נכון הסיפור על עידו ותהילה? אז הסתכלתי קצת על עוד סיפורים שלו ותראה התחלה של סיפור:
אותה חומה שהופיעה בשמירה אחת בודדה וקרה במיוחד, בשבת בלילה. כשעמד לו מיואש באמצע שום מקום, וכל חבריו ישנים עכשיו במיטות החמות בבית, כשהזמן לא התקדם אפילו מעט.
כשרצה לבכות, והבין שגם זה לא יועיל בשום צורה (מתי הספיק להיעלם הילד הזה, שבכה כשכאב, ומיד הגיעה הישועה מאבא). וחוסר האונים הזה נגס בו מבפנים, ותיכף יצא לגמרי מדעתו.
כשהביט פתאום באופן שונה על הנשק שבידיו. כשהבין פתאום לליבם של הרבים שבוחרים לשים קץ לייסוריהם, שמבינים שאין טעם להמשיך.
כשהחל לספור את מי שבאמת יכאב אם לא יהיה יותר.
(שהם אייזן)
זה יפה...