עם החשש הזה של החשיפה...

אני עכשיו ממש לקראת לידה ראשונה ופתאום לפני 3 שבועות נכנסתי ממש לחרדות מזה...

אבל אני ממש עובדת על עצמי לשנות את המחשבות

לחשוב מחשבות חיוביות, יותר על המשמעות של הלידה פחות על זה שיהיה לא נעים....

מקווה שיבואו אחרות יתנו לך עצות מעשיות יותר..

בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה!!!

דבר ראשון, הפחד שלך הואו ממש הגיוני! אני חושבת שרוב הנשים מתמודדת עם פחד דומה, בעוצמות שונות.

לידה היא באמת תהליך חושפני מאוד במיוחד לאישה דתיה שלא רגילה לכזו חשיפה, אבל - הלידה היא לחלוטין שלך. כלומר, גם א את יולד בבית חולים ויש שם מלא רופאים ומיילדות שרוצים לבדוק אותך וכו', הם יכולים לעשות את זה רק בהסכמתך , וכבר כתבו פה נשים שכמעט לא נבדקו בכל תהליך הלידה. כמובן, שחשוב לבוא עם ידע כדי לדעת מתי את יכולה להתעקש ולעמוד על שלך לא לעשות בדחקות מיותרות ומתי הבדיקות הכרחיות.

לגבי הליווי- בהחלט אפשר לעבור לידה רק עם הבעל. הרבה נשים עשו ועושו את זה. את צריכה ללמוד להתמודד עם הצירים ע"י תנוחות, נשימות וכו' כך שתוכלי להסתדר גם כשהוא כבר לא יוכל לגעת.

מעבר לכל זה, אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לכמה מפגשים עם איש מקצוע כדי לשחרר את הפחד, נראה שהוא מעיק עלייך מעבר לנורמה.

בהצלחה רבה! בע"ה שתזכי בקרוב להריון בריא ולידה מדהימה!

חשוב לי שיהיה אמין ולא סתם..

לידה פעילה, להרות כוחות ללדת חיים, סהפ ההריון והלידה הישראלי ועוד..

לגבי אמא שלי..

אני יודעת שזה יפגע בה...

כי בחברה שלנו זה ברוררררר שהאמא נמצאת בלידה

ורק במקרים נדירים שקורה מהר מדי ולא מספקיה זה לא קורה...

לגבי הבעל בלידה..

כמו שאני מכירה את עצמי אני אצטרך הרבה חיזוק ולא רק במילים..אפילו רק להחזיר תיד

וזה לא עוזר לי שלא מעניין אותם..

בהלפה שעברתי עברתי כמה וכמה בדיקות אולטראסאונד וגינליות (והיה דימום.. כן?) וגם בדיקת רופא

וזה בהחלט עשה לי טראומה ועוד יותר הגביר לי תפחדים.. במיודח שבעלי לא יכל להיות איתי כי כבר היינו אסורים

ואני די בטוחה שרוב הבדיקות היו מיותרות לגמרי

ולא הצלחתי לעמוד על שלי..

אז אני כן יודעת שאצטרך הרבה הכנה קודם גם אישית עם דולה ואולי גם שתהיה בלידה לא בקטע מעורב ממש אלא להשגיח שלא יהיו דברים מיותרים שסתם מפריעים לי

כי איך שאני מכירה תצמי כמה שאדע דברים לא ודעת עד כמה יהיה לי כוח לעמוד על שלי

אבל את עיקר החיזוק הרגשי והפיזי אני מצפה לקבל מהבעל

וזה בעצם הנקודה שבה אני רוצה להיות רגועה..

לא יודעת עד כמה הוא מוכן להיות שם

וגם מבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור
אז אני צריכה להכין אותו מעכשיו ;)

מה שכתבת שמבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור את מתכוונת למגע פיזי או לתמיכה רגשית/נפשית?

היה חשוב לי להתייחס ובגלל השעה קשה לי להגיב בפירוט. 

אני חושבת שדבר ראשון חובה לעשות הכנה ללידה גם מבחינת ידע אבל בעיקר מבחינה ריגשית.

אני מתחילה השבוע בע"ה ללמוד BOT ואני חושבת שזה כלי שיכול מאד לעזור בפן הריגשי,

באיזה שבוע את כרגע? מאיזה איזור? אשמח להמליץ לך על מטפלות ודולות שידעו לתת מענה עמוק יותר. 

אני באמת חושבת שעם הכנה טובה את יכולה להשיג את הלידה שאת חולמת עליה אבל חשוב שזה יבוא ממקום מודע למשמעות של לידה טבעית ולא רק כי את לא רוצה אנשים זרים בחדר לידה. 

בגדול.. בעלי כמעט כל הזמן איתי וכשכבר אסור..אני רק עם מיילדת לא מוכרת שלא אפגוש בה אחר כך בחיי היום יום שלי.

אבל אני עם אפידורל..

מבחינת ההלכה..

מותר לחלל שבת על יולדת..

מה שהיא רוצה צריך לעשות לה..

וכשזה מגיע לדיני הרחקות שזה אפילו לא הלכה רק סייג..

אז זה אסור בשום פנים ואופן ואומרים שאין לזה התר (יש רבנים שכן מתירים אבל הרב לא)

כי עובדה שכן יש דברים שהם גזירות שרבנים מקילים בהם 

תודה,

אני אשמח

אני אחדד שלהקל בשלום בית, זה לפעמים מילה עדינה לעברות חמורות בעריות.

אני מרגישה שבשנה האחרונה יש יותר כבוד בפורום גם לדעה הלכתית שונה.

לי היה מקרה שעשיתי הפסק 2 דק' אחרי השקיעה ושאלנו רב והוא אמר לנו שאפשר להקל ולהתיר ובתור בני תורה אפשר להחמיר.

אז חיכינו עוד יום ועשינו הפסק למחרת. החמרנו.

ואני יכולה להגיד לך שביני לבין בעלי יש שלום בית אמיתי ואהבה גדולה!

אנחנו דוסים- כמו שקוראים לזה

ואנחנו מאוד מעריכים, אוהבים ומכבדים זה את זו וזו את זה.

שמחה מאוד שהוא בעלי וגם הוא שמח בי. טוב לנו יחד. ב"ה.

ואני לא נשואה שנה או שנתיים וגם לא 5 או 6 שנים.

ב"ה!

שתמיד נהיה ככה יחד.

וגם לפני החתונה נזהרנו בהרבה דברים שמאורסים פחות נזהרים.

וזה בגלל שכתוב באחד הספרים שמי שנזהר יותר לפני החתונה- החיים שלו טובים יותר אח"כ.

ואני שמחה שנזהרנו ובאמת שטוב לנו יחד! ב"ה! שככה ימשיך גם הלאה.

ומאחלת ככה לכל בני ובנות ישראל!
 

(רק דוגמא אחת לכמה טוב שנזהרנו לפני החתונה-

היתה פעם שהלכנו לראות אולם לחתונה ועמדנו בכניסה לאולם וחיכינו שהגשם יפסק. ירד גשם ממש חזק.

ולידנו עמד עוד זוג חרדי מאורס.

אנחנו עמדנו טיפונת במרחק והם עמדו ממש קרוב.

פתאום היתה סופת רעמים ומרוב בהלה 2 הגברים שלנו שלחו ידים כדי להגן/ לגונן עלינו כביכול (ברעיון).

בעלי/ הארוס אז הצליח להימנע כי לא היינו קרובים מאוד.

הבחור השני "עט" על ארוסתו וממש חיבק אותה בלי לשים לב ואז "ברח" והסמיק כ"כ ושניהם ממש התפדחו.

סתם דוגמא)

הכוונה היא שלא בכל מקרה להחמיר זה הדבר הנכון לעשות מבחינה הלכתית.

ולא מדובר דווקא במקרים קיצוניים של נפילות ומכשלות.

וגם, מצד האמת, יש שיטות פסיקה של פוסקים גדולי ישראל שמראש נמנעים מלהחמיר, וודאי שאין לומר על אותם גדולי ישראל שהם מקילים ראש בהלכה או לא מציבים מספיק גדר.

ויש את עיקר הדין ולעומתו יש חומרות שצריך לוותר עליהן בנסיבות מסויימות.

יש מקרים ויש מקרים,

ולא דומה הארכת זמן נידה ביום אחד לעומת הארכת זמן נידה של שבוע ויותר,

ולא דומה מחזור בחודש רגיל לזוג רגיל,

למחזור לזוג שהבעל בצבא/ בעבודות בחו"ל/ מנסים להיקלט להיריון והביוץ גבולי,

כל מקרה לגופו,

מה שאל הר המוריה התכוונה, ומקווה שאני מבינה אותה נכון,

 (ואם לא אז כותבת בשם עצמי)

שיש רבנים כמו הרב בן שלמה למשל,

שבמערכת הפסיקה השלמה מכניס לשיקולים גם את מצב בני הזוג ואיך הם יתמודדו אם הוא יפסוק להם שהם אסורים. (לי באופן אישי כשהרב בן שלמה רצה לאסור אותנו בבדיקה של יום שביעי, היה חשוב לו לפני שהוא נתן לי פסיקה לדבר עם בעלי ישירות ולא רק דרכי)

לא מזמן הרב נתן דוגמה לזוג שבא אליו אחרי ניתוח תוך רחמי (ניתוח של העובר תוך היריון) והיה להם ברור שהם נאסרו,

והרב עשה בירור מקיף ודיבר וחקר את הרופא המנתח מה בדיוק כלל הניתוח

ובסופו של דבר הרב התיר אותם,

בשולי הדברים הרב ציין שדובר במקרה בו אם הזוג היה נאסר אז הם לא היו יכולים להיטהר לפני הלידה (ודובר על ניתוח בחודש השישי להיריון!)

אז תסכימי איתי שיש מקרים יותר מורכבים מאשר לדחות הפסק ביום?

(אגב מה שאת כותבת שיש שלום בית ואהבה בינכם זה סימן שטוב לכם להחמיר, לצערינו זה לא המצב בכל בתי ישראל, וטוב שיש רבנים גדולים שיכולים לקחת על עצמם פסיקה לכאן או לשם)

זה שפעם לא היה בודקת טהרה לא אומר שלא ניתן להשתמש היום במידע שאפשר להשיג דרכה

נכון שיש מצבים שבהם על סמך תיאור תחושות האישה ניתן להבין שייתכן שיש פצע,

ולפסוק לפי הייתכן הזה ואין צורך לראות את הפצע עצמו,

אבל יש מקרים מורכבים יותר שבהם בודקת טהרה כן מועילה.

(לי אישית היה מצב שבו מבנה האיזור היה שיקול אם להתיר או לא וזה לא משהו שאפשר לדעת לפי סימנים חיצוניים כמו כאבים)

משל פשוט - אם את נמצאת בראש הצוק ומתחתיו תהום פעורה, את לא רק לא תתקרבי לקצה אלא תקחי מרחק בטחון

אם יש שם גדר - זה מאד מקל, את לא צריכה להתרחק הרבה, מספיק שתעמדי מאחורי הגדר.

בטח שלא תתישבי על הגדר, תנדנדי רגליים ותצחקי לסכנה בפרצוף

הרעיון בערך אומר שהחומרות, הסייגים הן הגדר. זה פשוט עוזר ושומר עלינו מלהגיע לאיסור עצמו.

ספציפית לעניין נגיעה בלידה אני לא נכנסת לזה מה חומרה, מה הלכה ומה סייג כי לא חיפשתי התרים לזה, אני מתחברת לרעיון ומסתדרת עם זה. 

לדעתי (וילדתי כמה וכמה פעמים) יש הבדל בין חילול שבת לבין נגיעה. 

ובנגיעה מעורב פה גם העניין של הבעל - כשאסורים צריך להתחשב בו ולא "למתוח את החבל" יותר מדי. 

אני יודעת שאם האישה חולה ולא יכולה לתפקד אז מותר לבעל לעזור לה ולסעוד אותה..

דוקא בגלל שבמצב כזה היצר לא אמור לעבוד..

(ואם הוא עובד אז כנראה לא אכפת לו מאשתו והוא לא באמת אוהב אותה אלא את עצמו)

מבחינתי לידה זה אותו דבר..

אז אני לא מבינה למה החליטו שזה לא כך..

מי רואה את אשתו סובלת מיסורים וכואבת ובא לו פתאום?

זה לא בנאדם

בחולה שיש בה סכנה זה מותר

ויולדת היא חולה שיש בה סכנה..

חרדה ברמה כזו כמו שמתארת דביבונת, שמשפיעה על השיקולים להיכנס להריון, היא שיקול שיש להתחשב בו בפסיקה ההלכתית. זה מקרה יוצא דופן. ויש מצבים שבהם יולדת עלולה להיקלע למצוקה על רקע חרדה כזו.

צריך לעשות שאלת רב פרטנית ולקבל תשובה שהיא ספציפית לכם.

אצל רוב היולדות לא מדובר בצורך של פיקוח נפש להתיר נגיעה בלידה וכך גם משתמע מהספר של הרב אליהו שצילמו פה למעלה

יש הלכה ויש רוח ההלכה

והנורמה לרוב הציבור היא לרצות לקיים את ההלכה גם כשזה לא הכי נוח כי התורה היא תורת אלוקים ולא משהו שאנחנו עושים לו התאמות ושינויים לפי רצוננו האישי כי אז זו לא תורת אלוקים אלא תורת בשר ודם.

נכון שיש מקום בהלכה להקלות, ולדיעבד וכו' אבל גם זה במסגרת ההלכה, ובמסגרת דעת תורה ששוקלת את הנתונים האישיים של האדם.

ותאמיני לי שאני לא אומרת את מה שאני אומרת ממקום שאני טיפוס שלא צריכה את בעלי בלידה

כי אני הכי צריכה אותו - בלידה ובכלל. יש לנו חיבור מדהים והוא נותן לי תמיכה ועוצמות בלתי רגילות. אולי זה עניין של תפיסה ביחס להלכה ולצורה שבה חיינו בנויים ומודרכים ע"י התורה.

ואגב, בלידה הוא נותן לי תמיכה ועזרה ברמות שאני מאחלת לכל אחת תמיכה כזאת וקשר כזה עם בעלה, ואני מתכוונת בהחלט גם לעזרה הרגשית והנפשית שהוא ממשיך לתת לי אחרי שנאסרים וכבר אי אפשר לגעת. 

והאמת שזה  עומק של תקשורת שלומדים לפתח במשך השנים, יש כל מני מצבים בחיים שצריכים לתמוך אחד בשניה וגם אז לפעמים אסורים ולפעמים מותרים. כשאסורים - אופי התמיכה הוא אחר, בלי מגע. ולפחות לדעתי - זה אחד הרווחים העצומים שאני מרגישה בצורה מוחשית שאנחנו מרוויחים מכל העניין הזה של שמירת הטהרה.

מותר לחלל שבת על יולדת. נכון.

האם בכל מצב? לא.

רק אם חייבים.

אם יולדת רוצה עכשיו לצייר, מותר לה? לא.

רק אם היא צריכה את זה ללידה.

לכן מותר להדליק לה את האור אם היא צריכה את זה

או לחמם את הבית או שהיא תיסע לבי"ח.

כנ"ל בכל ההלכות- היא רוצה סטייק עם חמאה- מותר לה? לא.

רק אם זה יגיע ממש למצב שזה יסכן אותה אם היא לא תקבל.

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

מאחלת לך לא להבין את זה

ניסיתי לחשוב עליה גם אתמול.

אם יצא לך לשאול רב, אז תכתבי את התשובה, מעניין אותי גם.

סתם לידע, מה שמותר לחלל שבת על יולדת הוא מהזמן שזה "פיקוח נפש" כלומר מאז שהיא לא יכולה ללכת בעצמה. בצירים של ההתחלה זה לא נחשב.

וזה שנוסעים באמבולנס לפני זה כי אי אפשר לחכות עד אז. הכנה.

נניח אם יולדת תרצה לשתות ביום כיפור בתחילת הלידה, בפתיחות המוקדמות, לא בטוח שיהיה מותר.

מצווה בשביל יולדת. 

וצריך לתת לו את כל הנתונים האישיים שלכם.

מאחלת לי לא להבין את הצורך בבעלי?????????

עברתי לידות. בעלי היה שם.

כשהייתי צריכה אותו ודוקא אותו- הוא היה שם בשבילי

שימי לב מה כתבתי:

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

מותר להדליק לה את האור (ויותר מזה, להדליק אש שזה דאוריתא) עבור יולדת עיוורת שהצוות אומר שאין שום צורך בתוספת אור אבל היא רוצה וזה מה שיישב את דעתה.

הייתי בהרבה לידות בשבת בשנה האחרונה,

זכיתי- לשנות טמפ' של מזגן למרות שיכולנו לשים ליולדת עוד סוודר,

להשמיע ליולדת את ניגון הבעל שם טוב

לכבות ולהדליק אור אינספור פעמים,

לתלוש נייר, לסחוט, להשתמש בשמן לעיסוי

לכבות רעשים מצפצפים ששיגעו את היולדת.

ב"ה. 

בפירוש מותר לעשות בשבת כל מה שיישב דעתה של היולדת. 

לגבי נידה זה באמת יותר מורכב, להבנתי הדעות שיותר מאפשרות קירבה לא אומרות גם אם היה דם תנהגו כרגיל אלא פוסקים שהשלב שבו נאסרים בלידה הוא בשלב מתקדם יותר. יש טווח מאד רחב בתשובה לשאלה מתי נאסרים בלידה. 

זה מה שהתכוונתי.

שמותר לעשות לה הכל ולחלל שבת בשבילה

אם זה הצורך שלה.

לגבי הבעל- השאלה היא אחרי שנאסרו בוודאות.

האם מגע פיזי מותר או לא?

אז אני שמעתי שאם אין מישהו אחר והיא צריכה - הוא חייב

אם יש אבל היולדת מתעקשת דוקא על בעלה- צריך שאלת רב. לא זוכרת מה ההלכה.

אם יש וליולדת לא אכפת- ודאי שלבעל אסור.

יש פסיקות שלפיהן בפועל ברוב הלידות הזוג יאסר רק כשהתינוק יצא ואז זה חוסך הרבה מהשאלה מה לעשות כשאסורים. או לפחות מצמצם מאד את טווח הזמן שבו יש קושי כזה. 

אבל כמובן שכל מקרה לגופו, 

גם בפסיקה, גם באיך משתלשלת הלידה, גם בדינמיקה הזוגית ובמערך המשפחתי-חברתי שמסביב.

רק רוצה להוסיף שלדעתי כדאי לך כבר עכשיו לעבוד עם הפחד הזה כי ממה שכתבת נראה שזה עשוי למנוע ממך להכנס להריון.. עבודה רגשית בהתמקדות (פוקוסינג) יכולה לעזור לך מאד מאד.. זה כלי ממש מעולה להקשיב פנימה כי התשובות שמתאימות לך נמצאות בתוכך עמוק עמוק.. והצעדים הקטנים או הגדולים שאת צריכה לעשות יתבררו לך תוך כדי תהליך של הקשבה לעצמך.. מוזמנת להתקשר ואסביר יותר 0549448522

קודם כל חיבוקקק אוהב ומזדהה

דבר שני- נשמע שאת חושדת שההריון לא מגיע בגלל סיבות נפשיות ורגשיות.

מאוד ממליצה לך על ליווי!!

שולחת לך בפרטי מסר עם שם של מישהי שמתעסקת בזה.

* אני התחתנתי עם ליווי- כשיועצת-חברה תמכה וליוותה, דיברה איתו, דיברה איתי... 

אני מאמינה שדברים טובים ומושקעים בחיים מחייבים ליווי, תמיכה, עזרה, בבחינת- אין אדם מוציא עצמו מבית האסורים

(Ovestin).

זו משחה רפואית, מכילה תוספת של ההורמון אסטרוגן, ומשמשת בעיקר לטיפול ביובש בנרתיק.

כדאי לנסות לדייק מה הכאב.

האם הכאב הוא בפתח או עמוק בפנים

האם שורף או לוחץ

האם כואב גם אחרי? מדממת? יום אחרי האיזור רגיש יותר?

פשוט יכולות להיות כל מיני סיבות.

ממליצה ללכת לרופאת עריה ולדן (שזה גניקולוגית שמתעסקת בעיקר בעריה והלדן, שזה מילים יפות לפות ונרתיק. הן ה-כתובת לכאבים ביחסים)

לא יודעת מה הרופא נתן לך אבל הנה טיפים שניתנו לי ולא אמורים להזיק:

-הרבה משחק מקדים, שהוא יכנס כשאת ממש מגורה

-להשתמש בסיכוך.תנסי חמאת שיאה או שמן שקדים.זה טבעי שניהם ולא שורף או עם ריח

-להדריך אותו כשנכנס, אפשר להאט. אם הכאב עמוק-תנסי לעצור אותו שניה כשכואב, לכווץ חזק ואז להרפות וכשאת מרפה שיכנס עמוק יותר.

מנהלות- ניסיתי לכתוב בצורה עניינית.אם יש צורך לצנזר - לכו על זה.

שלושת הטיפים אנחנו כבר עושים

זה ממש כואב כל חיכוך בפנים

לא ממש בפתח אבל גם לא מאוד עמוק

לא מדממת וכן כואב אחרי אבל בבוקר כבר לא

באתר של ארגון שלמה אמור להיות רשימה

בכל קופה אמורות להיות, לפעמים קשה להשיג תור. אם יש ביטוח/תקציב יש גם אפשרויות לפרטי. לרוב זו פגישה אחת עם הרופאה (ואז טיפול בהתאם. למשל פיזיו)

ייעוץ הלכתי- חשוב! יש דרכים להתיר כל מיני דברים בין בני זוג בסיטואציות כאלו. (תכלס- מגע מיני ללא חדירה). תפנו למי שאתם סומכים עליו, אני לא פוסקת (ובטח שלא בפורום). חשוב להסביר את הכאב, את כמות הזמן וכד'

זה יכול להיות הורמונלי, העור דקיק ורגיש, ומה שעוזזאת משחה הורמונלית שקוראים לה אובסטין. מורחים אותה עם האצבע ותוך כמה שבועות ממש כושר אם זאת הבעיה

ויכול להיות קשור לפיזיותרפיהשל רצפת האגן. ממליצה לבדוק את 2 הכיוונים במקביל.

את המרשם הזה רק רופא נשים מביא? או שאפשר לבקש פניה באפליקציה מרופא משפחה?

תוהה לעצמי אם אני חייבת לקבוע תור בשביל לקבל את המרשם

זה אצל רופא נשים. גם כנראה ירצה לבדוק שיש צורך בנרתיק ושהכל תקין ברחם לפני שייתן. אחר כך לחדש מרשם אפשר גם אצל רופא משפחה.

זה היה לי והשתמשתי באובסטין

הרגשתי שזה עוזר אבל לא לגמרי

כן היה עדיין רגיש שם הכל

בגלל זה המלצתי לבדוק את 2 הכיוונים במקביל. וזה תהליך, לוקח כמה שבועות עד שהאובסטין עוזר וצריך להתמיד אחרת חוזר להיות רגיש. אם אני לא טועה הרופאה גם המליצה להעלות ל3 פעמים במקום פעמיים בשבוע כשזה לא מספיק עזר. וגם הפיזיו' זה תהליך.

ויכול להיות שיש מקרים שלא עוזר עד הסוף, לא יודעת.

-פטריה

-דלקת בדרכי השתן

-אם אין, ללכת לרופאה שמומחית לכאבים. לא כל רופא נשים מומחה בזה!

תודה לך

יש רשימה של רופאות מומחיות

לא לקיים יחסי מין כואבים.. אפשר בפתח אם לא כואב

יכול להיות מכמה סיבוצ אז צריך שרופאה תאבחן

אולי יובש, אולי כיווץ, אולי הורמונלי

תקראי קצת באתר של אחינעם לב שגיא יש הרבה מידע

אולי צריך פיזיותרפיה רצפת אגן

מה שחשוב לדעת שיש מה לעשות עם זה ושזה לא גזירה לתמיד

לא ידעתי שיש לה אתר

ממש תודה לך!

ננסה כמה כיוונים במקביל באמת

גם אובסטין וגם פיזיו ונקווה שיעזור

אני השתנו לי החיים ברגע שהתחלתי לשים את החמאת סיכוך של חברת ספירולינה

החמאה הזאת?

יש לך קישור?

https://spiru-life.co.il/collections/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA/products/%D7%97%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9A-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%AA

בהריון וגם כמה חודשים אחרי לידה

הגוף לא מתנהג כרגיל

יש יותר רגישות ופוטנציאל גדול יותר לכאב

נראה לי כדאי קודם כל להרפות

לעשות רק מה שמתאים

ולא כרגיל

לקחת את הזמן

לתת לגוף להחלים ולחזור לעצמו

(מפתיע שזה לא מובן מאליו)

וזה מה שעשינו

אבל כמה אפשר

כל סוף ההריון ויתרנו על זה

אבל עכשיו כבר יותר מחודשיים מהלידה

וזה קורה פעמים מידי בודדות

וחסר לשנינו

מנסים להחזיר את הגוף בכוח

זה יכול לפגוע הרבה קדימה

כמה אפשר? כמה שהגוף צריך

אין דרך באמת טובה לזרז את זה

ולקחת בחשבון שזה המחיר של הריון

לפעם הבאה

צריך לבדוק אם זה באמת הגוף צריך להתאושש

או שיש בעיה שאפשר לפתור

חוץ מה אני מניקה ולא מתכוונת להפסיק כל כך מהר

וארצה גם עוד ילדים בהמשך

אז בגלל שאני לא מעוניינת להתנזר כל כך הרבה

אני מחפשת פתרונות אחרים

לוקח הרבה זמן להתאושש מלידה

גם אם אין כאב

האיזור שם לא חוזר לעצמו כ"כ מהר

בטח לא חודשיים אחרי לידה

(גם שנה אחרי

אין חזרה מלאה למה שהיה קודם

אבל בסוף זה קורה

החלמה מלאה של הגוף)

לא צריך להתנזר מהכל

אלא ממה שיוצר את הכאב

וכן

מי שמתכננת הריונות רצופים בלי זמן מספיק להתאוששות

יכולה לשלם במחיר של חוסר יכולת להנות באופן טבעי

דיבור על 'בעיה' 'פתרון'

במקום לתת לגוף להחלים באמת

יכול להוות מכשול בפני עצמו להנות

ואז גם כשהגוף מחלים

הנפש לא

וחבל

שנות הפוריות הם שנים מאד ספציפיות

וחבל שהגישה הלחוצה והלא מקשיבה לגוף

תעצב את החוויה הזו

אולי לכל החיים

זה מרגיש מההודעות שלך שאת פשוט מנסה לשכנע לא להביא הרבה/ צפופים.

לא רק בנושא הזה.. .

אני אחות וזה מרגיש קצת מנותק מהמציאות של הגוף.

נכון שהגוף צריך להתאושש, אבל זה לא אומר שזו הסיבה לכאב וזה לא אומר שלא צריך וטוב לטפל. לפעמים הרגישות היא בלי קשר ליחסים

או דווקא בגלל המניעה.

מקווה שאת קוראת את ההודעה בטון המתאים ולא כביקורת

שיתפתי גם אישית ולכן האנונימי

❤️

מותר לך כמובן להביע את דעתך אבל יהיה טוב שתנסי לנסח בצורה שלא פוגעת במי שבוחרת אחרת. בסוף כולנו רגישות והורמונליות וגם אנחנו לא קוראות לפעמים בטון המתאים

לא האחות היחידה שדברה על הנושא הזה

אבל בטח נוח לכתוב ביקורת מאנונימי בלי לעמוד בבטחה מאחורי דעותיך

בכל הריון יש זמן התאוששות שבכלל לא קשור ספציפית לכאב

אבל יכול גם

בכל הריון יכול להיות מחיר כזה או אחר בנוגע ליחסים

בהריונות צפופים זה פשוט לא נותן מרווח התאוששות מספיקה

ואולי את ואחרים מנסים לשכנע שזה הגיוני וטוב לקבל טיפול במקום להניח לגוף

הן מבחינת יחסים מלאים והן מבחינת הריונות

למען הסר ספק

אני לא באה לשכנע כלום

הכי חשוב זו בחירה חופשית

לעשות כל מה שרוצים

ומומלץ בדרך

להיות חשופים לכלל המידע הנכון

למה לא גם וגם?

למה לא לטפל במקביל וככה לוודא שלא מפספסים משהו אחר?

חבל סתם לסבול

והסברתי את עניין האנונימי, וששיתפתי משהו אינטימי שלי, אם תרצי אכתוב לך מי אני כשאהיה בניק שלי.

בכל אופן עומדת בבטחה לגמרי מאחורי דעותיי ב"ה

זה פשוט לא סותר, ויש לרפואה הרבה פעמים פתרונות שאנחנולא מודעים אליהם (וגם אני לא מודעת לכולם).

אגב דווקא ההתקן הורמונלי עשה לי כאבים ויובש הכי חזקים גם כשנתתי לגוף את מקסימום המנוחה ואילו כשלא מנעתי הרגשתי מיד את הלחות הטבעית

אם רק מחכים ומרפים זה לא תמיד עובר לבד. חבל לסחוב את הקושי תקופה ארוכה סתם. מדברת מניסיון מר.....

בלידות הראשונות לקח לי זמן להבין שצריך לטפל ואיך, והטיפול היה אחר כל פעם ולקח כמעט שנה כל פעם לצאת מזה. ואם לא הייתי מטפלת אני לא חושבת שהיה עובר לבד.

אחרי הלידה השלישית כבר ידעתי מה יעזור והייתי על זה והיה שיפור משמעותי אחרי חודשים בודדים.

מקצת קריאה בנושא, את צודקת שיש אחוז משמעותי של נשים שיעבור להן לבד אחרי כמה חודשים. אבל זאת לא סיבה בעיניי לא לבדוק את הפתרונות שיכולים להביא לשיפור.

מניסיון גם בתחום הזה וגם בתחומים אחרים

אני גם מאוד בעד לעשות רק מה שנעים

אבל יש דברים שחבל לגרור, בטח כשהם כבר תקופה ארוכה….

ודבר נוסף- הרבה מהטיפולים לתחום הזה דווקא דורשים ממך חיבור לגוף, כך שלפעמים אחרי המצב יותר טוב ממה שהיה לפני אפילו

נכון שכל חודש בלי יחסים נעימים זה מעיק מציק וכואב

אבל מדובר פה על חודשי הריון ולידה

צריך לקחת בחשבון שהגוף עבר ועדיין עובר תהליך.. לא כל דבר צריך ישר לרוץ לרופאים שיתחילו לחטט שם ולבדוק מה יש

אני בעד לעשות תור טלפוני לרופאת נשים אולי יהיה לה פיתרון או משחה שיזרזו את ההחלמה

אבל לא נשמע מצב חריג כמו שמתארים פה שצריך ללכת לרופא מומחה מאוד

מתי נשים וגברים יבינו שהריון זאת טלטלה רצינית לגוף ולנפש ויתנו מקום וזמן לתהליכים הטבעיים לקרות?!

אני לא אכנס פה יותר מידי לתיאורים

אבל אישית אני יכולה להגיד שאני מרגישה שחוזרת לעצמי בפן המיני רק כשנה וחצי-שנתיים אחרי הלידה.

עד אז אני ובעלי מודעים שהכל קצת אחרת

גם החשק גם הכוח גם הגוף

וזה בסדר

וזאת עסקת חבילה שמגיעה עם כל הריון ולידה

שחודשיים אחרי לידה זה ממש מעט ולא חריג בכלל.

לגוף לא אכפת שנמנעתם גם בזמן ההריון, יש לו קצב החלמה משלו וחודשיים זה רק שבועיים אחרי הזמן שהרופאים ממליצים להמנע ממילא.

אפשר לנסות להקל עם מה שאפשר, אבל לפעמים הגוף צריך פשוט זמן ולא פתרונות, וכשדוחקים בו הוא מתנגד עוד יותר.

ויש עוד דרכים ליהנות אחד משניה גם בלי חדירה מלאה.

מיניות אחרי לידה משתנה וזה הזמן לגלות דרכים אחרות, להאט, לחקור ולא לנסות לשכפל את מה שהכרתם עד עכשיו.

לדעתי זה יכל להשתפר עם הזמן

תוך 3+ חודשים לדעתי זה כבר לגמרי אחרת

חודשיים זה ממש טרי

והיו לידות שאחרי חודש לא כאב, הרבה פעמים זה הורמונלי או משהו אחר

ושווה לברר אם זה מפריע לזוגיות

אבל לפעמים אכן ככה היה שפשוט עבר לבד

מבינה אותך כל כך זה באמת מתסכל בטירוף,

לפי התיאור שלך זה נשמע תיאור מתאים לכיווץ שרירי רצפת האגן, ממליצה לפנות לפזיותרפיה של רצפת האגן

ואם תרצי המלצה יש לי מישהי מהממת בירושלים.

אצלי אחרי כל הלידות כאב במשך כמה חודשים, הנחתי שהאזור פשוט יותר רגיש

את אלופה שבאת לכאן לפורום לכתוב ולחפש פתרון.

כי זה באמת מצב מתסכל מאוד מצד אחד, ומצד שני לא פשוט לדבר על זה ולחפש עזרה.

אני חושבת שבהריון, ובטח סוף הריון, ועוד יותר אחרי לידה- הגוף משתנה. ממש.

וזה בסדר שכרגע אתם פחות יחד. לא כתבת על החשק שלך והאם כשאתם יחד זה מרצון שלך או מ'צריך' ו'לא נעים מבעלי', אבל אני משערת על דעת עצמי שזה המצב (גם כי לך כואב, גם כי מאוד מאוד נפוץ שלנשים סביב הלידה יש פחות חשק), ואם זה המצב, אז תיזהרי ממש. לא מקיימים יחסים כשכואב. לא מכריחים את הגוף לקיים יחסים. ממש לא עם מיליון סימני קריאה.

זה אחר כך רק יוצר מעגל גרוע יותר שהגוף מקשר בין יחסים לכאב. ואת לא רוצה להיות שם.

מצד שני, זה לא אומר להתנזר לגמרי, וממליצה ממש לפנות לייעוץ הלכתי לראות מה אפשר לעשות כדי לשמר רמה מסוימת של תשוקה ואינטימיות בלי להכאיב לך אפילו לרגע.

לגבי הכאב עצמו- לי זה נשמע כמו משהו של פיזיו' רצפת אגן. שרירים מכווצים מדי שקשה להם להרפות (שוב, מצב נפוץ אחרי לידה). זה עניין שיכול להיפתר בשתיים-שלוש פגישות. חוץ מזה שבכל מקרה מומלץ לפנות לפיזיו' אחרי כל לידה, בלי קשר אם מרגישים משהו או לא.

אם לא היית אז ממליצה ממש ללכת. זה עוזר גם עם בעיות מהסוג הזה.

כדאי לבדוק אם את מונעת הורמונלית והג'ל לא עוזר, אז לשקול להחליף מניעה.

הייתי מחפשת מקום שיכיל יותר את הסיטואציה.

ואם המצב מורכב, לא הייתי מוותרת על התינוקייה.

ממליצה על אסותא אשדוד.

בעין כרם. אף אחד לא אומר לי כלום. אם אני רואה צורך אז מוסיפה מטרנה. אצלי הם לא ישנים ביומיים הראשונים, אז אני מוסיפה מטרנה עד שחלב מתאזן. פשוט באה לעמדת אחיות ולוקחת.

אישה אחרי לידה חייבת כמה שעות לישון ולהתקלח.

לגבי אפידורל, אולי עדיף בלעדיו? לדעתי הוא מיועד לנשים שיש להן שלב צירים ארוך מאוד כואב. ואת באה בפתיחה מתקדמת ואז יולדת מהר. גם מבחינת התאוששות עדיף בלעדיו.

בהתאוששות האמת..(אצלי)

כשאני לא מיד אחרי לידה אני אומרת לעצמי. פשוט תגידי שאת מביאה מטרנה עכשיו וכו'. או שאת משאירה ללילה בתינוקיה והכל. אבל מיד אחרי לידה אני כעלה נידף . ויכוליות שספציפית אני נתקלתי באחיות חסרות רגישות.. לא יודעת באמת לא יודעת. בדכ הרי הפחד הגדול לפני הלידה סה הלידה עצמה . אצלי האשפוז מחשיש לא פחות

אם יש אפשרות כלכלית - אפשר לקחת דולה לאחרי לידה, שתהיה איתך לפחות בלילה הראשון/ביממה הראשונה לאחר הלידה בביות מלא. זה מה שאני עשיתי אחרי קיסרי (שבו אסור לקום מהמיטה ביממה הראשונה), וזה היה לי מצוין. היא הייתה איתי בלילה ובמשך היום אמא שלי הייתה איתי.

לי אישית קל יותר להתאושש כשהתינוק לידי, גם אם פיזית אני לא מסוגלת לטפל בו מעבר הנקה.

אבל אם לך קל יותר שהתינוק בתינוקייה, אז אפשר לחפש בית חולים אחר שיותר מבין לקשיי היולדת ולא מכריח להיניק...

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

דולה, אמא, אחות או חברה טובה, שתבוא להיות איתך בשעות הראשונות עד שתתאוששי או עד שבעלך יוכל להגיע שוב (או שמראש הוא ישאר).

וגם אני חושבת שהאפידורל לא מועיל לך...

אצלי אמרו 8 שעות, ואחר כך אמרו לי לחכות עוד שעתיים כי הברזל היה נמוך.

ואחרי זה כבר קמתי הולכתי לפגיה.

יכול להיות שיש כאלה שלא מסוגלות לקום, אבל לא שמעתי שאסור.

זה ההנחיות שנתנו לי לגבי לקום מהמיטה.

להישאר לבד עם התינוק לא היה רלוונטי לי, כי הוא היה בפגייה.

גם לי היו תינוקות בפגייה אחרי קיסרי, ואני זוכרת שבפעם הראשונה שהגעתי לראות אותם זה היה בכיסא גלגלים... אבל לא זוכרת כמה זמן זה היה אחרי הלידה ולא זוכרת מתי כבר הגעתי אליהם לבד...

אחרי קיסרי

ויממה הראשונה צריך מלווה לביות מלא

לא זכרתי מדויק...

או אופציה נוספת, אני לא יודעת בדיוק אם היא תענה לך על כל המורכבויות אבל בשיבא לא צריך להחליט אם את רוצה ביות מלא או חלקי. אני למשל שמתי שם לילה אחד בתינוקיה, ולילה אחד הילדה הייתה איתי.

אני לא ככ ממליצה בכללי על בית החולים הזה, כי לי לא היה טוב שם אבל אולי זה יאפשר לך את ההתאוששות הראשונית שאת צריכה ואחכ התינוק יוכל להיות איתך.

אגב, אמנם לא היה לי ככ טוב שם אבל מכל הצוות, צוות התינוקיה זכור לי הכי לטובה דווקא.

בכל מקרה- לא הייתי חוזרת למקום שלא היה טוב בו. אם שמיר קרוב לך אז כנראה שבמרחק של עוד כמה דקות נסיעה יש לך עוד כמה בתי חולים קרובים. בין אם זה לכיוון השפלה- קפלן/ אסותא אשדוד ובין אם זה לכיוון המרכז- וולפסון, שיבא, ועוד..

מה שכן, אם את קצת מרחיקה לבית חולים אחר, צריך לקחת בחשבון שאולי צריך לצאת בשלב מוקדם יותר ולא לחכות עד לצירים הארוכים יותר

1. האם לשים בתינוקיה

2. האם לחזור לאותו בי"ח

3. האם להביא עזרה ליממה הראשונה.

התשובה יכולה להיות שונה בכל אחד מהנושאים.

אם את אומרת שאחרי לידות קשה לך ההתאוששות אז כן הייתי ממליצה לך לשים בתינוקיה ותבקשי שיביאו לך את התינוק כשהוא לא רגוע. את יכולה להיות עם התינוק כל הזמן שאת רק רוצה (חוץ מכמה שעות בודדות בלילה)... אני מאוד רציתי ביות מלא ולא הסכימו לי, ואני ממש שמחה שלא הסכימו לי. זה משחרר שאת לא חייבת להיות צמודה לתינוק.

ועל הבי"ח, אם אין לך נסיון טוב עם הצוות לדעתי הייתי מנסה בי"ח אחר.

כמה שאלות:

1.מישהי מכירה את וולפסון? יצא לה ללדת שם?

2.שאלה כללית לגבי ביות. איך זה הולך? האם ברגע שאמרתי ביות אין אפשרות בכלל לתינוקיה? להתקלח? לשירותים? וכו'. איך זה עובד. מה לגבי חדרים? זה חדר פרטי?

לגבי שמישו יהיה איתי לאורך היום הראשון באמת זה משו שאני חושבת עליו . בסהכ הילדים כבר לא קטנטנים ויש סבתות/דודות/ביסיטר בתשלום . אולי אגיד לבעלי באמת להיות איתי ביום הראשון (או מישו אחר) חדר פרטי יהיה יותר נוח בעניין הזה..

התנאים בהיות מלא משתנים לפי בית חולים/ מחלקה.

אז כדאי לברר ספציפית במקומות שרלוונטיים לך.

יש מקומות שאין שם בכלל תינוקיה, ויש מקומות שיש אפשרות גם לשים בתינוקיה אם צריך.

אני יודעת שלפעמים נשים מבקשות מהאחיות לשמור על התינוק.

גם לגבי החדרים. יש מקומות שיש חדר פרטי ויש מקומות שלא.

אני הייתי בבית מלא בשערי צדק ביולדות ג'.

הייתי עם התינוקת כל הזמן. וכשהתקלחתי הכנסתי אותה איתי לחדר.

היינו שתיים בחדר, כשבמחלקות אחרות יש שלוש.

אני יכולה לשים בהגדרה בתינוקיה אבל בעצם יהיה רוב הזמן איתי(ועם מלווה אם אכן זה יקרה)

ואז רק לבדיקות וכאלה נשים שם..

אם אנסה עוד יותר לזקק מה מחזיר אותי בצורה שלילית ככ בלידות האחרונות זה החוסר אונים/השפיטה/ההקטנה

זותומרת, אני רוצה לטפל בתינוק בדרך שלי(כאמור זה לא לידה ראשונה שלי)

מבלי שתבוא אחת ןתגיד לי שהוא ככ הוהוא ככה אם אני צריכה עזרה אני מתייעצת כמובן אבל אם לא אז לא.

אם באמת אסדר שמלווה יהיה איתי אז חלק מתפקידו יהיה באמת להיות חוצץ מול הצוות בעניין הזה לפי איך שאסכם איתו מראש.

באיזה בתי חולים יש חדרים פרטים מישהי יודעת?

אבל זה על בסיס מקום פנוי...

בכמה חדרים בודדים

אבל סטטיסטית באמת זה לא אחוז גבוה מהמחלקות..כלומר רוב רובם הנשים לא מקבלות אותן

בכל אופן זה לא בודדים

בד' החדשה יש בודדים, אני יודעת כי הייתי שם וביררתי.

אולי יש משהו עוד יותר חדש שאני לא מכירה

חדרים פרטיים עם מיטה למלווה. הצוות היה מקסים, לא שמתי בתינוקיה אז לא יודעת לומר לך איך היא.

לא בטוחה

ובאסף הרופא הבנתי שעכשיו ב-36 שעות הראשונות יש חדר פרטי ואחכ את יכולה להשתחרר או לעבור לחדר עם עוד נשים

ביות אז אני במחלקת ביות למשל(שזה שתיים בחדר)

תנסי בית חולים אחר

אולי קפלן. לי היה שם מעולה.

באמת באסף הרופא הרבה צוותים לא נחמדים. חיבוק

אולי לחפש מישהי שתהיה עם הילדים כדי שבעלך יוכל להיות איתך ביממה הראשונה? אולי יכול להתאים שיהיו אצל סבתא/ דודה או אולי נערה בוגרת שהם מכירים תוכל להישאר איתם?

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

הקטנה נולדה כשהגדול היה בן 5.5

לקח זמן, אבל היום כשהגדול בן 8 והקטנה בת 2.5

אני ממש רואה כמה הם חברים

וכמה הקשר הזה טוב ומדויק להם ממש

וכמה אם הם היו קרובים יותר בגיל זה היה הרבה יותר מורכב..

לא בחרתי בזה.

לא רציתי פער כזה

כל מיני נסיבות שה' בחר להוביל אותנו בהן הובילו לשם

יש בזה אתגרים גדולים

אבל יש בזה גם ברכה גדולה.

וכן, זה לגמרי להפעיל 2 מערכות מקבילות..

אומנם זה לא בין שניים. אבל בין העוברית לאחיה האחרים. האמת שזה כן מעסיק אותי, אולי ננסה שיהיה עוד אחד במרחק סביר אבל יש ממש ממש מצב שזה הסוף.

אני חושבת שמודעות זה הדבר הכי חשוב פה. המציאות היא מה ש-ה' גלגל בסופו של דבר. ולכל אחד יש את התיק שאיתו הוא גדל. היה פה לצשל לא מזמן דיון מאוד מעמיק על משפחות ברוכות. יש שזה היה קסום להן ויש שזה היה נורא להן ויש עוד הרבה באמצע. אין לנו שליטה על התוצאה. אנחנו יכולות להשתדל ולהיות במודעות לאתגר.

מודעות למשל במקרה שלך זה לדאוג לזמן אישי, לדאוג יותר להשקיע בהזמנה של חברים, לדאוג לפעילות סבירה לשניהם- הוא עדיין ממש צעיר, כל הג'ימבורי וכו', כל דבר בטבע, הכל רלוונטי, אם יש משפחת חברים או בני דודים עם קרבה בגיל לקבוע יחד פעילות או נסיעה משותפת.

המון נחת משניהם.

ועוד רעיונות-

למצוא פעילוית שמתאימים לשניהם כמו גן שעשועים, ג'ימבורי, בריכה בחצר...

לנצל את הזמן שהקטן ישן לפעילויות שמתאימות לגדול והקטן עלול להפריע- לבשל ביחד; לספר סיפורים, לבנות עם מגנטים.

ובכללי בשלב הזה נראה לי יותר להתמקד בתעסוקה לגדול, ושהקטן יתעניין במה שאתם עושים.

ואולי לחשוב עם הגדול על רעיונות לתעסוקה שיוכל להעסיק את עצמו כשאת עסוקה עם הקטן ולא פנויה אליו- חוברת עבודה/ צביעה, דגמים, פאזלים, מולטי קומבינציה.

2 ילדים עם פער של 9 שנים

חברים ממש טובים

מגיל צעיר

פער של פחות מ5 שנים הוא לא באמת פער גדול

אולי רק בגיל צעיר כזה

תעסוקה של ילדים לא בהכרח קשורה לפערי גילאים

וקשורה בעיקר לתפיסה

(אם צריך להעסיק ילדים/ ילד יכול להעסיק את עצמו/ גישה כלפי מסכים/ אירוח חברים ועוד)

לילדים יכולות להיות הרבה תלונות

זה בסדר שהם מתלוננים

אבל זה לא אמור להוביל את המחשבה/ הפעולה

היא לא תמיד נכונה

לי יש צמודים והם רבים כל היום וממש לא אוהבים אחד את השני.

לעומת זאת בת שמונה ובן חמש מסתדרים טוב. ויש לי גם בן חמש ובת שנה וזה בכלל לא פער ככ גדול בעיני

חבל על ההלקאה העצמית, תשדרי לילד כמה הוא בר מזל שקיבל אמא לעצמו ככ הרבה שנים ואיזה כיף שיש לו תינוק.

כשיש ילדים צמודים אז חוששים שאין יחס אישי מספיק ואחד בא על חשבון השני, כשיש פער גדול חוששים שאין לו עם מי לשחק. ומצד שני בכל מצב יש גם צד חיובי שעליו עדיף לשים את הדגש מול עצמך ומול הילד.

בלי לבטל את הרגשות של הילד כמובן- הוא מתבאס שאין לו תאום- "באמת היה יכול להיות כיף אח תאום כדי שתמיד יהיה חבר בגילך לשחק איתו!"- לא ממקום שאת מרגישה לא בסדר- ברור לך שעשית את מה שהיה הכי נכון ומדויק למשפחה שלכם! אלא ממקום שאת מבינה את הרצון שלו. כמו שהיית מביעה הבנה כלפיו כשמתבאס לחזור הביתה מהגינה.

דוקא בעיניי יצא ממש טוב ב"ה

הגדולים לא מקנאים ומשחקים איתה.

סה"כ לא רואה בעיה, בסופו של דבר הכל לטובה. אם היה לפני אולי היה קשה יותר אם היה אחרי שוב אולי גם היה קשה יותר כי גם אני כבר מבוגרת.

כל דבר בעיתו ובזמנו, הכל לטובה

באמת מאוד קשה לפעמים שהוא לבד. אבל נתתן רעיונות מעולים איישם בע''ה, תודה

אז אמא שלי התמודדה,

אבל הייתי כמו אמא שניה בשביל אחי ושמרתי ממש והתגאתי ומבחינת אמא שלי ובכללי אני חושבת שזה דווקא יותר קל מאשר צמודים,

שלכל אחד יש צורך שונה לגמרי ויש הפרדה ברורה

כשזה אחד אחרי השני זה בלאגן בצרכים חח

תגדלי אותם בנחת