הגעתי לחדר של חברה שלי אחות של אלחי, צפיתי לראות אותה עצובה עיניים נפוחות, אדומות כבויות כאלו. אבל לא, היא הייתה חייכנית כמו תמיד עם שתי מדריכות לשעבר שלה, עיניים צוחקות, היה נראה שהיא לא מודעת שאח שלה נרצח או שלא אכפת לה, אני בעיקר חושבת שהיא עדיין לא עיקלה את זה. היא כאילו לא קשורה למה שקורה למטה בקומה הראשונה שם כולם היו עצובים נסערים סיפרו סיפורים על אלחי הסתכלו באלבומי תמונות שלו, והיא בעולם אחרדיברה איתנו על הא ודא כמו שאח שלה, אלחי הגדיר אותה בבת המצווה שלה, גם כשוכלם בטראומה בלחץ היא רגוע חיה בעולם אחר.