קטע שנכתב על מירי אמיתי ז"ל:
ביום שני , עשרים ושנים בחודש מר חשוון ,
בשנת חמשת אלפים ושבע מאות ושישים ואחת
למנין שאנו מונים כאן,
כפר דרום תבנה ותכונן אמן.
עברה מירי אל "הנוף היפה" של עפרה,
ושם בצל המטעים ,נטמנה בחיקה של אמא-אדמה.
נוסיף כאן מלים אחרונות, שיכולות ללוות אותנו כצואתה:
היו ברוכים, בני עמי. אהבתי אתכם בכל ליבי ומאודי.
התפללתי עליכם מתוך סידורי.
את ארץ ישראל שלנו, היפה והטובה,
המשיכו ליפות ולנאות.
ואם אמנם נשפך דמי עליה
לו יהי כך, כי
"מי אני בכלל"...
כך היתה אומרת
בענווה גדולה וטהורה .
ולקדוש ברוך הוא
היתה מוסיפה:
וגם כשבאים יסורים,
ולחוש באהבתך, אלוקים"
בשבוע שעבר היתה אזכרה למירי אמיתי ז"ל היא היתה דמות מדהימה
בואו ניקח מהאישיות שלה ענוה שמחה מסירות
תהא נשמתה צרורה בצרור החיים