עם החשש הזה של החשיפה...

אני עכשיו ממש לקראת לידה ראשונה ופתאום לפני 3 שבועות נכנסתי ממש לחרדות מזה...

אבל אני ממש עובדת על עצמי לשנות את המחשבות

לחשוב מחשבות חיוביות, יותר על המשמעות של הלידה פחות על זה שיהיה לא נעים....

מקווה שיבואו אחרות יתנו לך עצות מעשיות יותר..

בכל מקרה שיהיה ממש בהצלחה!!!

דבר ראשון, הפחד שלך הואו ממש הגיוני! אני חושבת שרוב הנשים מתמודדת עם פחד דומה, בעוצמות שונות.

לידה היא באמת תהליך חושפני מאוד במיוחד לאישה דתיה שלא רגילה לכזו חשיפה, אבל - הלידה היא לחלוטין שלך. כלומר, גם א את יולד בבית חולים ויש שם מלא רופאים ומיילדות שרוצים לבדוק אותך וכו', הם יכולים לעשות את זה רק בהסכמתך , וכבר כתבו פה נשים שכמעט לא נבדקו בכל תהליך הלידה. כמובן, שחשוב לבוא עם ידע כדי לדעת מתי את יכולה להתעקש ולעמוד על שלך לא לעשות בדחקות מיותרות ומתי הבדיקות הכרחיות.

לגבי הליווי- בהחלט אפשר לעבור לידה רק עם הבעל. הרבה נשים עשו ועושו את זה. את צריכה ללמוד להתמודד עם הצירים ע"י תנוחות, נשימות וכו' כך שתוכלי להסתדר גם כשהוא כבר לא יוכל לגעת.

מעבר לכל זה, אני חושבת שאולי כדאי לך ללכת לכמה מפגשים עם איש מקצוע כדי לשחרר את הפחד, נראה שהוא מעיק עלייך מעבר לנורמה.

בהצלחה רבה! בע"ה שתזכי בקרוב להריון בריא ולידה מדהימה!

חשוב לי שיהיה אמין ולא סתם..

לידה פעילה, להרות כוחות ללדת חיים, סהפ ההריון והלידה הישראלי ועוד..

לגבי אמא שלי..

אני יודעת שזה יפגע בה...

כי בחברה שלנו זה ברוררררר שהאמא נמצאת בלידה

ורק במקרים נדירים שקורה מהר מדי ולא מספקיה זה לא קורה...

לגבי הבעל בלידה..

כמו שאני מכירה את עצמי אני אצטרך הרבה חיזוק ולא רק במילים..אפילו רק להחזיר תיד

וזה לא עוזר לי שלא מעניין אותם..

בהלפה שעברתי עברתי כמה וכמה בדיקות אולטראסאונד וגינליות (והיה דימום.. כן?) וגם בדיקת רופא

וזה בהחלט עשה לי טראומה ועוד יותר הגביר לי תפחדים.. במיודח שבעלי לא יכל להיות איתי כי כבר היינו אסורים

ואני די בטוחה שרוב הבדיקות היו מיותרות לגמרי

ולא הצלחתי לעמוד על שלי..

אז אני כן יודעת שאצטרך הרבה הכנה קודם גם אישית עם דולה ואולי גם שתהיה בלידה לא בקטע מעורב ממש אלא להשגיח שלא יהיו דברים מיותרים שסתם מפריעים לי

כי איך שאני מכירה תצמי כמה שאדע דברים לא ודעת עד כמה יהיה לי כוח לעמוד על שלי

אבל את עיקר החיזוק הרגשי והפיזי אני מצפה לקבל מהבעל

וזה בעצם הנקודה שבה אני רוצה להיות רגועה..

לא יודעת עד כמה הוא מוכן להיות שם

וגם מבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור
אז אני צריכה להכין אותו מעכשיו ;)

מה שכתבת שמבחינה הלכתית הוא חושב שזה אסור את מתכוונת למגע פיזי או לתמיכה רגשית/נפשית?

היה חשוב לי להתייחס ובגלל השעה קשה לי להגיב בפירוט. 

אני חושבת שדבר ראשון חובה לעשות הכנה ללידה גם מבחינת ידע אבל בעיקר מבחינה ריגשית.

אני מתחילה השבוע בע"ה ללמוד BOT ואני חושבת שזה כלי שיכול מאד לעזור בפן הריגשי,

באיזה שבוע את כרגע? מאיזה איזור? אשמח להמליץ לך על מטפלות ודולות שידעו לתת מענה עמוק יותר. 

אני באמת חושבת שעם הכנה טובה את יכולה להשיג את הלידה שאת חולמת עליה אבל חשוב שזה יבוא ממקום מודע למשמעות של לידה טבעית ולא רק כי את לא רוצה אנשים זרים בחדר לידה. 

בגדול.. בעלי כמעט כל הזמן איתי וכשכבר אסור..אני רק עם מיילדת לא מוכרת שלא אפגוש בה אחר כך בחיי היום יום שלי.

אבל אני עם אפידורל..

מבחינת ההלכה..

מותר לחלל שבת על יולדת..

מה שהיא רוצה צריך לעשות לה..

וכשזה מגיע לדיני הרחקות שזה אפילו לא הלכה רק סייג..

אז זה אסור בשום פנים ואופן ואומרים שאין לזה התר (יש רבנים שכן מתירים אבל הרב לא)

כי עובדה שכן יש דברים שהם גזירות שרבנים מקילים בהם 

תודה,

אני אשמח

אני אחדד שלהקל בשלום בית, זה לפעמים מילה עדינה לעברות חמורות בעריות.

אני מרגישה שבשנה האחרונה יש יותר כבוד בפורום גם לדעה הלכתית שונה.

לי היה מקרה שעשיתי הפסק 2 דק' אחרי השקיעה ושאלנו רב והוא אמר לנו שאפשר להקל ולהתיר ובתור בני תורה אפשר להחמיר.

אז חיכינו עוד יום ועשינו הפסק למחרת. החמרנו.

ואני יכולה להגיד לך שביני לבין בעלי יש שלום בית אמיתי ואהבה גדולה!

אנחנו דוסים- כמו שקוראים לזה

ואנחנו מאוד מעריכים, אוהבים ומכבדים זה את זו וזו את זה.

שמחה מאוד שהוא בעלי וגם הוא שמח בי. טוב לנו יחד. ב"ה.

ואני לא נשואה שנה או שנתיים וגם לא 5 או 6 שנים.

ב"ה!

שתמיד נהיה ככה יחד.

וגם לפני החתונה נזהרנו בהרבה דברים שמאורסים פחות נזהרים.

וזה בגלל שכתוב באחד הספרים שמי שנזהר יותר לפני החתונה- החיים שלו טובים יותר אח"כ.

ואני שמחה שנזהרנו ובאמת שטוב לנו יחד! ב"ה! שככה ימשיך גם הלאה.

ומאחלת ככה לכל בני ובנות ישראל!
 

(רק דוגמא אחת לכמה טוב שנזהרנו לפני החתונה-

היתה פעם שהלכנו לראות אולם לחתונה ועמדנו בכניסה לאולם וחיכינו שהגשם יפסק. ירד גשם ממש חזק.

ולידנו עמד עוד זוג חרדי מאורס.

אנחנו עמדנו טיפונת במרחק והם עמדו ממש קרוב.

פתאום היתה סופת רעמים ומרוב בהלה 2 הגברים שלנו שלחו ידים כדי להגן/ לגונן עלינו כביכול (ברעיון).

בעלי/ הארוס אז הצליח להימנע כי לא היינו קרובים מאוד.

הבחור השני "עט" על ארוסתו וממש חיבק אותה בלי לשים לב ואז "ברח" והסמיק כ"כ ושניהם ממש התפדחו.

סתם דוגמא)

הכוונה היא שלא בכל מקרה להחמיר זה הדבר הנכון לעשות מבחינה הלכתית.

ולא מדובר דווקא במקרים קיצוניים של נפילות ומכשלות.

וגם, מצד האמת, יש שיטות פסיקה של פוסקים גדולי ישראל שמראש נמנעים מלהחמיר, וודאי שאין לומר על אותם גדולי ישראל שהם מקילים ראש בהלכה או לא מציבים מספיק גדר.

ויש את עיקר הדין ולעומתו יש חומרות שצריך לוותר עליהן בנסיבות מסויימות.

יש מקרים ויש מקרים,

ולא דומה הארכת זמן נידה ביום אחד לעומת הארכת זמן נידה של שבוע ויותר,

ולא דומה מחזור בחודש רגיל לזוג רגיל,

למחזור לזוג שהבעל בצבא/ בעבודות בחו"ל/ מנסים להיקלט להיריון והביוץ גבולי,

כל מקרה לגופו,

מה שאל הר המוריה התכוונה, ומקווה שאני מבינה אותה נכון,

 (ואם לא אז כותבת בשם עצמי)

שיש רבנים כמו הרב בן שלמה למשל,

שבמערכת הפסיקה השלמה מכניס לשיקולים גם את מצב בני הזוג ואיך הם יתמודדו אם הוא יפסוק להם שהם אסורים. (לי באופן אישי כשהרב בן שלמה רצה לאסור אותנו בבדיקה של יום שביעי, היה חשוב לו לפני שהוא נתן לי פסיקה לדבר עם בעלי ישירות ולא רק דרכי)

לא מזמן הרב נתן דוגמה לזוג שבא אליו אחרי ניתוח תוך רחמי (ניתוח של העובר תוך היריון) והיה להם ברור שהם נאסרו,

והרב עשה בירור מקיף ודיבר וחקר את הרופא המנתח מה בדיוק כלל הניתוח

ובסופו של דבר הרב התיר אותם,

בשולי הדברים הרב ציין שדובר במקרה בו אם הזוג היה נאסר אז הם לא היו יכולים להיטהר לפני הלידה (ודובר על ניתוח בחודש השישי להיריון!)

אז תסכימי איתי שיש מקרים יותר מורכבים מאשר לדחות הפסק ביום?

(אגב מה שאת כותבת שיש שלום בית ואהבה בינכם זה סימן שטוב לכם להחמיר, לצערינו זה לא המצב בכל בתי ישראל, וטוב שיש רבנים גדולים שיכולים לקחת על עצמם פסיקה לכאן או לשם)

זה שפעם לא היה בודקת טהרה לא אומר שלא ניתן להשתמש היום במידע שאפשר להשיג דרכה

נכון שיש מצבים שבהם על סמך תיאור תחושות האישה ניתן להבין שייתכן שיש פצע,

ולפסוק לפי הייתכן הזה ואין צורך לראות את הפצע עצמו,

אבל יש מקרים מורכבים יותר שבהם בודקת טהרה כן מועילה.

(לי אישית היה מצב שבו מבנה האיזור היה שיקול אם להתיר או לא וזה לא משהו שאפשר לדעת לפי סימנים חיצוניים כמו כאבים)

משל פשוט - אם את נמצאת בראש הצוק ומתחתיו תהום פעורה, את לא רק לא תתקרבי לקצה אלא תקחי מרחק בטחון

אם יש שם גדר - זה מאד מקל, את לא צריכה להתרחק הרבה, מספיק שתעמדי מאחורי הגדר.

בטח שלא תתישבי על הגדר, תנדנדי רגליים ותצחקי לסכנה בפרצוף

הרעיון בערך אומר שהחומרות, הסייגים הן הגדר. זה פשוט עוזר ושומר עלינו מלהגיע לאיסור עצמו.

ספציפית לעניין נגיעה בלידה אני לא נכנסת לזה מה חומרה, מה הלכה ומה סייג כי לא חיפשתי התרים לזה, אני מתחברת לרעיון ומסתדרת עם זה. 

לדעתי (וילדתי כמה וכמה פעמים) יש הבדל בין חילול שבת לבין נגיעה. 

ובנגיעה מעורב פה גם העניין של הבעל - כשאסורים צריך להתחשב בו ולא "למתוח את החבל" יותר מדי. 

אני יודעת שאם האישה חולה ולא יכולה לתפקד אז מותר לבעל לעזור לה ולסעוד אותה..

דוקא בגלל שבמצב כזה היצר לא אמור לעבוד..

(ואם הוא עובד אז כנראה לא אכפת לו מאשתו והוא לא באמת אוהב אותה אלא את עצמו)

מבחינתי לידה זה אותו דבר..

אז אני לא מבינה למה החליטו שזה לא כך..

מי רואה את אשתו סובלת מיסורים וכואבת ובא לו פתאום?

זה לא בנאדם

בחולה שיש בה סכנה זה מותר

ויולדת היא חולה שיש בה סכנה..

חרדה ברמה כזו כמו שמתארת דביבונת, שמשפיעה על השיקולים להיכנס להריון, היא שיקול שיש להתחשב בו בפסיקה ההלכתית. זה מקרה יוצא דופן. ויש מצבים שבהם יולדת עלולה להיקלע למצוקה על רקע חרדה כזו.

צריך לעשות שאלת רב פרטנית ולקבל תשובה שהיא ספציפית לכם.

אצל רוב היולדות לא מדובר בצורך של פיקוח נפש להתיר נגיעה בלידה וכך גם משתמע מהספר של הרב אליהו שצילמו פה למעלה

יש הלכה ויש רוח ההלכה

והנורמה לרוב הציבור היא לרצות לקיים את ההלכה גם כשזה לא הכי נוח כי התורה היא תורת אלוקים ולא משהו שאנחנו עושים לו התאמות ושינויים לפי רצוננו האישי כי אז זו לא תורת אלוקים אלא תורת בשר ודם.

נכון שיש מקום בהלכה להקלות, ולדיעבד וכו' אבל גם זה במסגרת ההלכה, ובמסגרת דעת תורה ששוקלת את הנתונים האישיים של האדם.

ותאמיני לי שאני לא אומרת את מה שאני אומרת ממקום שאני טיפוס שלא צריכה את בעלי בלידה

כי אני הכי צריכה אותו - בלידה ובכלל. יש לנו חיבור מדהים והוא נותן לי תמיכה ועוצמות בלתי רגילות. אולי זה עניין של תפיסה ביחס להלכה ולצורה שבה חיינו בנויים ומודרכים ע"י התורה.

ואגב, בלידה הוא נותן לי תמיכה ועזרה ברמות שאני מאחלת לכל אחת תמיכה כזאת וקשר כזה עם בעלה, ואני מתכוונת בהחלט גם לעזרה הרגשית והנפשית שהוא ממשיך לתת לי אחרי שנאסרים וכבר אי אפשר לגעת. 

והאמת שזה  עומק של תקשורת שלומדים לפתח במשך השנים, יש כל מני מצבים בחיים שצריכים לתמוך אחד בשניה וגם אז לפעמים אסורים ולפעמים מותרים. כשאסורים - אופי התמיכה הוא אחר, בלי מגע. ולפחות לדעתי - זה אחד הרווחים העצומים שאני מרגישה בצורה מוחשית שאנחנו מרוויחים מכל העניין הזה של שמירת הטהרה.

מותר לחלל שבת על יולדת. נכון.

האם בכל מצב? לא.

רק אם חייבים.

אם יולדת רוצה עכשיו לצייר, מותר לה? לא.

רק אם היא צריכה את זה ללידה.

לכן מותר להדליק לה את האור אם היא צריכה את זה

או לחמם את הבית או שהיא תיסע לבי"ח.

כנ"ל בכל ההלכות- היא רוצה סטייק עם חמאה- מותר לה? לא.

רק אם זה יגיע ממש למצב שזה יסכן אותה אם היא לא תקבל.

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

מאחלת לך לא להבין את זה

ניסיתי לחשוב עליה גם אתמול.

אם יצא לך לשאול רב, אז תכתבי את התשובה, מעניין אותי גם.

סתם לידע, מה שמותר לחלל שבת על יולדת הוא מהזמן שזה "פיקוח נפש" כלומר מאז שהיא לא יכולה ללכת בעצמה. בצירים של ההתחלה זה לא נחשב.

וזה שנוסעים באמבולנס לפני זה כי אי אפשר לחכות עד אז. הכנה.

נניח אם יולדת תרצה לשתות ביום כיפור בתחילת הלידה, בפתיחות המוקדמות, לא בטוח שיהיה מותר.

מצווה בשביל יולדת. 

וצריך לתת לו את כל הנתונים האישיים שלכם.

מאחלת לי לא להבין את הצורך בבעלי?????????

עברתי לידות. בעלי היה שם.

כשהייתי צריכה אותו ודוקא אותו- הוא היה שם בשבילי

שימי לב מה כתבתי:

בנוגע להרחקות- אם רק הבעל שם ורק הוא יכול לעזור-

זה לא רק מותר. זה חובה!!!!

אם יש מישהו אחר שיכול לעשות את זה- לבעל אסור.

מותר להדליק לה את האור (ויותר מזה, להדליק אש שזה דאוריתא) עבור יולדת עיוורת שהצוות אומר שאין שום צורך בתוספת אור אבל היא רוצה וזה מה שיישב את דעתה.

הייתי בהרבה לידות בשבת בשנה האחרונה,

זכיתי- לשנות טמפ' של מזגן למרות שיכולנו לשים ליולדת עוד סוודר,

להשמיע ליולדת את ניגון הבעל שם טוב

לכבות ולהדליק אור אינספור פעמים,

לתלוש נייר, לסחוט, להשתמש בשמן לעיסוי

לכבות רעשים מצפצפים ששיגעו את היולדת.

ב"ה. 

בפירוש מותר לעשות בשבת כל מה שיישב דעתה של היולדת. 

לגבי נידה זה באמת יותר מורכב, להבנתי הדעות שיותר מאפשרות קירבה לא אומרות גם אם היה דם תנהגו כרגיל אלא פוסקים שהשלב שבו נאסרים בלידה הוא בשלב מתקדם יותר. יש טווח מאד רחב בתשובה לשאלה מתי נאסרים בלידה. 

זה מה שהתכוונתי.

שמותר לעשות לה הכל ולחלל שבת בשבילה

אם זה הצורך שלה.

לגבי הבעל- השאלה היא אחרי שנאסרו בוודאות.

האם מגע פיזי מותר או לא?

אז אני שמעתי שאם אין מישהו אחר והיא צריכה - הוא חייב

אם יש אבל היולדת מתעקשת דוקא על בעלה- צריך שאלת רב. לא זוכרת מה ההלכה.

אם יש וליולדת לא אכפת- ודאי שלבעל אסור.

יש פסיקות שלפיהן בפועל ברוב הלידות הזוג יאסר רק כשהתינוק יצא ואז זה חוסך הרבה מהשאלה מה לעשות כשאסורים. או לפחות מצמצם מאד את טווח הזמן שבו יש קושי כזה. 

אבל כמובן שכל מקרה לגופו, 

גם בפסיקה, גם באיך משתלשלת הלידה, גם בדינמיקה הזוגית ובמערך המשפחתי-חברתי שמסביב.

רק רוצה להוסיף שלדעתי כדאי לך כבר עכשיו לעבוד עם הפחד הזה כי ממה שכתבת נראה שזה עשוי למנוע ממך להכנס להריון.. עבודה רגשית בהתמקדות (פוקוסינג) יכולה לעזור לך מאד מאד.. זה כלי ממש מעולה להקשיב פנימה כי התשובות שמתאימות לך נמצאות בתוכך עמוק עמוק.. והצעדים הקטנים או הגדולים שאת צריכה לעשות יתבררו לך תוך כדי תהליך של הקשבה לעצמך.. מוזמנת להתקשר ואסביר יותר 0549448522

קודם כל חיבוקקק אוהב ומזדהה

דבר שני- נשמע שאת חושדת שההריון לא מגיע בגלל סיבות נפשיות ורגשיות.

מאוד ממליצה לך על ליווי!!

שולחת לך בפרטי מסר עם שם של מישהי שמתעסקת בזה.

* אני התחתנתי עם ליווי- כשיועצת-חברה תמכה וליוותה, דיברה איתו, דיברה איתי... 

אני מאמינה שדברים טובים ומושקעים בחיים מחייבים ליווי, תמיכה, עזרה, בבחינת- אין אדם מוציא עצמו מבית האסורים

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

מתוך נקודת הנחה שלידה לא מתפתחת בשנייה ויולדים (לפחות לא אצלי/ אחיותיי)

אם אני רחוקה (למשל בשבוע 37 נסענו למסלול בים המלח כשאני רוצה ללדת באיכילוב) אז אני קשובה יותר לגוף

ואם יש ציר- נזוז

אבל לי פחות נוח גם בראש גם בפרקטיקה 'לתקוע' את עצמי בבית משבוע מסויים ולהמתין…

אני לפי היסטוריית הלידות הקודמות שלי..

לדוגמא, הכי מוקדם שילדתי היה שבוע 37, אז בלידה האחרונה נערכתי כבר כמה שבועות קודם..

אבל גם לידה ראשונה כנראה יהיה לי רגע מציר ראשון ללידה…

(נכון אתן יכולות להגיד שלא יכלתי לדעת ויש לידןת בזק, מסכימה. עבורי הרגשתי שהמקרה הכי קיצוני לא ככ נורא ולכן העדפתי)

אבל גם לא נמנעתי מנסיעות בגלל הלידה.

יצא לנו לנסוע להורים של בעלי לשבת, ואם היתה מתפתחת לידה, כנראה שהייתי יולדת בבית חולים שקרוב אליהם.

תכננו גם לנסוע לברית בשבוע 38, בסוף ילדתי יום לפני.

אבל לוקחת לכל נסיעה תיק לידה + משערת בית רפואה קרוב אחר .

קרה לי טיולי חול המועד למשל כבר פעמיים ובאמת היה חול המועד שילדתי אבל ב"ה זה בדיוק היה יום שהחלטנו לעשות הפוגה בבית

אבל אם זו לא לידה ראשונה ואת יודעת בערך איזה שבועות את בד"כ יולדת אז לכוון סביב שם

מאיך שאני מכירה את הלידות שלי (2 עד עכשיו בסה"כ חח)

לידה זה דבר ארוך.

ולא רואה סיטואציה שבה אצטרך לטוס דחוף דחוף לבית חולים.

כמובן שהכל יכול להיות, אבל יותר סביר שלידה תתחיל בירידת מים או צירים שאז מבחינתי יש לי בכייף שעתיים שלוש לנסוע ולהגיע לכל בית חולים שאני רוצה.

כן מסייגת שלחמותי אני מפסיקה לנסוע לשבת בערך מהתל"מ

סתם כי לא בא לי להעביר צירים בבית זר.

לא כי אני חוששת שלא אספיק לנסוע לבית חולים שרציתי.

בלידה השניה עשיתי נסיעה בשבוע 39, הלוך חזור ערב אחד והנסיעה פשוט היתה סיוט

לשבת למעלה משעה עם הבטן, ככה שזה לא רק העניין של המרחק מהבית חולים, זה פשוט לא נוח נסיעות ארוכות

כשראיתי שאני יולדת מהר ויחסית מוקדם, אז הקדמתי לשבוע 30 בערך. אבל ההורים של שנינו גרים בירושלים וגם אנחנו קרוב (יולדת בירושלים), אז אין לי ככ את הבעיה.

באמצע שבוע קצת יותר קל לי לשחרר אם צריכה, אבל מתשיעי בטוח לא אסע רחוק.

פעם היה שבת משפחתית של הצד של בעלי ב35, ולא באנו.

אבל מרחק סביר כזה ירושלים- מרכז - שומרון נסעתי עד המשוער

בגלל זה השאלה.

ומסיבה רפואית אני רוצה ללדת בבית חולים מסוים.

פחות מעוניינת בבתי חולים בטווח הקרוב.

ואין אצלי מספיק חוקיות וסדר גלידות כדי שאדע לפעם הזאת ...

(היו לי שתי אופציות) הרופא אמר לי משבוע 33 לא להתרחק מידי מביה"ח אבל גם היה חשש שיצטרכו ליילד מוקדם.

כל עוד מרגישה בנוח עם הנסיעה

אבל מבחינתי זה לא נורא אם אמצא את עצמי יולדת בבית חולים אחר ממה שתכננתי אז "מרשה" לעצמי.

לא הייתי רוצה ללדת בצפון הרחוק/ אילת כי זה מאוד מסרבל לוגיסטית אם הילדים בתקופת האישפוז. אז בערך משבוע 36 אני לא אסע נסיעות כאלו ארוכות. נסיעות של שעה/שעה וחצי אני נוסעת עד הלידה אם חשוב לי בית חולים מסויים זה זמן סביר להספיק להגיע או סך הכל לשנות קצת תוכניות וללדת בבית חולים אחר.

הוא חייב את האישור שלך ולדעתי עדיף שיפטר רותך למרות שאת כנראה יכולה להתפטר בדין מפוטר

תכתבי מייל רשמי ותכתבי את משאבי אנוש שבהמשך לשיחה מקודם את לא מסכימה לאולטימטום הזה

אגב, הוא מחויב לעשות במקרה כזה שיחת שימוע עפ חוק וזה יכול לעלות לו הרבה כסף

אם תחליטי לתבוע

לגבי מה שאמרת שאתבע אותו, אני לא ממש הטיפוס לתבוע..

השאלה אם אני לא מוכנה לרדת ל50%, מה הוא יכול לעשות חוץ מלהשאיר אותי באותו אחוז משרה או לפטר אותי?

שאם במקרה כזה את מתפטרת בגלל הרעת תנאים, אז את יכולה לקבל אבטלה כאילו הוא פיטר אותך.

אני חייבת לא להסכים ל50%?

או שגם אם אני מסכימה ל50% זה נחשב הרעת תנאים?

האפשרות להתפטר בדין מפוטר קמה בגלל אי הסכמות

אז אני בעצם חייבת לשלוח לו מייל שאני לא מסכימה. זה בסדר, או שעצם זה שהסכמתי בשיחת טלפון אז זה קובע?

זה סמוך לשיחה ומתועד בכתב

זה הגיוני

אוף אין לי כח לשטויות האלה.

במידה והוא עדיין מוריד אותי ל50%, אני זכאית להתפטר ולקבל פיצויים? או שרק אם אני תובעת אותו?

יש מישהי ממש תותחית בשם עדי פריינטה, היא נותנת גם ייעוץ טלפוני אאלט. תנסי ליצור איתה קשר

(לא פרסומת)

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

שקית עם בייגלה

פירות חתוכים

חלה עם ממרח

אבל מה הכוונה בזה- מחפשת כי לא מספיקים בסוף את התפילה :/

מי לא מספיק?

אצלינו אוכלים ופלים/ עוגיות, כמו בכל בוקר

ואחר כך גם עוגה.

את הסעודה אנחנו אוכלים יחסית מוקדם, סביבות 10:30-11:00.

ביצה קשה ומלפפון. את הלחם עם הממרח אפשר גם לארוז בשקית לאחכ לבית כנסת.

את לוקחת את הילדים לתפילה בבית כנסת?

בני כמה הם?

אצלנו אוכלים קורנפלקס עם חלב, לבנים, פירות וכדו'.

אצלנו התפילה נגמרת מוקדם אז אם הם קמו מאוחר זה יהיה פרוסת עוגה, אם מוקדם יותר אז קורנפלקס עם חלב

ירקות

ביצה קשה

פירות חתוכים

מעדן

קרקרים

לביבות ירק

מאפינס מתוק או מלוח

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון