"קימו מה שקיבלו"
במ"ת היה גלוי אלוקות נעלה שלא השיאר לבנ"י ברירה אלא לקבל את התורה וזה היה בבחינת "כפה עליהם הר כגיגית"-כאונס
בפורים הושלם ענין מ"ת וקיבלנו את התומ"צ מרצון.
האדמו"ז אומר שהקבלה הייתה כבר בזמן הגזרה למרות שכתוב רק לאחריה את הפסוק.
ומה הוכחה? שבמשך כל השנה לא עלתה להם מחשבת חוץ להמיר את הדת והם קימו תומ"צ מתוך מס"נ ודווקא מהמסירות נפש הזאת הגיעו למצב של בחירה אמיתית בתומ"צ.