ה' אוהב אותנו ונתן לנו את האפשרות לחזור בתשובה ואפילו כתוב ש-"תשובה קדמה לעולם".

ר' נחמן כותב שלפעמים כל מה שהיצר מפיל אותנו זה רק בשביל העצבות והייאוש שמגיעים אחרי.

אנחנו צריכים מבחינתנו לחזור בתשובה (עזיבת החטא וידוי וקבלה לעתיד) ואח"כ להיות בשמחה-

כי ה' באמת סלח לנו!! 

"אם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן" (ר' נחמן)

וזה גם עלול להוביל לחטא.

את צריכה לזכור שה' רוצה את הלב וההשתדלות שלנו!!

מסבירים שמא שהרמב"ם כתב שקבלה לעתיד נחשבת כש"יעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם"

הכוונה שבזמן החרטה והקבלה לעתיד באמת האדם התכוון לא לחזור על החטא לעולם.

אבל זה נכון שכפרה גמורה זה רק אם לא חוזרים על החטא.

יש הרבה דרגות בכפרה על החטא.

אנחנו מצווים לעשות את שלבי התשובה הפשוטים,

אח"כ אנחנו חוזרים להיות אהובים ורצויים לפני ה',

וצריכים להפסיק להתעסק בחטא, 

אלא להיות בשמחה ולהתמקד בלעשות טוב.

אע"פ שהתשובה מכפרת על הכל, ועצמו של יוה"כ מכפר, יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן. כיצד?

• עבר אדם על מצות עשה שאין בה כרת ועשה תשובה, אינו זז משם עד שמוחלין לו. ובאלו נאמר: "שובו בנים שובבים ארפא משובותיכם" (ירמיהו ג, כב).

• עבר על מצות לא תעשה שאין בה כרת ולא מיתת בית דין ועשה תשובה, תשובה תולה ויום הכפורים מכפר. ובאלו נאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז, ל).

• עבר על כריתות ומיתות בית דין ועשה תשובה, תשובה ויוה"כ תולין, ויסורין הבאין עליו גומרין לו הכפרה. ולעולם אין מתכפר לו כפרה גמורה עד שיבואו עליו יסורין. ובאלו נאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם"(תהלים פט, לג).

• במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם, אע"פ שעשה תשובה, והגיע יום הכפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו יסורין, אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות. אלא תשובה, יוה"כ ויסורין - שלשתן תולין, ומיתה מכפרת, שנאמר: "ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיהו כב, יד).

בס"ד

כל יום אנחנו מברכים בשם ומלכות "מלך מוחל וסולח".
ספק ברכות -להקל. 
לכן אם היה ספק הכי קטן לא יכולנו לברך על זה בשם ומלכות.

כל הבעיה שאנו חוזרים על החטאים...

דבר נוסף שלפעמים קשה לנו להבין,

הקב"ה הוא אינסוף.

אדם יכול לסלוח פעם ראשונה שניה שלישית-
באיזה שהוא שלב המעשים הלא טובים פוגעים באמון,
ומשאירים את נפש הסולח פגועה, ומפעם לפעם יותר קשה לנו לסלוח.

לעומת זאת הקב"ה הוא אינסוף, ומידותיו הן אינסופיות.
הרחמים של הקב"ה הם אינסופיים, ומבחינת הקב"ה זה לא משנה
אם זו פעם ראשונה שעושים תשובה על עבירה,
או פעם מאתיים שנופלים ועושים תשובה.

נוסף לכך הקב"ה רואה את פנימיות הנפש,
ויודע את המקום הפנימי האמתי.
 

בדיוק לומדים את פרשת כי תישא, 
ונשאלת שאלה איך דווקא פרשה שמתארת את חטא העגל,
שהוריד את עם ישראל מהמקום הכי נעלה שהיינו בו אי פעם,
(אחרי קריעת ים סוף, אחרי מתן תורה, כשכל ישראל היו נביאים וכ')

אל המקום הכי שפל- עבודה זרה!!
נקראת בשם "כי תישא"- לשון נשיאה ורוממות??

ומסביר הרבי מילובוויטש שהמטרה היחידה של החטא היא העליה שבאה אחריו.

הקב"ה לא נותן לנו ליפול למקום ממנו אין אנו יכולים לעלות עם רווח רוחני.

ביציאת מצריים למשל הקב"ה גאל אותנו למרות שהמלאכים לא מצאו לזה הצדקה,
 "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז",
אלא שהגענו לשער המט' ואם היינו מגיעים לנ' ל-
א היינו יכולים לחזור בתשובה משם.

כמו לכל העם כך גם ליהודי פרטי הקב"ה לא נותן ליפול אל מקום ממנו אין חזרה ונעלית עוד יותר.

כך גם הפרשה שלנו- פרשת כי תישא- אמנם מדובר בחטא העגל,
אך דווקא לאחריו זכינו למעלת בעלי תשובה, ללוחות שניים- כפליים לתושייה, וכ'.
ז"א לפני החטא אדם צריך לעשות הכל כדי לא ליפול,
ועצם היכולת שלנו ליפול, ושעבירות מסוימות לא מעוררות בנו סלידה,
זה כבר מצב שמצריך תשובה, וב"ה אפשר גם על ידי התשובה הזאת לזכות לכל המעלות,

לא חייבים ליפול בפועל.

אבל אם כבר נפלנו אז לדעת שהקב"ה היה איתנו גם בשעת החטא,
ויש לנו את הזכות לקיים מצוות עשה מופלאה של לשוב עד ה' אלוקינו.

"עבדו את ה' שמחה"- כל את שאר מצוות התורה, גם את מצוות תשובה יש לעשות בשמחה.

שמחה על הזכות לחזור אל הקב"ה, לקדש את שמו דווקא מתוך החושך,
להפוך זדונות לזכויות. (שזאת נחת רוח עצומה לפני ה')

אנחנו לפעמים מתקשים לסלוח, (גם לעצמינו) כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בסוף.
אולי שוב חלילה ניפול?

אבל הקב"ה יודע שבסוף תהייה גאולה. וכל נשמה ונשמה תזכה לתיקון השלם שלה.
וה' לא מוותר על אף יהודי. כי כולנו חלק אלוקא ממעל ממש.

לכן אל מצוות התשובה להתייחס כמו לכל מצווה אחרת שעושים בשמחה להתקרב אל הקב"ה,

ולדעת להאמין ולבטוח שה' סולח.

והשרשור הזה ממש ממחיש את מה שכתוב...

בזכות ההרגשה של הנפילה של הפותחת קיבלנו חידוש תורה כזה יפה!!!  

ישתבח שמו...

לדעתי צריך להפנות משאבים רבים יותר לסליחה ושלום בין בני אדם מאשר בין אלהים.

אלהים הוא סלחן. מבקשים סליחה מקבלים.

בני אדם קצת פחות....

הכי בסיסי.

לדעתי אי אפשר לעשות רצונו בלי קודם כל להיות אדם טוב בין אדם לחברו.

בני אדם מספיק חשובים לאלהים עד כדי כך שיום כיפור לא מכפר על חטאים של בין אדם לחברו עד שירצה אותו.

לפי מיטב הבנתי, מצוות שבין אדם למקום הם "בעדיפות שניה" למצוות שבין אדם לחברו...

את החבר. את ההורים. את השכנים. את הזרים. את השונים. את האחר.

אז הטענה מוצדקת.

אם לא, אז תפני משאבים לבין אדם לחברו.

אנקדוטה מוכרת שמעבירה מסר יפה מאוד שאאני אוהב:

מעשה בישיבה של לומדי תורה.

יום אחד החליט אחד הבחורים שהוא רוצה לעשות 3 ימי "משמר" - לימוד רצוף כל הלילה.

לצורך זה הוא רכש לעצמו "ערכת עירנות" הכוללת חבילת קפה, וחלב שיעזור לו.

בלילה הראשון הוא שם את החלב במקרר הכללי. באמצע הלילה הוא בא להכין קפה וראה שחבילת החלב שלו נגמרה.

דן לכף זכות ואמר "בטח הבחורים לא ידעו שזה פרטי".

יום למחרת כתב "פרטי" על חבילת החלב.

באמצע הלילה שוב, נגמרה חבילת החלב.

ביום השלישי כתב "זהירות חלב נוכרי" על חבילת החלב.

והפלא ופלא, החלב היה מלא ולא נגעו בו.

מסקנות........

כי עמך הסליחה למען תוורא

טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד