רעיונות:

-ללמוד שפה חדשה, או אפילו מילים בסיסיות. (שדרוג: שפות שלא רגילים לשמוע ברגיל כמו יפנית, פלמית, אפריקאית וכד')

-ללמוד ערי בירה של כל המדינות בעולם\ביבשת מסוימת

-לפתח את הזיכרון ע''י כל מיני שיטות.

-להתאמן בתרגילי נשימה כמה שיותר זמן בלי לנשום.

-להתאמן על הקלדה עיוורת מהירה.

זה מה שעולה כרגע. בטוח יהיו עוד.

ליישר את האצבע ולכופף רק את המפרק העליון.

אבל רק ביד ימין.

זה כוח העל הסודי שלי.

הושפלתי רשמית.

ניסיתי לכופף רק את קצה האגודל ורק אז הבנתי שאת צוחקת.

היה כשנסעתי טרמפ עם חברה ואבא שלה והם עצרו לקניות בסופר.

נשארתי לבד באוטו ופתאום הצלחתי.

עכשיו אני יכולה ביד שמאל באצבע[ניסיתי והצלחתי רק עכשיו], אמה וקמיצה [במקביל]

וביד ימין, אמה וקמיצה.

אני יכולה להגיע עם הלשון לאף.

לפזול פנימה.

לגלגל את הלשון לשני הצדדים.

להזיז את הנחיריים.

לעצום עין אחת [אאוטינג] להרבה זמן. את ימין יותר קל להשאיר ככה.

אבל המגניב באמת שלי:

אני יכולה להזיז את האוזניים.

אבל ממש ברמהשל א-קפלה

יש לאן להתפתח בתחום?

תכתבי באנגלית את הסקשיפשיצקי ואז אני אצליח להבין איך צריך בכלל להגיד את זה.
להזיז אוזניים זה באמת מגניב. כאילו אין לי קשר בכלל לאזוניים שלי, כלום!

שירים דביליים,

סיפורים הפוכים (פיכה דאומה, צימ טפל, מעי ומתי...זו שפה שלמה שמדברים בה!),

סיפורים מוזרים (שפן שלא שתה, היה היו שלושה ברווזונים, היה היו שלושה גמדים...),

שמות פרחים (טוב זה עוד מגיל צעיר ממש),

ומשפטים שוברי שיניים בעברית ובאנגלית (שאין לי כח להקליד אותם אבל יש הרבה).

אה, ואני יודעת לדבר במהירות ממש ממש ממש גבוהה. ממש.

ומערכונים שלמים של הגשש בע"פ

תוכי קטן, שסטרברבה (אמאל'ה איך כותבים את זה?)- מה זה?
, ז''לינו על כתפינו, אנשים טובעים, לקום מחר בבוקר עם סכין תקועה בלב

בכל כנסת שתיבחר תדע?

אני מכניס אותם לאקסל שבניתי לפני שתי מערכות, ואז צריך טיפה לעבוד על החישוב בגלל שאני עדיין לא יודע ליצור שרשרת פקודות מסובכת באקסל שתעשה הכל אוטומטית - אבל זה עניין של דקות ואז אני רואה בדיוק מי קיבל כ מנדט עודף, באיזה סדר וכו'...

אז לדעת בע"פ מלא ספרות של פאי (ככה כותבים את זה בעברית?) זה מגניב ביותר.

בדיוק הגבתי להולם במיוחד שאין לי קשר לאוזניים שלי וזה כזה מגניב לראות אנשים שממש מזיזים אותן.
קולות אני דווקא יודעת, חיות וכאלה זה חמוד

קולות מצחיקים, ריקודים, משחקים מגניבים ("שפן מה?" , לשתות X כמות של מים תו"כ שמספרים לך בדיחות ממש מצחיקות ועוד מלא של מחנה/מסע)

דיבורים עם סבתות 3>

גלגלון!

שפגאט (תכלס כבר הרבה זמן לא ניסיתי)

ללמוד שפות

להמציא ראשי תיבות ולהשתמש בהם כאילו אליעזר בן יהודה בעצמו קבע אותן

לגלוש

רולרבליידס

צורות מצחיקות של שחיה (שחיית תמנון )

בראש.

למשל- חתול כלב פרה / ציפור. מה יוצא דופן? למה?
כשהתשובה באה מהר ["מה תעשי אם ישאלו אותך באמצע הלילה"]- והדברים מחודדים
זה שליפה.

אפשר תמיד לפתח את היכולת הזוץ..

ממליצה להיעזר בספרים בנושא.
 

תחומים דומים- אם יש להם טיפים בשבילך.

אבל אני מסוגל לרוקן ולמלא מחסנית ב34 שניות. שימושי לעיתים רחוקות בצבא.

זה יראה להם!

בצעירותי הייתי מכורה להארי פוטר

ועד היום אני יכולה לצטט שורות שלמות אם אומרים לי את המילה הראשונה

או כשאומרים לי משפט, להגיד מי אמר אותו למי באיזה פרק של איזה ספר

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.