יש לי רק שעתיים מועילות מתוך כל ה9, אז בכלל ירדה המוטיבציה ללכת לאולפנה (כאילו שהייתה אחת כזו אי פעם).
אפשר ללכת לעבודה למלא את הטפסים שחסרים לח כדי שהמשכורת תיכנס בזמן (זה נצרך ומועיל וחכם).
ואפשר לנסוע לבנק (רק אם אבא יקפיץ אותי, אין לי כח לטרמפים בשביל בנק, אין לי כח לטופסולוגיה הזאת בכללי, בואו נעצור את הזמן כדי שאני ועולם המבוגרים לא ניפגש, טוב?).
ואפשר לנסוע לכנרת (רעיון גרוע, בין הזמנים - זוכרת? הטרמפיאדות מפוצצות להחריד).
הייתי מעדיפה לנסוע לכותל (יש עוד חצי שעה אוטובוס למרכזית. אבל זה יהיה טיפשי מצידי, זה ישרוף את כל היום ואולי גם את כל מחר ויש לי מלא מה לעשות, וגם הבטחתי לה ולה אז אני לא יכולה פשוט לנסוע).
אפשר לחזור לישון (הו! סופסוף רעיון נפלא! בייוש. הלכתי להיקבר מתחת לשמיכה).