אני כ"כ לבד פה
בא לי לבכות ולברוח
אין לאן
(אם רק היה עם מי לדבר)
אני כ"כ לבד פה
בא לי לבכות ולברוח
אין לאן
(אם רק היה עם מי לדבר)
גועל נפש מרוכז.
אין לי כוח יותר
אין לי סבלנות
משהו נחסם בי
לא יכולה לשמוע
וזה כל כך גיל ההתבגרות שלום
אוף חלאס
ואיכ איכ איכ
אם לא היה לי שכל
כבר מזמן הייתי משוכנעת שאין דרך חזרה ושהמצב אבוד
אין בי כוחות לזה
שיבוא טוב
תהום בימין תהום בשמאל
ואין כלום
זה חבל דק באמצע
תהום מחר תהום אתמול
ואין כלום
זה רק הרגע
ולא זו בלבד שמסוכן לפחד
מסוכן לדבר על פחד
ואין לי ברירה
עכשיו אני כאן
ואולי זה בכלל הכי ביחד
לא העת להסיר את פעמוני הרוח
אשר על מפתן חלוני
לא העת לנעול על מנעול ובריח
את פתחי עולמי
שיבוא טוב, שיבוא
שיבוא טוב, שיבוא
אהיה שם בשבילו
השארתי לב פתוח
שיבוא טוב, שיבוא
שיבוא טוב, שיבוא
אני מאמין אני בטוח
תהום בימין תהום בשמאל
ואין כלום
זה חבל דק באמצע
תהום בקודש תהום בחול
ואין כלום
אני רק בן אדם שאני
רק בן אדם
(עקיבא תורג'מן)
כאב שקורע לי את הנשמה
ואין מה לעשות איתו
רק לעמוד חסרת אונים
נראלי.
מצב רוח זוועה
(תודה על ההתעניינות)
ויש לזה צדדים רעים
על כל פנים זה נראה מאוד מכוער
היה בהתחלה תסכול על התנהגות של מישהו
ומישהו קרוב שנתן לי על הראש (בעדינות אחרי הכל) במקום להביע אמפתיה
וזה נכון שהוא צודק ברוב הדברים אבל אבל
הוא רק הכאיב ובכלל לא עזר
הוריד לי את המוטיבציה כי אני דפוקה כנראה
אז התסכול עכשיו חוסם לי את הראיה ואני לא יודעת מה עושים איתו


כן זה העניין
שביקורת עצמית יש בשפע. אני טובעת בה
אז הביקורת שלו פירקה אותי
והוא צודק
אבל זה לא היה העיתוי המתאים
ואני שונאת להצדיק את עצמי כשלא מגיע לי
אז אני לא נותנת לעצמי להיפגע לגמרי
להיות בנאדם זה מסובך. יצורים שמשתבללים בתוך עצמם
תודה
להיות בן אדם בעולם הזה זה מסובך...
וזו בדיוק כל העבודה.
אם כי אני ממש מרגיש שבעזרת הבורא יתעלה יש בי מעין תכונה כזו שלא משנה מה קרה אני מפנה מבט קדימה...
(לא יודע עד כמה זה פוגע ברגשי החרטה הנצרכים שלי. אבל אני רואה את זה כמשהו מבורך. ההסתכלות שלי קדימה ע"פ רוב הולכת טוב. ז"א היא לא מתעלמת מהמצב בו אני נמצא כי אם מתקדמת ממנו איפה שהוא)
ואתה צודק. צריך הרבה כוחות נפש לעבודה הזו
חלילית אלט
הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
משהאחרונהקוראים לזה מובחנות
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד