אצלנו טבלת נקודות עובדת יפה למדי (גילאי 2-9). נקודות למקלחות (מי שמתקלח ראשון מקבל הכי הרבה נקודות וכו'), נקודות למי שאוסף צעצועים / למי שעוז לאחיו הצעירים להתלבש... אפשר להוסיף לפי הצורך המשפחתי.

ובקשר להשכבה - שני פתרונות שעובדים אצלנו:

1. לשיר שירים רגועים, ובזמן הזה הילדים צריכים לשכב בשקט - ומקסימום לשחק במשחק אחד קטן במיטה.

2. לספור עד מספר מסוים: אני מכריזה שמי שיצליח לשכב בשקט בלי לזוז עד מספר 100 (למשל. או 200, או 500, או 1000...) - ינצח. בדרך כלל הם פשוט נרדמים עד שאני מגיעה למספר הזה... (לפחות בני הארבע).

והלוואי-הלוואי שזה היה מצליח לגמרי ועוזר לי להישאר סבלנית תמיד בשעות האלה... גם אני מזדהה עם מה שאת מתארת, בסופו-של-דבר... מאמצת גם את הפתרון שלך שכתבת בסוף!

כי אני ראיתי שהקושי העיקרי שלי בזה הוא לסמן בפועל - כל פעם למצוא עט או מדבקה כדי לשים, ופעם בכמה זמן להחליף את הדף...

הפתרון שמצאתי - נקודות ממגנטים. הדפסתי טבלה עם שמות כל הילדים ומספר ריבועים קבוע לכולם, תליתי בסלוטייפ על דלת הבית (אפשר גם על המקרר), ויש ליד עיגולי מגנטים מוכנים - בכל פעם שמגיעה למישהו נקודה, מצמידים במקום המתאים עיגול מגנט אחד.

ושכחתי את העניין הכי חשוב - כשילד מסיים את כל הריבועים בטבלה שלו, הוא מקבל פרס קטן מארגז הפרסים-בשקל שיש לנו בבית... 

בתקופה כזו שהמטרה היא לעזור לך להתמודד איתם אפשר פשוט להיות נדיבה בנקודות על התנהגות טובה. ואז הם מקבלים מוטיבציה.

ואפשר גם שהם יהיו אחראים לסמן לעצמם נק' לפי רשותך ואז את פטורה מהמשימה הזאת והם קיבלו עוד עיסוק חיובי

המודעות והקבלה העצמית חשובות מאוד ליכולות שלך להכיל את הכל ולהכיל את עצמך ולהמשיך הלאה.

אני זוכרת את עצמי כמוך מוקפת ילדים קטנים, לא מסוגלת להכיל את הכל, מוצפת לגמרי.

היום אחרי עבודה עצמית וקבלה עצמית שזה באמת קשה ולגיטימי לאבד סבלנות במצבים של עומס והצפה-אני מצליחה קצת להסתכל ברגעים כאלה על הכל מבחוץ ולשרוד טוב יותר את הזמנים הלחוצים האלה. 

גם אני מצאתי את עצמי חסרת סבלנות בשלב המקלחות\הרדמות..

מה שעזר לי זה חלוקת היום לחלקים:

*התארגנות בבוקר ושליחה למסגרות

*עבודה

*אחה"צ עם הילדים

*התארגנות לשינה (כוללת א. ערב, מקלחת סיפור צחצוח שיניים קריאת שמע וכו)

*זמן לבית ולעצמי

זה קצת מצחיק אבל זה גורם לשינוי בתפיסה, שכל השלב של ההכנה לשינה זה לא "סוף היום" אלא שלב ממש שעומד בפני עצמו, ואז אני פחות בקטע של "יאלה נגמר לכו לישון כבר" ויותר רגועה לעשות את הדברים ולתת יחס לילדים. מיותר לומר שככה גם הם משמעותית פחות דורשניים..

מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי.

ועוד עם אחת

אני מדמינת את עצמי נחה היום עם משהו טעים(כתבת את זה לא?)

או שאני סבתא ורווה נחת מהילדים או שי=עוד רגע בעלי עוזר לי

בפעם הבאה שאת חוטפת "חרופה" בחולם.

בתום האירוע רב הלהבות והפירוטכניקה 

תנסי לראות איפה הייתה הנקודה שבה הסתובב הבורג. 

אני שמתי לב שכל אובדן שליטה מתחיל מאיזשוהי נקודה 

קטנה שהייתה בה החלטה "זהו נמאס לי" ואז רוח סערה וסופי מי ישורני..

אם תופסים את זה שם אז אפשר לעצור את זה. להגיד לעצמך

"בוא'נה חרות, תנשמי חזק. ועוד פעם. ועוד פעם. 

היית שמה אתמול וזה לא נגמר טוב. אז לא יהיו מקולחים. בסדר. העיקר 

לא להתחרפן." 

יחד עם העצות הטכניות המעולות שנתנו כאן.

שליטה עצמית. זה העניין. קשה..

אהבתי את התרגיל ג'ודו לכעס ולתעל אותו לאפיק חיובי. נפלא!

הייתי מוסיף להכין בדיחה קבועה או ספר בדיחות שפותחים וקוראים כשאת בפסק זמן בחדר. 

זה עושה קאט לריצה של הכעס. או לפחות אמור..

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

הספרים הראשונים קלילים ובסדר, בהמשך הסדרה הופכת לטיפשית ונכתבה בבירור ע"י AI (לא ממקור רשמי, רק לפי ההרגשה). לא זכור לי יחסים חד - מיניים, אבל יכול להיות שיש וזה לא מרכזי. בת כמה הבת שלך? יש שם הרבה עיסוק במי יהיה החבר של הגיבורה, אבל בצורה נקייה יחסית

היא בכיתה ז'.

עד איזה ספר הוא קליל ובסדר?

מהספר הרביעי בערך זה מאוד מורגש שהוא נופח ע"י AI. הפסקתי לקרוא בספר השביעי, כי נמאס לי

ובסדרה הזו לא הרגשתי בכלל

מה גם שכשספר 7 יצא הAI עוד היה בחיתוליו... או שבקושי נולד

כי ספר 7 יצא באנגלית ב2018.

אני מאד מאד אהבתי את הסדרה מלבד הספר 8.5 שהיה מיותר

9.5 גם יכלו לוותר עליו, אבל היה יותר טוב

אולי משהו בתרגום? אני לא זוכרת עכשיו דוגמאות אבל זה ממשהרגיש לי ככה

אולי זה רלוונטי יותר באחרונים אבל אני לא הרגשתי שסגנון הכתיבה השתנה.

כאלו מן הספר.

אני אהבתי את הסדרה, אבל לבת שלי לא נתתי לקרוא.

חשבתי לתת לה השנה, אבל החלטתי לחכות עוד קצת.

אבל היא עד עכשיו קראה רק ספרות חרדית, אז אני כנראה לא פונקציה....

קראת את כל הסדרה?

מסכימה לשתף למה לא נתת לה לקרוא? בת כמה היא?

היא גדולה.. מאד, 17+

תולעת ספרים שלא נראתה כמוה בעולם, אבל היא אף פעם לא קראה ספרות לא חרדית

בעקרון אני חושבת שזו סדרה מצוינת, ממש נקייה

בגלל שכן יש טיפה ענייני זוגיות חשבתי לתת לה רק בשנה הקרובה.

היא אמנם צעירה ברוחה אבל לגמרי לא עונה להגדרה של נוער צעיר

לא מידיעה אבל כי בספריה אצלנו הם מקוטלגים ז-ח וספרים עם יחסים חד מיניים מסוננים משם החוצה ולא נכנסים לספריה בכלל ובטח שלא לצעירים...

מה שאומר שיש בו כנראה קשרים זוגיים מינימליים, גג נשיקות אולי, אבל לא מעבר לזה.

אבל הילדים שלי קראו נראה לי את כל הסדרה (הצעירה יותר בת 9)

ממש מקווה שזה בסדר

אני לא מתחילה לעמוד בקצב שלהם... ובכלל לא אוהבת פנטזיה ומד"ב

כשהרגשתי שהיא ממש נכנסת חזק לתיאורים של כאב פיזי של הגיבורים. עשה לי כואב רק לקרוא (משהו עם צללים או זרמים... לא זוכרת... באזור 6-7 ככה).

הסדה ממש מרוחה. ממש.

לא זוכרת יחסים חד מיניים, אבל כן יש התאהבות בין הגיבורים (סופי הגיבורה בקשרי ידידות עם 3-4 בנים, ויש ממש תהיה לאורך הסדרה עם מי תתחתן בסוף...)

זה לא נראה לי גרוע מהארי פוטר.

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).