1. איך בדיוק צריך למדוד חום בשביל לזהות את הביוץ? ממתי להתחיל: מהיום הראשון של הוסת, של שבעה נקיים, מבוקר אחרי הטבילה, זמן אחר? האם זה חייב להיות כל יום באותה שעה בדיוק ודווקא בבוקר? כמה דקות צריך למדוד? האם זה חייב להיות עדיין בשכיבה במיטה? ברגע שאני מתעוררת תוך כדי "מודה אני"? או שאפשר קצת אחרי ומתי? מה הטווח של חום נורמלי ובזמן ביוץ? האם יש דרכים אחרות לזהות ביוץ?
2. האם ואיך אפשר לכוון שהעובר יהיה בת? תודה מראש לכל מי שיכולה לענות.
הראשונה- לאתר "פוריות טבעית" (תכתבי בגוגל, זה עולה ראשון נראה לי).
השניה- הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה" שכתבה ד"ר כריסטיאן נורת'רופ, זה ספר בעובי של 5 אנציקלופדיות אבל שווה כל רגע, ואני ממליצה עליו ממש בחום לכל אישה (אבל רק לאישה) בלי קשר לשאלה שלך. ובאחד הפרקים שם יש פירוט מדוייק על מה ששאלת.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
כל אחד נכנס לנישואין עם מחשבות/רצונות לגבי עצמו ולגבי הדינמיקה עם השני
חלומות רגשות וכו יכולים להיות משותפים אם מוציאים אותם מגדר מחשבה ומדברים עליהם ביחד כי לא כתוב על המצח מה אני רוצה .... ואז אחרי שמקשיבים אחד לשני בלי שיפוט/ בלי להפריע לו להביע את מה שרוצה, מנכיחים את הרצון או רצונות של כל אחד, מכבדים (= לשון כובד, נותנים מקום לרצון במלואו, על כל מכלוליו) ואחרי ההתייחסות הראשונית הזו אפשר לעשות תיאום ציפיות/ לבדוק מה דומה, מה שונה ומה מתנגש בין שני הרצונות
וממילא איך בונים את הדבר הזה ביחד .
וכמובן שלא חייבים להיתפס לדפוס מסויים לעולם ועד. כל כמה זמן יושבים ישב"צ ומדברים על התקופה/ איך אני רואה את הדברים/ ממה אני מרוצה ושמח, על מה אני מודה, מה הייתי רוצה לשנות או לשפר במערכת הזוגית או האישית.
ממש לא אומרת שהוא חצי רווק ואת קורסת
מבחינתי לפחות הכוונה זה שהוא אחראי על הפרנסה ואני על בית וילדים. בפועל שנינו עובדים ושנינו מתחלקים פחות או יותר חצי חצי במטלות בית ועם הילדים וזה מעולה מבחינתי. אם ישתנה משהו נדבר על זה ובעז''ה נגיע להסכמות בינינו.
ולגבי הריצוי- אני חושבת שהרבה פעמים אנשים שיוצאים מריצוי הולכים לקצה השני של לא להתחשב באף אחד, בלי להגיע לאמצע
אז כן אני חושבת שצריך לדבר על זה ולהבין איך השינויים מסתדרים מבחינתך, ואיך הוא יכול להגשים חלומות ועדיין לקחת אחריות על החיים שלו ועל החלק שלו בבית...
אני חושבת שנכון שהאישה תהיה קשובה לעצמה ולא תלך לפי תבניות כאלה ואחרות כי החיים דינמיים. והסוד במעורבות הבעל הוא תקשורת ומערכת יחסים טובה
אם לא סבבה לך להיות 'האישה בבית' ואת מרגישה שאת מוותרת על עצמך לטובת גידול הילדים - צאי לעבוד במה שאת רוצה חולמת ואוהבת, בסוף אישה שטוב לה ושמחה תהיה אמא יותר טובה לילדים בבית ואישה יותר שמחה לבעלה כי יש לך מילוי עצמי דרך הקריירה. (יש נשים שהמילוי העצמי שלהן הוא אחר, כל אחת ומה ששלה)
היום להרבה דברים טכניים שקשורים בתחזוקת הבית יש חלופות שהם לא את,. הדבר הכי חשוב שיהיה בבית בתור הורים לילדים זה לב קשוב תקשורת טובה ושלום בית.
לגבי "ככה הוא". לדעתי זו תבנית שאנחנו שמים בה את הבעל כי אנחנו לא מעזות לשנות. ברגע שאת תשני הוא יצטרך להתאים את עצמו או שתמצאי דרכים אחרות להסתדר. בסוף בעל שלא מעורב בבית זה סימפטום לבעיה אחרת לדעתי יותר עמוקה
ואת הילדים והעבודה וכו..?
גם פיזית וגם רגשית..
נגיד הבעל נעדר לתקופה ממושכת...
אתן מרגישות שזה קשה אבל סביל או מעבר לכוחות+..?
אם תציינו גם מס' ילדים אולי יותר יעזור
מנסה להבין קצת את עצמי ומעבר
שאני מרגישה שבטבע שלנו אנחנן מרגישות יותר 'אחריות' על הבית, גם כזה במחיר של לוותר על רצונות שלנו, והגברים בטבע שלהם יותר חושבים על עצמם, לא בקטע אגוסאיסטי אלא פשוט זו המחשבה הראשונית, ואחכ חושבים איך זה יכול להסתדר עם הבית.
ובמקום להתעצבן על זה, אני חושבת שאפשר ללמוד מהם ולחשוב גם על עצמנו.
במקום לכעוס עליו ששלושה ערבים בשבוע הוא לא נמצא בבית (נניח), אז ללמוד ממנו ולהגיד, ביום הזה והזה אני לא אהיה בבית כי אני הולכת להתאמן/יוצאת עם חברה/ מה שבאלך, צריכה שתהיה בבית.
ואני חושבת שכשאנחנו נלמד לדאוג לעצמנו אז זה גם יגרום להם לראות יותר את הבית ולקחת את האחריות וגם יאוורר אותנו ויפחית את האמוציות שלנו כלפי העניין.
הכותבת היא אחת שלא דואגת לעצמה בכלל ויודעת רק לכתוב מילים יפות
לא שאין שותפות, אבל האחריות הבסיסית נתונה לכל אחד לפי ה"תפקיד" שלו. (האמת שאם כבר בעלי הרבה יותר שותף בבית מאשר אני בענייני החוץ...)
זה אולי גם קשור לאופי הגברי ולאופי הנשי, אבל בעיקר זה נובע מהאופי של כל אחד מאיתנו -
בעלי איש מתמטיקה וחישובים, איש מעשי שיודע "להחזיק ראש" ולכן הוא האחראי הפיננסי של הבית והאחראי על כל הסידורים שדורשים הסתובבות בחוץ. (הוא גם נוהג ואני לא, אז זה גם קשור בזה)
אני אישה של בית מטבעי (גם עובדת מהבית) ולכן רואה יותר את הצרכים של הבית ומצליחה לנהל אותם (פחות או יותר...)
בטיפול בילדים אנחנו לגמרי שותפים, אם כי מטבע הדברים אני יותר נמצאת איתם. אבל שנינו יודעים מה הצרכים שלהם (אולי אני קצת יותר) ויודעים לטפל בהם בבית ובחוץ.
לנו זה טוב ככה... כל זוג צריך להחליט מה טוב לו.
נקיון וסדר זה גם אבל מבחינתי הצד השולי
גם כי אני לא פרפקציוניסטית
וגם כי זה פחות מעסיק אותי
ושלום מראש לכל מי שתזהה אותי
אצלנו אין חלאקה ומספרים מתי שרוצים
הקטן שלי בן שנתיים בדיוק וסיפרנו אותו בקטנה בבית כל פעם ויצא עקום ולא יפה אז היום לקחנו אותו לספר כדי שיישר את הפוני ויסדר את האורך מאחורה.
היה לנו בלתם ולא יכולתי להגיע
מפה לשם הילד חוזר מסופררררר
מוכן לכיפה
הוא נראה בן 40!!
איפה התינוק שלי???
אני מתפדחת לצאת איתו לרחוב
אני מבואסת ככ שלא הייתי שם
מה עושים עכשיו??
יעל מהדרוםאיזה קשה זה ושוק ממש❤️💕🩷 לא מקנאה בך על הטראומה...
ובאמת מקווה שזה יגדל מהר וישאר לך מזה רק סיפור לספר לו כשיגדל😉
גם בחלקה בשבילי זה משבר... פתאום אין תינוק , יש ילד ענק! הרגת אותי הוא נראה בן 40 🤣🤣
איך אנחנו אוהבות אותם קטנים... פווו...
קראתי את התגובות שלכן מוקדם יותר ולא יכולתי להגיב אבל הן עזרו לי להירגע קצת.
הזכרתן לי שבאמת שיער גדל חח והוא באמת ככ חמודדד שזה הנס שלו😍
והמסקנה כמובן לא לשלוח את הבעל לספר לבד!!
והילדים שלי בערך מגיל שנה וחצי שנתיים מסופרים ממש (עם מכונה) והולכים עם כיפה.
לדעתי זה מתוק ממש...
והבדיקות נורא יקרות!
תדעו שהזמנתי לפני איזה 9 שנים מלא בדיקות הריון בעלי אקספרס, בזיל הזול, ועדיין משמשות אותי!
הן נראות פשוטות ממש, מקלון קטנציק, אבל העיקר מזהה את ההריון.
מי שעושה הרבה בדיקות, שווה ממש.
אבל שימשו אותי נאמנה כמה שנים טובות, גיליתי איתן כמה וכמה הריונות וכשלא היה הריון יצא שלילי.
עכשיו שבאתי לקנות בסופר פארם קלטתי איזה מחירים מוגזמים. כשזה לא בתוקף כמובן לא לבנות על זה, אבל בגדול קונים בתוקף.
מסכימה איתך
קניתי גם לפני שנים.
בהריון הקודם היה קו ממש חזק ביום האיחור או יום לפני.
הפעם היה קו כמעט שקוף באותו זמן, כי הבדיקות כבר לא בתוקף. אבל היה קו.
ובדקתי כמה פעמים כשלא היה הריון וזה לא הראה כלום.
עולה גרושים ומחזיק לכמה שנים. לא מתקרב למחירים בארץ.
ולא היה הריון בפועל.(גם לא כימי או משו. עשיתי את הבדיקה בערב, בבוקר הלכתי לעשות בטא והיא הייתה אפס)
בהחלט שווה
אבל לא פעם ב9 שנים כי אין תוקף ואז לא אמין
יצא לי להשתמש בכאלו ללא תוקף והראו לפעמים קווים שקריים- לא כי מי- בדקתי בחברות אחרות ולא היה פס
אז ככה
הגדולים גדלו
ויש קטנים שאני איתם בצהרים וכו' הגדולים מתעופפים לאנשהו או משחקים משחק של גדולים
כמו מונופול, טיקט טו רייד או אליאס וכו'
נוצר מצב שלבן 5 ובן 2.5 פתאום אין לי מה שיעסיק.
והמחשקים שהיו כבר הרוסים (יצא שבשנים האחרונות קנילי כמה לגדולים) ובמגנטים הרבה הלך ונשאר רק קצת. וכו' וכו'. קולטת שחוץ מכמה פאזלים שנשארו אין לי תעסוקה לקטנים.
איזה משחקים תופסים לגיל הזה? אשמח לכיוונים שאדע. רוצה לקנות כמה.. בטח לקראת הקיץ.
חבילה חדשה של מגנטים?
מה לגבי משחקי קופסא כלשהם?
(יש אופניים ןבימבה אבל מחפשץ משהו שאפשר לשחק איתו בבית.
את מה שמשחקים בחוץ זה בעלי יוצא איתם. לי אין כח לזה)
מגנטים
קוביות
סברס
לגו דופלו
אם הם בעניין, אפשר בובות, כלי מטבח, מכוניות
אפשר גם לצייר, מדבקות, טושטושים, בר בצק.
יש גם משחקים של דגמים, כמו משושים.
פליימוביל
מכוניות, יש גם כל מיני מסלולים וכאלה שזה לבן 5 וגם סתם מכוניות
לאחרונה קנינו מאמזון בחול שככה יותר זול
ואו זה אחד המוצלחים!! הבן שלי בן 4 כל היום על זה
והקטנה בת שנה וחצי גם מצליחה ממש יפה להרכיב מגדל
ממש ממליצה
יש גם פליימוביל שהולך אצלנו טוב
ומשחק רכבות מעץ ממש רץ
וכמובן מגנטים
גם חבילה של חיילים קטנים
פליימוביל
מגנטים
לגו
קליקסים
פאזלים
משחק זכרון
כלי מטבח
זה מה שעולה לי כרגע🤔
ואצלינו בכל גיל הכי רצוי זה פליימוביל
אפשר את החלקים היותר קטנים לשים בצד, אבל לשיקולך...
משחקים אצלי שעות בגילאים שכתבת...
פליימוביל גם משחק אהוב
מטבח וכלי מטבח
משחקי קלפים קלים, כמו מלחמה, רביעיות לפי תמונות, משחק הפרצופים ועוד
אם בנים אז כל מיני משחקי הרכבה לגו ודופלו וכל אלה
אהבתי חחח
מגנטים
קליקס
מכוניות - והרבה
חיות
ובגדול משחקי הרכבה
כלי מטבח
בעיני אם יש קופסא מלאה מהסוגים הנ''ל
לא צריך הרבה מעבר
אצלי כל השאר סתם יושב בארון
אפשר לגדול יותר שיהיו משחקי קופסא לשחק עם חברים אבל הקטן עוד פחות בגיל
אולי לוטי קרוטי וכדומה
לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.
כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.
התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.
אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.
אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?
תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?
דיאטנית מהקוםה?
זריקות לא רלבנטי בשבילי
איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה.
או במילים אחרות - כמה מכנסיים וכמה חולצות לילד בן 3.5?
קניתי בתחילת עונה ומשום מה מרגיש לי שזה לא מספיק.
תוהה אם אני מוגזמת שצריכה הרבה או שזה באמת קצת מידי.
אמר לי הבוקר, שהוא לא רוצה לא את זה ולא את זה וכלום לא רוצה ואין לו חולצות בכלל. נבהלתי לרגע.
בקצב של הכניסות,
אם משתמשים במייבש,
עד כמה הילד מלכלך בגדים,
וגם עד כמה הילד רוצה לבחור בעצמו בגדים, או שלא אכפת לו.
לשבת יש לכל ילד בערך 3 סטים, שיספיק אם מתלכלך ואם יש יומיים רצופים.
ליום חול, אני לא יודעת.
מספיק 4-5 סטים, אם מכבסים בתדירות מספיקה ואין צורך להורה או לילד ביותר מידי גיוון.
אם לא, כדאי שיהיה יותר.
וכדאי גם כמה חולצות לראש חודש, או ימים שצריך חולצה לבנה אבל לא ממש חגיגי.
היו 4 סטים - סט אחד חולצה עם כתם שלא יורד. שם מכנס שנקרע.
תכלס לא נשאר כלום. הרגע מזמינה מנקסט.
לק"י
יש בקיווי 3 חליפות ב-100 או 3 פריטים בודדים ב-50.
אבל משומה החולצות יותר גדולות ורחבות עם שרוול כמעט 3/4, ביחס למכנסיים.
(או שחלק התכווצו במייבש. לא יודעת).
יש לו בערך 10 חולצות של יום חול (חצי מהן משנה שעברה שעדיין עולה עליו), ובערך 20 זוגות מכנסיים שמתוכם חצי קצרים שקניתי וחצי ארוכים אבל דקים שנשארו לו משנה שעברה. אבל זה רק בגלל שהוא עוד מפספס מדיי פעם אז אני חייבת שתהיה לי תחלופה, אחרת לא הייתי קונה לו כ"כ הרבה.
שבת יש לו 2 חולצות לבנות ו-2 זוגות מכנסיים
לק"י
אבל אני שוקלת לקנות לו עוד חליפה או שתיים.
ולשבת זה הצטבר, כי חלק מהבגדים מתאימים לו עוד משנה שעברה- 3 זוגות מכנסיים, ועוד איזה 5-6 חולצות, אבל חלקן סתם טריקו לבנות חלקות. אז זה פחות חגיגי, אבל נוח לי שיש לו.
אני כן צריכה לחדש לו, כי חלק כבר נראים פחות טוב.
אני גיליתי שאני לא אוהבת כמויות גדולת מידי כי אז הכביסה הופכת למדהו דאני לא מצליחה להשתלט עליו..
מצד שני אני לא יכולה לרדוף אחרי בגדים נקיים כל היום.
אז מנסה ליצור איזון
שמתי לב שאני צריכה בערך 5 חולצות, 4 מכנסיים שמתאימים ליותר מחולצה אחת.
לשבת 2 אפשרויות, 3 חולצות לבנות לילד בערך.
זה גם משתנה לפי האופי של הילד, למשל ילד שמלכלך מאוד או נוטה לקרוע את הבגדים מצריך כמות גדולה יותר
וואלה הייתי שמחה אם היה עוד אבל לא קריטי לי, הוא בן ארבע
ליום חול האמת מלא, אבל רק כי קיבלנו. בפועל מכוסים כל יומיים אז משתמשים מקסימום בארבעה, אולי חמישה סטים
יום חול-
10-12 חולצות
7-8 מכנסיים
שבת -
6-8 חולצות
3 מכנסיים קצרות
4 מכנסיים ארוכות
איזור ה15 מכל סוג ליום חול
איזור 5 מכל סוג לשבת
ורק דברים שנעים להם ללבוש
בתקופות של גמילה מחזיקה גם יותר מזה.
התדירות כביסות פה לא גבוהה ככ ולא יכולה לחיות בלחץ שאין להם מה ללבוש מחר.
10 ליום חול
4-5 לשבת
כדי שאני לא אהיה לחוצה על כביסות
אבל נראה לי מי שמסודרת ומכבסת ומקפלת בקצב טוב אפשר הרבה פחות
בין 7 ל- 10 ליום חול.
אני מרגישה שבחורף צריך פחות כי הסל מתמלא ברגע אז מכבסים יותר.
אם אין מייבש אז יותר.
לשבת 4 כזה אבל נגיד אם יש מאח גדול או קבלתי אז לא מקפידה על 4 מושקעים. שניים יפים.
תגידו, איך אתם נוסעים לבית מלון בלי רכב מתאים?
ב"ה 6 ילדים ,יש לנו רכב אחד 7 מקומות ורכב 5 קטן.
ממש לא רואה את עצמי נוהגת לצפון ובעלי ברכב השני.
רעיונות ,??????? תודה !!!!!
