תגידו, נשמע לכם נורמלי?
אני 6 שבועות אחרי לידה. הדימום הפסיק, ופתאום אחרי שבוע הפסקה חזר בהדרגה- ז"א בתחילה ככה ורדרד ועכשיו כבר אדום (כבר שבוע). לא נשמע לי שזה ווסת, כי זה כבר שבוע, וזה מתחזק, ולא להפך.
האמת שהייתי אצל רופאת נשים לפני שבוע ולא היה לי חשק לבדיקה פנימית... אז לא נבדקתי, ועדין לא היה כזה דימום.
זה לא חזק, אבל זה כבר אדום.
מה זה?
אמנם הלוכיה (הדימום שלאחר הלידה) נוטה להיעלם ולחזור וכן הלאה, אבל בגלל שזה אחרי הפסקה של שבוע שלם אולי שווה לבדוק.
הלואי. אני מתעצלת ללכת לרופא... ולהיבדק...
ואני דוקא מרגישה מעולה, ובכלל אין לי תפרים 
...
אבל זה לא נראה מחזור! בלידה הקודמת גם היה לי כך, אבל אז זה היה דם דם. עכשיו קצת ורוד+ שנהיה אדום. אוף. אני לא יודעת מה לחשוב. כנראה שכן אלך לרופא...
יש כזה דבר שאחרי לידה אחת תהיה ווסת סדירה, ואחרי לידה שניה לא תהיה ווסת? (כמובן הנקה מלאה). סתם בשביל שתהיה לי תקווה אני שואלת.
וכל לידה עומדת בפני עצמה..
אחרי הלידה הראשונה שלי חזר לי המחזור אחרי 5 חודשים (בהנקה מלאה..), אם כי הוא התארך והגיע כל חודשיים.. גם משהו.
אחרי הלידה השניה- שנה ורבע בלי מחזור!! כשהילד הגיע לגיל שנה וכבר ינק רק פעמיים ביום ממש התחלתי להילחץ ועשיתי בדיקות הריון כל שניה ושאלתי איזה 10 רופאים אם זה בסדר ומכולם שמעתי אותו הדבר- יש כאלה שמספיק שיחסירו הנקה אחת כדי שיחזור המחזור, ויש כאלה שהנקה אחת מספיקה כדי למנוע ממנו לחזור... (בחיים לא האמנתי שאני אחכה שהוא יחזור..)
בקיצור- אין כללים, הכל יכול להיות.
זה לא נשמע מלחיץ במיוחד.
לי היה דימום הולך וחוזר במשך 11 שבועות לאחר הלידה הראשונה שלי והייתי אצל הרופא פעמיים.
בזמן זה גם הגעתי פעמיים למצב שבו קיבלתי שוב לאחר שכבר התחלתי שבעה נקיים.(פעם אחת זה היה ממש ביום השביעי, מבאס...)
כל זה עם הנקה מלאה!
אני מאמינה שזה יעבור לבד ואני מקווה שזה יקח פחות זמן.
מזל טוב.
אחרי הלידה הראשונה לקח לי חודשיים להיות נקיה, אבל ככל שעברו יותר לידות - אני עכשיו נקיה תוך שלושה שבועות עד חודש!
למה לחכות שלושה חודשים???
במכון פועה אומרים שצריך להתאמץ על כל יום של טהרה (מפי הרב בורשטיין), ולא נראה לי שזה עושה טוב לשלום בית הדחיות האלה...
כמובן כמובן לא להכנס ללחץ- זה תמיד גרוע, אבל לא לוותר בקלות!. אני מציעה מנסיון- לכתוב שאלה בשו"ת שלהם באתר פוע"ה או להתקשר אליהם כדי לדעת אם להתחיל לספור או לא.
שמחה וטהרה!
(פשוט שמעתי שיעור של הרבנית לבנון על זה)- היא אמרה שבאמת יש לה ויכוח על זה עם הרב בורשטין (אח שלה...). ושאחרי לידה יש רק שני דברים חשובים- אימא ותינוק, וכל מה שמעבר מחכה בצד. ובד"כ לוקח ליולדת ולתינוק בערך 3 חודשים כדי להיכנס למסלול. אבל כמובן שזה לא גורף.. הנימוק היה שהדבר הראשון צריך להיות זה הבריאות והרגיעה של האשה- ובשביל זה שווה לחכות קצת, וכל זוג מחליט לעצמו כמה הוא צריך.
ומניסיון שלי, שאחרי הלידה הראשונה הייתי לחוצה בטירוף להתנקות כבר, ואחרי הלידה השניה לקח לי המון זמן מרגע שחשבתי שהדימום נגמר ועד שהוא באמת נגמר (נראה לי שיש כמה בתיח"ר לעדים שחייבים לי את הפרנסה שלהם באותם חודשים), דווקא כל הניסיונות והכשלונות והשאלות וה"מתי זה ייגמר" עשו לי (ולנו) יותר גרוע מאשר אם היינו מחכים יותר אבל בנחת.
כל כך הרבה זמן!!!!
שלושה חודשים...
להשתגע...
אני כבר אחרי חודש וחצי מתחרפנת...
וגם לא הרגשתי טוב אז הלכתי להיבדק.
לפי מה שהרופא אמר 6 שבו' אחרי הלידה הרחם עדיין לא חזר למקומו. לידה שנייה השרירים כבר קצת יותר חלשים{אלא אם כן חיזקת אותם} וגם אם את מרגישה חזקה צמצמי את המאמץ הגופני למינימום.לא נורא אם כמה חודשים הבית לא יהיה מבריק . כשהילדים לא צריכים אותך נסי להיות ברגיעה.
ומאוד חשוב לחזק את רצפת האגן.הרופא שלי נתן לי תרגיל שאין סיבה לא לבצע אותו.
-לכווץ את שרירי הסוגרים של השתן לכמה שניות ולהרפות{קיגל}.כך כמה פעמים ביום בטח יש עוד אבל זו התחלה.
מיצוי של עלי פטל. יעיל לחיזוק הרחם גם לאחר הלידה
מיצוי של עלי עץ הלימון/רימון
מסטיק תימני
מן הסתם יש עוד דברים. לתשומת לב! להתחיל לקחת רק כחודש אחרי הלידה ולא לפני! לי זה ממש עזר!
מה זה מסטיק תימני? איפה משיגים?
כן... הדימום היה בשבעה נקיים... זה היה כ"כ נחמד... אבל אני עדין בדימום. חלש ובהיר, אבל דימום.
ואין לזלזל בה, קודם כל הרופא בודק אם הרחם נקי משאריות ההריון (לעיתים נשארת נעוצה חתיכה מהשיליה) חוץ מזה שהדימום לא מפסיק בגלל אותן שאריות, זה עלול להתפתח לזיהום מסובך, חוץ מזה שאריות שיליה עלולות לפגוע קשה בהנקה. מצב כזה מצריך גרידה.
חוץ מזה בודקים את צוואר הרחם, ואם הוא נסגר לגמרי, לפעמים באולטרא סאונד ולפעמים ידנית- תלוי ברופא.
מה שאני כמדריכת הכנה ללידה מדריכה את היולדות- בשום אופן לא לקיים יחסי מין לפני בדיקת הרופא, כיוון שזה חלילה עלול לגרום לזיהומים אם משהו פתוח.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
השאלה איפה הוא נמצא.
הוא לא ילד.
אם יש לו רצונות שלא עולים עם המציאות הוא אמור לדעת להתמודד עם זה.
את לא פלסטר שלו.
הוא הביא ילדים לעולם. לוקח את זה בחשבון או לא?
נשמע מאד שאת בשליטה על המערכת וזה אחלה בשבילו.
הוא רוצה גם להגשים את עצמו כשאת בשקט ולא מתלוננת שקשה לך.
אבל לא זוכר שבעצם הילדים האלה הם שלו באותה מידה שהם שלך,
אז אולי את תקומי ותחליטי להתגייס? את גם יכולה.
איפה הוא רואה את עצמו שם?
ואולי העבודה היא שלך, לשקף נכון את זה שבעצם אין לך אחריות יותר ממנו והילדים והבית הם לא שלך יותר משהם שלו.
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי
אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים
הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.
היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע
מפה לשם הילד חוזר מסופררררר
מוכן לכיפה
הוא נראה בן 40!!
איפה התינוק שלי???
אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב
אני מבואסת ככ שלא הייתי שם
מה עושים עכשיו??
יעל מהדרוםאיזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...
ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉
גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣
איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו...
קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.
הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍
והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!
והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.
לדעתי זה מתוק ממש...
זאת ממש לא היתה הכוונה שלי..
אני בטוחה שהם מתוקים ממש😍
האמת שהעיקר היה אלמנט ההפתעה, לא חלמתי שככה הוא יחזור ולא התכוננתי לזה וגם לא הייתי איתו בתספורת.
בקיצור הכל ביחד היה לי יותר מידי
ממגוון סיבות
יחד עם זה שלא רואים ערך מיוחד בהמתנה...
גם אנחנו סיפרנו את הבן בגיל שנתיים
זה לקח באמת כמה ימים להתרגל אבל אחכ היה סבבה..
חלאקה אז למה להשאיר?
מסופר זה המראה ה'רגיל' של בן, אז כמו שמלבישים בבגדים של בנים אז מספרים כשהשיער מתארך
ממש בכיתי שגזרנו בגיל 3 ועוד הייתי שם אז זה בטח פי כמה יותר קשה ( ופשוט הלם טוטאלי ) ממש הרגשתי שהילד ניהיה ענק!
זה בטח יגדל לו מהר או שאת יכולה להשאיר קצר
בן 3 וחצי כמעט, בחודשים האחרונים יש הטבה משמעותית, כמעט 0 התקפים בלי בטניזול כמעט ב"ה. חשבנו שזהו זה מאחוריו כי כבר גדל
אבל לאחרונה שמתי לב שקשה לו ממש במאמץ גופני, כמו ריצה - אחכ יגיע שיעול חזק וקושי בנשימה עם החור הזה בגרון. הוא מצידו לא שם לב לכך ואני זאת שעוצרת אותו. מים ומנוחה עוזרים לרוב
בגלל שהיה ככה רצף בשבוע האחרון מאתמול התחיל שוב קוצר- יש לזה קשר למאמץ בשבוע האחרון? בגן היא אומרת שהוא בסדר ,היום אבקש ממנה לשים יותר לב אבל יכול להיות פתאום החמרה וקושי במאמץ? הבעיה שהוא לא ער למצבו
והבדיקות נורא יקרות!
תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!
הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.
מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש.
אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.
עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.
מסכימה איתך
קניתי גם לפני שנים.
בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.
הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.
ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.
עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ.
ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)
בהחלט שווה
אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין
יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס
זכור לי שקראתי פה פעם שהם לפעמים דוחים על זה חבילות ואז *כל* החבילה חוזרת
מישהי יודעת?
זה בעייתי להביא בדיקות במשלוח מח"ול?
והאם דין iherb כדין אליאקספרס?
אני פעם אחת הזמנתי והשתמשתי באחת כשלא היתה בתוקף, ויצא חיובי ולא הייתי בהריון.
השני, שהמשלוח השני, משרד הבריאות עיכב לנו את החבילה והיא לא הגיעה מעולם..
אז חזרנו לקנות בדיקות הריון בארץ
אולי הנסיונות הבאים ננסה שוב
כרגע אני בהריון ברוך ה'
