לסרק כל בוקר וכל ערב אחרי חפיפה , להשתדל לא לוותר על שום יום בוקר וערב!!

להתחיל לחפוף עם שמפו לילדים בתוספת רוזמרין (נמצא כמעט בכל סופר)

וכל בוקר לסרק את השיער עם תרסיס סרקל של ד"ר פישר בתוספת רוזמרין כדי למנוע הידבקות נוספת....

ב"ה עשיתי את זה לבת שלי וכבר תקופה ארוכה ב"ה לא נדבקה שוב

אז אני מנקה לו את הראש בוקר וערב 

מידי פעם גם כשיש זמן פנוי

ב''ה הרבה יותר טוב

דיברתי עם המנהלת היא אמרה שהם יתלו שלט ויידעו את ההורים

אבל היא אמרה שיש ילד אחד שהוא המוקד ואמא שלו ילדה עכשיו ואין שם כ''כ מענה לזה

אז היא חושבת בעצמה לבדוק לו

כינים זה רק אחד מתוך מכלול סימנים. רק אם יש מכלול של סימנים מדווחים על הזנחה.

אבל צריך לבדוק שהוא מתאים גם לגיל הזה.

נכון שזה לא מקובל לעשות לילד תיספורת לפני גיל שלוש, אבל כאן זה עניין בריאותי אז כדאי לגלח אותו. בבת אחת תיפטרי מהכינים והשיער יגדל מחדש די מהר.

אם זו בת, זה באמת לא נעים לראות אותה מגולחת אבל דווקא בגלל שהיא כל כך צעירה המראה שלה לא יטריד אותה. לכן, אותה המלצה עדיין במקומה: לגלח ! מהר מאוד השיער יגדל בחזרה.

 לא רק שנפטרים מהכינים בבת אחת אלא שלא צריכים לענות את הילד או הילדה ע"י סירוק עם מסרק סמיך יום יום במשך תקופה ארוכה. הרי הסירוק הזה הוא עינוי ! הלוא מדובר בילדים מאוד צעירים שעדיין אינם מושפעים ממבטים ולעג חברתי.  

אם אפשר, רצוי מאוד לגלות ממי הילד או הילדה נדבקו, כדי שלא יידבקו שוב. כך, גם הילד שממנו נדבקים -- יטופל והכינים ייעלמו מכל הסביבה.

להקפיד על ביצה ליום בתזונה.

צריך להיפטר מהתקינות הפוליטית בדיוק כמו שצריך להיפטר מהכינים! אם חוששים לבייש ילד, אז האחות שבודקת לא צריכה להגיד לאף אחד שום דבר, כך שילדים אחרים לא ישמעו -- ולהודיע להורי הילד בטלפון. כל ילד ייבדק בחדר האחות בנפרד ולא בנוכחות יתר הילדים. הוא לא יישלח הביתה באותו יום, בלאו הכי הוא כבר הדביק את מי שהדביק. הוא יכול להישאר בביתו כמו בכל מקרה של מחלה עד שאימו תשתלט על המצב. 

בהקשר זה, רק מעניין לספר שבשנות ה-60, ואולי גם קצת אחר כך, היה שמפו שהרג את הכינים וגם את הביצים כך שהן לא בקעו. נוסף על כך, השמפו הזה ריכך את האחיזה של הביצה בשערה, כך שהיא פשוט החליקה החוצה בקלות כשסרקו את השיער במסרק סמיך. הבעיה היא שעם הזמן, הכינים למדו לחיות עם זה -- והשמפו הזה כבר לא משפיע עליהן.

הסיבה שגם באותם הימים סרקו עם מסרק סמיך היתה שסרקו מחשש עינא בישא כדי שלא יראו את הביצים הללו, כי רווחה אז האמונה שאמא מלוכלכת או מזניחה גורמת לכינים בשיער של ילדיה. וגם, אולי, 

-- לייתר בטחון, אף עפ"י שבאמת לא היה צורך.

מר בנט -- לטיפולך ! תן הוראות מתאימות לאנשים במשרדך שזה תפקידם.

בילדותי, לפני עידן השמפו המבורך, נהגו לעשות תמהיל של שליש נפט, שליש שמן מאכל ושליש חומץ -- ולמרוח את התמהיל הזה היטב בין השערות, ואז לעטוף את השיער המרוח בתמהיל הזה בנייר פרגמנט, לכמה שעות ואז לחפוף כרגיל ולסרק במסרק סמיך. לא זכור לי אם חזרו על הטיפול הזה, ובאיזו תכיפות, והאם השאירו את המריחה החבושה הזאת כל הלילה על הראש -- או לא, אבל בסוף זה עבד. 

אזהרה: אם משתמשים בשיטה הזאת, חייבים לעשות את התמהיל הנ"ל -- כי נפט לבד אומנם הורג את הכינים אבל גורם לכוויות קשות!

שמעתי גם שלשיער צבוע -- הכינים לא מסוגלות להדביק את הביצים שלהן, וגם שצביעת השיער הורגת את הכינים שיש שם. כך, שבעצם, בשיער צבוע אין כינים. אבל לא ידוע לי באיזה גיל אפשר להתחיל לצבוע שיער. שמעתי שזה מזיק מבחינה בריאותית לצבוע שיער של ילדים. כמובן, שאם צובעים -- אפשר לצבוע את השיער בצבע הטיבעי של השיער, כך שלא ירגישו  [ אם חוששים לזה שילדים אחרים ירגישו].

רק לוקח זמן עד שהיא מוכנה- צריך סבלנות!

קטפו ענפים של רוזמרין (מצוי בהרבה מקומות).

ייבשו אותם בחוץ בשמש. כאשר יהיו מספיק יבשים יירדו בקלות מהענף.

כך תפוררו את הכל. אפשר ע"י שפשוף בשתי הידיים.

הכניסו לצנצנת זכוכית עם מכסה.

כסו בשמן זית פשוט למאור עד גובה העלים.

השאירו בצנצנת מספר שבועות ,עד שהשמן יקלוט את הרוזמרין ( לפחות 4-3 שבועות)

סננו את השמן, או אפשר לשים מראש בתוך שקית מבד.

הכניסו לתוך בקבוק השמפו. בהתחלה ביחס של 1/3 ואח"כ אפשר להוריד לרבע.

בכל שימוש נערו את בקבוק השמפו, כי כידוע טבעו של השמן לצוף למעלה.

עשו זאת באופן קבוע ותשכחו מהכינים.

כשפתחתם את הצנצנת הכינו כבר את הבאה.

נשמע מסובך,אבל תאמינו לי שזה שווה! ניסיתי את כל התכשירים ושום דבר לא עזר כמו זה!

בהצלחה והעבירו הלאה....

1/3 מהשמן ו2/3 שמפו. כל שמפו טוב. לא כדאי שמנוני מדיי כי גם ככה זה שמנוני בגלל השמן.

עד שהשמן יהיה מוכן אפשר להשתמש בחליטה של מים.

להרתיח את הרוזמרין בסיר ולחפוף עם המים האלה.

לדעתי השמן הרבה יותר חזק ומרוכז.

או שמפו שיש בו רוזמרין..אצלי עוזר.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות