מוזר לי ממש.
נקודה.
עצבים לא ברורים, או ברורים.
פףף. שנים לא דיברתי ככה אל אמא.
רע לי ממש.
אבא עושה לי טוב. כפרעליו
מחר, במקום חופש, יום עיון. לעזאזל הערבים, ימח שמם.
אני לא מפסיקה לישון, ולהיות עייפה.
נמאס לי כבר להיות עייפה.
אני צריכה לשבת על אנגלית, וממש אין לי כח.
אני צריכה להתחיל פסח בחדר שלי, טעטע שיושיע.
משבוע הבא עבודה. אינשאאלה.
אני מתנדבת, בעז'ה, זה משמח לי את הלב ממש
באלי להעניק לילדים המדהימים האלה
באלי לחבק אותם עד אין קץ,
לדמוע כמו סתומה
כי כזו אני,
סתומה.
