אפידורל או בלי בלידה ראשונה...אנונימי (פותח)
לידה ראשונה בעז"ה.
אני לא בעד ולא נגד.
בעז"ה בלידה אני אראה אם יש צורך או שאני מתמודדת יפה גם בלי.
בינתיים לומדת ומתרגלת נשימות ויוגה ומתעניינת בכל השיטות הקיימות.
מתעניינת לשמוע חוויות מהמנוסות- איך זה עם ואיך זה בלי.
אני מודעת לתופעות לוואי האפשריות- לא להלחיץ כי לא נלחצת ואין טעם.. (;
אני יודעת גם שכל אחת היא שונה וכל לידה היא אחרת.
בכל אופן מעניין לשמוע את דעתכן... (:
חלק מהלידות לקחתי וחלק לאאנונימי (3)
עם אפידוראל פשוט חלומי.לא הרגשתי את הכאב רק תחושה של קצת לחץ כשהציר היה מאוד חזק.פשוט כיף.
בלי אפידוראל-אפשרי ונסבל.כל אחת והכוח סבל שלה.אם מצליחים לזרום עם הכאב ולא להיתנגד לו יעבור בקלות.מנסיון.
בלידה הראשונה לקחתי כי היה ארוך והחוסר וודאות
בשניה רציתי לטעום את טעם הלידה להרגיש לדעת אם זה כאב נסבל אם לי יש כוח סבל וב"ה גיליתי שיש את הכוחות.
כך גם בשלישית וברביעית.
חמישית שישית לקחתי כי פשוט רציתי ללדת בלי כאבים מישומה החששות גברו וגברו יותר מהלידות הראשונות
ועוד משהואנונימי (3)
עם אפידוראל את בשליטה אפשרי יותר בקלות לתקשר עם הסביבה בנחת.אני ממש מדברת צוחקת עם בעלי בכיף.
בלי אפידוראל אנע עסוקה בכאב בשליטה על הכאב.
לא כ"כ בתקשורת עם הסביבה.ת חושה של ערפול ויאללה שהתינוק יצא וזהו
מסכימה מאודדד...אנונימי (פותח)
גם עם אפידורל זה לא פיקניק.
אבל הרבה יותר קל לשתף פעולה וללדת מתוך שפיות.
אני גם מסכימה אבלרק אמונה

האפידורל הכריח אותי לשכב במיטה

וככה הרגשתי חולה

ילדתי פעמיים בלי וממש שמחה בזהמעין אהבה
נתן לי לחוות את התהליך ולעבור מולו תהליך פנימי מדהים של חיבור לכוחות הנסתרים בתוכי,חיבור לנשמה שלי, תפילות שצומחות רק מכאב,
גיליתי שאני יכולה הרבה יותר משחשבתי. שגם שנדמה לי שאיני יכולה אז ה' יכל.
חוויה של התמסרות מוחלטת. הסכמה לאבד שליטה מבחירה .
נכון כאב לי. אפילו מאוד.
אבל את הכאב שכחתי..ומה שנשאר היה מה שזה עשה בי בנפש.
וב''ה החוויות חיוביות מאוד
עד כדי כך שממש מחכה כל הזמן ללדת רק כדי לחוות זאת שוב בעז''ה.
לא מוותרת על התהליך בשום אופן.
במובן מסויים הוא גרם לי לעבור בזמן קצר הליך שברגיל היה לוקח שנים.


אבל
מאוד אהבתי מאוד את הגישה שלך
חשוב לבא פתוחים
לא להתאבד על טבעי אבל להשאר עם חוויה שלילית
כשזה בגבול היכולת זה בעיני הדבר הכי מדהים
אבל אם לא אז לשחרר לגמרי ולבטוח בה' שהתהליך יכל לקרות בכל דרך.

משהו אחדאפונה
נשים שבאות בגישה של "אולי אקח אפידורל ואולי לא" -תמיד לוקחות אפידורל בסוף, בטח בלידה ראשונה (כך אמרה לי מיילדת). אלא אם כן הלידה מאד מהירה והן לא מספיקות, או שמשון מה הצירים לא כל כך כואבים להם, שתי האפשרויות נדירות.
וזה בסדר ללדת עם, יש לזה הרבה יתרונות כמו שאמרו מעלי. אבל את כנראה לא תלדי בלי.

אישית לקחתי אפידורל בלידה ראשונה קשה מאד שלא התקדמה, עזר לי בהתחלה אבל לא השפיע על איזור האגן כלל, אך מצד שני בגללו הייתי מקורקעת למיטה (למרות שכאמור לא השפיע לי על הרגליים... המיילדות לא הרשו לי לזוז) והיה נורא. שלב הלחיצות היה נורא ארוך ומייגע.
לידה שניה בלי אפידורל - משכתי הרבה בבית, הגעתי בפתיחה 8 וילדתי תוך 10 דקות ב"ה. כאן ממש הרגשתי שילדתי בעצמי, הגוף שלי לחץ בהתאם לצורך וזהו.
שתי הלידות התחילו בירידת מים עם צירים ספונטניים, לא היה הבדל בהתאוששות אחר כך (חוץ מההתכווצויות הנוראיות אחרי הלידה השניה...). בשתי הלידות לא נקרעתי. בלידה השניה ילדתי משקל הרבה יותר גדול (700 גרם יותר).
כנראה שההבדל בין הלידות שלי זה גם ההבדל בין לידה ראשונה לשניה, וגם ההכנה - לפני הלידה הראשונה קראתי הרבה אבל לא הספקתי הכנה מעשית, ולפני הלידה השניה עשיתי קורס של אמית לידה. ממליצה.
לא מסכימהאנונימי (4)
אני באתי בגישה כזו וב"ה ילדתי בלי
מנצלשת לגביי אמית לידה..רוצה תשובה
יכולה לפרט קצת על השיטה? מה במיוחד עזר לך ואהבת? מתאים ללידה ראשונה?
גם אני הייתי אצל אמיתפלא ההורות
לפני לידה שלישית ומאוד ממליצה!
השיטה בתמצות זה:
א. תרגיל שמבצעים בכל ציר (אפשרי בכל תנוחה וזה מה שמדהים). התרגיל יוצר עבודה של הגוף עם הציר ובכך מייעל את הצירים ולכן זה גם מפחית מאוד את הכאב וגם מקצר משמעותית את משך הלידה
ב. הדרכה רעיונית ומעשית איך בין הצירים לחזק את האוקסיטוצין ולדכא את האדרנלין (כמו שמישהי פרטה פה בהמשך)
לפותחת,
שתי הלידות הראשונות לקחתי אפידוראל והיה לי מעולה. לא היו לי כלים אחרים להתמודדות וזה היה לי ממש טוב. נחתי ואגרתי כוחות והגעתי ללחיצות עם כוח ומאופסת.
גם ההחלמה וההתאוששות היו טובים מאוד ברוך השם, בלי תופעות לוואי, ועם כוחות.
הלידה בשיטת אמית הייתה ללא אפידוראל (כל כך פחות כואב ויותר מהר שפשוט לא היה צורך) והיה מדהים! חוויה טובה מאוד.
דווקא ההתאוששות הייתה קצת קשה יותר. הייתי יותר מותשת וחלשה, בעיקר ביממה ראשונה, אבל בהחלט לא ברמה של להגדיר את זה כחסרון. להיפך. בעזרת השם מכאן ולהבא שהשם יזכה אותנו שואפת ללדת שוב באותו אופן.
לגבי לידה ראשונה- עקרונית מתאים אבל ממליצה לעבור גם הדרכה רגילה של הכנה ללידה שנותנת מידע יותר מקיף על התהליך.
בהצלחה רבה ובבריאות לכולן!
חסכת לי אפונה
הגיוני, אבל מצד שני הכל נתון לשינויים ברגע האמת...אנונימי (פותח)
ואם להגיע מקובעת אז זה יכול רק להזיק...
אני גם לא מסכימהאמא לנסיך
באתי ממש בגישה פתוחה, ובסוף באמת בחרתי בלי. אז זה ממש אמירה גורפת ולא נכונה
לידה ראשונה עם, לידה שניה בלי,אמאשוני
אין ספק שההתאוששות בלידה בלי אפידורל הייתה לי יותר קלה, והתחושה יותר נעימה,
לומר עד כמה זה שווה את הסבל? זה אינדיווידואלי.
אצלי הלידה השניה הייתה מהירה אז לא הספקתי, אם בלידות הבאות יהיה לי שעות של סבל, אז אני כן אקח.
בגדול אני חושבת שאם בלידה טבעית העסק מתקדם יפה אז חבל להכניס התערבויות.
הפותחת- מאיזו בחינה יותר קל להתאושש מלידה בלי אפידורל?אנונימי (פותח)
לא ניסיתי ללדת עם אפידורלעדיין טרייה
אבל מנסיון של לידה בלי את יכולה מיד לקום להתקלח להתארגן ללכת לשרותים דברים שהבנתי שלוקח זמן אחרי לידה עם אפידורל...
ילדתי עם ובליעובדת השם
מאוד ממליצה לקחת...
גם לגבי ההתאוששות לא ראיתי הבדל.. להיפך - היה יותר קל להתאושש עם אפידורל כשהגוף עדיין די רדום ואת לא מרגישה את כל הכאבים שאחרי....
את לא ממש יכולה לקום מיד לשרותיםבתאל1

כי אם יש תפרים מאלחשים את המקום ואת לא מרגישה כלום. 

אם נתנו לך טשטוש גם לא יכולה לקום מיד...

 

אחרי אפידורל עדיין החלק התחתון רדוםרק אמונה


לידה ראשונה שונה מלידות הבאות.אנונימי (פותח)
בלידה ראשונה הכללל חדש והכל פעם ראשונה וזה מלחיץ בהרבה...
לידה ראשונה היא לא פשוטה אבל אפשרית...
אפידורל עוזר להשאר שפויה.
אפשר גם בלי.
אבל שונה לגמריייי עם...
בכל מקרה יש שעותתתתת של התמודדות...
)לא כדאי לקחת מוקדם מדי כי זה עלול לתקוע את הלידה)
כל לידה היא שונה.
בלידה ראשונה החוויה היא הכי חזקה כי את באה בלי ניסיון מהעבר ובלי שמץ של מושג מה זה באמת...
כיףףף ללדת!!!!
זה שמיימי ואלוקי.
בוקר טוב (:נירוונה
אני הייתי בדיוק כמוך לא הכרזתי ״רק לידה טבעית ברורר״ וגם לא ״אפידורל לווריד חודש תשיעי״. אמרתי שנראה ונזרום עם מה שיבוא.
הגעתי ללידה וזכיתי במיילדת מקסימה שעזרה לי מאוד והציעה לי, כי זאת לידה ראשונה, לקחת אפידורל שיעזור לי קצת לנוח, הקשבתי לה וב״ה לקחתי. הוא השפיע לי רק על חצי גוף אבל עדיין הצלחתי טיפה לנוח ולהירגע.
התאוששתי ב״ה בלע״ה בקלות ממש. הנקתי כרגיל ובינתיים (שמונה חודשים אחרי) לא נרשמו כאבי גב מדאיגים.

שיהיה לך המון בהצלחה! לידה קלה בע״ה בידיים מלאות ולב שמח
אני לקחתי,אנונימי (5)
זוכרת שלפני ששמו לי כאב לי ממש ובכלל לא הרגשתי כשהרופא הכניס לי את המחט של האפידורל. אחרי שהוא שם לי הכאבים ממש נעלמו והיות שלידות לוקחות בדרך כלל זמן זה היה ממש הצלה. מרוב שלא כאב לי הגעתי לפתיחה מלאה בלי לשים לב בכלל ופתאום הרגשתי שאני חייבת להתפנות והזעקנו מהר את המיילדת והיא קצת נבהלה מהמהירות.
בלידה עצמה הרגשתי מתי אני צריכה לדחוף ומתי לא אבל זה היה כמו כאב של יציאה בשירותים. ועדיין הייתי לחוצה ופחדתי כמובן, אבל לפחות לא כאב.
כשהיה צריך לעשות לי תפרים הרופא ניסה בהתחלה בלי הרדמה בגלל האפידורל אבל עדיין זה היה לא נעים לי אז הוא עשה לי אלחוש מקומי, זה חסך לי עוד זריקה.
ואחרי הלידה הכאבים הפסיקו, הוציאו לי את האפידורל ולא היו עוד תופעות לוואי ב''ה.
לידה הבאה כנראה גם אקח, אני לא רואה למה לא, אם אפשר.
בלת'ק: לדעתי את בכיוון הנכוןrivki
בעיניי לא נכון וגם בלתי אפשרי לתכנן לידה מראש. במיוחד לידה ראשונה. אז פשוט תזרמי ותראי איך את מתמודדת.
לי היה קשה בלידה הראשונה, כי הצירים נמשכו ונמשכו, לילה ללא שינה הפך ליום ללא מנוחה ולא היה לי מושג מתי זה ייגמר. בסוף , כשכבר הייתי מותשת לגמרי הסכמתי לאפידורל ונרדמתי לכמה דקות ממש באמצע הלידה. התעוררתי עם כוחות חדשים וילדתי תוך עשרים דקות.
בלידה שניה לא הייתי זקוקה לאפידורל, בשלישית לקחתי שוב.
אז תקשיבי לגוף שלך ותעשי מה שטוב בשבילך.
^^^שירשיר90
להקשיב לעצמך. להקשיב לגוף.

כל לידה שונה...
יש לידות ארוכות ומתישות והאפידורל עוזר לחדש כוחות ולנוח לפני השלב הפעיל, יש לידות מהירות שאפשק להתמודד גם בלי.
בפועל, ברגע האמת את כבר תרגישי ותחליטי.
לדעתי מאוד חשוב להתחבר לעצמך, להיות קשובה לגוף ולנפש ובסופו של דבר - להחליט ברגע האמיתי.

בעיניי לידה חוייתית זה דבר חשוב
ובאופן אישי, לקחתי בארבעת לידותי אפידורל (לידות ארוכות ופתיחה שלא גדלה מ-3, במשך שעות) והאפידורל פשוט נתן לי לשחרר את הלחץ, להרפות, לנוח, ליהנות ולהיות פעילה! להיות מרוכזת ומחוברת עם הגוף וללדת בישוב הדעת, זוכרת כל רגע ואשמח ללדת כך שוב בעזרת ה' יתברך

וכמובן, כל אחת עם כוח הסבל וכוחות הנפש שלה.
הכי חשוב - שיהיה קל ותקין ותחזרו בידיים מלאות בע"ה!
ילדתי עם אפידורל והיה חלומי!!עד האפידורלאנונימי (6)
היה בלתי נסבל וברגע שקבלתי הכל הפך למושלם ויש לי זכרון מושלם מהחוויה..לגבי התאוששות.אז ברור שלוש שעות ראשונות לא יכלתי ככ ללכת אבל אחרי זה מושלם.אני לא ינסה אפילו לנסות בלי.ועוד משהו הלחיצות היו בדיוק 10 דק.והכאב של התפרים נעלם אחרי שבןע..מודה לה על האפידורל(אם ח4 היתה סביר להניח שהיתי יולדת בקיסרי או בכלל לא)
ואני קמתי מידאנונימי (7)
וגם הלכתי לתינוקיה אחרי שעתיים...

רק אומרת שאפידורל יכול גם לבוא עם אפס מחירים...

ממליצה לקחת אם צריך.
הפותחת- מדהימות אתן... אחת אחת... (:אנונימי (פותח)
עוד משהו ממש חשוב שעלה לישירשיר90
ויכול להרוס את כל החוויה עם האפידורל,
שהמינון לא יהיה גבוה מדי.
יש ביה"ח שאת יכולה לשחק עם המינון באופן עצמאי לפי מה שהבנתי...

לדעתי ומניסיוני,
מינון יתר מביא אותך למצב של חוסר פעילות בלידה כי את ממש ממש לא מרגישה כלום. ואסביר:

בלידה הראשונה נתנו לי מנה ממש גדולה מסתבר, לא הרגשתי את הרגליים, ברמה מוגזמת שלא הצלחתי להוזיז אצבע אחת ברגל. הרגליים נשמטו לי ולא הצלחתי ללחוץ כמו שצריך. בהתאם לכך הייתי צריכה התערבות רפואית וגם ההתאוששות הייתה לי ממש לא קלה...

בלידות אח"כ קיבלתי מינון מצויין,
יכולתי להוזיז את הרגליים ויכולתי גם להרגיש לחץ וללחוץ נכון! היו לי התאוששויות ממש נהדרות ולידה הרבה פחות ארוכה.

לדעתי ממש חשוב. להבנתי צריך לבדוק לפני שעולים לחדר לידה גובה ומשקל ובהתאם לזאת מקבלים מינון נכון. מה ששיערתי בלידה הראשונה כי פשוט לא הגעתי מוכנה עם התשובות.
^^^^ לי יש חוויה שלילית מאפידורל חזק מדיירושלמית טרייה
לא נוח לי לפרט עכשיו אבל אני בעז"ה מתכננת לנסות בלי כשיהיה רלוונטי בעז"ה.
לא היו לי צירי לחץ מרוב שהייתי רדומה. היה ואקום והמון לחיצות ויצאתי עם נזק לרצפת האגן. אז לשים לב לזה.
טוב שאת פתוחה לכל אפשרות. לדעתי, תלוי במהלך הלידהאתי ב
אני לפני לידה ראשונה הייתי משוכנעת שאלד בלי, ולא הייתי מוכנה לשמוע על אפידורל בכלל, וזה לא היה טוב.
היה לי זירוז בגלל רעלת. במשך שלושים ומשהו שעות התייסרתי, מרותקת למיטה ומחוברת למכשירים ואינפוזיות. גלים של צירים ארוכים ותכופים, והסוף אינו נראה באופק. כשהרגשתי שכלו כוחותיי, ביקשתי אפידורל. אחרי חצי שעה ילדתי.
בלידה השנייה חלמתי ללדת טבעי, אך שוב רותקתי למיטה בגלל ירידת מים. סירבתי לקחת אפידורל, והיה סיוט... נראה לי שהיה עדיף לקבל אפידורל במצב כזה.
את הלידה השלישית תכננתי היטב - לידה מדהימה עם דולה מדהימה בחדר לידה טבעי, והסתדתי נהדר בלי אפידורל.
ברביעית ובחמישית קיבלתי אפידורל (הייתי תשושה אחרי ימים ארוכים של צירים) והיו לידות טובות גם כן.
נראה שהכי חכם להחליט בהתאם למהלך הלידה ולכוחות הנפשיים שלך.
כל אחת עם סף כאב שונהמירימירי
אני לא מסוגלת לחשוב על בלי 😬
אישית לקחתי ומודה לה' על כך ומברכת את ממציא הזריקהיעל מהדרום
לק"י

הצירים עשו אותי עצבנית.
ברגע שקיבלתי אפידוראל והכאב נרגע- נרגעתי.

(ואז התחילו לי קצת כאבים למטה, ובכל מקרה בסוף ילדתי בניתוח. אז לא יודעת איך זה עם אפידוראל עד הלידה).

וממליצה לך, להגיע ללידה ולראות מה יעשה לך טוב.
אין מצווה לסבול.

לידה קלה ובריאה בעיתה ובזמנה
לדעתי תחליטי שםגפן36
העדפתי בלי בגלל התופעות לוואי

בסופו של דבר ילדתי עם פיטוצין, אז אחרי כמה שעות החלטתי שכדאי יותר לקחת.
מה גם שלידה ראשונה היא ארוכה , אז בכלל.

בדיעבד לא היו לי תופעות לוואי, ולא מתחרטת שלקחתי.
עם אפידורל שלב הלחיצות..טולית
קצר בצורה משמעותית, מהרגע שהראש למטה 3-4 דקות התינוק בחוץ...
בלי אפידורל, מאוד ארוך....
אצלי לקח 20 דק', מלפני שהראש למטהגפן36
היה מאוד קצר.
אבל אפידורל לא השפיע עלי בסוף.

ואומרים שזה הפוך- עם אפידורל ארוך יותר.
זה הפוך אפידורל יכול להאריך את שלב הלחיצותעדיין טרייה
כי היולדת לא מרגישה את צירי הלחץ טוב וזה לא טיבעי לה ללחוץ.
זה הפוך..אבל בכל מקרה זה לא נכון להסיק מסקנות מניסיון אישימעין אהבה
זה שלך היה ככה וככה זה לא אומר כלום

לי היו 2 לידות
אחת 3וחצי שעות צירי לחץ + תפרים

שניה - חמש דקות צירי לחץ. 3 לחיצות והוא היה בחוץ ובלי תפרים

וההבדל בינהן?

בשתיהן לא לקחתי אפידורל...

מסקנה- לא קשור לאפידורל


לחלק יאט את הקצב
לחלק דווקא יזרז
לחלק יהיו תופעות לוואי
לחלק לא

מסקנה- לא להסתמך על סיפורים

נכוןאדל34

אני למשל הרגשתי צירי לחץ בלידה שניה עם אפידורל.

ויכולתי ללחוץ אבל לא כאבים נוראים כמו בלי אפידורל בלידה הראשונה,

אלא פשוט לחץ בצירי לחץ.

עם אפידורל כמעט שעתיים לחיצותאנונימי (9)
והרגשתי כמעט הכל
בלי אפידורל פחות משעה
ככה שלא נראה לי שזה נכון...
הלידה השניה שלי עם אפידורל הייתה מדהימהאדל34

ללידה הראשונה הגעתי בגישה של: "אני אסבול כמה שאני יכולה ואם ממש צריך אקח אפידורל".

סיפרו לי שכדאי לנסות כמה שיותר לידה טבעית. התוצאה הייתה מלא שעות עם כאבים שהפכו עם הזמן לכאבי טופת, ורק בפתיחה 8 לקחתי אפידורל שעזר בקושי. אחר כך גם נתנו לי זירוז כדי לקדם את הלידה ואז עוד פעם הרגשתי כאבים נוראיים. בסוף ילדתי אחרי הרבה שעות של סבל קשה.

 

שמעתי אחר כך מרופאה שאולי אפידורל לא עזר כי לקחתי די מאוחר. טוב, רציתי כמה שיותר טבעי. אבל גם לעקור שן בלי  הרדמה זה ממש טבעי אבל נורא כואב, ואם כבר מישהו המציא הרדמה אז אני אשתמש בה אם צריך.

 

ללידה שניה הגעתי עם דעה יותר ברורה וכבר בפתיחה 3 בערך לקחתי אפידורל ופשוט נהניתי מהלידה. לא הרגשתי כאבים, דיברתי עם הדולה המקסימה שלי, נמנמתי (קצת הפריע המוניטור). לקראת סוף הלידה אמרו לי שיש לי צירים חזקים, אמרתי "מה באמת?! לא מרגישה."חיוך

אפילו צירי לחץ היו מורגשים אבל לא כואבים. בקיצור, אני מודה לה' על זה שיש אפידורל, ומוכנה ללידות הבאות בכיף.

 

והכי חשוב: מלא אנשים התפללו עלי כי ילדתי אחרי אשפוז של כמה ימים, בשבוע 42. 

וגם בעלי עשה "פתיחת ההיכל". עשינו גם השתדלות רוחנית.

וגם בלנית אמרה לי שטבילה במקוה בחודש תשיעי היא סגולה בדוקה ללידה קלה.

בסופו של דבר הכל ברצון השם.

 

שתהיה לידה קלה וידיים מלאות!עגלה

איך זה בלי-בתאל1

היתה לי בנתיים רק לידה אחת. והיא היתה בלי -

היה לי ממש כואב. ממש.

מה שעזר לי לשרוד זה טשטוש וגז צחוק...

ומסאז'ים עצבניים בגב.

הלידה היתה ארוכה  (לידה ראשונה) בערך 12 שעות... 

היו פעמים שהצלחתי לעשות נשימות כמו שצריך ולא להתנגד לציר ואז פחות כאב לי (ממש פחות!) אבל לא הצלחתי לשחזר את זה במשך הלידה יותר מדי...אז אם את מתרגלת נשימות - זה מעולה, תמשיכי כך.

רק תבקשי שמישהו יזכיר לך לעשות את זה בזמן אמת...

 

ובעיקרון- זה טוב לבוא בראש פתוח... לא תמיד חייב אפידורל כך הבנתי... אפשר להצליח ללדת גם בלי, אם את מאד רוצה.

 

בהצלחה ולידה קלה בעז"ה!

אני לא לקחתי. ילדתי עכשיושובה 3


תגובה לנושאאנונימי (8)

אני ילדתי עכשיו לידה ראשונה. ובהתחלה ניסיתי בלי אבל שיותר התקרב בסוף לקחתי והיה טוב כי בזכות זה היה לי כוח ללידה הצמה.חיוך   

מזל טוב!כח הרצון
דעתיסמיילי צהוב
לידה טבעית זה לא רק להימנע מאפידורל (כי כמו שכתבו כאן הרבה- זה קשה וכואב ויכול להיות סיוט), אלא לעשות הכנה טובה ולבוא עם ארגז כלים שיעזור לך לגלוש מעל הצירים ולא לטבוע בהם. ארגז כלים= גם טכניים כמו עיסויים, נשימות, מים וכו וגם, ולדעתי הכי חשוב, בראש.
למה?
בלידה יש 2 חומרים חשובים שמופרשים בגוף: אוקסיטוצין שמייצר את הצירים ואנדורפינים שמשככים כאב- יעילים פי כמה ממורפיום (יש אומרים פי 200!). לעומתם בזמני מתח, לחץ, מופרש בגוף אנדרנלין שתפקידו להכין את הגוף למלחמה או בריחה מהסכנה. אנדרנלין סותר גם את האוקסיטוצין וגם את האנדורפינים! כלומר מתח ולחץ מעכבים את הלידה ומגבירים את הכאב.
לכן יש כאלו שהאפידורל מזרז להן לידה- כי הגוף שלהן מצליח להרפטת כשנעלם הכאב, האנדרנלין נשטף מהדם וממילא הלידה רצה.

לסיכום- ממליצה מאד על לידה טבעית, זאת חוויה מדהימה, אבל רק עם הכנה טובה ומתאימה. ומאד אהבתי את הגישה שלך, של ראש פתוח.. בסוף רק ה' מחליט מה יהיה
ילדתי לידה ראשונה בלי אפידוראלצפורה
היה לי מעולה עם הבחירה הזו

חייבת לציין שביחס ללידה ראשונה, הלידה הייתה יחסית קצרה (בערך 5 שעות) והתחילה בירידת מים, לא סבלתי מצירים ממש כואבים המון זמן.

אני יודעת שיש לי כח סבל ולא פחדתי מזה.


ובחוויה אישית-סמיילי צהוב
ללידה הראשונה באתי בגישה שמאד חשוב לי לנסות כמה שאוכל טבעי. השתדלתי להתכונן ברצינות לקראת זה למרות שיש לציין די הפחידו אותי.. ;)
בסופו של דבר היתה חוויה מדהימה בלידה ב"ה. הצירים באמת כואבים אבל העברנו אותם בכיף, זאת הרגשת התעלות כזו.. אחרי המון המון זמן של צירים ופתיחה שלא מתקדמת לקחתי אפידורל- הייתי חייבת לישון
אני לא מתחרטת על ההחלטה, היא היתה הכי נכונה באותו הזמן וב"ה שיש אפשרות כזו. אבל האפידורל עשה לי הרגשה נוראית של סחרחורת וכמעט- עילפון, מעבר לזה שהוא גרר סיבוכים רפואיים לא נעימים. ממש לא באה להלחיץ, זה הסיפור האישי שלי בלבד וברור שהכל משמים, אבל בהחלט בפעם הבאה אעשה הרבה יותר השתדלות לא להגיע לשם.. ולא אתלהב לקחת שוב.

שיהיה בשעה טובה והמון המון הצלחה!!
אני גם בהריון ראשוןיונתי

תודה שהעלית את האשכול החשוב הזה! זה חיזק את דעתי, לבוא בגישה פתוחה עם נטייה לאפידורל חיוך גדול

את צודקת שאת מחכה ללידה עצמהנורה

אבל מראש לא כדאי לבטל את הרעיון.
מניסיוני - 8 לידות עם אפידורל (ועוד אחת חירום בניתוח), זה תלוי בכל אישה ואישה.
אצלי למשל, הלידות מאוד ממושכות וקשות - בלי אפידורל, אני לא יודעת מה הייתי עושה.
כשליוויתי נשים אחרות בלידה - ראיתי שאם הלידה לא מהירה וזהו, אז הקושי הוא לא קטן בכלל ואפילו אם הלידה רגילה ללא קשיים, מאוד קשה בלי אפידורל.
מבחינת תופעות הלוואי - אף פעם לא חוויתי תופעות לואי אחרי הלידות!
לא כאבי ראש ולא כאבי גב!
לפני הלידה הראשונה שלי, בעלי שאל את רופא הנשים שלנו שאשתו ילדה בדיוק, האם הוא נתן לאשתו אפידורל. התשובה שלו היתה מדהימה: "דבר ראשון היא זאת שיולדת ולכן לא אני נותן אלא היא בוחרת! דבר שני, לדעתי זו פרימיטיביות בימינו ללדת בלי אפידורל!" אלו היו דבריו.

שתהיה לך לידה קלה, מהירה ובידיים מלאות, בזמנה ובעיתה!

אני בלידה ראשונה לקחתי והיה זוועה...בת הרים

מדגישה שזו חוויה אישית שלי - 

אצלי האפידורל לא מרדים לגמרי (בגלל נתונים אישיים) אבל כן מספיק בשביל לתת הרגשה של חוסר שליטה בשרירים. בלידה הראשונה הייתי מחוברת לעירוי, למוניטור ולאפידורל. הרגשתי אזוקה, מסוממת, לא יכולה לזוז ולא שולטת בלידה. הייתה לידה ארוכה ומתישה. אחרי הלידה במשך חודשים ארוכים הרגשתי "חור" בגב, במקום שבו הוכנסה המחט.

בלידות השניה והשלישית ילדתי בלי והרגשתי איך הכאב מנחה אותי ללחוץ ולשתף פעולה עם התהליך הטבעי של הגוף.

 

אך אתן משוות בין להרגיש חוסר שליטה לכאביםאנונימי (6)
העזים האלה.או ללא ללכת לבד לשירותים כמה שעות אחכ.בשבילי זה אפילו לא גרגיר מהכאבים של הצירים.זה
מסכימה לגמריאדל34

הכאבים של לידה לא משתווים בכלל לאי נוחות של אפידורל.

ברור שזאת לא הסיבה למה לבחור ללדת בליעדיין טרייה
זה סתם עוד משהו נחמד שנוסף לעניין של לא לקחת אפידורל. הסיבות המרכזיות שבגללן לא רציתי מראש לקחת הן: 1. האפשרות ללדת בתנוחות שונות שפחות מועדות לקרעים. 2.האפשרות לקדם את הלידה ע"י תנועתיות (אם הלידה נתקעת כשאת עם אפידורל אין לך כל כך איך לקדם אותה כי את מרותקת למיטה). 3. כל התערבות רפואית יכולה להביא אחריה מפולת של התערבויות (למשל כמו שכתבו למעלה קשה יותר ללחוץ נכון מה שיכול להוביל לזמן ארוך בו התינוק נמצא בתעלת הלידה מה שיכול להוביל לוואקום וכו)

עם כל זה כשהגעתי ללידה בשלב מסויים היה לי מאוד קשה וביקשתי אפידורל למזלי לא הספקתי לקבל אותו כי הפתיחה התקדמה מאוד מהר אבל ברור לי שאי אפשר מראש להגיד שלא תיקחי במיוחד כשעוד לא חווית לידה וגם אם חווית כל לידה שונה זו מזו. אבל כן כדאי לצבור ידע בנושא עוד בהריון כדי לעשות החלטות מושכלות במהלך הלידה (עד כמה שהחלטות תוך כדי לידה יכולות להיות מושכלות 😜)
אבל כל מה שאמרת לא גורף.וחשוב להבין את זה.אנונימי (6)
יש כאלה בלי אפידורל ויש להם קרעים ונתערבויות.ויש כאלה עם עם קצת קרעים או בלי.ודווקא אני כן הרגשתי צירי לחץ לומרות שלא הרגשתי בכלל את הרגליים.ותוך 10 דק התינוק העה בחוץ.ועוד משהו הלידה היתה תקועה .ברגע שלקחתי ושחררתי לחץ פתאום ממש התקדמה אחכ נתקעה וב'ה המשיכה להתקדם.ככה שנראה לי שכל מקאה לגופו.
צודקת באמת כל גוף מגיב אחרתעדיין טרייה
למשל יולדת שעוברת לידה ארוכה במיוחד יכולה להגיע סחוטה וחסרת כוחות לשלב הלחיצות ואפידואל היה מאפשר לה לנוח ולהגיע עם כוחות. ולכן לא צריך להיות נעולים על משהו לפני שרואים איך מתקדמת הלידה. לי מאוד עזר שבעלי עבר איתי את כל ההדרכות והגיע עם ידע מוקדם כי הוא היחיד שהצליח לחשוב בצורה שפויה תוך כדי הלידה אחרת הייתי לוקחת אפידורל חמש דקות לפני פתיחה מלאה...
לכל אישה יש רף סבל אחרבת הריםאחרונה

ולכן הגישה לאפידורל משתנה מאישה לאישה.

אני אישית מעדיפה כאב גופני (ברמת הטבעי) מאשר הרגשה של אובדן שליטה וחרדה לשלום התינוק.

אני גם הגעתי באותו ראש ולא לקחתי בסוף~nhykb~
יש לציין שרציתי אבל ב"ה לא הספיקו לתת לי.
התאוששתי מהלידה מאוד מהר (אפילו טיילנו קצת כשהיא היתה בת ארבעה ימים). והבנתי שיש לזה קשר רב לכך שלא לקחתי אפידורל..
מה גם שהכאב עובר ברגע שהתינוק בחוץ. נעלם כלא היה. והכאבים שיש אחר כך הם כאבים שיש עם או בלי אפידורל ודווקא האפידורל יכול לחזק אותם כי אז הכאבים גם מלווים בהלם של הגוף מהטראומה שעבר (לעומת בלי אפידורל שם הגוף עבר טראומה והגיב בו בזמן).
מה שיהיה- אל תתני לאחרים לומר לך מה כדאי לך. רק את יודעת!! והמון הצלחה ומזל טוב!
אני גם עם אפידורל.ב'ה 4 ימיפ אחרי זה היתי בקניון..אנונימי (6)
והיה לי אחלה התאוששות
משתי הלידות שלי ראיתי שהחלטה האם לקחת אפידורלאדל34

חשוב להחליט אותה בזמן.

בלידה הראשונה החלטתי מאוחר מדי בפתיחה 8 (כי מאוד המליצו לי על לידה טבעית), ואז האפידורל

כמעט ולא עזר. ונתנו לי פיטוצין ואז זה היה ממש כאבי תופת. 

אח"כ רופאה אמרה לי שאולי בגלל שלקחתי אפידורל מאוחר מדי הוא כמעט לא עזר.

 

בלידה שניה לקחתי בערך בפתיחה 3, והייתה לידה מצוינת בלי כאבים, אפילו עם פיטוצין. 

היא לא הייתה ארוכה יותר מהראשונה. וגם בלי סיבוכים.

בשלב הלחיצות תפקדתי טוב יותר מבלידה ראשונה, כי הייתי עם יותר כוחות ועם פחות כאבים.

אני בלי אפידורל ולא זזתי שלושה שבועותבתאל1

היה לי קשה ללכת...

זה נראה לי לא קשור לאפידורל או לא אלא לתפרים וטחורים אם יש... לרמת ההמוגלובין וכו

שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך