ה' אוהב אותנו ונתן לנו את האפשרות לחזור בתשובה ואפילו כתוב ש-"תשובה קדמה לעולם".

ר' נחמן כותב שלפעמים כל מה שהיצר מפיל אותנו זה רק בשביל העצבות והייאוש שמגיעים אחרי.

אנחנו צריכים מבחינתנו לחזור בתשובה (עזיבת החטא וידוי וקבלה לעתיד) ואח"כ להיות בשמחה-

כי ה' באמת סלח לנו!! 

"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן" (ר' נחמן)

וזה גם עלול להוביל לחטא.

את צריכה לזכור שה' רוצה את הלב וההשתדלות שלנו!!

מסבירים שמא שהרמב"ם כתב שקבלה לעתיד נחשבת כש"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"

הכוונה שבזמן החרטה והקבלה לעתיד באמת האדם התכוון לא לחזור על החטא לעולם.

אבל זה נכון שכפרה גמורה זה רק אם לא חוזרים על החטא.

יש הרבה דרגות בכפרה על החטא.

אנחנו מצווים לעשות את שלבי התשובה הפשוטים,

אח"כ אנחנו חוזרים להיות אהובים ורצויים לפני ה',

וצריכים להפסיק להתעסק בחטא, 

אלא להיות בשמחה ולהתמקד בלעשות טוב.

אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יוה"כ מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד?

• עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. ובאלו נאמר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג, כב).

• עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ובאלו נאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל).

• עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה"כ תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. ובאלו נאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"(תהלים פט, לג).

• במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם, אע"פ שעשה תשובה, והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות. אלא תשובה, יוה"כ ויסורין - שלשתן תולין, ומיתה מכפרת, שנאמר: "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיהו כב, יד).

בס"ד

כל יום אנחנו מברכים בשם ומלכות "מלך מוחל וסולח".
ספק ברכות -להקל. 
לכן אם היה ספק הכי קטן לא יכולנו לברך על זה בשם ומלכות.

כל הבעיה שאנו חוזרים על החטאים...

דבר נוסף שלפעמים קשה לנו להבין,

הקב"ה הוא אינסוף.

אדם יכול לסלוח פעם ראשונה שניה שלישית-
באיזה שהוא שלב המעשים הלא טובים פוגעים באמון,
ומשאירים את נפש הסולח פגועה, ומפעם לפעם יותר קשה לנו לסלוח.

לעומת זאת הקב"ה הוא אינסוף, ומידותיו הן אינסופיות.
הרחמים של הקב"ה הם אינסופיים, ומבחינת הקב"ה זה לא משנה
אם זו פעם ראשונה שעושים תשובה על עבירה,
או פעם מאתיים שנופלים ועושים תשובה.

נוסף לכך הקב"ה רואה את פנימיות הנפש,
ויודע את המקום הפנימי האמתי.
 

בדיוק לומדים את פרשת כי תישא, 
ונשאלת שאלה איך דווקא פרשה שמתארת את חטא העגל,
שהוריד את עם ישראל מהמקום הכי נעלה שהיינו בו אי פעם,
(אחרי קריעת ים סוף, אחרי מתן תורה, כשכל ישראל היו נביאים וכ')

אל המקום הכי שפל- עבודה זרה!!
נקראת בשם "כי תישא"- לשון נשיאה ורוממות??

ומסביר הרבי מילובוויטש שהמטרה היחידה של החטא היא העליה שבאה אחריו.

הקב"ה לא נותן לנו ליפול למקום ממנו אין אנו יכולים לעלות עם רווח רוחני.

ביציאת מצריים למשל הקב"ה גאל אותנו למרות שהמלאכים לא מצאו לזה הצדקה,
 "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז",
אלא שהגענו לשער המט' ואם היינו מגיעים לנ' ל-
א היינו יכולים לחזור בתשובה משם.

כמו לכל העם כך גם ליהודי פרטי הקב"ה לא נותן ליפול אל מקום ממנו אין חזרה ונעלית עוד יותר.

כך גם הפרשה שלנו- פרשת כי תישא- אמנם מדובר בחטא העגל,
אך דווקא לאחריו זכינו למעלת בעלי תשובה, ללוחות שניים- כפליים לתושייה, וכ'.
ז"א לפני החטא אדם צריך לעשות הכל כדי לא ליפול,
ועצם היכולת שלנו ליפול, ושעבירות מסוימות לא מעוררות בנו סלידה,
זה כבר מצב שמצריך תשובה, וב"ה אפשר גם על ידי התשובה הזאת לזכות לכל המעלות,

לא חייבים ליפול בפועל.

אבל אם כבר נפלנו אז לדעת שהקב"ה היה איתנו גם בשעת החטא,
ויש לנו את הזכות לקיים מצוות עשה מופלאה של לשוב עד ה' אלוקינו.

"עבדו את ה' שמחה"- כל את שאר מצוות התורה, גם את מצוות תשובה יש לעשות בשמחה.

שמחה על הזכות לחזור אל הקב"ה, לקדש את שמו דווקא מתוך החושך,
להפוך זדונות לזכויות. (שזאת נחת רוח עצומה לפני ה')

אנחנו לפעמים מתקשים לסלוח, (גם לעצמינו) כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף.
אולי שוב חלילה ניפול?

אבל הקב"ה יודע שבסוף תהייה גאולה. וכל נשמה ונשמה תזכה לתיקון השלם שלה.
וה' לא מוותר על אף יהודי. כי כולנו חלק אלוקא ממעל ממש.

לכן אל מצוות התשובה להתייחס כמו לכל מצווה אחרת שעושים בשמחה להתקרב אל הקב"ה,

ולדעת להאמין ולבטוח שה' סולח.

והשרשור הזה ממש ממחיש את מה שכתוב...

בזכות ההרגשה של הנפילה של הפותחת קיבלנו חידוש תורה כזה יפה!!!  

ישתבח שמו...

לדעתי צריך להפנות משאבים רבים יותר לסליחה ושלום בין בני אדם מאשר בין אלהים.

אלהים הוא סלחן. מבקשים סליחה מקבלים.

בני אדם קצת פחות....

הכי בסיסי.

לדעתי אי אפשר לעשות רצונו בלי קודם כל להיות אדם טוב בין אדם לחברו.

בני אדם מספיק חשובים לאלהים עד כדי כך שיום כיפור לא מכפר על חטאים של בין אדם לחברו עד שירצה אותו.

לפי מיטב הבנתי, מצוות שבין אדם למקום הם "בעדיפות שניה" למצוות שבין אדם לחברו...

את החבר. את ההורים. את השכנים. את הזרים. את השונים. את האחר.

אז הטענה מוצדקת.

אם לא, אז תפני משאבים לבין אדם לחברו.

אנקדוטה מוכרת שמעבירה מסר יפה מאוד שאאני אוהב:

מעשה בישיבה של לומדי תורה.

יום אחד החליט אחד הבחורים שהוא רוצה לעשות 3 ימי "משמר" - לימוד רצוף כל הלילה.

לצורך זה הוא רכש לעצמו "ערכת עירנות" הכוללת חבילת קפה, וחלב שיעזור לו.

בלילה הראשון הוא שם את החלב במקרר הכללי. באמצע הלילה הוא בא להכין קפה וראה שחבילת החלב שלו נגמרה.

דן לכף זכות ואמר "בטח הבחורים לא ידעו שזה פרטי".

יום למחרת כתב "פרטי" על חבילת החלב.

באמצע הלילה שוב, נגמרה חבילת החלב.

ביום השלישי כתב "זהירות חלב נוכרי" על חבילת החלב.

והפלא ופלא, החלב היה מלא ולא נגעו בו.

מסקנות........

כי עמך הסליחה למען תוורא

טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי