגישות, ומרגישים שזה בא עם ניסיון.

חשוב לי להצטרף לקריאה לזהירות עצומה כשממליצים על תרופה פסיכיאטרית, כמי שראתה את ההשפעות שלה. וחושבת שלא רק שצריך זהירות עצומה בהקשר הוירטואלי, גם אם זה היה איש טיפול מקצועי שכותב *אסור* לשלוח לקחת תרופות ככה בלי קשר ישיר בלי הכרת הרקע האישי והרפואי. וגם לא סביר שאדם עם הסמכה רפואית מתאימה, היה לוקח סיכון ושולח מישהו לקחת תרופה כזו ככה.

מה גם, שלקחת תרופה כזו צריך לדעת את המינונים המתאימים, את ההשפעות לטווח קצר וארוך, להבין שזה משפיע לא רק על תחושת הרוגע המבוקשת אלא הרבה הרבה מעבר... ולצורך העניין זו רשימת תופעות הלוואי של הקלונקס שהוזכר כאן (העתקתי את הרלוונטי לעניין) :

"תופעות הלוואי השכיחות יותר כוללות עייפות וחשק לישון, בלבול וערפול, קושי בדיבור,... סחרוחורת, קשיי שיווי משקל,..., כאבי שרירים וחולשה,...ערפול ראייה, ... תחושות שמזכירות חמרמורת, חוסר מוטבציה, הזיות וקשיי ריכוז, לחצים בחזה ועצבנות. "

לא חושבת שזה מתאים למי שמבקש לעלות על ההגה...

כן שמעתי על מי שנעזרו בתמצית המוכרת של פרחי באך שמרגיעות (רסקיו), שהיא כן בלי צורך במרשם רופא.

@advfb

יותר בקטע של טסטים, ומשפט שאמרו לי מלא זה שאחרי הטסט הנהיגה לא בשיעורים זה ממש לא אותו דבר.

אבל בשיעורים זה כן מלחיץ אז מה שלי עזר זה להסיח את הדעת. כלומר לתת לעצמך תחושה שזה לא שיעור אלא סתם נסיעה שגרתית. אצלי  זה יותר לדבר עם המורה או לגרום לו לדבר, ולנסות להבין לאיפה מה הדרך, כל זה כדי להרגיש אחרי וקצת להסיח את הדעת מזה שאני בשיעור ופשוט לנהוג חלק, כי אני לא בשיעור מלחיץ שכל שנייה חייב להסתכל במראה. וכו' ואז זה נהיה יותר קליל וסתמי. 

חוץ מזה להיות ליד נהג שנוהג ממש חלק וזהיר וטוב כזה לטסט נתן לי ביטחון מודל לחיקוי. (נניח סבא..)

אל תדאגי שיעור 9 זה ממש בהתחלה,ובסוף יש שיעור אחד שבו הכול נקלט ויודעים לנהוג.
שיעור 9 זה ממש סבבה

או אפילו ברחבת חנייה גדולה, קורדינציה של גז ברקס ותמרון בסיסי עם ההגה, להרגיש שאת שולטת במכונה הזו. רק כדי לצבור ניסיון וביטחון באזור לא מלחיץ שאין אף אחד.. אבל אין לי מושג אם אני מגזים, זה תלוי בך ובסיבה של הקושי. אם זה נשמע הגיוני, זה לא יכול להזיק להקדיש לזה שיעור אחד..

תני לעצמך עוד כמה שיעורים. אם לא עבר הלחץ. קחי חופש. אבל תבטיחי לחזור. אין שום סיבה להיות בלחץ. הלחץ על המורה לא עלייך. תאכלי משהו לפני השיעור. תשני טוב. ותבדקי אם זה רק בנהיגה או בעוד דברים. שוב, אין סיבה להיות בלחץ.