בס"ד

ולדעתי זה גם נובע מחינוך אבל מתחיל כבר לפני- ממצב התרבות והשפע שיש היום...!

בדורות הקודמים האנשים התקיימו ממנימום וגם היו צריכים לעבוד יותר קשה כדי להביא פרנסה ואוכל הביתה- וגם הילדים היו עוזרים בזה! (ואני מתכוונת לדור של ההורים שלנו...) לדוגמא- בבית של אמא שלי היה משק חקלאי והם היו מגדלים גידולים של פירות וירקות ומזה בעיקר מתקיימים.. (פחות היה נהוג ללכת ולקנות פירות וירקות במכולת..) ואמא שלי מספרת שהם היו קמים מוקדם בבוקר ועוזרים בזה ולאחר מכן היו הולכים ללימודים... 

היום ב"ה יש שפע! יש יותר מ10 סוגים שונים מכל מוצר... אם מתקלקל משהו ישר מחליפים במשהו חדש.. אם לא נוח לי אני אחליף למשהו יותר נוח... היום הכל מתקדם ומשתכלל ואנחנו הולכים אחרי השיכלולים האלו... לכן אנחנו יותר מפונקים ועצלנים- כי הכל יותר קל לנו... יש הרבה אמצעים שעוזרים לנו ומעניקים לנו יותר נוחות.. ואנחנו לא דור שעובד ככ קשה להשיג את הצרכים הבסיסים הקיומים כמו שהיו ההורים שלנו....

בזכות העובדה שיש לנו הרבה שפע, ולא צריכים לעבוד קשה לפרנסה,

יש לנו הרבה זמן פנוי ובעיקר פניות נפשית שצריך להוביל אותנו (וגם קורה כבר בפועל)-

לעסוק ביותר ענפים בתורה

ללמוד יותר לעומק

לחשוב על אידאלים חשובים ולפעול אותם

ורק ככה אפשר להתקדם לגאולה השלמה.

בגלות כולם חשבו רק על איך לשרוד את היום

ולא כלום מעבר לזה.

"הנה ימים באים נאום ה' אלוהים והשלכתי רעב בארץ

לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס)

''לא נתאוו החכמים והנביאים לימות המשיח
לא כדי שישלטו על כל העולם.
אלא כדי שיהיו פנויין בתורה ובחכמתה
כדי שיזכו לחיי העולם הבא'' 

(רמב"ם)

ה' העניש את אדם הראשון- "בזעת אפיך תאכל לחם"

המצב היום שהפרנסה מגיע בקלות מוכיח שהעולם מזדכך ומתקדם לעבר 

תיקון חטא אדם הראשון, לכן גם הקללה כבר פחות חמורה.

(כנ"ל גם לגבי העונשים של חווה)

בס"ד

מבחינה ערכית ורעיונית מסכימה עם כל מילה של ברגוע,

ממש אהבתי!

מבחינת חלישות פיזית-

יש כמה סיבות שבדורינו יש פחות כוחות,
התזונה התעשייתית, אורח החיים הלא בריא, זיהום האוויר היבשה והמים וכ'.
נשמע מדכא - אז לאיזון- פעם רק החזקים באמת שרדו 

אז כן, יש פחות כוחות פיזיים,

אלא אם כן משקיעים שיהיו.

ופנימית כמו שברגוע אמר-
יש היום יותר בחירה מה לעשות עם הזמן שלך.
 כמו כל משאב זה מעצים את היכולת לבחור היכן להשקיע את כוחותיך.

אני חושבת שיש גם תופעות חיוביות שהיום קיימות ופעם לא היו.
פעם המלחמות היו יותר אכזריות,
סתם בשביל להגדיל את האימפריה ותחרויות מטופשות בין עמים חזקים.
היום יש שיתופי פעולה בין האומות, אם יש אסון באיזה מקום-
אומות העולם מנסות לעזור. עצם העניין ששולחים סיוע שעולה כל כך הרבה-

רק כדי לעזור לאחרים שאין לך שום תועלת מזה, היא מדהימה בעיני.
ואגב להתפאר בכך בעיתון לא נקרא תועלת אינטרסנטית, כי עצם זה שהיום הגאווה
להצטלם כשעוזרים לאנשים, ולא כמו פעם שהגאווה הייתה כמה עמים כבשת בזזת והפכת לעבדים...

אז לא הכל ורוד, ויש הרבה צביעות, ויש ניצול ציני של אנשים טובים למטרות לא טובות,
באמצעות אותה אכפתיות וכ', אבל בגדול לענ"ד התהליך הוא תהליך שגם אם יש בו יותר פינוק לגוף,
יש אתגרים חדשים לנפש.

ומובן שכל זה קרה בגלל הסמיכות לגאולה האמתית והשלימה, שחלק מיעודייה כבר מתחיל להתקיים,
גם אם באופן של "על דרך זה" וכ',
אבל זה קורה.
עצם זה שעל בניין האו"ם (עם כל סלידתי מהמקום הזה)
מופיע ציטוט "וכתתו חרבותם לאיתים"
כבר מראה לנו לאן העולם מתקדם .
למרות זה עדיין לא לגמריי שם, לפחות זאת הכותרת שאליה שואפים.

אני אבדוק בסלולר אח"כ

פעם רוב העולם עבד קשה יותר ורוב העולם היה רעב יותר

כיום רוב העולם עובד פחות קשה ופחות רעב

תוצאות מאוחרות של המהפכה התעשייתית

ולא רק..

אנחנו גם יותר חצופים

יותר נצלנים

לא מכבדים אחד את השני

לא מתחשבים

וכפויי טובה

סלחו לי דור ה-Y

אני חלק ממכם..

ומי כמונו יודע לאיזה מצב אנחנו הגענו...

נכון שהם עבדו קשה יותר פיזית, אבל זה לא אומר שהם היו טובים יותר.

כמו שכתבו לפניי, זה  שהשתחררנו מכל הזמן לחשוב איך לשרוד את היום ואיך לא נהיה רעבים, 

זאת דווקא הזדמנות לבחור בלימוד תורה, בתפילה, ובחסד בשעות הפנאי.

צריך אבל לבחור נכון, כי בשעות הפנאי האלה אפשר גם לשרוף שעות מול אייפונים וטלוויזיה, שיטוט ריקני באינטרנט (לא מדברת על מה שבאמת יש לו משמעות), וסתם "לשרוף את הזמן" בלשון העם.

השאלה מה הבחירה של כל אחד ואחד, יש לנו הזדמנות לבחור בטוב. יותר לימוד תורה, יותר חסד וכו'. 

דווקא עכשיו כשאנחנו בתחילת הגאולה ההתקדמות הטכנולוגית זה דבר מבורך.

מצד שני עדיין יש גם עבודה פיזית. זו גם הבחירה שלנו האם לעשות אוכל לא בריא מלא חומרים משמרים בלחיצת כפתור או לבשל אוכל איכותי, לדוגמה. או האם להשקיע את הכסף שלנו במה שבאמת חשוב ועקרוני או לבזבז על שטויות.

לדעתי, בדור שלנו עניין הבחירה מאוד חשוב. גם בדורות הקודמים היה, אבל בדור שלנו עוד יותר.

"ובחרת בחיים", שנזכה לבחור בטוב!

רוב רובו של הדור שלנו בוחר להיטמע בסמארטפונים ובעולם המדייה...

ומי שבוחר נכון-הוא באמת טוב יותר גם מאלא של פעם כי יש יותר נסיונות..

בס"ד

כן ,

לא חושבת ש"עצלן" או "מפונק" זוהי ההגדרה המתאימה , 

כי עצלנות זוהי מידה שיכולה להיות קיימת בכל אחד בכל מיני רמות , יש אנשים שמטבעם יותר נמרצים ופעלתנים ויש פחות וזה לא קשור לדור , זה משהו שתמיד היה קיים , עובדה שיש ספרים מאוד ישנים שמעוררים שינוי במידת העצלות " אורחות צדיקים " , " מסילת ישרים " , מכתבי הרמב"ם וכו' ..מניח את הדעת שזוהי תכונה שיכולה להיות שלילית אך מאידך יכולה להיות גם חיובית , למשל אדם שאת כוח העצלות שלו מנטב לאפיק אחר - להתעצל לעבור עבירה ..וכו' 

כל מידה כשמה כן היא "מידה" צריך אותה במידה הנכונה ,וזה קיים בכולנו , המטרה היא לעבוד ולתקן את המידות האלה.

דור מפונק ? ..שוב זה גם תלוי בהסתכלות של האדם , אם האדם גדל בבית שיש בו שפע גשמי גדול והוריו ממלאים את כל מחסוריו מבלי לתת לו תחושה שהוא צריך להתאמץ הרבה בכדי להשיג משהו ,הוא באופן טבעי גדל בתחושה שקל מאוד להשיג כל דבר ואם הוא נתקל בקושי להשיג  , זה יוצר אצלו אתגר כי הוא היה רגיל לקבל את הכול על מגש של כסף .

לעומת אדם אחר שגדל בבית עם חוסר תמידי או רק בתנאי קיום בסיסיים לא תפנוקים , יעריך יותר כל דבר שישיג , ילחם יותר .

 ראיתי פעם מחקר שעשו שאנשים שגדלו בדוחק ועברו חיים קשים חומריים , גידלו מנוע חזק יותר והצליחו להגיע מאוד רחוק .

ולכן לדעתי לא "הכוח הפיזי" הוא הנתון המכריע כאן , כי אמנם החיים הפכו יותר קלים והראש יותר פנוי לעבודת ה' , ללימוד וכו' ..אבל זה חלק מתהליך הגאולה שנסתגל למצב שבגאולה השלימה באמת לא נצטרך להתעסק בעניינים הגשמיים ולתת עליהם את הדעת , כי נהיה דבוקים בעבודת ה' בשלמות ,עד כדי כך שנצטרך להזכיר לעצמנו לאכול ולישון וכו' , מרוב שהגשמיות לא תשחק תפקיד משמעותי יותר בחיינו .

פשוט צריך להגיד תודה לבורא עולם שזה ממש ימות המשיח , שיותר קל לכבס ולנקות ויש הרבה עזרים ..בשביל שנתפנה לדבר התכליתי האמיתי ,לעשות לו דירה ב "תחתונים" .

זה הכול חלק מתהליך הגאולה..וזה נפלא ותודה לה' 

הצעירים של ימינו- פוחזים, פורקי עול, ואינם נשמעים למבוגרים...

[משהו כזה]

תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.  

תשובת Gemini:

המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.

להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:

1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה

במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.

2. קשיים בתהליך ההתנתקות

אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.

3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים

החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.

4. תקלות טכניות ותשתית

בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.

5. שיווק אגרסיבי

הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.

נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):

* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.

* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.

לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.

זה לשון הרע לתועלת, נכון?

דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)

אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא  פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות

מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו....   צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.

אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים  והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!

הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.

כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....

אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.  

תודה לך.

גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).

ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.

עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.

או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,

או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?

(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו

חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..

או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות

או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...

לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק

שמעשיר את החיים...

אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!

(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות

סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)

לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..

לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.

יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.

התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)

וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.

אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.

טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.

ואז - גם לך.

אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!

למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..

הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של

הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים  אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!

שבוע טוב!!

בהצלחה בהגשמת התחביבים.

לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...

באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.

לי יש קליטה מעולה בהוט

אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע

רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם

וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת

בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...

תודה!

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.

אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר) 

ספק אינטרנט

והגנה

HOT מספקים אינטרנט

רימון מספקים הגנה

הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?

יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק

ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד

אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון

ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם

מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה

אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן

יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת

אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
 

אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות

אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון

תודה רבה.

תקלות?!   אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.