לכל מאן דבעי- הנכם מוזמנים בשמחה וששון, לכל ילד יהיה בלוןנפש חיה.

או שלא- תביאו מהבית...
שכויעך @-ינון- על העיצוב

שכוייח!בסדר גמור
איזור בארץ? הערכה גסה של שעות הטיול? וכו'..
י- ם כנראה. צשאל את מישהוהאחר.... איש השקים אנוןנפש חיה.
עם כלים מעורבים?גלויה
הרסת את המשחק הלשוני..בסדר גמור
יש שתי אפשרויות:
א. מעורב בפרשה - יש לו חלק בפרשה.
ב. כלב מעורב - מכיל שנים או יותר סוגים.
תמיד ידעתי שאני מוכשרת...גלויה
זה הכלים מהמפגש
נראה לי שגם אז רבנו על זה.
מעולם לא רבנו..בסדר גמור
כבר אז אמרת שהרסתי את הבדיחהגלויה
על מפגש פסיפס? לא הייתם יכולים לבחור תאריך אחר? נפתלי הדג
תדברהעם איש השקים או ינון. אני לא מארגנת כלום רק העברתי מידענפש חיה.
ים
חיפשנו תאריך וזה היה התאריך שטוב לכולם...קוד אבל פתוח
אנחנו הרבה יותר חשובים. אומנות אפשר לעשות תמיד..בסדר גמור
יש!, בירושליםעלומה!

איפה נפגשים?

 

באיזה שעה? (אל תתקעו את זה בשעה של היוצרים, כן?)

 

מה עושים חוץ מלטייל?

 

 

זה מותר הלכתית לבוא בכלל לדבר הזה?, מעורב?

לגבי המותר תחליטי בעצמךמישהי=)
או שתביאי מחיצה
עלומה!

טוב, היו שלום, אני לא באה למפגש מעורב דוס

 

 

למרות שאני ממש סקרנית לראות את הניקים פה

 

אלא אם כן איזה בינייש יגיד לי שמותר

 

@ביניישל הביניישים 

ועל מישהו מפה תסמכי? פשש.מישהי=)
אני בייניש ולא חושב שזה אסורקוד אבל פתוח
אסביר: יש גבולות שכל אחד שם לעצמו, ויש את ההלכה שאוסרת דברים מסוימים כמו ייחוד, נגיעה וכו'. בין הדברים שאסור לבין הפרדה מוחלטת המרחק גדול.
לדעת רוב הדעות בציבור הדתי לאומי, מותר לקיים יחסי עבודה עם המין השני.... הדיון מתחיל בקשר שהוא לא לצורך מסויים. בתחום שהוא מותר הילכתית אבל יש שיאמרו שהוא לא רוח ההלכה, ויש שיאמרו שאם זה לא אסור אז זה מותר.

אני חושב שהבעיה עם חברה מעורבת היא קשרים אישיים שנוצרים בין אנשים, בעיקר רגשיים בלי שהם רוצים בכך... וזה בעייתי, זה יוצר סתם רגשות שקשה לשלוט בהם... לכן אני משתדל להמנע משיחות ארוכות באופן אישי מול נשים... גם פה בערוץ גם בוואטצאפ, ובכל מקום... ואז אני יודע שקשר כזה לא ייווצר מלכתחילה.... עד כאן דעתי...

לגבייך
א. אני חושב שזה עניין שלך מול עצמך, לא של אף אחד אחר. בטח שלא דמות אנונימית שטוענת שהיא בייניש.
ב. תחשבי מה את חושבת על הדיון של בני עקיבא מול אריאל איפה הדעה שלך בעניין?



בבקשה לא לפתוח פה דיון על זה ולא לנצלש... אני אפתח שירשור בצמע מתישהו (כנראה בחג עצמו), שקשור לנושא הזה... מי שרוצה אני אתייג אותו שם... סבבה?
לא דיון, רק תגובה, אחרונה וזהו לנושא זהעלומה!

אני יחשוב על זה שוב

אני לא חושב כך (מכיוון שביקשת לא לפתוח דיון,ד.

אני לא מאריך בפרטים לגבי מה שכתבת. אך דעתי שזה כלל לא דומה לעבודה, שהיא הכרחית וגם אינה בילוי משותף. טיול מעורב, זה אחרת).

יש הבדל בין טיול לעבודה..דובשניה
זה ממש לא אותו דבר
בואי לא ננצלש אני אתייג אותך כשאפתח את השירשור שידון בזהקוד אבל פתוח
סבבה?
סבבהדובשניהאחרונה
סליחה. זה ממש הפריע לי.
אני אישית לא באה בגלל המעורב אבל כל אחד ושיקולונפש חיה.
ואני רק העברתי את הפרסום.
אם זה מותר, את צריכה להחליט בעצמךקוד אבל פתוח
אני אישית לא חושב שזה בעייתי, יש פה הרבה שלא ילכו וזה סבבה. יש פה כאלה שגם לא יגיעו למפגשים מעורבים וזה גם סבבה.

זה כנראה יהיה על המפגש, כי עשינו סקר וזה היה התאריך שנוח לכל מי שהיה בוואטצאפ...
הוא סבבה והכלרקשאלה12

אבל פחות חכם ממני, 

אשמח לשמוע את המלצות החכמים אם להמשיך איתו או להיפרד.

יש לי מה לענות בתור מישהי שמחשיבה את עצמהעל הנס

חכמה (בבגרות במתמטיקה 98 5 יח'ל)

אינטלגנטית,גם בשכל

נפגשתי עם בחור שהיה נראה לי ממוצע לא יותר,לא הרדיש לי אינטלגנט יותר מידי אבל הוא היה ממש חמוד🙂.

וכן אני מעריכה ממש אנשים חכמים,ואנשים שפחות חכמים יורד לי מהם ממש...

התחתנו,ולמדתי המון דברים המון.

זה לא שהוא פחות חכם,הוא נביע אחרת את השכל שלו,הוא לא מוציא את האינטלגציה שלו בצורה אחרת לגמרי.

מנטליות שונה ממש משלי,

דרך אגב הוא גם היה צריך ללמוד להעריך את השעל שלי,זאת לא היתה נקודה שממש היתה ברורה לו.

אבל מה שהיה חשוב והכי קריטי בסיפור הזה ששנינו למדנו ענוה,שנינו למדנו להעריך תכונות אחרות בקשר,שנינו למדנו לכבד אחד את דעתו של השני,כי פשוט המח שלו חושב אחרת משלי ואולי כדאי לשמוע דעה אחרת.

למדנו להעריך תכונות שלא קשורות לחכמה אלא למידות,בסופו של יום את חוזרת הביתה את רוצה מישהו שיחבק אותך ויחייך אליך ולא מישהו שיפתור את תורת הקוונטים.

למדנו למצוא תחומי עניין משותפים שלא ממש קשורים לשכל

למדנו ביחד על החשיבות של עבודה זוגית והבנו שיננו(אנחנו חכמים,לא?)את החשיבות להשקיע בעבודה זוגית סיזיפטית ואין סופית וגם להנות ממנה.

ואני חושבת שזה מה שחשוב בתכלס.

המלצה שלי תנסי לראות מה יש בכם מעבר לשכל

בהצלחה

עוד פעםטבע, אמת

האמת,שקצת נמאס לי

אני יוצאת כבר תקופה, בת 22

ודי נמאס לי.

אין לי כח עוד פעם,שניים -שלוש דייטים

ואז זה לא מתאים,

כי החלומות שונים

כי סגנונות התקשורת לא מתאימים

סתם כי זה פשוט היה מוזר.

בסדר, כל קשר מדייק אותי. וזה אמיתי,

אבל נמאס לי לקבל דיוקים, אני פשוט רוצה למצוא את האיש שלי, את הדרך שאני עושה לבד, לעשות עם עוד משהו

נמאס לי לצעוד לבד בדרך, לפעמים אני מרגישה שגם הקב"ה איתי. אבל לא מעבר לזה,

ונמאס לי לשמוע עצות, ביקורת, תנסי לראות את..., מה הבעיה שלך עם..., אני רוצה משהו שיחלום חלום דומה לשלי, שהבית שלנו ילך לאותו מקום, בסדר. יש לי קצת חלומות לא קונבנציונלים, אבל יש לי חלום, ונמאס לי לחלום אותו לבד.

קיצר, אחרי הפריקה והתסכול - איך ממשיכים לשמוע עוד הצעות? לא רוצה לצאת לעוד הפסקה בין דייטים, אבל אין לי כח לעוד קשר שיגמר.

קודם כל - חיבוק ענק!רק נשמה

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

מה עדיף? להתחתן סתם כי כבר אין כח לחפש?חוזר תמיד לאשתי

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

ברור שלאטבע, אמתאחרונה

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

ספרי לי על זההפי

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

המלצות או דיס המלצות על אולמותארץ השוקולד

אלגריה,

הרמוניה בגן,

נסיה,

ארץ.

(לחורף)


כמו כן, האם אתם יודעים אם מומלץ או לא לפנות דרך סוכנים כגון מאורסים-מאורסות או אחרים?

מושלם!!!!!!הפי

אלגריה

נסיה

אבל אלו היו חתונות קיץ

ארץ זה גן אירועים (יש אולם בפנים, ישיבה בחוץ)נפש חיה.

הייתי בחתונת קיץ והיה מאד נחמד

בחורף אני לא יודעת איך זה.


בגלל האיזור, לא מאוד קר שם בחורף . 

אם זה גן אירועים זה אומר שאין אפשרות של בפנים?ארץ השוקולד
תודה
אני לא זוכרת איך החלוקה וכמה מקום יש בפניםנפש חיה.

יש גם מקום בחוץ (כסאות ושולחנות) שכנראה הם מסתמכים עליו כחלק מהאולם

אולי תשאל ממנהל האולם/ אנשים שמכירים מי שהתחתן שם בחורף טלפון של זוגות שיוכלו לתת לך התרשמות מדוייקת יותר . 

תודה, אשאלארץ השוקולד
קיוויתי שיש אנשים עם ניסיון גם ולא רק כאלה שמנסים למכור.
אז שאלתי, עושים שם חתונות חורףנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ג' באב תשפ"ו 16:58

האולם קטן, 400 - 350 איש.

תודה רבהארץ השוקולד

מעריך את הבדיקה.

נבדוק אם רלוונטי

הם סוגרים עם זכוכיות בחורףנפשי חמדה

תודהארץ השוקולדאחרונה

מה באמת יש אופציההפי

שלא יהיה אופציה בפנים?

למה לא?ארץ השוקולד

לא תמיד יש גשם בחורף ולא תמיד כה קר

כי הרבה פעמים פתאום גשםהפי
אנשים סומכים עליהם .. 
ולכן מוודאים שיש אפשרות מתאימה בפניםארץ השוקולד

ונבחר באותו יום או יום לפני

אחי התחתן בנסיה.ענבל

בס"ד

 

היה מאוד יפה, זכור לי כקצת קטן (לפחות ברחבה של הבנות) ואני לא יודעת מה טיב האוכל כי הייתי בחוץ במהלכו בגלל עוצמת המוזיקה והאורות המהבהבים.

 

כן אציין שמנה שם עלתה די הרבה לפני 7 שנים...

תודהארץ השוקולד

מעניין, המחיר שראיתי לא היה ממש גבוה

סגנון על פי מקום לימודיםאביעד מילוא

כמה מקום הלימודים במהלך השנים לדעתכם משפיע על האישיות ,רמה התורנית, וההשתייכות החברתית בתוך הציבור כיום?

ואם כן אז האם ראוי לומר לשדכן שאני רוצה להכיר בחורה שלמדה במוסד הספציפי הזה או לפנות לאותו מוסד ולשאול על בוגרות שבאזור הגיל שלי פחות או יותר?

(לא רק מדרשות נכללות כאן אלא גם אולפנות)

ובכלל מה מגדיר סגנון של השקפה בציבור שלנו?

לדעתי כן,חתול זמני

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

בגיל מסויים זה לא אומר הרבהיעל מהדרום

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

כן ולאברוקוליאחרונה

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

"אפקט הדומינו"רק נשמה

מישהו שמע על זה פעם בהקשר של חתונות? הבנתי שזה אומר כאילו שבתוך קבוצת חברות/חברים כשמתחיל איזה גל של התארסויות אז ה"נותרים" יכולים לקבל החלטות שנובעות מתוך לחץ חברתי ופחד "להישאר מאחור". כלומר, הם עלולים להתארס, גם אם יצאו עם מישהו הרבה זמן, מהסיבות הלא נכונות, אם מישהו שלא בהכרח מתאים להם, רק בגלל שהם לא מסוגלים להשתיק את הסביבה. שמעתי על זה מחברה בשבת בהקשר של איזה מישהי אחרת וזה פשוט טלטל אותי...מה דעתכם? זה באמת קיים ואנשים מצטערים על זה אחר כך?

ברור שלחץ חברתי משפיעברוקוליאחרונה

גם לחיוב וגם לשלילה

רק צריך לזכור שלפעמים אנשים מצטערים כחוכמה בדיעבד בכל מקרה.

מה שאפשר לעשות זה להיות קשובים לאנשים חיצוניים שאינם מעורבים ריגשית

ולשים לב לדברים שעלולים להיחשב כתמרורים ( לאו דווקא אדומים, אלא כאלה שפשוט לא מתאימים לך)

ולזכור עבודת המידות.

על שמירת נגיעה (כן, אני מניח שלחלקכם זה נדוש)מתוך סקרנות

אני, חרדי במקור, וכיום, ברוב הדברים נוטה יותר לכיוון הדתי/דתי תורני, דווקא כי בהרבה מובנים הדתיות שלהם נראית לי חזקה, אמתית ואותנטית יותר.

 

אבל אחד הנושאים המאתגרים, הוא נושא "שמירת הנגיעה", יכול להיות שלחלקכם זה נושא נדוש, אבל אותי מפתיע היחס הרווח ל"שמירת נגיעה", כאילו מדובר באיזו חומרה בסגנון של הקפדה על צאת השבת לפי ר"ת וכיוצא בזה.

 

הנה דוגמאות:

 

 

 

 

למיטב הבנתי, נגיעה של חיבה בנידה היא איסור דאורייתא, ואם אני זוכר נכון, לפי המשנ"ב זה יהרג ואל יעבור (יכול להיות שלא זוכר נכון).

אני מפספס פה משהו?

 

אני לא בא להוכיח, וגם אני בעצמי לא צדיק גדול, אבל עדיין הנושא מאתגר ומעסיק.

 

 

הדרדרות?ארץ השוקולד

היום הרבה יותר סביר שיש חוק וסדר ופחות יקרה משהו.

מה עושים עם הלחץ שמשתלט לי על הגוףלחוצת חתונה

לפני דייט ראשון, כשהעניינים נהיים רציניים, וגם לפני רגעים גורליים אחרים בחיים

אני ממש בלחץ, לא חרדה, אלא מתח חזק מכובד ההחלטות, מהסיכונים והסיכויים.

והלחץ הזה משפיע על כל הגוף.

בעיקר כאבי בטן. חוסר תאבון רוב הזמן, אבל עדיין יש מידי פעם תחושת רעב שמכריחה אותי לאכול קצת ואז הבטן עוד יותר מתבלגנת.

תחושה של מתח פיזי ומופשט במרכז הגוף ולפעמים גם בידיים וברגליים.

קשה להרדם ממחשבות ומתח פנימי.

אני אוכלת פחות מהרגיל, מרגישה לא בטוב, וקשה לי מאוד להתרכז ברמה שזה פוגע לי בלימודים.



מה עושים עם זה? זה מוכר? יש דרכים להרגיע את הגוף?

בדרך כלל אני בן אדם מאוד הגיוני, בשליטה, אבל הגוף ככה מגיב ללחץ בלי לשאול אותי

תודה רבה!!(:אני:)))))

לא יודעהפתק

בן עשרים.
ש"ב.
רוצה להקים בית. מרגיש מוכן. 
עם מי אני מדבר? מה אני עושה?

לךא ספק זה מרחץ את הזמן.יהודי שואף לטוב

לא נשאר הרבה זמן ביום אחרי זה😬

אולי יעניין אותך