בס"ד

רחוק מהמחשבות שלי ומעצמי
אני רוצה לצעוד לתוך שממה
אדמה קשה וסדוקה שלא קיבלה המון זמן מים
בלי עץ או צמח או בכלל
רק אדמה
אני רוצה להיות יחפה ולקלל את עצמי שלא לבשתי סנדלים
כי האדמה חמה כל כך
ואיך בכלל היא מגיעה לחום כזה?
אני רוצה לדאוג שיהיו לי כוויות ברגלים
ולהזיע
אני רוצה להזיע עד שהבגדים שלי יהיו ספוגים זיעה מסריחה
ולמרות שאני יודעת שאני לבד לגמרי
ואף אחד לא יגיע מלבדי
להשאר לבושה בדיוק כמו שאני
לא כי לא עבר לי בראש להוריד שכבות
אלא כי בחרתי במודע להשאר איתם
ואז
אני רוצה שתנשב רוח
ואני אחייך
כי הרגלים שלי איבדו תחושה מחום וכל שאר הגוף רועד מרוח
אני רוצה להתחיל לחשוש שהרוח תעיף אותי ולגלגל עלי עיניים
אני רוצה שפתאום תהיה אבן בכל האדמה הזאת ואשים לב רגע לפני שהרגל מתנגשת בה
ואז לנשום לרווחה על שחסכתי מעצמי כאב
אני רוצה שפתאום תהיה תהום ואלך לקראתה בפשטות כאילו זה רק עוד מישור
ואני יודעת ששניה לפני הנפילה אעצור
אז אני אאסוף את עצמי לעצמי
וכשאשב על שפת התהום
עם רגלים מתנדנדות כאילו מתחתי ברכה חביבה ולא מוות בדמות תהום אין סופית
אני רוצה שאצעק
ויחד עם ההד שלי עצמי
ארגע

אני כל כך רוצה