מפת האזור הנה מפה מס´ 6 – 5 בקעת הירדן ומזרח השומרון.נרד לכביש 90 המקיף את ים המלח ממערב ונגיע למושב משואה הנמצא בין מושב פצאל מצפון ודרומית לצומת אדם.המסלול מיועד למטיבי לכת ואורכו כ – 9 ק"מ ומאחר והמסלול אורכי ומסתיים בכביש הגישה לסרטבה בין מושב יפית ומפגש הבקעה בדרום למועצה האזורית ערבות הירדן. משולטת.ההליכה היא בתחילה במסלול המסומן בצבע שחור,המשכו במסלול בצבע ירוק ומסתיים שוב במסלול בצבע שחור.מומלץ לבצע את המסלול בעונת החורף והאביב ולא בקיץ והסתיו עקב החום הכבד ששורר באזור.

סָרְטָבַה ידעה גם בשם מבצר אלכסנדרין,ויש המכנים את המקום גם בשם "קרן הסרטבה שהיא שמורת טבע מוכרזת שבמרכזה המבצר.מבצר הסרטבה ממוקם על אחד ההרים הגבוהים המתנשאים מעל בקעת הירדן בחלקו הדרום מזרחי השומרון,מרבית החוקרים מניחים כי המבצר נבנה על ידי המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי ששלט בין השנים 103- 76 לפנה"ס. סרטבה מוזכרת כתחנה השנייה בשרשרת התחנות,בהן הודלקה משואה להעברת הידיעה על "קידוש החודש" בימי בית המקדש השני במשנה מסכת ראש השנה פרק ב´,משנה ד´: ""ומאין היו משיאין משואות? מהר המשחה לסרטבא, ומסרטבא לגרופינא,ומגרופינא לחוורן,ומחוורן לבית בלתין,ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד (את המשואה) עד שהיה רואה כל הגולה לפניו כמדורת האש".אודות סטרבה אנו למדים מכתביו של ההיסטוריון היהודי בן התקופה יוסף בן מתתיהו,אשר כתב כי מבצר "הורקניה","מכוור" ו"אלכסנדריון" היו שלושת המבצרים עליהם לא וויתרה שלומציון המלכה החשמונאית,אשתו של אלכסנדר ינאי,כשהעבירה את כל המבצרים לידי הפרושים.מכיוון ש"שם היו אוצרות סגולתה". אשר אלכסנדר השני ברח מפני אולוס גביניוס נאמר כי "ביצר את מעוזי הארץ ובנה את חומת אלכסנדריון,הורקניה ומכוור אשר מול הרי ערב".בן מתתיהו מוסיף ומספר כי "עד כי נואש אלכסנדרוס מתיקותו ושלח אליו צירים לבקש ממנו חנינה והסגיר אליו את המבצרים הנשארים,את הורקניה ואת מכוור, ואחר כך מסר בידו גם את אלכסנדריון.את כל המבצרים האלה הרס גביניוס בעצת אם אלכסנדרוס, לבל תפרוץ מלחמה חדשה".לאחר שאלכסנדריון נהרס יחד עם שאר המבצרים על ידי גביניוס,ברח אריסטובולוס השני מרומא והתכוון לבנות מחדש את אלכסנדריון,אך גביניוס הקדימו ומנע ממנו לתפוס את המקום.אריסטובולוס נמלט למכוור וניסה לבצר את המקום מחדש.הוא החזיק מעמד יומיים ונכנע (קדמוניות היהודים, י"ד, ו´ א´). "אלכסנדריון מתואר כ"מבצר חזק ונהדר בראש הר גבוה" (מלחמת היהודים ברומאים, א´, ו´, ה´).בספרו קדמוניות פרק ט"ז מספר יוסף בן מתתיהו כי במקום זה שיכן המלך הורדוס את אשתו,מרים החשמונאית וכן הרג את שני בניו ממרים החשמונאית,שהואשמו בקשר לרצוח אותו ולחדש את שלטון החשמונאים. הם נקברו באלכסנדריון, יחד עם אבי אימם,כ: "אלכסנדרוס ואריסטובולוס הובאו לסבסטי, והומתו מיתת חנק בפקודת אביהם. הגופות הובאו בלילה לאלכסנדריון,מפני ששם היה מקום מנוחתם של אבי אימם ושל רוב אבותיהם".מקור נוסף המזכיר את הורקניה ומבצרים אחרים, הוא ההיסטוריון היווני סְטְרָבו המציין כי "הוא (פומפיוס) ציוה להרוס את החומות כולן והשמיד,עד כמה שהיה בכוחו,את קני הליסטות ואת מבצרי המחסנים של הטירנים.כי היו שניים כאלה במעברים המוליכים ליריחו תרכס וטאורוס, וכן גם אלכסנדריון והורקניון ומכוור,וליזיאס ואלה שליד פילדלפיה וסקיתופוליס שבגליל".בחפירות שנערכו בסרטבה נחשפו שרידים מהתקופה החשמונאית, ביניהם חלקי עמודים וכותרות. הארכיאולוג פרופ´ אהוד נצר, שחפר במקום, מניח שגם בתקופה החשמונאית היו בסרטבה אגפים מפוארים, אך לא ניתן לאשש זאת בוודאות, עד לעריכת חפירות נוספות במקום.כמו כן נמצאה מערכת מים מרשימה שהובילה מים באמצעות מסכר בוואדי קרוב דרך סיפוֹן,אל בורות מים גדולים המצויים למרגלות המבצר,וכיום ניתן לראות קטעים רבים מן התעלה,הסיפון ובורות המים שרדו עד היום.
מסלול הטיול
מסלול הטיול המוצע מיועד למטיבי לכת וכולל עלייה ממושכת של כ – 650 מטר מחלקה התחתון של בקעת הירדן ועד לפסגת הסרטבה.מסלול ההליכה מתחיל במושב משואה,הנמצא במרכז בקעת הירדן,בתחומי המושב נשאיר את הרכב וכן ניתן להצטייד במים,חשוב לצייד כי לאורך המסלול יש מקורות מים אולם אינם ראויים לשתייה.נצא מהמושב דרך השער הראשי, ונלך לאורך הכביש לכיוון צפון מזרח,לאחר כקילומטר וחצי נבחין בקבוצת עצים ובניינים זהו מחנה צה"ל נטוש שבעבר נקרא "מחנה גדי",שביל ההליכה השחור יוביל אותנו בכיוון מערב אל תוך המחנה (חשוב לציין כי התחזוקה של הסימון אינה משופרת ולכן יש לשים לב היטב לדרך ובמיוחד לנווט נכון).היציאה מהמחנה תוביל אותנו לוואדי ג´רוזליה שממנו מתחילה העלייה לעבר הסרטבה נמשיך לכיוון דרום-מזרח,נבחין מימיננו,בפסגת רוג´ם א-צייע´.אחרי כק"מ אחד מהכביש,נגיע למוצא ואדי ג´רוזליה מההרים,מכאן,נמשיך במעלה הוואדי (לאורך הגדה הצפונית),עוד 2 ק"מ, לקראת סופם נראה מאהל בדווי בולט מדרום לנחל.מעט אחרי המאהל,בגדה הצפונית,נובע עין ג´רוזליה המזרחי.המעיין נובע בבריכה בנויה, ומימיו אינם מומלצים לשתייה,במדרון ליד המעיין צומחים מספר עצים וניתן לעורך מנוחה במקום.לאחר המנוחה נמשיך ונעלה כ- 100 מ´ במעלה הוואדי,ונמשיך לטפס לכיוון דרום (תוואי השביל המסומן בקטע זה אינו ברור).אחרי העלייה הראשונית,מתמתן מעט המדרון, וניתן להבחין בתוואי שביל ברור העובר בשוליים המזרחיים של פסגה נ"ג 117,מעל לשלוחה הנמשכת מזרחה לכיוון מושב משואה.נמשיך עם השביל (זהו השביל המסומן, שאינו ברור באפיק ואדי ג´רוזליה).מכאן ואילך,מטפס השביל במתינות רבה,תחילה למרגלות ההרים,ובהמשך באפיקו של ערוץ ללא שם.בחלקו העליון של הערוץ,עובר השביל בקרבת מערה המשמשת כמכלאת צאן, ואחריה מתחיל לטפס בתלילות דרומה,עד לדרך המסומנת אדום 5520.בצידה הדרומי של הדרך, נראים שרידי גחון (סיפון הפוך) הרוס,ואמת מים קדומה שהובילה מים לסרטבה.בשל מיקומו של מבצר הסרטבה בפסגת גוש מורם מעל סביבתו,לא התאפשרה הובלת מי המעיינות המעטים שבאזור, או אגירת מי שיטפונות,לכן נבנה באזור מפעל מים ייחודי,המתבסס על אגירת מי נגר עילי בלבד.מי הנגר נאספו מקרן סרטבה עצמה,הרמה למרגלות הקרן ורמת ראס קונייטרה הנמצאת כק"מ וחצי ממערב לקרן סרטבה.את רמת ראס קונייטרה,הקיפה אמת מים היקפית שקלטה את כל הנגר העילי.באוכף שבין ראס קונייטרה ובין המבצר, (בנקודה המסומנת במפה כסיפון),נבנה גחון שזו אמה בנויה בעלת דפנות עבות ומכוסה בלוחות אבן כבדים,באורך 187 מ´.בצמוד לגחון מדרום, שרדו הנדבכים התחתונים של סוללת אבן גדולה שרוחבה הממוצע 3 מ´.ככל הנראה מפעל הגחון נבנה בתקופה החשמונאית ואילו הסוללה מאוחר יותר,אולי בתקופתו של המלך הורדוס.ממזרח לגחון,יש מערכת בת שלוש אמות,האחת היא זו שבאה מרמת ראס קונייטרה, ושתיים קצרות יותר ניקזו את רמת קרן סרטבה,לעבר בורות המים הממוקמים בצלע הקרן.מהגחון נמשיך עם הסימון האדום שמאלה (מזרחה).בקצה המזרחי של הגחון כדאי להתבונן מערבה,ולראות פס ברור לאורך שיפולי ראס קונייטרה אלה הם שריד מאמת המים שניקזה את השטח והשתלבה במפעל המים. עם הסימון האדום נמשיך עוד 800 מ´, עד לרגלי קרן סרטבה.כאן נפגוש שביל מסומן ירוק,המטפס בתלילות בצלע הקרן ועולה עד סמוך לפסגה (אל הפסגה עצמה מוביל שביל קצר מסומן שחור).על הפסגה,כדאי לשים לב גם שאזור הסרטבה הוא קער שהונמך יחסית להרי מזרח השומרון,אך הקרן עצמה היא גוש מורם (הורסט) שנוצר בתהליכי שבירה גיאולוגיים.בפסגת הקרן נראים שרידי מבצר אלכסנדריון, שחרבו ברעידת אדמה.באזור בולטות חוליות דמויות לב,ונמצאו שרידי אולם.סביב המבצר התגלו שרידי דייק ומחנות,וייתכן שאלו הם שרידים למצור שהטיל גאביניוס על אלכסנדריון, בשנת 57 לפני הספירה.
השם הערבי סרטבה,משמר ללא ספק שם קדום, המוזכר במשנה כתחנה בה הובערו משואות בדרך בין ירושלים לבבל,על מנת להודיע ליהודי בבל על ראשי החודשים העבריים.לא ידוע מתי התחיל המנהג,אך ככל הנראה עוד לפני חורבן בית שני.אחרי ששת הימים, שיחזרו את הדלקת המשואות,והתברר שאין קשר ראייה ישיר בין הר המשחה (הר הזיתים) ובין קרן סרטבה,כך שהיו כנראה תחנות ביניים שלא הוזכרו במשנה (אחת מהן מוצעת בפסגת קובת א-נג´מה, ליד היישוב כוכב-השחר).ברבות הימים,הופסק מנהג הדלקת המשואות וההודעות הועברו באמצעות שליחים, ככל הנראה על פי הלכה שקבע רבי יהודה הנשיא.בימי גאביניוס (נציב סוריה), שימשה אלכסנדריון כמעוז אחרוני החשמונאים במלחמתם נגד הרומאים ונאמניהם.בראש המרד,בשנת 57 לפני הספירה,עמד אלכסנדרוס,בנו של אריסטובולוס ונכדם של אלכסנדר ינאי ושלומציון.עם כניעתו של אלכסנדרוס,הרס גאביניוס את המבצר.חשוב לציין שלמרות שמדובר במבצר איתן מאד היכול לעמוד במצור ממושך אינו מוזכר כלל בתקופת המרד הגדול,וככל הנראה הרומאים נאחזו בו ומנעו את נפילתו בידי הקנאים.אחרי ההפסקה המתבקשת,תצפית וסיבוב בעתיקות, מומלץ לחזור לשביל הירוק,המקיף את הקרן מצידה הצפוני והמזרחי,וחולף בצד חלק מבורות המים,שאגרו את מי הנגר מקרן סרטבה.יש לציין שנפח הבורות אינו מספיק עבור מי הנגר מאמת ראס קונייטרה, וככל הנראה הייתה באזור הבורות גם בריכת אגירה,שלא שרדה.ניתן לרדת לכיוון בורות המים גם בהמשך השביל השחור.שביל זה יורד בתלילות רבה עד למפגש עם השביל הירוק, כ- 100 מ´ דרומית לבורות המים.מכאן, גולש שביל המטיילים במתינות לכיוון דרום-מזרח לאורך שלוחה,"מעלה הנערים", ע"ש ארבעה צעירים מהבקעה,לאחר כקילומטר הליכה מקרן סרטבה מגיע לכביש המוביל לבסיס צבאי סמוך, כאן מסתיים טיולנו.