כשהלכנו פעם (המדריכים בסניף) לחפש קומונר בהסדר בראשון פגשנו בייני"ש אחד שאמר לנו שלדעתו בייני"ש צריך להשקיע את כל הזמן שיש לו בתקופה הזאת ללימוד תורה ולא להתעסק בקומונה וכד'. סיפרנו לו על הרב מלמד שהיה מקדיש בתקופת הישיבה 6 שעות בשבוע לתנועה, אבל הבחור נשאר בדעתו.
אני מכיר גם מדריך שכל פעם שהוא מבקש שיחרור מהר"מ שלו לצאת תפעילות תנועתית/בסניף הר"מ משחרר אותו אבל שואל תמיד "ומה עם ביטול תורה?"
האם באמת זה בסדר שמשקיעים המון בסניף אבל זה יוצא לפעמים על חשבון לימוד תורה?
אשמח לשמוע תשובות.
דנה מה גדול ת"ת או מעשה, "נענה ר' טרפון ואמר מעשה גדול, נענה ר"ע ואמר לימוד גדול, נענו כולם ואמרו לימוד גדול, שהלימוד מביא לידי מעשה". כל מטרת הלימוד הוא על מנת לקיים את מצוות התורה(יש שיטות שאומרות שזה כוונת לשמה, בשו"ת יחל ישראל יש סוגיא יפה בנושא של לימוד לשמה, בכלל אני מאוד אוהב את השו"ת הזה, מלא בעיון וחיות), אם יכול להעשות על ידי אחרים, אזי שב תלמד, אם לא אז לך תקיים המצוה.