בלי דרך לצאת
וכמה שאני ממשיכה
אני רק פוגעת בעוד
ועוד
ועוד
ועוד אנשים
ואני נפגעת מהכל
הכל חזק יותר
גדול יותר
והכל פוגע בי
בכל מקום בגוף
בכל מקום בנפש
ואין תקוה
צריך רק לעצום עיניים חזק-חזק
לנסות להיעלם.
הדמעות לא יגמרו לעולם
לא יבוא חיבוק
לא תהיה תקווה
אף נפעם
אף פעם
אף פעם
אף
פעם
לא יהיה בסדר לעולם
רק חיוכים מזויפים
אמירות ריקות מתוכן
מפגשים חלולים של גופים.
מנסים לדמות חיבוק
אבל זה כלום
הדמעות יגמרו
אנחנו נמשיך
לחיות
סתם
כמו מכונות
חסרות רגש
אנחנו נשכפל את עצמנו לנצח
יהיה לנו לבד
לנצח
שום חיבוק לא ירגיע
אף אחד לא ימחה את הדמעות
לנצח
