אסור ללכת לצבאתלמיד חבר

כך אמרו הגאונים האמיתיים רשכבה''ג רב איסר זלמן מלצר החזו''א הגר''ח צימרמאן הגרי'''ז  ועוד

 

לך חפש ת'חברים שלך בקרית סאטמראריק מהדרום
הגאונים האמיתיים גם אסרו אינטרנט אז שחרר אותנו מנוכחותך.
שאל א' ענה ב'.אנונימי (2)
אם יש בעיה הלכתית אז לא הולכים.
הלא כן?
יש מצווה ללכת לצבאאריק מהדרום

לך תלמד חומש.

לא רק לחרדים יש גאונים.

בזמן החומש יהושע ומשה היו המנהיגיםאנונימי (2)
לו משתמדים.
אה ורק בימי יהושע ומשה נלחמו?אריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ט"ו בניסן תשע"ז 20:54
כאן אתה לפחות מביא טיעון פחות דבילי שאפשר להתמודד איתו, הטיעון הקודם שלך (כך אמרו הגאונים האמיתיים) היה פשוט מטופש.
ובכן יש בכל זאת מצווה ללכת לצבא, גם רבנים אנטי ציוניים מובהקים כמו הרבי מלובביץ' זצ"ל הורו ללכת לצבא מדין פיקוח נפש.
אני אחסוך לך לעיין במקורות.
1) יש רבנים שאוסרים ללכת לצבא כי זה צבא של המדינה הציונית והמדינה הציונית היא מרידה במלכות שמים ומעשה שטן (אעפ"כ הרבי מלובביץ זצ"ל שהסכים עם האדמו"ר מסאטמר כאמור מורה ללכת לצבא מדין פיקוח נפש).
2) יש רבנים שאוסרים ללכת לצבא מחשש שהבחורים יתקלקלו רוחנית.
3) יש כאלה שאומרים שעדיך ללמוד תורה כי התורה שומרת עלינו יותר מהצבא, אבל מי שלא לומד תורה שיתגייס.
זה פחות או יותר כל הטעמים בגדול ולכולם יש תשובות.
בשורה התחתונה מדינת ישראל זה ראשית צמיחת גאולתינו ומצווה להתגייס מדין מלחמת מצווה, כיבוש הארץ, הצלת ישראל מיד צר,לא תעמוד על דם רעך ופיקוח נפש, והמנהיגים של היום לא משתמדים אגב אבל זה לדיון אחר.
אם אתה לא רוצה להתגייס, אל תתגייס,המדינה ברוב חסדה סידרה פטור למבולבלים כמוך אבל אל תבוא לפורום פתוח עם טענה מגוחכת כמו "הגאונים האמיתיים אמרו שאסור" כאילו שחסר גאונים ציוניים דתיים.
אשמח לשמוע תשובה לטיעון השני שכתבתאנונימי (2)
רק נצא מנקודת הנחה לצורך החלק הזה של הדיון שמי שהולך מתקלקל.

האם עדיין זה נכון ללכת אני מסופק, גם במקרה של פיקוח נפש ממש.

אם יש לך מקור אחר אני יותר מאשמח לשמוע.

ודאיאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ט"ז בניסן תשע"ז 05:39
אם יוצאים מנקודת הנחה שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולצינו אזי גם אם מתקלקלים בצבא עדייו צריך ללכת כי זה הצבא שלנו.
וכי נייבא תיאלנדים ופיליפינים כדי שילחמו בשבילנו או שמר עובדים זרים ממזרח אירופה שיעחו בסולם הדרגות? מי שרוצה לקחת אחריות על המדינה ועל מה שקורה בה והנהגה שלה צריך לקחת חלק.
אגלה לך סוד גלוי, גם יציאה למעגל העבודה מקלקלת את האדם ובכלל יציאה מהישיבה עלולה להוריד אותו רוחנית גם בלי קשר לצבא ובכל זאת החרדים הקלאסיים יוצאים מהישיבות כיום יותר ויותר לתור אחרי פרנסה כי אין להם ברירה.
אגלה לך עוד סוד גלוי, יש דבר מקלקל את הציבור הרבה יותר מהצבא והוא האקדמיה ובכל זאת הרבה חרדים הולכים אפילו לאקדמיה!!! במסגרות חרדיות אמנן, גם בצבא יש מססגרות חרדיות, נצח יהודה, שח"ר, הרבנות הצבאית ועוד.

אין ברירה, יש גם צורכי ביטחוו ולא רק צורכי פרנסה ומישהו צריך לקחת אחריות ולהתגייס ומאוד כדאי שזה לא יהיה עובדים זרים.

חג שמח
אוקיי,אנונימי (2)
אם אתה רואה מישהו שעומד למות, ואתה יודע שבמקרה שתציל אותו -
כמעט ולא תישאר דתי.

אני עדיין מאוד מאוד מסופק אם זה לא עבירה להציל אותו.
וגם כמובן אם המישהו הזה זה אתה, פשיטא לי שעדיף למות.

הלא כך?
--

בנוגע לכך שכתבת שמתקלקלים בעבודה.

שוב, ייתכן שלא הבנת את המילה מתקלקלים

הכוונה היא מחוקים רוחנית. לא ירידה רוחנית.

וגם כלפי זה אני מאוד מסופק בדבר,
אנשים שאני רואה שיצאו לעבודה הם עדיין לומדים הרבה תורה ביום. אז אני מסכים שהייתה להם ירידה מסויימת אבל היא לחלוטין לא דרסטית כמו כאלו שהלכו לצבא ואני מכיר (הרבה) שהתקלקלו.
ובטח כאלו שהלכו לצבא ולאחר מכן לאוניברסיטה שלאחר כ4 שנים מסיום ההסדר אינם כמעט דתיים מבחינת קיום מצוות שו"ע.

אין קשר למה שכתבת ברישאאריק מהדרום
אם לא יהיה צבא כל העם היושב בציון חלילה יספה, איך אתה יכול לראות בזה בכלל עבירה.
מה שאמרת שאתה מכיר אנשים שהתקלקלו בצבא, גם אני מכיר הרבה, ומניסיוני אני אומר לך בוודאות גמורה שהאקדמיה הרבה הרבה יותר גרועה וגם שוק העבודה שוחק את האדם אם אין לו קישור אל הקודש.
יש היום מסגרות חרדיות בצבא והם הולכות ומתרבות ואף על פי כן ללא הכנה מוקדמת של לימוד אמונה בעיון גם זה לא יספיק, וצריך גם ליווי לאורך השירות.
אבל מה שבאמת צריך זה צורכי ביטחון למדינה.
הקב"ה ישלח הצלה ממקום אחר - חילוניםאנונימי (2)
פשוט לי,
שאם אדם חושב שיש סיכוי הגיוני שהוא יתקלקל בצבא.
(ואני ממש לא חושב שהדרך החרדית היא נכונה ד''א, אל תחשוב שאני חרדי בדעות. רק בנק' הזו, אם זה נקרא חרדי...)

אסור לו ממש ללכת לצבא. גם אם יש סכנה שהוא וכל ישראל יהרגו.

אפילו אסתר שנאמר עליה גדול עברה לשמה.
זה עדיין "רק" עבירה, קלקול רוחני הוא הרבה יותר גדול מעבירה.
זה פשוט מחיקה של מטרת האדם בעולם.

ואני מכיר כמה וכמה שהלכו לצבא והתקלקלו כמעט לגמרי.

ושוב, יש הבדל עצום בין אקדמיה לצבא.
ואני חושב שזה לטובת האקדמיה בצורה מוחלטת.
כמובן אני מתכוון לאדם שממשיך ללמוד במסגרת/ מסגרת עצמי (לאו דווקא ישיבה)
תורה.

חילונים זה עם ישראל ועם ישראל זה אנחנו.אריק מהדרום

מה זה משנה מה כמות המצוות שהוא מקיים ביום אם בכלל? חילוני זה עם ישראל ועם ישראל זה אנחנו.

כמו שאמרתי לך, המדינה ברוב חסדה העניקה את האפשרות למבולבלים כמוך שחוש הלוגי שלהם מסוגל בכלל להעלות סברא כזאת שעדיף שעם ישראל יעבור שואה שניה ולא ישלחו אברכי משי לעבור תקופה קצרצרה ברבנות הצבאית להיות משגיחי כשרות, איך שאתה רוצה, אתה לא חייב להתגייס.

 

כל טוב.

אני חושבאנונימי (2)
שלא הייתי ברור, אחרת אני לא יודע להסביר את הנתק בין השאלה שלי לתשובה שלך.

התכוונתי לומר שה' ישלח הצלה ממקום אחר, למשל החילונים או לא משנה מה, יגרום לכך שחיזבאללה יהיה בבוץ הסורי אמריקה תתקיף את אסד ודאע''ש אחרי זה ישתלט על סוריה ולבנון ויהרוג את חיזבאללה וכו' וכו'

בכל מקרה,
אם ברור שאדם x יתקלקל בצבא (אמרתי שזה כרגע ההנחה הראשונית לדיון כדי לבודד פרמטרים חיצוניים)

האם יש לו איזה שהוא היתר !הלכתי ! ללכת לשם מהבחינה הזו בלבד?! גם בשביל פיקוח נפש וודאי בשבילו ובשביל כל עם ישראל.
כן, גם בשואה חשבו שתבוא הצלה ממקום אחראריק מהדרום

ראשית, לא ברור ש X יתקלקל בצבא, יש גם כאלה שמתחזקים בצבא ויש אפילו שחוזרים בתשובה, אבל זה לא העיקר, העיקר שהם עוסקים במצווה.

מה זה האם יש היתר הלכתי? הרבי מלובביץ לא אישיות הלכתית? כל הרבנים גדולי עולם שהתגייסו עד עכשיו עשו את זה כי הם חיפפו? מה קרה לך? אתה רוצה שמות של רבנים ענקיים בהלכה שהתגייסו זה ירגיע אותך?

בוודאי שהם "אישיות הלכתיות" כהגדרתךאנונימי (2)
אבל מה לעשות שיותר מדי אנשים שאני מכיר התגיסו והתקלקלו.
ז''א לא רק התחלשו רוחנית אלא יותר מזה, אם זה היה התחלשות רוחנית אז ניחא. ואני מדבר גם על אברכים צעירים, הסדר,גבוהה, וחרדים

קרובים ורוחקים כאחד.

וגם זה כמובן שלא היה ביום אחד ... אלא בתהליך ארוך עד גיל 27~ בערך
שכלול בו כמובן היציאה ללימודים, אבל הסימן הראשוני זה הגיוס (על פי הבחנה שלי, ואני יותר מחושב שאני צודק בהבחנה שלי)

ואני לא יודע האם נכון להתגייס בכזה מקרה.
א. בגלל שזה לא פיקוח נפש ממש.
ב. גם אם זה מצווה ענקית (ואני לא מכחיש שזו מצווה),
אני מעדיף להניח אותה בצד במקום להיות מספר בלוטו...
ג. יש כרגע מספיק חיילים לצבא.
ד. והכי חשוב, יש לי גם חשש שאני יתקלקל בצבא. (וזה הסיבה שאני שואל את זה)
מה אתה אומר?

נ.ב
אני גם מכיר כאלו ש''רק'' התחלשו בצבא או כאלו שנשארו אותו דבר ואולי גם התחזקו.
אבל עדיין יש לי חשש שכזה עלי.
אם יש לך חשש באופן אישי על עצמך..אדם כל שהוא

ולדעתך הוא קיים גם במסגרת הסדר, ומסגרות דומות, ייתכן מאוד שזה מצדיק שלא תתגייס.

הצבא יסתדר גם בלעדייך.

מבחינה ציבורית, אני לא מספיק יודע מה קורא עם אלה שמתגייסים לצבא בלי ישיבה, אבל לגבי אלה שמתגייסים מתוך מסגרת תורנית ההתרשמות שלי שהמצב הרבה יותר טוב ממה שאתה מתאר, והמצב באקדמיה ובמקומות אחרים הרבה יותר בעייתי. 

אוקיאריק מהדרום
א) אם עד עכשיו לא שכנעתי אותך שזה פיקוח נפש ממש אני מניח שאין לי גם סיכוי לשכנע אותך שמדינת ישראל היא ראשית צמיחת גאולתינו, אני לא מבין איך עד כה לא השתכנעת אבל שיהיה.
ב) מספר בלוטו שמה? שלא תתקלקל בצבא? זה לא עניין של מספר בלוטו, זה עניין של כמה אתה נזהר, כמה אתה מכין את עצמך, כמה אתה עומד בקשר במהלך השירות עם רב שמכיר אותך אישית וגם אם התגייסת למסגרת דתית, אינו דומה מי שמתגייס לרבנות הראשית למי שמתגייס לגדוד קרקל חלילה, משל למה הדבר דומה, לאדם שלא רוצה לעשות רישיון נהיגה כי הוא לא רוצה לזכות בלוטו של אנשים שיפגעו בתאונות דרכים, יש בזה מעט היגיון, אבל רק מעט.
ג) נכון, יש כרגע מספיק חיילים בצבא, יש אפילו יותר מידי, אבל אין מספיק חיילים בחטיבת נצח יהודה והרבנות הצבאית מחפשת בנרות חבר'ה שיסכימו להיות משגיחים מטעמה, חוץ מזה, אתה צריך את זה יותר בשביל עצמך, האפשרות השניה היא ללמוד גמרא במדך עשר שנים ללא אפשרות של ממש לעבוד, אפשר אם אתה רוצה בזה, בכנות, אפשר, יש אופציה כזאת שהמדינה נותנת לך אבל האם לא עדיף לך להתגייס לשנתיים ולעשות שנת משימה אחר כך גם כן ולגמור עם החיוב הזה למדינה? זו החלטה שלך, תוכל להגיד בלשכת הגיוס שהרבנים שלך אוסרים עליך.
ד) נכון יש חשש כזה, יש חשש גם בכלל לצאת מחוץ לישיבה, להתקל במראה לא צנוע, יש חשש לחיות, זה מאוד לא בריא לחיות, מאה אחוז מהאנשים שחיו את חייהם מתו אחרי כמה עשרות (או מאות) שנים, אז מה? אז לא נחיה,זה עניין של כמה אתה מכין את עצמך לאתגר הזה, יש בחור שלא רוצה להיות חשמלאי כי מסוכן להתחשמל, מה אתה חושב לומדים בבתי הספר לחשמלאים (בין היתר) ברור שזה מסוכן ויש להתכונן לפני הצבא מבחינה רוחנית, זה לא אומר שלא נלך לצבא.
א. אם כך שמדינת ישראלאנונימי (2)
היא ראשית צמיחת גאלותינו אני יכול לקבל ואני גם מקבל. אני גם לא רואה בזה ממש בעיה לקבל זאת. אומנם היא לא יסוד כסא ה' בעולם כרגע אבל.

ב.
אני אכן לא מכיר את יחסי התלמיד רב של האלו שהלכו לצבא והתקלקלו.
אבל אני כן יודע שחלקם בוודאי היה עם קשר עם רב. (ישיבת הסדר וכו')

אם ההסתברות של בתאונות בכבישים הייתה כמו ההסתברות שאני מכיר (אני לא מכיר נתונים רשמיים של אנשים עד גיל שלושים שהתקלקלו)
אז אכן לא הייתי מוציא רישיון נהיגה בכלל.
וגם בודק פעמיים כשהייתי עובר במעבר חצייה. (פרט לכך שזה תמיד טוב)

ג.
אני מכיר גם משגיחים בצבא והם די אמרו לי שמאז ההפרטה של הרבה בסיסים אין בהם כל כך צורך.

בקשר לעשר שנים אל תדאג לה' הפיתרונים .

ד.
אני מוכן "לספוג" חטאים בודדים.
עד כמה שזה נשמע מצמרר.
אם כל הבעיות בצבא היו רק בעיות של כמה מראות צניעות הייתי מתגייס.
ואני יודע שזה נשמע נורא.
אבל מחיקה של צורת אדם זה מוגזם לספוג הלא כן?
א. אני תוההאריק מהדרום

למה אתה מתכוון שמדינת ישראל היא לא יסוד כסא ה' בעולם, אתה יודע מה המשמעות של המשפט? אם זכרוני אינו מטעני משפט זה לקוח מכתבי הראי"ה קוק אשר לא ראה בכלל את מדינת ישראל קמה, והוא כתב את זה על כנסת ישראל ולא על מדינת ישראל (וברור שכשהרב קוק כתב על כנסת ישראל הוא לא מתכוון למבנה המכוער ההוא בגבעת רם) אבל מה אתה מתכוון כשאתה כותב שמדינת ישראל היא לא יסוד כסא ה' בעולם?

 

ב. תלוי מה אתה מגדיר פגיעה בתאונת דרכים ותלוי מה אתה מגדיר התקלקלות, האם התקלקלות בעיניך היא הוספת כמה מילים גסות לאוצר המילים או שהכוונה שלך להתקלקלות זה הרבה מעבר, כאמור, אני לא מכחיש שזה אתגר אבל אפשר להתכונן לכך היטב וגם לא לצאת מהצבא בשן ועין מבחינה רוחנית כמו מרבית בוגרי ישיבות ההסדר והמכינות, כן, מרביתם לא נפגעו בצורה משמעותית בצבא מבחינה רוחנית, האם הם לא הוסיפו מילים אומללות לאוצר המילים שלהם? רובם כן, אבל זה עניין של מה בכך לעומת המצווה שהם שמרו על עם ישראל במשך שנה וארעה חודשים.

 

ג. לה' פתרונים, כן מכיר את זה רבינו.

 

ד. תגיד לי אתה אמיתי? אתה באמת רוצה להגיד לי שמה שאתה רואה שאנשים שהולכים לצבא נמחקים בתדירות גבוהה מבחינה רוחנית? באמת? אז אל תלך לצבא, אבל תהיה אמיתי עם עצמך, אתה מכניס לעצמך דימיונות לראש כאן, אתה יודע שזה לא נכון אבל אם מזה אתה חושש אז הפטור הזה נועד בשבילך.

הערה קטנה ביחס לביטוי "יסוד כסא ה' בעולם"עמיחי אלירז

"אין המדינה האושר העליון של האדם, זה ניתן להאמר במדינה רגילה, שאינה עולה לערך יותר גדול מחברת אחריות גדולה... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית... מדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ה' בעולם..." (הרב קוק זצ"ל, אורות ישראל ו', ז')

הביטוי הזה כן נאמר על מדינת ישראל, למרות שהיא עוד לא קמה בזמן הרב. הוא דיבר על מה שעתיד לקום. כמובן שצריך להבין בדיוק למה הוא התכוון ולמה הוא מכוון במילים "מדינת ישראל", אבל זה נושא ארוך... כל טוב.

תודה שהארת את עיניאריק מהדרום
אשריך
דיוקסמיילי...

"מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם שכל חפצה ומגמתה שיהיה ה' אחד ושמו אחד"

רק שבמצב שכל העסק של הכנסת הממשלה וכו' הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד. לא המצב היום. ומה שמקשים על זה שהראי"ה כתב "ואף שקשה לראות בימי חושך" הכוונה שאף אם המדינה הזאת, שכל חפצה ומגמתה שיהיה ה' אחד ושמו נמצאת בזמן שמשיח לא הגיע, וזה ימי חושך, זה יעצור אותה מלהיות האושר היותר עליון. כל זה קבלי ממורי ורבי

למה הרב התכוון כשהוא כתב "מדינת ישראל"?עמיחי אלירז

למשרד המשפטים? לצה"ל? לממשלה? הוא התכוון למשהו הרבה יותר פנימי ועמוק, ל"נשמת האומה" המתגלה בצורת המלכות הנוכחית. באמת חפצה ומגמתה הפנימיים, הנשמתיים, של כנסת ישראל המתגלה במדינת ישראל הם "שיהיה ה' אחד ושמו אחד וכו'...", זו המטרה שלשמה היא נוצרה ולכך היא מכוונת בתוככי נשמתה (כמו בעוד הרבה מקומות בכתבי הרב ובמיוחד באורות, במאמר הדור וכו'), וזה מה דוחף את הפעילות המעשית. בפועל- יש קשיים. הרבה. מאוד. למה? כי בפועל לא כל עמ"י נמצא בתכלית המדרגה ויש לכל אדם בחירה חופשית, ככה שבפועל הדברים לוקחים זמן. זה שהדברים לוקחים זמן זה לא אומר שזה כבר לא נכון. צריך להביט אל מה שמניע את המאורעות בפנימיותם ולא רק לחיצוניותם. אחרת אפשר לאבד את החשבון.

הרב התכוון לסמיילי...

למדינה פיזית שכל החפץ והמגמה שלה שיהיה ה' אחד ושמו אחד. אני לא אומר את זה מעצמי ככה הרב שלי סובר

ודאי שבסוף זה יגיע לשםעמיחי אלירזאחרונה

ודאי שבסוף זה יגיע לשם, מדינתנו בסוף תכוון לשם בפועל ממש, אבל עד אז זה טמון בתוכה וזה מה שמכוון אותה לשם. רואים את זה ברב הרבה פעמים. למשל כשהרב כותב שהכפירה בדור באה "מפני שהעולם הוכשר כבר עד כדי לתבוע את ההבנה איך כל הפרטים מקושרים עם הכלל וכו'..." (אורות התשובה, ד, י) אין הכוונה שכל כופר וכופר בדורו של הרב החליט לכפור בגלל אידיאלים נשגבים ועליונים, אלא הם כפרו בגלל סיבותיהם (שהרבה פעמים נבעו מסיבות נמוכות) אבל הדחיפה הנשמתית שלהם באה בגלל אידיאלים מרוממים. מה שנתן את הכח לתהליך כל כך רחב (של כפירה גדולה כל כך בעמ"י) זה הניצוץ האידיאלי בתוך התהליך, ואותו הרב זיהה. הרב כותב די במפורש שעל זה זה מדבר ולשם הוא מכוון- "אופיה של הגאולה הבאה לפנינו שראשית צעדיה הננו חשים ומרגישים הוא בתוכיותה של כנסת ישראל. מתפתחת היא האומה בכל כוחותיה... אינה מכרת עדיין את עומק הישות העליונה שהיא כל יסוד תקומתה. עינה לארץ,ולשמים עדנה לא תביט... אמנם בלא קריאת שם, בלא מגמה מבוררת (אבל) הכל הוא אור ה' וכבודו..." אורות התחיה, ל"ב.

עם ישראל כולם חברים הדעות לא קובעותסמיילי...


אני מציע להירגעאנונימי (3)


אה, טובנפתלי הדג
לאיזה מטרה אתה כותב את זה?אדם כל שהוא

אתה מנסה לשכנע, או מנסה משהו אחר?

שואל שאלה הלכתיתאנונימי (2)
אם x זה דרך התורה אז צריכים לעשות אותו לא?

אם היה שואל על קטניות בפסח גם היית קורא לו מסיונר?
גם אם היה שואל על קטניות בפסח, לא הייתי קורא לו מסיונר..אדם כל שהוא

בדיוק כמו שעכשיו לא קראתי לו מסיונר.

 

הפניתי שאלה לפותח השרשור לגבי מטרתו.

אם אתה פותח השרשור, אתה יכול לענות עליה עם הניק שלך, ולא כאנונימי.

אם אתה לא פותח השרשור, אני רוצה לקרוא מה הוא עונה מהי מטרתו, ולא מה אתה טוען שמטרתו.

אינני פותח האשכול. אך גם אותי מעניינת התשובה.אנונימי (2)
מהכיוון שהוא שאל את השאלה, אפשר לענות בצורה פשוטה..אדם כל שהוא

שהיו תלמידי חכמים גדולים שסברו אחרת, והציבור שאליו משתייכים רוב הכותבים פה, קשור יותר אליהם ונוהג ע"פ שיטתם.

תודה, אני לא מחפש אבל תשובה לפותח האשכולאנונימי (2)
אני מחפש תשובה לשאלתי. ואני חושב שזה די ברור...
אז אשמח שתקרא ותענה
אופס. חשבתי שזה שורשר לאריק.אנונימי (2)
אז כן זה לא ברור שאני מחפש תשובה לשאלתי חח...

אם תוכל בבקשה לקרוא את מה שהתכתבי עם אריק אשמח.
הגבתי עכשיו גם לדברים שכתבת שם.אדם כל שהוא


מאיפה הבאת את ר חיים צימרמן?alezish
לא צריך לענות לכל פרובוקציה.חג'דומט


שאלה על קטניות זו פרובוקציה!?אנונימי (2)
צבא הוא עוד שאלה בהלכה שצריך לתת אליה את הדעת
כן אבל לא נראה שהוא בא לפתוח דיון פורה אלאחג'דומט

לזרוק פצצה וללכת.

 

 

 

אם לא פורה אז נפרה! תזכור שיש לדיון בחירה חופשית אנונימי (2)
(ואין זה מהיבט קולקטיבי. )
אתה חושב שאנחנו נכריע במחלוקות גדולי עולם?חג'דומט

אנחנו תלמידי הרב צבי יהודה שפסק לדחות שרות אבל לשרת. 

החלטתי שראוי לכבוד פתיחת זמן אלולמקפיצים נטושים

או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:

המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.

ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'

לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''

אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.

רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.

ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:

הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'

כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.

ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.

לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?

ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!

מה דעתכם על האירוע הזה, והגישה?פתית שלג

יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?

הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים

הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)

הפוסט המקורי-

בניה מינצר

אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.

אני מחזיק באמונהחתול זמני

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה רווקים מבוגרים ות"חים יש בכלל?נקדימון

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

אני חושב שהוא מתכוון לגיל 24/25 כברארץ השוקולד

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אתה צודקפתית שלג

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

אני לא רואה איך ביצת רווקים, או רווקיהנקדימון

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

אני חושבפתית שלג

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

אני חושב שקודם צריך עובדות של ממשנקדימון

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

אני מביא כאן השלמה לנקודה האמצעיתנקדימון

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

אם המדגם מוגבל ליהודים רווקיםארץ השוקולד

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

כל אחד יכול להתגיירנקדימון

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

נכון, אני מניח שהנשמה התאומה שלי מותרת ליארץ השוקולד

ממילא, היא קיימת.

אין סיבה להניח דבר כזהנקדימון

כי גרים קיימים בעולםנקדימוןאחרונה

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

לא צריך ישיבות קיבוץ, כי האברכים נשארים בישיבותהסטורי

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

האמת היא שהוא תפס בעיקר את העניין של קבלה למשרותפתית שלג

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מכיר גם כאלו שהשתייכו למשרותהסטורי

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

מה דעתכם על השיר על השובשי"ם ?המוח היהודי

שמונה חודשים, אני בשבושים

חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,

אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.

אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל

כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל

לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל

אני עם קצרים והם מכופתר

אני עירוניסט הם אביתר

מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט

חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה

כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה

חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי

חשבתי כבר ללכת שוב להר המור

אבל אני רוצה את כל השס לגמור

אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר

זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות

כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות

אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת

לכן אני עוד מתלבט

אני איסטניס ולכם אין חימום

תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח

לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי

ועם ספרדים כבר די מיציתי

תגידו איפה יש נייר טואלט

ואין שירותים בחדרים

איפה בכלל החדרים

חכה עוד שניה אסגור עוד מעט

עוד אחת עוד אחת עוד אחת

אני חייב עוד שבוש אחרון

כל עוד האוכל על חשבון הברון

בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת

ואז אפסיק להתלבט

 

הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.

משתתף בצערונקדימון

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.


העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

האמת בחור הלך בסוף לעתודה (עם סדר בוקר עד 1)המוח היהודי

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

אפשר לשמוע את השיר?אלי רזיאלאחרונה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אולי יעניין אותך