לא! אני לבד לבד!

ופתאום זה קפץ לי. אתם יודעים שהמורל הזה הוא המצאה של חבר שלי ושלי ממחנה סיירים לפני כך וכך עידנים?
הגרסא השלמה הולכת כך:
ורד ורד תני לי יד
לא אני מהנפרד
לא רואים פה אף צמה
עדה נפרדת מעצמה
ורד כבר ילדה גדולה
היא צריכה ללבוש שמלה
ארוכות הן הגרביים
ואפילו, לא תאמינו
לא רואים לה ת'ברכיים!

 

 

 

אבל לא כזה אהבתי את הלחנים. לא נורא...

אוו תודה לך אדמין!

אז אכתוב... 

אוי כואב לו הוא צורח
מיילל ומתייפח
אמא באה "מה קרה?"
אוי ואבוי נורא נורא
פצע דם בברך חודן שכח כי הוא גיבור
אין דבר מכל תלבושת
דן אוהב לחבוש תחבושת
פנו דרך פנו דרך
לגיבור פצוע ברך!
טוללוווללולולווווולוולוולוולוווו (חצוצרה כחולה בגן משחקים)