אההממ, הם ישבו שבעה עד ערב פסח? אם כן, אז תשתדלי להיות בשבעה כמה שיותר. לא בהכרח איתה. לפי הצורך והרגשות שלה. אפשר גם לעזור בבית עם הכיבוד והניקיון כשהיא רוצה להיות לבד או כשמגיעים אנשים ולא שייך שתהיי שם וכדו' זה ממש חשוב. תני לה להרגיש, לבכות, להדחיק, לצחוק - תכילי כל התנהגות שלה. כל אחד מגיב שונה... לספר... לשתף.. לשתוק.. להיות לבד. ביחד... משפחה.. חברים - תנו לה מה שיעשה לה טוב. להקפיד שהיא אוכלת ושותה. שאם לא בא לה מבקרים עכשיו אז לא. ומצד שני כשהיא רוצה מבקרים לדאוג שתמיד יהיה איתה מישהו.
זה מצב מורכב מאוד. בהצלחה לך!! תהיי רגישה אליה וגם לעצמך!! אין ספק שגם לך קשה בסיטואציה המורכבת הזאת. אל תשכחי לדאוג לעצמך בתוך כל הדאגה לחברה. אין ספק שגם את והרגשות שלך חשובים.
בבניין ציון ננוחם.
שולחת כוחות.

באלי לבכות כאילו זה חברה שלי,
כאילו זה אח שלי,
כאילו זה אני.

תבכי כמה שאת רוצה תוציאי הכל את כל הכאב והעצבות את העצבים והכעס!








סליחה שזה יצא נשמע ככה

בבת מצווה של חברה שלי, של אחותו הוא בירך אותה עם חיוך גדול סיפר עליה באהבה, היא הייתה מאושרת.
ועכשיו.. זהו. נגמר. היה. הוא לא פה יותר.









(ועוד מעט פסח..)
(ליל הסדר בלי אח גדול, באמצע השלושים, ימי אבל לא יכולה אפילו לדמיין)

(כמה בכיתי)
(ליל סדר בלי אח גדול, לא יכולה לחשוב עלזה אפילו)

שולחת לך כוחות.

את יודעת שהנרצח הוא אח של חברה שלי נכון? רק אם זה לא היה ברור..

ואני יודעת גם בערך מה את מרגישה,

אח של חברה שלי גם מת בפיגוע או משהו כזה.