ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית
בגדו בתכונתם האישית המיוחדת.
הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה,
ועניני ההלכה
אינם לפי תכונתו
להיות עסוק בהם בקביעות, ומתוך שאינו מכיר
להעריך את כשרונו המיוחד
הוא משתקע בעניני הלכה, כפי מנהג המורגל,
והוא מרגיש בנפשו
ניגוד לאלה הענינים שהוא עוסק בהם,
מתוך שההשתקעות בהם
אינה לפי טבע כשרונו העצמי.
אבל אם הי' מוצא את תפקידו וממלאו,
לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה,
המתאים לתכונת נפשו,
אז הי' מכיר מיד
שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בעניני ההלכה
לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו,
אלא מפני שנפשו
מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה,
ואז הי' נשאר נאמן באופן נעלה לקדושת התורה, ועושה חיל בתורה במקצוע השייך לו,
וגם עוזר על יד אותם שידם גוברת בהלכה,
להטעימם מנעם האגדה.
אמנם
כיון שאינו מכיר את סבת הרגשתו הנגודית בלמוד, והוא מתגבר נגד טבעו,
תיכף כשנפתחים לפניו איזה דרכים של הפקר
הוא מתפרץ ונעשה שונא וער לתורה ולאמונה,
והולך מדחי אל דחי, ומהם יצאו מה שיצאו מבני פריצי עמנו, המתנשאים להעמיד חזון ולסמות עינו של עולם.
- ובחלוק המקצעות השונים בסדרי הלמוד,
לפי התכונות הנפשיות השונות,
יש מי שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות,
שגם הוא צריך ללכת לפי נטיתו הפנימית,
ויקבע עתים לתורה.
וזה וזה יעלה בידו,
כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, וכבר נסתפקו ה"תוספות ישנים" בשלהי יומא בזה,
מה שיהיה עיקר וטפל,
ובכלל הדבר תלוי
לפי התכונה וטבע הנפש
של כל אחד ואחד.
בגדו בתכונתם האישית המיוחדת.
הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה,
ועניני ההלכה
אינם לפי תכונתו
להיות עסוק בהם בקביעות, ומתוך שאינו מכיר
להעריך את כשרונו המיוחד
הוא משתקע בעניני הלכה, כפי מנהג המורגל,
והוא מרגיש בנפשו
ניגוד לאלה הענינים שהוא עוסק בהם,
מתוך שההשתקעות בהם
אינה לפי טבע כשרונו העצמי.
אבל אם הי' מוצא את תפקידו וממלאו,
לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה,
המתאים לתכונת נפשו,
אז הי' מכיר מיד
שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בעניני ההלכה
לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו,
אלא מפני שנפשו
מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה,
ואז הי' נשאר נאמן באופן נעלה לקדושת התורה, ועושה חיל בתורה במקצוע השייך לו,
וגם עוזר על יד אותם שידם גוברת בהלכה,
להטעימם מנעם האגדה.
אמנם
כיון שאינו מכיר את סבת הרגשתו הנגודית בלמוד, והוא מתגבר נגד טבעו,
תיכף כשנפתחים לפניו איזה דרכים של הפקר
הוא מתפרץ ונעשה שונא וער לתורה ולאמונה,
והולך מדחי אל דחי, ומהם יצאו מה שיצאו מבני פריצי עמנו, המתנשאים להעמיד חזון ולסמות עינו של עולם.
- ובחלוק המקצעות השונים בסדרי הלמוד,
לפי התכונות הנפשיות השונות,
יש מי שנטיתו חזקה לחכמות מיוחדות,
שגם הוא צריך ללכת לפי נטיתו הפנימית,
ויקבע עתים לתורה.
וזה וזה יעלה בידו,
כי יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, וכבר נסתפקו ה"תוספות ישנים" בשלהי יומא בזה,
מה שיהיה עיקר וטפל,
ובכלל הדבר תלוי
לפי התכונה וטבע הנפש
של כל אחד ואחד.
