בכלל כל העניין לא לשמוע שירים הוא מנהג.

ויש דעות שמותר לשמוע אם זה לא הופעה חיה.

ואומרים גם שמותר לשמוע בשביל לא להרדם בנהיגה,

אז ברור שגם בשביל לקום מנפילה מותר.

ה' אוהב אותך אחי

שירים בספירת העומר | אתר ישיבה

תיזהר!

"כך כתב גם הרב דב ליאור, שרק מוסיקה נוגה ועצובה מותרת, ושירים שמשמחים אסורים. " (אתר ישיבה)

אני גם כתבתי שהרב הליאור הביא מקור לדבריו.

רק שהמקור  והפסיקה לא מסתדרים.

מה לעשות?

המקור שהוא הביא הוא כזה

אין נוהגים לקיים נישואין בתופים ובמחולות

1. מדובר במנהג - מנהג הוא לא הלכה

2. מדובר בנישואין

3. מדובר "בתופים ובמחולות" - זאת אומרת בחגיגה פומבית

אין כאן הצגה של מקור שמתייחס להשמעת מוסיקה מסוג כלשהו בנסיבות כלשהן, כך שההיקש מכאן להשמעת כל סוג נגינה ברשות היחד הוא לא היקש נכון.

יש לציין שגם הפוסקים הגדולים של קהילות אשכנז "המשנה ברורה" ו"ערוך השולחן" לא מצאו לנכון לאסור השמעת מוסיקה כלשהי למעט אותו עניין נזכר של "תופין ומחולות".

הלכות שהמציאו בשנים האחרונות שהן חשובות מאוד והן עיקר היהדות

והלכות שכתובות בתורה כמו "לא תוסיף" והן סתם לא מעניינות אף אחד, כי מה כוחם של ספר הספרים ושל משה רבינו אל מול אתר ויקיישיבה, שו"ת SMS ו"עולם קטן"?

"אל תמציאו הלכות חדשות. אסור לכם. זאת התורה, היא סגורה לשינויים"

זה לא היה ממש מקובל אז.

המצאת ההלכות, היא כנראה תוצאה של דורות פחות מלומדים ומוכשרים , אבל היה מי שיצא חוצץ בבהירות ובקולניות נגד התופעות האלו, שכנראה היו מצויות בזמנו, אולי פחות מאשר בזמננו.

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר
שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל אֵצֶל הַלּוֹמְדִים לְהַמְצִיא חֲדָשׁוֹת
הַיְנוּ מַה שֶּׁכָּל אֶחָד רוֹצֶה דַּיְקָא לְהַמְצִיא דִּין חָדָשׁ

חיי מוהר"ן תפד

אבל אף אחד לא יעשה מזה הלכה.

סימן שלא עסק בזה כלל כי היה כותב שמותר\ אסור אבל לא כתב כלום.

כי זה לא היה נפוץ בכלל

לא הבנתי ההקדמה שם בכלל עוסקת בחיזוק אנשים שנפלו בברית קודש ובמעלת תיקון הכללי וכו' לא בהלכות שמיעת שירים בספירת העומר

אני חושב שהוא ישמח להסביר לך את דבריו

ופורץ גדר ישכנו נחש- זה מטבע לשון מהפוסקים.

לא לשמוע מוזיקה בספירת העומר- זה מלפני הרב אבינר.

כך שגם מי שיש לו עם הרב אבינר עניין אישי - מיקוד!!

אבל זה שישננה מטבע לשון, לא אומר שכל אחד יכול להשתמש בה מתי שמתחשק לו.

פרשת שמיני תשע"ז | מוזיקה בימי ספירה - הרב שלמה אבינר

המקור שלו הוא "מנחת יצחק" של הרב יצחק וייס, גאב"ד העדה החרדית שנבחר לתפקידו בשנת 1979 על ידי יואל טייטלבאום האדמו"ר מסאטמר.

זה מתאים לגמרי שאני יודע על מנהגי נטורי קרתא, אתרא קדישא ודומיהם.

הם באמת אוסרים על השמעת מוסיקה בכלי נגינה, למרות שאני לא בטוח שקיים אצלם איסור בספירת העומר על שמיעת מוסיקה באופן כללי. האיסור הזה הוא רק על נגינה.

אבל אני לא נכנס לזה בכלל בגלל שאני בכלל לא מחשיב את דעתם של חברי אותן קבוצות קיצוניות, אלימות ונבערות כמו העדה החרדית, חסידות סאטמר , נטורי קרתא, אתרא קדישא ומשמרת הצניעות. הם לדעתי אנשים שליליים ביותר ועיקר העיסוק שלהם זה לאכול אחד לשני את הראש.

כיוון שזה המקור המוצהר של הרב אבינר, אני שמח לציין שאני לא רואה שום טעם להתייחס ל"איסור" ברצינות בדיוק כמו שאני לא מתייחס ברצינות לאיסורים של נטורי קרתא , כמו איסור לנסוע ברכבת הקלה או איסור לאכול קרטיב שיש לו הכשר של הרבנות.

כי המגן אברהם לא כותב את זה.

לגבי הרב וייס, אני לא יודע למה אתה טוען שאני מזלזל בו.

אני פשוט דוחה מכל וכל את דעותיו ואת דעות דומיו, קודמיו וממשיכי דרכו .

אתה בהחלט יכול לאמץ מבחינתי את דעותיהם וטענותיהם של אנשי העדה החרדית, נטורי קרתא וחסידי סאטמר.

רק אל תטען שזו הלכה.

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום